MOREL בשיתוף פעולה ייחודי עם מכללת בצלאל וחברת STRATASYS - הם עשו זאת שוב!

שלום לכולם,

 

אני רוצה לחשוף אתכם ולשתף אתכם בפרוייקט מדהים וייחודי שנעשה בשיתוף פעולה עם חברת מוראל אשר תרמה רמקולי סורס פוינט 4 אינטש עם קרוס אינטגרלי וסאב וופר, מכללה לעיצוב - בצלאל וחברת הדפסת תלת מימד - סטראטאסיס.

 

אתחיל בקטן ואעלה לכאן תמונה אחרי תמונה כאשר אתחיל לדבר בכללי על הפרוייקט ולאחר מכן ארחיב קצת על העיצוב, בחירת החומרים, מדידות אקוסטיות, המדע שעומד מאחורי כל הפרוייקט ולבסוף שיקולים וקצת דיבור על התעשייה.

 

למי שפשוט רוצה לקרוא על כך בעצמו - תפתחו CHROME ותקלידו ALEPH1.AUDIO

 

או הלינק:

 

https://www.google.co.il/url?sa=t&rct=j&q=&esrc=s&source=web&cd=1&cad=rja&uact=8&ved=0ahUKEwj8nq_I27XLAhWIxRQKHcKLCvAQFggfMAA&url=http%3A%2F%2Faleph1.audio%2F&usg=AFQjCNFZhStzqp2_Lh8h-HXn1VrBVZOKfQ

 

הרעיון הכללי

 

הרעיון הכללי היה ליצור תיבת רמקול אשר מבטלת כמעט לחלוטין את הגל האחורי של הרמקול וע"י כך למנוע הווצרות גלים עומדים אשר נתפסים באזניים שלנו כעיוות.

 

תיבת הרמקול כל כולה מודפסת בתלת מימד רב שכבתי ורב חומרי על ידי חברת סטראטאסיס.

 

השלד החיצוני הינו חומר קשה אשר משנה את הקוטר והעובי שלו לאורך כל התיבה.

 

השלד הפנימי הינו חומר פולימרי גמיש יותר אשר מסוגל גם לספוג חלק מגלי הקול ומאפשר לתיבה יכולת תנועה פנימית אשר נועדה גם כן לבטל ולשבור חלק מהגלים בתוכה.

 

ובנוסף לכך שלד רישתי בצורה יהלומים (כ680 תאי יהלום שכאלו למען האמת) אשר נועד ליצור מעין תיעול אין סופי של גלי הקול בתוך התיבה וע"י כך לבטלם.

 

 

התוצאה לאחר המדידות היא כי רק 0.13 אחוז מהפולס שנוצר מהגלים האחוריים בתיבה נשאר לאחר שהרמקולים הועבר לתיבה המודפסת!

 

כמעט 100 אחוז ביטול גלים עומדים וגלים אחוריים מחוץ לתיבה - פשוט, וואו!

 

קצת תמונות ולאחר מכן - בכל פעם שיתאשפר לי ארחיב עוד קצת - על אחד הנושאים אשר רשמתי מעלה.

עיצוב מרשים כיאה למוראל.

 

הסאבוופר מזכיר לי את הנאוטילוס (רכיכה ימית) והרמקולים את הכוכולה (שבלול) באוזן.

אכן מאוד מזכיר את הרמקול האגדי של B&W הנאוטילוס.

כן, הם התייחסו לענין:

How is the Aleph1 concept any different from the B&W Nautilus or the Vivid Giya?

The principle of the Aleph1 cabinets may appear familiar, but you have to look inside to learn the difference.

It's true the world renowned Bowers and Wilkins Nautilus speaker, introduced in 1993, employs a spiral design to address cabinet diffraction. However, it only does so for the low-frequency driver. Also, the Nautilus spiral is finite and terminates at the center, from which theoretically, the rear-radiation would begin to make its way back.

The Vivid Giya speakers feature spiral structures as well. It is unclear from my research whether the spiral is there for acoustic or aesthetic purposes (or both), nevertheless the spiral is either finite or "spills" back into the main volume of the cabinet in a way that doesn't address back-wave reflections with the same approach as the Aleph1 concept.

The Aleph1 cabinet is the only one that features a self-feeding closed loop that creates a perpetually infinite path in which the back-wave can propagate without ever returning.

 

האמת שכשהגבתי למעלה, לא קפץ לי לראש הנאוטילוס של B&W.

אגב, מזל שקראו לפרויקט א'1 ולא א'3, אחרת זה היה מועד לכשלון.

זה רק העיצוב - יש שם הרבה יותר מדע מעבר לזה - ארחיב בהמשך.

אז קצת על העיצוב -

 

התיבה בנויה משלוש שכבות -

 

שלד קשיח.

ליבה גמישה.

שלד פנימי בצורת רשת - קשיח.

 

המטרות של העיצוב הזה הן בראש ובראשונה לבטל את הגל האחורי של הרמקול ולאפשר רק את הסאונד הקידמי שלו.

 

להוות דיפיוזר ברמה מסויימת לגלים קדמיים אשר מוחזרים מהחדר כלפי הרמקול.

 

והשלישי שבינם הוא ביטול רזוננס של התיבה עצמה.

 

לא רק שהרשת הפנימית מבטלת את הגל האחורי של הרמקול בכך שהיא יוצרת מאין תעלה אין סופית לגלי הקול בתוך התיבה אלא שגם צורת התיבה עצמה והעובדה שהקוטר שלה לא זהה כמעט בשום מקום מאפשר ליצור מצב בו התיבה לא מגיבה לאף תדר ותדר בצורה שונה ובכך בעצם לא נוצר הגבר של טון או תדר ספציפי.

 

בצורה בה יש דגש על טון מסויים - אנו נקרא לזה "אופי" או "קולורציה" או "צבע" או "גוון" אבל ברגע שיש יותר מידי הדגש על טון מסויים זה כבר נתפס כעיוות.

 

אז בעיצוב התיבה הזו אנו מקבלים סאונד ישיר וגם במקביל תיבה שלא מהדהדת כמעט בכלל באף תדר.

 

בנוגע לתהליך ההרכבה

 

כאמור - תהליך הדפסה תלת שכבתי מרובה מחומרים ע"י מדפסות סטרטסיס.

 

רמקול אינטגרה 4 אינטש של מוראל עם קרוס אובר.

 

טרמינלים מבודדים ללא הלחמות לפי מה שאני רואה בתמונות באתר, שימוש בחומרים מבודדים על החיווט עצמו כמו ליפוף סרט פליס (זמ"ש) וספוגים.

 

שימוש בספייקים למניעת רזוננס שנוצר במגע בין הרמקול לרצפה.

 

עבודת יד כיאה לעבודה ברמה שכזו.

ועכשיו נרשום קצת על ה"מדע" מאחורי הפורייקט הזה.

 

גאומטריה

 

וובכן הדפסת תלת מימד פתחה אפשרויות עיצוב ותכנון שעד היום לא היו בכלל אפשריות בכל האמור לעיצוב תיבות.

 

עד היום יצרנים מתכננים תיבות כך שצורת התיבה או החומרים הסופגים בתוך התיבה ישברו את הגלים העומדים בתוך התיבה.

 

אך הבעיות העיקריות הן שיותר מידי חומר סופג והסאונד נהיה עמום וחסר חיים בעוד מעט מידי חומר בידוד והרזוננס של התיבה עצמה והגלים האחוריים של הרמקולים יוצרים בעיות שמיעות.

 

קשה מאוד למצוא את האיזון בין השניים ונדרשת עבודה רבה מאוד, שימוש בחומרים רבים וכך הלאה.

 

המעבר להדפסת תלת מימד מאפשר לייצר תיבה בין אין כלל שימוש בחומר סופג למעט השלד של התיבה עצמה ובנוסף לכך צורת התיבה מאפשרת לבטל בצורה יעילה ביותר גם את הרזוננס של התיבה עצמה וגם את הגלים האחוריים של הרמקול.

 

בנוסף לכך הרשת הקיימת בתוך התיבה עוצבה בעזרת סימולציה ובדיקות אמת בכדי ליצור מצב בו בכל מקום וזמן נתון בתוך התיבה תדר מסויים "מטופל" ע"י שלד התיבה עצמה.

תגיד, אם אתה כבר בשטח, יש לך משהו לומר על המקסימוס? סדרת פתיחה חדשה? האם אמור להחליף את המקסימו?

(מעבר למה שאני יכול לקרוא בעצמי באתר ).

לגבי המקסימוס כרגע אין לי מידע מקדים - אני יודע שישנה כוונה לפתח על בסיס הוירטוס נאנו קיטים נוספים בקטרים נוספים כסטי OEM לרכבי יוקרה אבל כרגע זו בעיקר שמועה.

 

לגבי מה מיקומו של המקסימוס בשרשרת המזון של מוראל - לא יודע נכון לעכשיו.

חומרים, בדיקות ומדידות אקוסטיות והדפסה

 

הבדיקות שנעשו כללו מגוון רחב מהחומרים (חומרי גלם) אותם ניתן לשלב בהדפסות של מדפסות סטרטסיס, הסיבה לכך היא כי כל חומר מהדהד בצורה שונה ומגיב או מפסיק להגיב אף נהרס בתדרים מסויימים ובעוצמות מסויימות.

 

במוסיקה יומיומית אין כמעט מצב בו תדר אחד יכול להגיע למצב קריטי שכזה אך בכל זאת כאשר יש טונים מסויימים אשר מודגשים בקטע מוזיקה מסויים והתיבה או החדר מדגישים זאת - נוצרות בעיות אקוסטיות אותן שמו כמטרה להוריד למינימום בעצם עיצוב התיבה ובחירת החומרים ממנה היא מודפסת.

 

הניסויים האקוסטיים והמדידות בוצעו בהשראת מעבדה של ווילסון אודיו בה מפילים כדור מיסב כדורי על גבי המשטח הנבחן (החומר הנבחן) כאשר ישנם רמקולים משני צידי המשטח והם אלו אשר בודקים את תגובת האימפולס של החומר לכדור ובהתאם לחומרים שהדהדו בצורה מיטבית בוצעה בחירת החומרים עצמה.

 

תהליך הדפסה שכזה אורך זמן רב, לא ידוע לי כמה אך אני מנחש כי מדובר על לפחות מספר ימים אם לא שבועות כאשר זה מגיע לתיבת הסאבוופר - העלות היא כמובן אסטרונומית אך בפרוייקט זה לא מדובר על עלות ועל נושא זה ארחיב מאוחר יותר כאשר אפתח דיון פתוח על הטכנולוגיות, על השוק ולאן מועדות פנינו.

 

הפרוייקט הזה הוא לחלוטין פרוייקט מדעי, אב-טיפוס ייחודי

 

אך כפי שאמרתי ארחיב כל כך מאוחר יותר.

לא ממש הבנתי את הקטע של ה"יהלומים" שתיארת, שכן בתמונות זה נראה שזה חלק משלד הקונסטרוקציה, מתחת לדיפון הפנימי ואינו בא במגע עם גלי הקול באופן ישיר.

אדי, אתה צריך ג'וק חדש (סטריאו ביתי), תקבל הרבה יותר הנאה וגמול במיוחד עם הידע שלך.

הכוונה היא לצורת הכוורת של הרשת הפנימית - הם קוראים למבנה של התא - יהלום.

 

בדיוק מה שחסר לי - חכה אתה עוד לא יודע איזה דברים אתה הולך לראות בפרוייקט על הרכב

כן אבל חשבתי שיש כוונה שהקיום שלהם בפני עצמם משפיע על ביטול החזרים וכיוצב'. כשלמעשה הצורה עצמה של התעלה הזו היא זו שיוצרת את האפקט הרצוי ואין קשר ישיר ל"יהלומים" האלו (אולי כן בתחום הרזוננסים למיניהם וכד').

התעלה ושינוי הקוטר לאורך הדרך מבטלים רזוננס ביחד עם העובדה שהחלק הפנימי של הליבה גמיש וסופג. המבנה של תעלת התאים בתוך

התעלה עצמה מבטל גלים עומדים של האונה האחורית של הרמקול.