Jump to content
  • הצטרפו למשפחה

    היי, היי אתה (או את) שם!

    אנחנו יודעים, נחמד להיות אנונימי, ולמי בכלל יש כוח להירשם או להיות עכשיו "החדשים האלה".

    אבל בתור חברי פורום רשומים תוכלו להנות ממערכת הודעות פרטיות, לנהל מעקב אחרי כל הנושאים בהם הייתם פעילים, ובכלל, להיות חלק מקהילת הרכב הכי גדולה, הכי מגניבה, וכן - גם הכי שרוטה, באינטרנט הישראלי. 

    אז קדימה, למה אתם מחכים? בואו והצטרפו ותהיו חלק מהמשפחה הקצת דפוקה שלנו.
     

האם גם אתם מרגישים שהמצב הנפשי שלכם על הפנים?


raiden
 שיתוף
עוקבים 21

פוסטים מומלצים

כשהתחילה הקורונה ושלחו את כולם הביתה, הייתי סופר מבסוט. תמיד חלמתי לעבוד מהבית ושנאתי את הנסיעה, היחסית קצרה של 40-50 דקות לכיוון, לעבודה. זמן זה הדבר היחיד שיש לי בחיים שלא אוכל להחזיר \ להרוויח בחזרה ולכן נסיעות לעבודה זה היה בזבוז אחד גדול.

אך השבועות הפכו לחודשים והם בתורם הפכו לשנה+ שבה אני בבית. ניסיתי להדחיק כמה שאפשר, ואמנם היו מצבים של DOWN נפשי, אבל היי, זה החיים, תמיד יש רגעי שפל.

 

היום אני מסתכל על עצמי ומבין שהמצב הנפשי שלי הדרדר. מאוד. אני לא מצליח לישון כמו שצריך. אין לי מוטיבציה להרבה דברים. נהייתי מאוד רגיש לרעשי רקע בין עם זה המשאית זבל או הכלב של השכנים. אני לא יודע להגיד אם זה בגלל שאני 90% מהזמן בבית ולכן שם לב יותר לרעשים האלה, או שזה באמת בגלל שהמצב הנפשי שלי הדרדר.

 

עכשיו אפשר לבוא ולהגיד - הכל נגמר, בוא נחזור למשרד והחיים יהיו כמו שהיו. אבל לא, אני לא רוצה. כי ברור לי שיש אנשים שכן עובדים מהבית, עוד מלפני הקורונה, ולא ירדו לשפל נפשי. וברור לי גם שבמשרד יש חסרונות משלו (בעיקר הנסיעה וכמות הזמן שמתבזבזת על פגישות \ פיטפוטים וכדומה). בסופו של דבר, ניהול לחץ ומצב נפשי לא אמורים להיות תלויים בנסיבות בהם אני נמצא.

 

האם גם אתם מרגישים שהקורונה הביאה לכם נוק אוט נפשי? ואיך קמים מזה בחזרה וממשיך לנהל חיים רגועים (כמה שאפשר) במקום להמשיך ליפול הלאה?

קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים
  • תגובות 52
  • פורסם
  • תגובה אחרונה

המגיבים הפעילים ביותר בשרשור

המגיבים הפעילים ביותר בשרשור

ההודעות עם הניקוד הגבוה ביותר

לגבי ספורט, אם זה משהו שרחוק ממך יחסית ממליץ להתחיל במשהו ממש קליל כדי לא לפתח אנטי. תשים אזניות וצא להליכה של 20-25 דקות,אל תגמור את עצמך. קל להתחיל חזק ואחרי שבועיים להתייאש.

על כל פוסט כמו של פותח השרשור אפשר לכתוב פוסט על מישהו שסובל מנסיעות בפקקים (40-70 דקות ביום) וזה פוגע בבריאותו הנפשית כי הוא בא מרוסק הביתה ולא רואה את הילדים.   הפתרון הוא לטפל בבעיה בבית

היי, אני יכול לתת לך טיפ אישי שתמיד מרים אותי מהברכיים, תפנה לך שעה ביום לספורט ( ריצה, חדר כושר, שחייה, אופניים - מה שעושה לך טוב) זה לא רק מחזק את הגוף, גם את הנפש!

תגיד, אתה מצליח לשמור על רוטינה של עבודה וסדר יום?

מה אתה עושה בזמן הפנוי?

נפגש עם חברים/משפחה?ֿ

עושה ספורט?

תחביבים?

  • אהבתי 1
  • מעניין 1

uʍop ǝpısdn sı ɹǝʇndɯoɔ ɹnoʎ sıɥʇ pɐǝɹ uɐɔ noʎ ɟı

קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים

היי,

אני יכול לתת לך טיפ אישי שתמיד מרים אותי מהברכיים, תפנה לך שעה ביום לספורט ( ריצה, חדר כושר, שחייה, אופניים - מה שעושה לך טוב) זה לא רק מחזק את הגוף, גם את הנפש!

  • אהבתי 4
  • רעיון טוב! 3

  

בתאריך 2.10.2018 בשעה 21:25, GTI33 כתב:

אל תתרגש מ0-100, זה כ''כ לא מעניין, מה שחשוב זה החיוך שנמרח לך על הפרצוף שאתה נוהג ברכב ושאתה צועד בדרך אליו או מסתובב להגניב בו עוד מבט מאוהב שאתה יוצא ועוזב אותו.

 

קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים

@falou

עבודה וסדר יום - קצת קשה להגיד. אני כן עובד בשעות העבודה. ובערב מתעסק בדברים שלי.

לגבי זמן פנוי - שוב, יש לי תחביבים שאני מתעסק בהם. בתקופה האחרונה אני מתעסק קצת ברוטינה של חיי היום יום עקב מעבר דירה, אבל בגדול כן, יש לי תחביבים ותחומי עניין שאני משקיע בהם. מבקר את המשפחה פעם בשבועיים-שלוש, נפגש עם חברים פעם בשבוע-שבועיים. עושה איגרוף פעם בשבוע. רוכב על אופניים פעם בשבועיים-שלוש.

סך הכל, לדעתי האישית, אני מנהל חיים נורמליים. אני לא מדוכא או מבודד. לא חסר לי תקשורת עם אנשים. אני נשוי אז אישתי כל הזמן ליד. פשוט בתקופה האחרונה מאוד קשה לי בפנים. מאוד. ברמה של חוסר שינה \ שינה לא מספיק עמוקה עקב דאגות מטומטות. ברמה של רגישות יתר לצלילי רחוב.

 

@Electron

תודה, הייתי עושה הליכות לפני כמה שבועות, אבל בגלל המעבר דירה הכל התחרבש. צריך לחזור לזה.

קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים
לפני 16 דקות, raiden כתב:

עושה איגרוף פעם בשבוע. רוכב על אופניים פעם בשבועיים-שלוש.

זהו?

 

המלצה אישית שלי: צא להליכות לבד כול יום, תעשה חצי שעה+ הליכה עם עצמך. אולי גם ריצה מדי פעם, איך שבא לך. 

תנשום אוויר, תעשה חוצץ בין העבודה לחיים הרגילים שלך.

  • רעיון טוב! 4
עם השאלה הזו אתה צריך לפנות לפורום מתאבדים, הבעיה ששם לא תקבל עצות מאנשים עם ניסיון.

זה כל כך תמים שאני על סף לעניין אותך באופציות למסחר בפורקס.
קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים
לפני כשעה, raiden כתב:

@falou

עבודה וסדר יום - קצת קשה להגיד. אני כן עובד בשעות העבודה. ובערב מתעסק בדברים שלי.

לגבי זמן פנוי - שוב, יש לי תחביבים שאני מתעסק בהם. בתקופה האחרונה אני מתעסק קצת ברוטינה של חיי היום יום עקב מעבר דירה, אבל בגדול כן, יש לי תחביבים ותחומי עניין שאני משקיע בהם. מבקר את המשפחה פעם בשבועיים-שלוש, נפגש עם חברים פעם בשבוע-שבועיים. עושה איגרוף פעם בשבוע. רוכב על אופניים פעם בשבועיים-שלוש.

סך הכל, לדעתי האישית, אני מנהל חיים נורמליים. אני לא מדוכא או מבודד. לא חסר לי תקשורת עם אנשים. אני נשוי אז אישתי כל הזמן ליד. פשוט בתקופה האחרונה מאוד קשה לי בפנים. מאוד. ברמה של חוסר שינה \ שינה לא מספיק עמוקה עקב דאגות מטומטות. ברמה של רגישות יתר לצלילי רחוב.

 

@Electron

תודה, הייתי עושה הליכות לפני כמה שבועות, אבל בגלל המעבר דירה הכל התחרבש. צריך לחזור לזה.

 

תראה... בסה״כ יש לך v על כל דבר בסיסי בחיים, אז מכאן יכול להיות, בגדול, אחד משניים (או שילוב). שיש דברים שאתה לא או פחות מודע אליהם, שגוררים אותך למטה. צריך לשבת עם איש מקצוע ולחפור קצת ולהעלות דברים למודעות. הרי ל נשב עכשיו בפורום ונחפור האם הזוגיות שלך מספקת וכו׳. אולי זה גם סתם משהו טרוויאלי. לדוגמא מהחיים, שעברתי לגור קרוב לעבודה, באיזשהו מקום, חסרו לי הפקקים. השעה הזו, של לשבת לבד עם קפה ומוזיקה בפול ווליום באוטו. לבד.

הייתי צריך למצוא את הזמן הזה באופן יזום, במהלך היום.

 

ויכול להיות גם שאתה מדוכא בלי שום סיבה טובה בכלל, למרות שנסיבות החיים שלך סבבה לגמרי, לפי כל דבר שאפשר למצוא, ואז הפתרון הוא לקחת תרופות אנטי דיכאוניות. לפעמים גם אנשים שהכל אצלם בסדר סובלים מדיכאונות, בלי שום סיבה נראית לעין, פנימית או חיצונית. קורה.

 

אבל קודם כל הייתי בודק אופציה א׳.

  • אהבתי 3

uʍop ǝpısdn sı ɹǝʇndɯoɔ ɹnoʎ sıɥʇ pɐǝɹ uɐɔ noʎ ɟı

קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים

א) אתה לא היחיד. גם אצלי זה קרה אחרי שחזרו לשגרה, ועל פניו הכל הסתדר, בדיוק הרגשתי שבא לי לזרוק הכל, לזחול לאיזה חור ושיעזבו אותי בשקט. אני הבנתי שמצבים כאלה זה הfallout של משבר שנגמר. כאילו נגמרו לך אנרגיות אחרי שתפקדת במצב של משבר.

 

ב) מה לדעתך גרם לזה? אם מאתרים את הגורם לתקלה, יותר קל למצוא פתרון.

ZX 94 > קסנטיה 97 > לנסר 2007 > מונדאו 2007 > קורולה 2013 > קורולה 2015 > איוניק 2018 > סיוויק 2002

 

Wherever you go, there you are

קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים

@falou אני יושב עם איש מקצוע. כבר תקופה דיי ארוכה. אומנם לא על הנושא הזה, על בכללי על נושא של לחץ בחיים. אנסה למקד אותו יותר לכיוון הזה. תודה!

 

@vadim6385 מעניין מה שאתה אומר בא'. לגבי ב', אם הייתי יודע את הגורם, מאמין שהיה לי יותר קל. אני פשוט לפעמים מרגיש שאני לא מצליח להתומדד טוב בעולם הזה. אני לא מאלה שמרימים ידיים, ואני גם מכיר יופי את המנטרה של life is struggle and problem solving, אבל לפעמים זה פשוט מגיעה לקו שאתה אומר לעצמך "דיי, כמה אפשר?!". נראה לי שאני בנקודה הזאת. החל מהעבודה שעברתי דירה אז יש את כל הבעיות של זה מסביב, בנוסף לזה האנשים בעבודה מוציאים לי את העצבים וגם העולם בחוץ מאוד רועש - אני מרגיש כמו אטלס שנושא על שכמו את כיפת השמיים.

קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים
  • חברי המעגל הראשון

מחזק לגבי הליכות, גם שמש וגם אוויר - נשמע שחסר לך משניהם.

  • רעיון טוב! 1
קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים
לפני שעתיים, raiden כתב:

היום אני מסתכל על עצמי ומבין שהמצב הנפשי שלי הדרדר. מאוד. אני לא מצליח לישון כמו שצריך. אין לי מוטיבציה להרבה דברים. נהייתי מאוד רגיש לרעשי רקע בין עם זה המשאית זבל או הכלב של השכנים. אני לא יודע להגיד אם זה בגלל שאני 90% מהזמן בבית ולכן שם לב יותר לרעשים האלה, או שזה באמת בגלל שהמצב הנפשי שלי הדרדר.

 

לדעתי התקופה שהיית ועדיין אתה נמצא בבית כנראה זה היה טריגר להתפרצות לבעיה או בעיות שקיימות אצלך וובעבר הצלחת להתמודד איתם בצורה טובה ולא השפיעו עלייך בצורה משמעותית.

 

רגישות לרעש, ירידה במוטיבציה ושינה לא מספקת עלולים להצביע על חרדות שאתה סובל מהם או/גם מדיכאון קל או מה שקורה בדרך כלל זה שילוב של דיכאון+חרדה שגורמים גם לבעות שינה.

 

לדעתי עלייך לפנות לפסכיאטר דרך הקופה בהקדם האפשרי על-מנת שתוכל לחזור לחיים נורמלים ושינה מספקת.

לחברת הייטק דרושה דגלנית בעלת ניסיון מוכח בדגלנות.

פרטים נוספים בפרטי

 

קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים
  • חברי המעגל הראשון
לפני שעתיים, raiden כתב:

בגלל שאני 90% מהזמן בבית

לדעתי זה הגורם לבעיה.

צא מהבית. אתה לא יוצר מספיק הפרדה בין העבודה לזמן הפנוי כי הכל קורה בבית ואתה כל הזמן שם. לך תעבוד בבית קפה או משהו. תבקש לחזור לעבוד לפחות חלק מהימים במשרד. 

  • רעיון טוב! 3

.Volvo 740. It's hip to be square

קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים

אני לא איש מקצוע ולא מתיימר ולא קרוב לתחום.

מה שכן, מנסיוני אני יכול לומר שהמעבר ל-100 אחוז עבודה מהבית גרר תעוקה נפשית לא קלה, עלייה במשקל וכו'.

בהתחלה העבודה מהבית נבעה מהסגרים, אחר כך המשרד הפיזי נסגר.

 

כעת אני במקום עבודה אחר. למרות שהוא מאפשר מודל היברידי מלא, אני עדיין נמצא במשרד הפיזי ברוב ימי השבוע, מבחירה. האינטרקציה היומיומית עם אנשים, אפילו בהקשר הצר של עבודה בלבד - חיונית ומועילה מאוד לנפש.

אגב, גם כשהייתי תקוע בבית עדיין יכולתי לנוע בחופשיות בשכונה, יש מספיק דברים בטווח של 500-1000 מטרים, אבל למרות זאת לא זזתי מהחדר. למה? ככה. לא היה חשק.

 

אני ממליץ *כן* לנסות לבזבז את הזמן בכוונה על נסיעה למשרד. יכול להיות שזה כל מה שדרוש, איוורור בין מטלות.

  • רעיון טוב! 2

אוכל את הכובע שהגיש לי avergel ומודה קבל עם ועדה שלפעמים מחשבים של אסוס מחזיקים מעמד אפילו מעל לשנה שלמה - אם נזכרים לעדכן את ה-bios.

קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים

אם יורשה לי - לפני שאתה רץ לפסיכיאטר \ פסיכולוג \ כדורים -

 

ב-2012-2013 התחלתי את הקריירה שלי בעולם הסטארט-אפ הישראלי עם משכורת של 8000 ש"ח לחודש, ולכן רכשתי אופניים בתשלומים ורכבתי כל יום 10 ק"מ כל כיוון הלוך וחזור לעבודה ע"מ לחסוך כסף (רק השכירות של דירת סטודיו בת"א עלתה חצי מהנטו...). תוך שנה וחצי-שנתיים שילשתי את המשכורת ולכן ב-2014 כבר נסעתי כל יום ברכב בפקקים, וסוף סוף הגעתי לעבודה לא מזיע. לאחר מכן ב-2015 פתחתי חברת אינטרנט קטנה, ומאז אני עובד בעיקר מהבית.

על פניו, זה נשמע סיפור הצלחה - אבל מבחינה נפשית - הייתי מוכן לחזור לתקופה של 2012-2013 בכל יום נתון 🤣

 

מה שאני יכול לומר נכון להיום הוא שהבעיה המרכזית בעבודה מהבית (בלבד - ללא משרד) היא שלא קורה יותר מדי מסביבך... ולכן:

  1. כמו שאמרת, אתה שם לב לדברים קטנים שפתאום מתחילים להפריע לך - בבית, בזוגיות, ברחוב, בשכנים, וכו.
  2. מכיוון שאין יותר מדי מה שמתרחש, אתה מתחיל לחשוב ולנתח כל מיני אירועי עבר \ לדמיין אירועי עתיד.  זה לא מועיל לדבר.
  3. ואז אתה מתחיל להיות חרד מכל המקרי קיצון שאתה קורא כל היום בעיתון (ynet) וצופה בטלביזיה - למרות שהסיכוי שהם יתרחשו בחיים שלך שואף לאפס.
  4. ובהמשך לסעיף הקודם - הרשתות החברתיות מראות לך מצד אחד מציאות דיסטופית (טוויטר...) ומצד שני מציאות אוטופית (פייסבוק \ איסנטגרם) - שאין בינם לבין המציאות שלך דבר. **

 

לכן לקחתי משרד ברגע הראשון שיכלתי עקב ההקלות במגבלות הקורונה.  כן, צריך להתגלח, להתלבש, ליסוע לשכונה של WASPs ולשמוע שיחות מסדרון של ניו-יורקרים הזויים שבטוחים שהשמש זורחת להם מהתחת.  אבל זה טוב, כי כשאני מגיע הביתה אני יותר רגוע, ויודע להפריד בין עבודה לבין החיים הפרטיים.  מי יודע, אולי אני גם יחזור לאופניים... וניתן לניו-יורקרים להריח זיעה בת-ימית.

 

**מישהו חכם אמר לי פעם שהרשתות החברתיות יהרגו אותנו הרבה לפני ההתחממות הגלובלית... והוא כנראה צדק.

עריכה אחרונה על ידי tzahico
  • אהבתי 1
  • מצחיק 1
  • מעניין 1
  • רעיון טוב! 3

No worries 8)

קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים
לפני 5 שעות, raiden כתב:

אני נשוי אז אישתי כל הזמן ליד.

או! מצאנו! :lol:

וברצינות, נסה לצאת יותר מהבית. 

כשהייתי עצמאי, עברתי בחדות מנסיעה יומית לעבודה לעבודה מהבית, ששימש אותי כמשרד. הנסיעה הזו הייתה חסרה לי מאד, מסתבר. הזמן שאני מעביר באוטו, עם עצמי, במחשבות שלי. עם המוזיקה שלי. 

יש לא מעט דברים שאפשר לנסות לעשות, כמו במקום להזמין קניות מהסופר ללכת בעצמך לעשות אותם, לקפוץ לטייל בטבע, לעשות סיבוב במרכז מסחרי\קניון, דברים שאתה צריך להוסיף לשגרה כדי לשבור אותה קצת.

אחרי שאמרתי את זה. 

בהחלט יכול להיות שזה נובע מדברים אחרים, אמרת שאתה נפגש עם מישהו- דברו על זה. 

אני הייתי זורק כניחוש סוג של "משבר אמצע החיים", אם אתה באזור הגיל המתאים...

1 כח סוס = 131.2 כח ברווז!

ערוץ היוטיוב שלי: BuildiT - DIY Israel.

"An empty vessel makes the most noise".

קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים

כמו שאמרתי בשירשור של עבודה מהבית - עבודה מהבית זה כמו לאכול במקדונלדס - נחמד פעם ב, אבל לאכול שם קבוע יגמור אותך.

 

אני גר 5 ק"מ מהעבודה, אז הייתי מגיע גם בתקופת הקורונה (עובד חיוני וזה).

 

לעבוד מהבית היה נחמד בהתחלה, אבל להיות כל הזמן לבד בתוך אותם 4 קירות חירפן אותי.

גם היה חסר לי את הריסט למוח של נסיעה מהבית לעבודה ובחזרה, כי נהיגה (כשזה לא בפקק כמובן) זה סוג של מדיטציה בשבילי.

עריכה אחרונה על ידי vadim6385
  • אהבתי 2

ZX 94 > קסנטיה 97 > לנסר 2007 > מונדאו 2007 > קורולה 2013 > קורולה 2015 > איוניק 2018 > סיוויק 2002

 

Wherever you go, there you are

קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים
 שיתוף

×
×
  • תוכן חדש...