כי מישהו חייב לעשות את העבודה המלוכלכת, או: יום הכרות עם משפחת הקאן-אם מאבריק טורבו

[איתמר]

"מישהו פנוי בחמישי ליום כיף באיזור ירושלים?" קפצה לה לפתע הודעת ווטסאפ בקבוצה הכי חופרת בייקום. אני כבר מכיר את ההודעות האלה, אלה ההודעות הכי מסוכנות. אסור לפתוח אותן. בדרך כלל הן מלוות בשריפת יום חופש לצד שריפת כמה ליטרים טובים של בנזין ארצישראלי מצוי או לפעמים סתם לטובת איזה איוונט מוטורי כזה או אחר. מתוך אידיאולוגיה, תחושת שליחות ולוייאליות מערכתית לא חשבתי פעמיים, עניתי בחיוב והקרבתי את עצמי למען המולדת והפורום, יהיה מה שיהיה.

 

 

יום חמישי, 08:40, צומת עמק האלה

 

ואלוהים מה שהולך להיות. החבר'ה של עופר-אבניר, יבואני קאן-אם בישראל, הזמינו אותנו ליום התרשמות מטרקטורוני המאבריק טורבו שלהם. טרקטורוני המאבריק והמאבריק טורבו שייכים לקטגורייה המובילה בשוק הטרקטורנים בישראל, כלים בתצורת side by side, 'צד בצד' או בקיצור – צב"צ. טרקטורוני הצב"צ נמצאים כבר לא מעט שנים בשוק, בעיקר בתצורת המיול והריינג'ר הגמלוניים ונוטפי סקס-אפיל כמו ישראל כץ, אך גרסאות הספורט החטובות של הכלים האלה הפכו לנפוצות בעיקר בשנים האחרונות ונמכרים בכמויות נאות.

 

בשנה שעברה השיקה קאן-אם את סדרת ה Maverick עם מנועי Rotax מוגדשי טורבו. אתם יודעים, על פניו זה לא שלגרסאות האטמוספריות היה חסר משהו, אחרי הכל 101 כ"ס על 600~ קילו לא הולכים ברגל, אבל החבר'ה עם המכתש בראש בקאן-אם החליטו שזה לא מספיק ויצרו גם גרסת טורבו למאבריק שלהם עם 131 כ"ס ובעיקר שיפור ניכר בקג"מ לכל אורך הסקאלה. ככה, בשביל הכיף.

 

ברחבת הכורכר שמעל תחנת הדלק עמדו מסודרים 4 כלים חדשים ומצוחצחים זמנית, טרקטורון Maverick R Turbo (שלכם תמורת 153,950 ש"ח), לצידו עמד Maverick R Max Turbo (גרסת ה 4 מושבים, 172,950 ש"ח), טרקטורון Turbo Maverick XRS (174,950 ₪) ובסמיכות אליו ה- Turbo Max XRS Maverick גרסת ה 4 מושבים של המאבריק XRS טורבו (194,950 ₪). אם תמהרו להזמין תקבלו עם כל אחד מהדגמים גם גג אלומיניום, חצי-חלון קדמי מקורי, מיגון תחתון מלא, תיק למנשא האחורי ועוד מיני תופינים.

 

מההסבר הטכני שניתן לנו ע"י נציגי היבואן עולה שמכנית הכלים זהים מבחינת ההספק, התמסורת והצמיגים אך קיים שוני בצביעת הגוף, בקפיצים ובבולמי הזעזועים, במגנים הקדמי והאחורי, במפלטי ה- Yoshiruma המשופרים בדגמי ה XRS וכמובן בתצורת המרכב לשניים או ארבעה נוסעים. מעבר לכך מאפשר היבואן לתפור לכל טרקטורון ממשפחת המאבריק קוסטומיזציה אישית ורק השמיים ועומק הכיס מגבילים את התוספות שניתן להוסיף לכלים האלה.

 

 

09:30, עדיין בצומת האלה

 

אחרי ארוחת בוקר קצרה בתחנת הדלק (שיודעי דבר הזהירו שלא מומלץ לאכול יותר מדי) עלה לפודיום ירון סבח מחברת "טופ ספיד", שמעבר להיותו מארגן הטיול הוא גם איש שטח בכל רמ"ח אבריו ותושב האיזור, שזה טוב בערך כמו ללכת לתורנות מטבח כשהחבר הכי טוב שלך הוא רס"ר המטבח - אתה יודע שהסתדרת.

 

אחרי קבלת קסדות (לא חובה), משקפי אבק (חובה!!!!!!!), תקציר המסלול ("אנחנו ניסע היום 90 קילומטר"), תדריך בטיחות ונוהל שיירה (שהחזיק מעמד רוב הזמן) אנחנו עולים לכלים ומקבלים הסבר קצר על תפעול הכלים.

לסשן הנהיגה הראשון שלומי ואני שובצנו ל Maverick R XRS הדו מושבי, גרסת הקצה של המשפחה. הוא במושב הנהג ואנוכי במושב הנווט. הכלי שלנו בתול, 0.6 שעות עבודה על המנוע. מסכן, לא יודע מה הולך לעבור עליו.

התפעול פשוט למדי ואין יותר מדי כפתורים, הכי באלנו 98'. לוח המחוונים כולל שעון מהירות וסל"ד אנלוגיים ובנוסף גם מד מהירות דיגיטלי עם ספרות גדולות, מה שבהמשך יתברר כחיוני מאוד אם רוצים לקבל חיווי על המהירות בזמן נסיעת שטח. יש גם מד דלק (38 ליטר המיכל) ואפילו סטיומטר, דיגיטלי אומנם אך עדיף מנורת התראה אדומה וצפצוף "אכלת אותה".

מימין ללוח המחוונים יש סוויצ', שקע 12V ולחצן engine Start א-לה בוגאטי ויירון. מעליהם יש שורת מפסקים שנראה שעשו רילוקיישן ממשאית איווקו לטובת האורות, שילוב ה 4X4, שינוי תגבור הגה הכוח, שינוי תגובת המצערת (מצב ECO או מצב SPORT) ותפעול הצופר.

המושבים עצמם, בגוון שחור ואדום תואם לכלי, נוחים למדי ואפילו לא צפופים כמו שהם נראים. רתמת הבטיחות מעוגנת בארבע נקודות לשלדה ונציגי היבואן הדגישו את חשיבות ההידוק שלה לגוף. בחלקו האחורי של הכלי וממש מאחורי האוזניים ספון האינטרקולר עם כונס אוויר מעוצב שנראה כאילו ונגנב מאיזה רובוטריק. הכלי הזה צועק קרביות ומתחנן שנניע אותו. מניעים.

 

 

09:50, שביל עפר 100 מטר מזרחית לצומת האלה

 

יאללה גם כן כל האלה עם התמונות מידברן שלהם. חמודים. 100 מטר נסיעה בשיירה עם הכלים האלה מגדיר מחדש מה זה אבק. שבילי עמק האלה, שראו את טיפת הגשם האחרונה לפני מספר חודשים לא מועט, מפנקים את עיני וריאות הנוסעים בענני אבק בכל לחיצה על הגז. צריך לשמור מרחק של לפחות חצי דקה בין כלי לכלי על מנת לאפשר לאבק להתפזר ולאפשר נהיגה בטוחה ואוויר לנשימה.

 

תחילת המסלול היא בשביל מסולע ומצולק למשעי שהיה מחייב כל 4X4 משופצר ומדוגם לזחול עליו ב 5 קמ"ש. למזלנו אנחנו לא נמצאים ב 4X4 משופצר ומדוגם אלא במאבריק טורבו, והפושטק הקטן טס עליו בכמה-עשרות-קמ"שים ואפילו לא ממצמץ. סלעים שאתה משוכנע שהולכים לשלוח אותך לכירופרקט נבלעים תחת גלגלי ה 28" ומערכת הקפיצים המעולה של FOX משככת את המכות כמעט בלי להרגיש. התחושה היא ששום דבר לא יכול לעצור את הכלי הזה והוא דוהר קדימה (או על הצד) על הכל, גם על שיח הסירה הקוצנית התמימה שעמדה לרוע מזלה באייפקס של העיקול ועשתה למאבריק הדנדש פוליש גס במיוחד. עם הדיטייליסטים והשיח הסליחה.

המסלול ממשיך והשטח משנה את פניו בין שבילים מהירים, אגם עונתי יבש וגם כמה ירידות ומעלות דרדרתיים שהיו מאתגרים גם את הקשוחים שברכבי השטח, שכנראה בסופו של דבר היו צולחים אותו וללא נזקים משמעותיים אך היו מחייבים בניות וכיוונים שהיו גוזלים זמן רב ומשנה זהירות. המאבריק לעומתם עשה את זה בלי שום בעייה, ההורדה ל LOW הייתה רק כדי לשמור על הרצועות ומכלולי ההנעה אך בשום שלב לא נזדקקנו לשילוב ה- 4X4 והמאבריק צלח את העליות בזלזול מוחלט.

לכל אורך המסלול המאבריק הפגין אחיזה פנומנלית בכל סוגי הקרקע והגיב מיידית לכל שינוי כיוון של ההגה. הכוח של הכלי מאפשר, לצד תרומתו להיגוי ולשליטה, גם לצאת בפירואט ססגוני לצדדים בכל פנייה או עיקול תוך הוצאת קולות מסרעפות הנוסעים שגוברים בדציבליהם על צווחות ילדה בת 12 בהופעה של ג'סטין ביבר.

 

 

11:00, נ.צ 31.713, 35.091

 

עצירת פיפי, מים וניעור אבק. אלוהים יודע איך אבל האבק נכנס גם לתוך המסכה.

שלומי ואני התחלפנו, התעייף הילד. מושב הנהג של המאבריק טורבו נע על מסילה קצרה וסמלית ביותר אך להפתעתי המרווח הספיק גם לייצור מגודל כמוני.

תחושת הנהיגה מוזרה. רעש המנוע והצמיגים, תחושת הרוח מכל מקום וההגה הקשה בעל הקוטר הקטן וקוטר הסיבוב הקטן עוד יותר (משהו כמו שני שליש סיבוב מנעילה לנעילה) לא תורמים לביטחון ולוקח כמה דקות טובות להתרגל לכלי. לחיצה הגונה על הגז נוטעת את המחט ב 7,500 סל"ד ומטיסה את המפלץ קדימה, וכשאני אומר מטיסה זה העברת משקל חריפה אחורה שמדביקה אותך למושב כמו רכב ספורט טהור. אני לא זוכר מתי בפעם האחרונה נסעתי באוטו שהדביק אותי ככה לכיסא, אז רכב שטח?? הרכב הזה הוא כנראה המקבילה של הניסאן GTR לעולם השטח, לא פחות.

הבלמים אומנם עושים את עבודתם ובולמים את הכלי מצויין, אך הם קצת פחות רגישים מדוושת הגז ולתחושתי לא נותנים מספיק פידבק לנהג. אולי זה בגלל שאנחנו בכלי הבתולי ואולי כי ככה זה. במהלך הנסיעה אני משחק עם מצבי תגבור ההיגוי המשתנים של ההגה ומעביר ביןmin, med ו max. אכן קיים הבדל מוחשי באופן התגבור ומצאתי ש- med מרגיש לי הכי נוח וטבעי.

 

11:50, גשר קובי

 

תומר פדר הצלם המוכשר רוצה לעשות צילומים ליד גשר הרכבת, נגיד לו לא? מחליפים כלים. אנחנו עוברים ל Maverick Max XRS, גרסת ה 4 מושבים של ה XRS. למען האמת מתחילת היום הכלי הזה עניין אותי, יותר מהגרסה הדו מושבית. אם היה לי את הממון (ונגיע לזה בהמשך) כנראה שזה הכלי שהייתי קונה, השימושיות שלו גוברת בעיני על עיצובו הקובייתי-משהו והחסרון בדמות בסיס גלגלים ארוך, כמעט 3 מ', בטלים בשישים עם מרווח גחון של 33 ס"מ ומיגון גוף תחתון מלא.

הנהיגה במאבריק טורבו הארבע-מושבי שונה משמעותית מהגרסה הדו מושבית. ההתנהגות הרבה יותר רגועה וצפוייה, הכלי מרגיש הרבה יותר יציב ומקנה בטחון רב יותר בכל שלבי הנהיגה. הכל פחות מטלטל ומקפץ, זה האח הגדול והאחראי.

בתחילת הטיול המליץ לנו ירון לבדוק גם את פעולת מתג ה ECO, אמר שלדעתו הוא מרגיש הרבה יותר נעים. הוא צדק. המתג משנה את כיול תגובת המצערת ולתחושתי גם מפחית מעט את ההספק, המונפץ מלכתחילה. דוושת הגז שהפכה לאדישה יותר הגדילה את יכולת מינון הגז והפכה את המאבריק לנעים יותר לנסיעה ועצבני פחות.

 

 

13:00, מושב נס הרים

 

הפסקת הצהריים המיוחלת הגיעה בדמות מסעדת פיצ'ונקה בכניסה למושב. כאן, אם יורשה לי לגלוש מעט לענייני קולינריה, מסתתרת מסעדה מצויינת עם אווירה טובה ורגועה, נוף יפה ואוכל מצויין. למרבה הצער המסעדה כשרה ואינה פתוחה בשבתות, וחבל, היא משאירה את בר-בהר כמסעדה היחידה באיזור למאות עד אלפי המטיילים וחובבי הנהיגה שמגיעים לאזור בכל סופשבוע.

 

14:30, מושב נס הרים

 

חוזרים לכלים. אני מודה שמעולם לא חששתי כל כך אחרי ארוחת צהריים. לא בלונה פארק וגם אף פעם לא חיכיתי חצי שעה להיכנס לבריכה אחרי השוקו והלחמנייה בקייטנה. באמת שלא היה לי מושג איך מערכת העיכול תגיב למה שתוכנן להמשך.

 

16:00, תחנת דלק פז, צומת עמק האלה

 

למרבה השמחה והמזל הכל עבר על מי מנוחות, כולם שרדו את המסע ואפילו לא נרשם תור בשירותים. במקרה הכי גרוע אין משהו שג'רניק לא היה פותר, ככה בדיוק מנקים את הכלים האלה.

 

 

אז איך מסכמים יום כזה? זה היה יום מאוד אינטנסיבי, מפוצץ אדרנלין מהסוג המזוקק ביותר ובעיקר ערמות של פאן לא נורמלי. המאבריק טורבו הוא כלי שטח שנבנה 100% לשטח על ידי חבר'ה שיודעים מה הם עושים. גרסת הטורבו היא גירסה קיצונית ומופרעת לרכב הזה ולתחושתי יש בה יותר מדי כוח (כן, כתבתי יותר מדי כוח, מעולם לא אמרתי את זה על שום רכב אחר שנהגתי בו) וצריך להיות נהג סופר-דופר מוכשר ושקול כדי לנהוג בו על המגבלות ועד הקצה. טוב יעשה היבואן אם יעניק לרוכשיו קורס נהיגת שטח בכלי הזה, קל מאוד לעשות איתו טעויות שיהיה קשה לתקן ולצאת מהן ללא התרסקות פוטוגנית או התהפכות חיננית.

 

הדבר האחרון שלא דיברנו עליו הוא המחיר. עם עודף צנוע מ 200,000 שקלים לגרסת ה R XRS מרובעת המושבים זה לא יותר מכלי שעשועים פרופר למי שיכולים להרשות לעצמם. לטרקטורוני המאבריק אסור לנסוע על הכביש, מה שמחייב ניוד של הכלי ממקום למקום על עגלה רתומה לג'יפ או טנדר. שגרת הטיפולים מקוצרת למדי עם 50 שעות עבודה בין טיפול לטיפול כאשר טיפול קטן עולה בסביבות ה 600-700 שקלים וטיפול גדול כבר נושק ל 1,200 שקלים. לזה צריך להוסיף את עלות הצמיגים (סדר גודל של 100 שעות לאחוריים, תלוי כמה אתה חוראני) שמסתכמת ב 2,400~ ₪ לרביעייה. גם צריכת הדלק לא ממש מזכירה סוזוקי אלטו על אף נפח המנוע הדומה, נציגי היבואן מסרו כי טווח ממוצע למיכל מלא הוא כ 180 קילומטר, מה שבחישוב גס נותן לנו 5 ק"מ לליטר. לכל זה מתווספת עלות ביטוח שנתית של 3,500 ₪, סדר גודל של 10,000 שקלים לנגרר מספיק גדול שיוכל לשנע את המאבריק לשטח ועל זה צריך להוסיף גם מקום אחסון ואת עלות האחזקה והדלק של הרכב הגורר ובקיצור: צעצוע לעשירים בלבד.

 

אם היה לי את הכסף, האם הייתי קונה כלי כזה? התשובה ברורה, אפילו לא צריך לכתוב אותה. גרסת הארבע מושבים קוסמת לי יותר מגרסת הדו הקרבית.

האם הייתי קונה את גרסת הטורבו? אני בכלל לא בטוח שהתשובה היא כן, לצערי היבואן לא העמיד לרשותנו גם אקזמפלר אטמוספרי והיה מעניין לעמוד על ההבדל בין השניים. יתרה מכך, קיים פער מחיר לא מבוטל בין גרסת המאבריק XRS לגרסת ה R הפשוטה יותר, סדר גודל של 20,000 שקלים הפרש בתמורה למגנים, אגזוזים ובולמים וקפיצים משופרים כמעה. אני בכלל לא בטוח שזה פער מחיר שמצדיק את עצמו, אך וכמו בכל תחום עם תעשיית אפטר-מרקט ענפה אני בטוח שיש את אלה שימצאו את ההצדקה לכך.

 

לסיומו של יום אני מעוניין להודות לכל מי שלקח חלק בהפקת היום המושקע הזה; לאייל ולכל הצוות מעופר-אבניר שהעמידו לרשותנו את הכלים והצוות המקצועי, לירון סבח המדריך מחברת טופ ספיד, לתומר פדר הצלם התותח שצילם את כל התמונות שאתם רואים כאן, לאורלי ממשרד יחסי הציבור ONE PR לשלומי הבוס הגדול ובעיקר לברייאן אקטון ויאן קוום, מפתחי הווטסאפ, שבלעדיהם לא הייתי זוכה ליום הכיף הזה.

[ash156]

לא יאומן המחירים האלה.

[shugiflex]

חתיכת מחיר יש לצעצועים האלה.

[Id0]

כל כך מתבקש כאן איזה סרטון קצר!!

תודה על הסיקור!

[matansab]

לא יאומן המחירים האלה.

 

חתיכת מחיר יש לצעצועים האלה.

 

ועוד לא ראיתם חשבונית על תיקון במוסך.

עלויות החלפים של הכלים האלה פשוט מטורפת.

[oryo]

ראיתי איזה מפצתול 4-מושבים (לא יודע אם של החברה הספציפית הזו) בסופ"ש בים.

הייתי בטוח שהוא עולה כמה עשרות אלפי שקלים, הגילוי שמדובר בסדר גודל יותר משעשע למדי.

 

לי זה נשמע כמו שטות, אם אתה רוצה עבירות מהירות ואנדרנלין בשטח קנה אופנוע שטח, אם אתה רוצה חוויה משפחתית אז בלאו הכי לא מאוד חכם לשים ילד בדבר כזה ולדהור והגיוני יותר לרכוש ג'יפון ולנסוע באחריות (ומסתבר שזה אפילו עולה פחות), אם אתה רוצה שלילדה בת ה16 שלך יהיה כלי תחבורה כי להמתין עוד שנה זה מציקוש אז לך לאיזה קורס הורות או משהו...

 

בתור צעצוע זה נשמע מדליק, אבל במחיר הזה זה בעיקר נשמע מצחיק.

[discoTD5]

רק שתדע שלא קראתי בכלל את מה שרשמת לפחות 4 פעמים.

[airsof]

ראיתי איזה מפצתול 4-מושבים (לא יודע אם של החברה הספציפית הזו) בסופ"ש בים.

הייתי בטוח שהוא עולה כמה עשרות אלפי שקלים, הגילוי שמדובר בסדר גודל יותר משעשע למדי.

 

לי זה נשמע כמו שטות, אם אתה רוצה עבירות מהירות ואנדרנלין בשטח קנה אופנוע שטח, אם אתה רוצה חוויה משפחתית אז בלאו הכי לא מאוד חכם לשים ילד בדבר כזה ולדהור והגיוני יותר לרכוש ג'יפון ולנסוע באחריות (ומסתבר שזה אפילו עולה פחות), אם אתה רוצה שלילדה בת ה16 שלך יהיה כלי תחבורה כי להמתין עוד שנה זה מציקוש אז לך לאיזה קורס הורות או משהו...

 

בתור צעצוע זה נשמע מדליק, אבל במחיר הזה זה בעיקר נשמע מצחיק.

יש משפט עתיק שאומר " גברים לא מתבגרים,הצעצועים שלנו פשוט נהיים יקרים יותר"

הם לא מכוונים לקהל יעד של הנהג הממוצע שנהנה אולי פעם ב לנסוע על 130 בלילה.

[oryo]

תאמין לי שאני יודע, ובחניה שלי יש צעצוע מטופש יקר ולא הגיוני מכל בחינה רציונלית (ברציונל שלי).

 

ועדיין, כמעט מחיר של הוטהאצ' עבור טרקטורון על סטרואידים שצריך לגרור ממקום למקום זה הזוי, אפילו בסקאלה של ילד מגודל וסתום כמוני...

[איתמר]

לטענת היבואן המחיר גבוה בעיקר תודות למדינת ישראל - 70% מס.

 

גם לדעתי מחיר הכלים האלה גבוה ומנופח מעבר לכל פרופורצייה, אך צריך לזכור ש:

1. יש עוד דגמים במשפחת המאבריק, מי שירכוש את הזול מביניהם יקבל עודף מ 120,000 ש"ח (אם כי עלויות האחזקה וכל המסביב עדיין גבוהות).

2. אין עוד כלי שיכול להתחרות עם כמויות הפאן של הכלי הזה (למעט כמובן המתחרה הישיר, ה RZR Turbo). זה לא אופנוע, לא ג'יפ ולא טרקטורון, זה רכב שטח משובח שעושה את העבודה על הצד הטוב ביותר.

3. מי שמחזיק כלי כזה יכול להחזיק כלי כזה. כנראה שתג המחיר המנופח הוא לא האישיו פה.

[matansab]

ברור שזה צעצוע לבעלי הממון המתאים.

ולא לשכוח שיש גם שוק יד שניה למי שכל כך רוצה.

 

ואני מסכים מאוד עם סעיף 2 שלך איתמר.

[Achtung]

70% מס? היבואן חרטטן עם תיאבון כלכלי בריא כמו כל היבואנים. מאבריק טורבו חדש עולה במדינת הייצור שלו קנדה 20 אלף דולר, שזה 60 אלף ש"ח לאדם פרטי. תוסיף לזה הנחת דילר של לפחות 10 אש"ח והרי לך חשבון פשוט.

 

http://can-am.brp.com/off-road/side-by-side/maverick.html

 

ללא משוא פנים, הייתי בטיול של יומיים באזור ערד עם אח שלי והכלי שלו, דרך עופר אבניר ועוד לפחות כ 80 מאבריקים , רכוב על גבי מאבריק טורבו מותקן תכנת סטייג' 4 שאף מגדילה את ההספק לאזור 150 ומשהו כ"ס, ואין שום ג'יפ, שלא לאמר גיפון שבעולם שייתן לך הרגשה כזו. בוודאי שלא אופנוע. הכלי פשוט דרדר לו בנונשאלאנטיות את מעלה יאיר, וטס בשטח בלפחות 90 קמ"ש בשבילים כשכל שערה וזיז בגוף שלך מפוצצים אדרנלין. אני מכיר לא מעט אנשים שמוותרים על משהו בשביל התענוג הזה, ז"א שהם לא עשירים. עניים הם לא.

 

בכל מקרה זה כלי מדהים ושווה לבדוק למי שיש את האפשרות. אוהבי שטח אמיתיים יסעו בטנדר סובארו רק שיהיה מה שיגרור את המאבריק (:-

 

יש לציין לטובת היבואן שהוא שומר על קשר רציף עם הלקוחות, מפנק בכל הזדמנות אפשרית, נותן את הדה בסט ואין תחושת "יבואן טאמע שטוחן אותך" כמו הרבה אחרים.

עריכה אחרונה ב-21 ליוני, 2016 על ידי Achtung

[shayy]

כמה תכשיטים כאלו נמכרים בשנה?

[FiS]

היחידים שאני רואה שנוהגים על הרעשנים מהסוג הזה, זה רק בעיר, ילדודס בני 16 שהשוגר דדי של אמא קנה להם, מצויידים במוזיקה בווליום מטריד ושירים בסגנון של דדי דדון טיסה 5325.

[ortes]

תודה על הסיקור.

חלום אמיתי !

 

עזבו כבר את המחירים המטורפים. מה שהבעיה הגדולה יותר זה האחזקה.

 

זה לא כמו רכב שאתה קונה חדש ואתה רגוע שהכל יהיה בסדר.

הנבלות האלו מתקלקלות גם שהם חדשות...

 

תשיגו לי מימון ， קונה