התיעצות בנושא סכסוך בין אישתי לאימי (התחתן, עכשיו התגרש, פנוי...כבר לא פנוי)

[ExoduS]

האם יש נכסים משותפים?

לדעתי צריך לתכנן פיצול כוחות במהרה.

עריכה אחרונה ב-10 לדצמבר, 2015 על ידי ExoduS

[samg]

אתה לא עוקב.

הבחור כתב שישנו הליכון,טלויזיה וכלי כסף.

 

אני קורא לפות"ש לקחת לו זמן ולחשוב לבד עם עצמו ברצינות. האם זו האישה איתה הוא רוצה להמשיך את החיים המשותפים והאם לא מגיע לו משהו טוב יותר.

תריץ את הסיפור מתחילתו ועד היום עם כל העובדות שהיו או לא היו ידועות בזמן אמת מלפני ההתמסדות. ותראה אם באמת זו הבחורה איתה תרצה לחיות ולהקים משפחה.

 

כי אחרי הכל אתה הוא שצריך לחיות איתה באותו הבית ולא אמא או אבא שלה או שלך.

שכמובן כבודם במקומם מונח.

עריכה אחרונה ב-10 לדצמבר, 2015 על ידי samg

[bagira]

יש גם דירה שבעיני האשה עשויה להתפס (תרתי משמע) כרכוש משותף.

 

חברה, השרשור הזה רציני מידי בכדי שיהיו בו דחקות ע"ח פות"ש, נא להמנע מכך!

[SlowRide]

לחיות ולגדל ילדים עם אדם לא בריא בנפשו או לוותר על הליכון/טלוויזיה. באמת דילמה קשה.

 

אם הדירה על שמו איך זה יכול להחשב לרכוש משותף?

[discoTD5]

דירה שכורה. (אם אני זוכר מה שקראתי אתמול בשלב כלשהו).

[ZX2.0]

וואו.

עוד לא ירד לך האסימון.

מדהים.

 

מסכים איתך. קצר ומדוייק עד כאב (שיהיה לפו"ש אם לא יחתוך היום).

[bagira]

כחוות דעת כללית ולוא דווקא למקרה הזה, זה לא יכול להחשב אוטומטית רכוש משותף אבל היא בהחלט יכולה לגרור אותו לסיבוב ארוך ומייגע בבית המשפט וכידוע, לאולם בית המשפט אתה יודע איך אתה נכנס, לא יודע איך תצא.

 

מספיק ששיפצו את הדירה מהכסף המשותף שלהם וכבר הוא נדרש לאיזה סוג של פשרה.

 

עריכה - חפרתי קצת ואכן מוזכר חוזה שכירות, בתנאים האלא, חלוקת רכוש היא כלל לא כל משקל בשיקול הדעת "אנא אנו באים".

[לאון]

היי אני כאן.

לאישתי יש כעס גדול על אימי כפי שציינתי, נכון שגם אימי לא הוסיפה יותר מידי ליחסים ביננו בכך שדרשה שאתגרש ממנה ואישתי מודעת לזה (כי אמא שלך רואה את מה שאתה מסרב לראות), אבי שוחח עימה והסביר לה שלא ניתן לעשות פילוג בין המשפחות והיא חייבת להסכים לשיחה בו הוריי (גרושים) יהיו מעורבים ואף הוריה, שיחה בה כולם יפרקו את טענותיהם וכעסם ואני מאמין שסליחה תגיע משני הצדדים (קצת מדי, מאוחר מדי, מיותר מדי).

אישתי מסרבת לכך וטוענת שאין זה הזמן עכשיו (כי היא עסוקה במה בדיוק?), היא כועסת עליי שאני משתף את הוריי בכל דבר, ולא מתמודד בבית, אך בבית קשה להתמודד עקב אותם כעסים ותמרורי עצור בשיחה (ענית פה לעצמך על הטענה שלה). נכון שלפעמים אני חופר (לדבר וללבן דברים במערכת זוגית לא נקרא לחפור ובטח לא במצב שלכם) ורוצה לדבר כאן ועכשיו ולא מוכן לחכות שכעסה יעבור, אך מעבר לכעס יש התפרצויות זעם שבעבר לא יכלתי להתמודד עימם, והתנהגויות משפילות כלפיי, לכן שיתפתי את הוריי ואולי אף יצרתי את הכאוס הזה (כפי שציינו לא יצרת כלום, היית חייב לקבל עצה ממישהו קרוב וזה מה שעשית).

הזמן הכי טוב לעניות דעתו של אבי היא שכולם ירדו מהעץ וכולם יתפשרו ויבינו ונתחיל דף חדש (מבלי לפגוע חס וחלילה אבל אבא שלך טועה בדיוק כמוך).

רק ככה ניתן לזמן באמת לראות שהדברים מסתדרים ויהיה רצון שלי ושל אישתי להמשיך בנישואים תקינים ולהמשיך בתוכניותינו (אתה רציני? איזה תקינות יש פה ועל איזה תכניות אתה מדבר כשכולם צורחים לך לא להתקדם שום צעד בנישואים האלה?!). הכדור נמצא כעת אצל כולם, וכולם צריכים לקלוע לסל על מנת ליישר הדורים.

 

אני אהיה קצת יותר חריף אבל אתה מדבר כמו ילד בן 14, תתעורר ותיקח אחריות על החיים שלך!, הכדור לא בידיים של כולם אלא בידיים שלך כי אלה החיים שלך, מערכת הזוגיות שלך ואישתך!!!

 

אחרי כל זה גם אני פורש בשיא.

עריכה אחרונה ב-10 לדצמבר, 2015 על ידי לאון

[ישה]

אני נוטה באמת להבין, להסכים ואולי סוף סוף להתעורר.

הייתי בשיחת יעוץ אצל עורך דין, הוא אמר לי שבמצב שלי זה עדיין קל, לטעון על כך שמשפחתה הסתירה את עברה הפיסיכאטרי, (לקחה גם את אותם כדורים לפני החתונה) וששאלתי מה זה אמרה כדור לכאב בטן והשני הרגעה לישון טוב בלילה.

לדבר על חוסר התפקוד בבית, ואין מה לפחד שהיא לא תתן גט כי היא עלולה להגיעה אזוקה לבית המשפט באם תסרב לבוא ולשתף פעולה.

כנ"ל לגבי עניין הבית, היא מעולם לא הכניסה כסף הביתה, ולא תפקדה בבית, ולא קנתה שום דבר לבית. כך שאיו לה שום זכות לקבל דבר!

השאלה היא מה עושים היום במצב המשותף, אך מפרקים. חוזה השכירות הוא על שנינו, חשבון הבנק והצ'קים על שנינו, כנ"ל לגבי דברים בודדים שקנינו כמו הליכון, טלויזיה, וכלי בית.

אך מתחילים הליך כזה, האם אני יכול לדרוש ממנה לאחר שהוצאתי בקשה לגירושין לצאת מהבית? אך מוציאים אותה מחשבון הבנק, או סוגרים ומתחלקים.

יש לי המון שאלות והמון דברים שאני חושש להתמודד מולם ופוחד לפגיעה במקום העבודה.

 

יש גם דירה שבעיני האשה עשויה להתפס (תרתי משמע) כרכוש משותף.

 

חברה, השרשור הזה רציני מידי בכדי שיהיו בו דחקות ע"ח פות"ש, נא להמנע מכך!

 

כחוות דעת כללית ולוא דווקא למקרה הזה, זה לא יכול להחשב אוטומטית רכוש משותף אבל היא בהחלט יכולה לגרור אותו לסיבוב ארוך ומייגע בבית המשפט וכידוע, לאולם בית המשפט אתה יודע איך אתה נכנס, לא יודע איך תצא.

 

מספיק ששיפצו את הדירה מהכסף המשותף שלהם וכבר הוא נדרש לאיזה סוג של פשרה.

 

בגירה

 

אתה לא מפוקס

 

דירה שכורה, בהודעה אחרת כתב שרק הוא שילם הוצאות, והרכוש המשותף שלהם מפורט כאן בהרחבה.

 

שישאיר לה את הכל ויברח

[bagira]

עריכה - חפרתי קצת ואכן מוזכר חוזה שכירות, בתנאים האלא, חלוקת רכוש היא כלל לא כל משקל בשיקול הדעת "אנא אנו באים".

 

כן, צודק. תיקנתי בעריכה.

 

ומסכים עם הסייפא שלך.

[נהג מתחיל]

פותש הוא כנראה קורבן מקצועי שרק מחפש לסבול ומוכן למכור את נשמתו ואת האושר של ילדיו תמורת פוטנג פעם בחודש.

 

הוא בטח חושב שהוא יהיה היחידי שיצליח לפצח את המטריקס הזה.

 

אי אפשר לעזור למי שלא רוצה לעזור לעצמו.

[Guy_25]

אמנם פרידה זה הצעד המתבקש והברור (עד מאוד. לכל צופה מהצד שלא מצד האשה) אבל זה צעד קשה מאוד לבן אדם.

אני לא שופט את פות"ש על כך שהוא לא שש לעשות זאת ומנסה לבדוק כל דרך אפשרית על מנת להימנע מכך.

אני כן חושב שאם הוא חפץ בחיים טובים לו ולמשפחתו העתידית הוא יהיה חייב לעשות זאת (את הפרידה והניתוק המוחלט ממנה), אך מאמין שהוא יאלץ לבזבז עוד תקופה מסויימת איתה לפני שיבין שזו הדרך היחידה.

 

אז פות"ש, בזבז חופשי את זמנך ומצה את כל הפתרונות שאתה חושב שצריך לנסות. בינתיים- בלי ילדים ובלי שום רכוש משותף נוסף (או כל דבר אחר שעלול לקשור ביניכם). ככה לעולם לא תוכל להתגנב לראשך המחשבה השגויה "אולי ויתרתי מוקדם מידי".

אני מקווה שתגיע למסקנה הברורה (שכולם צועקים אותה פה אחד על פני 12 עמודים עד כה) כמה שיותר מהר.

 

גם כולי תקווה שצעד זה יעיר אותה חזרה למציאות וידחוף אותה לטפל בעצמה כדי שיום אחד היא תוכל לזכות לחיים מאושרים ומספקים. בינתיים- דאג לעצמך. לך מצא קצת אושר

[pipinoadar]

מצטער חברים אבל לדעתי הוא לא "בשל" לפרידה.

אני מאמין שתעבור תקופה ארוכה עד שנראה איזו דרך נבחרה על ידו (על ידה)

 

תומר

[Nemesis]

עזוב, נו. ברור מדבריו של פותח השרשור ששום דבר לא יעזור.

לדעתי עוד גג שנה וחצי כבר יש תינוק.

[YaronNahum]

180 הודעות ,

77 אנשים שונים, (לא כולל פותה"ש)

כמעט כולם (למעט אחד אם ספרתי נכון ) אומרים וצורחים את אותו הדבר.

 

למרבה הצער כנראה שלא יעזור.

עצוב.

 

(אבל תמיד אשמח להתבדות)