לזכרו של המפקח האגדי למכונאות רכב מר יהונתן כינרתי ז"ל

[barzelay]

בבקשה אשרו פירסום מכתב זה למרות שהוא מופיע גם TOP-TOPIC וזאת כדי לזכור את האיש היקר הזה שתרומתו לענף הרכב היא ענקית. תודה.

 

מר יהונתן כינרתי היה המפקח בה' הידיעה של משרד העבודה , הוא היה בולדוזר עם עוצמות של עשיה ודחיפה קדימה של ההכשרה המקצועית במחוז ירושלים והנגב. הוא הביא מורים מהתעשיה , מהשטח כלומר חיפש ומצא מכונאי רכב בעלי הסמכה ומשך אותם להיות מדריכים למכונאות רכב בבתי הספר המקצועיים במחוז. העשיר את הסדנאות בציוד הווה אומר כלי עבודה מיכשור , מנועים , תיבות הילוכים ,מכללים שונים, מכוניות מושלמות שהצליח לשנורר מבעלי המוסכים במחוז.

אמרת הכשרה מקצועית אמרת כינרתי

. הוא יהודי שעלה מגרמניה שם סיים בית ספר מקצועי ועלה ארצה , התקבל לעבודה במשרד העבודה ומשם הוא קידם את נושא ההכשרה המקצועית . אני מדבר על שנות ה-60 וה-70 , תקופה שבה פרחו בתי הספר המקצועיים בארץ.

במאמצים רבים מר כינרתי הצליח לרכוש ציוד ומכשירים להקמת מכון דיזלים מחוזי כי ראה שיש עתיד גדול למנועי דיזל וחזה שהם יכנסו גם למכוניות הפרטיות , את הציוד הביא לבירה ירושלים שם הציוד היה עדיין בתוך ארגזים כי לא מצאו מורה שידע להפעיל את הציוד . מר כינרתי חיפש בין התלמידים שסיימו את קורס ההסמכה בכל איזור המחוז שבפיקוחו , מר כינרתי הגיע גם אלי , אז הייתי בן 28 ובעל מוסך בבאר שבע , יום אחד אני רואה אותו נכנס למוסך שלי , התרגשתי מאוד (מר כינרתי היה אישיות מאוד מאוד נערצת ומכובדת) לחץ לי את היד וביקש לשבת איתי מספר דקות , ישבנו ואמר : "אני זוכר שכאשר הייתה נער למדת בבית ספר לחניכים יום אחד בשבוע ובשאר הימים עבדת כחניך במוסך רמה של יוסף פרסלר והיה במוסך גם מכון דיזלים , האם אני מדייק ?" , עניתי לו שכן עבדתי במוסך רמה והיות ומר פרסלר (בעל המוסך) היה קצר רואי אני הייתי עובד צמוד מאוד אליו במכון הדיזלים שם שיפצנו מזרקים ומשאבות הזרקה ושם נדרשת ראייה טובה מאוד, אני זה שהייתי מכוון את הפלג'רים לויסות כמויות הסולר שהמשאבה הייתה מוציאה אל המבחנות בטסט-בנצ' , סוג הציוד היה מתוצרת אנגליה בשם MERLIN, עם סיום דבריי קם וחיבק אותי חזק באומרו "בינגו....מצאתי" .

בקיצור הוא הצליח להוציא אותי מהמוסך והפך אותי למדריך במכון הדיזלים בבית ספר עמל חניכים בו למדתי בנעורי לפני הגיוס לצה"ל. יהיה זכרו ברוך

 

 

זו תמונה של המכון שהקים מר כינרתי בבית ספר עמל חניכים בבאר שבע והמדריך הצעיר הוא : אנוכי

[erezfed]

חזק ביותר , אפילו מרגש. יש לך פיסת נוסטלגיה ביד.

לצערי אתה רק מחזק את התחושה הכללית שבימנו בעלי המקצוע האמיתיים, כאלו שבאמת החזיקו בתואר "בעל מקצוע" הולכים ופוחתים ונעלמים מהנוף.

 

בקרוב לא נראה חרטים מסגרים, הכל עובר לתעשיית לגו, תוציא ישן תרכיב חדש.

[frik]

הכרת את חנן מיטלר ז"ל שהיה בעל מוסך פולקסווגן בבאר שבע?

[barzelay]

בהחלט כן זכיתי להכיר אותו מקרוב. אני גם בקשר טוב עם הבנים עמוס והבן שסטה ובחר להיות עורך דין. חנן לימד בערב בקורסים להסמכה בעמל חניכים תקופה קצרה. איש יקר שתרם רבות לענף הרכב בבאר שבע. תלמידיו כיום הם בעלי מוסכים בבירת הנגב.

עריכה אחרונה ב-20 ליוני, 2015 על ידי barzelay

[barzelay]

מר מטלר ז"ל הקים את מוסך רטס בתחילת שנות השישים בשם ריטס שבנו עמוס החזיק עד לפני כשנתיים . המוסך נמכר למשפחת כהן בעלי מוסך ממד. נוסטלגיה.......

[frik]

לא ידעתי שבנו מכר את המוסך.

היה חבר ילדות של אבי ,עבדו יחד באגד.

[Abraham Sasson]

בבקשה אשרו פירסום מכתב זה למרות שהוא מופיע גם TOP-TOPIC וזאת כדי לזכור את האיש היקר הזה שתרומתו לענף הרכב היא ענקית. תודה.

 

מר יהונתן כינרתי היה המפקח בה' הידיעה של משרד העבודה , הוא היה בולדוזר עם עוצמות של עשיה ודחיפה קדימה של ההכשרה המקצועית במחוז ירושלים והנגב. הוא הביא מורים מהתעשיה , מהשטח כלומר חיפש ומצא מכונאי רכב בעלי הסמכה ומשך אותם להיות מדריכים למכונאות רכב בבתי הספר המקצועיים במחוז. העשיר את הסדנאות בציוד הווה אומר כלי עבודה מיכשור , מנועים , תיבות הילוכים ,מכללים שונים, מכוניות מושלמות שהצליח לשנורר מבעלי המוסכים במחוז.

אמרת הכשרה מקצועית אמרת כינרתי

. הוא יהודי שעלה מגרמניה שם סיים בית ספר מקצועי ועלה ארצה , התקבל לעבודה במשרד העבודה ומשם הוא קידם את נושא ההכשרה המקצועית . אני מדבר על שנות ה-60 וה-70 , תקופה שבה פרחו בתי הספר המקצועיים בארץ.

במאמצים רבים מר כינרתי הצליח לרכוש ציוד ומכשירים להקמת מכון דיזלים מחוזי כי ראה שיש עתיד גדול למנועי דיזל וחזה שהם יכנסו גם למכוניות הפרטיות , את הציוד הביא לבירה ירושלים שם הציוד היה עדיין בתוך ארגזים כי לא מצאו מורה שידע להפעיל את הציוד . מר כינרתי חיפש בין התלמידים שסיימו את קורס ההסמכה בכל איזור המחוז שבפיקוחו , מר כינרתי הגיע גם אלי , אז הייתי בן 28 ובעל מוסך בבאר שבע , יום אחד אני רואה אותו נכנס למוסך שלי , התרגשתי מאוד (מר כינרתי היה אישיות מאוד מאוד נערצת ומכובדת) לחץ לי את היד וביקש לשבת איתי מספר דקות , ישבנו ואמר : "אני זוכר שכאשר הייתה נער למדת בבית ספר לחניכים יום אחד בשבוע ובשאר הימים עבדת כחניך במוסך רמה של יוסף פרסלר והיה במוסך גם מכון דיזלים , האם אני מדייק ?" , עניתי לו שכן עבדתי במוסך רמה והיות ומר פרסלר (בעל המוסך) היה קצר רואי אני הייתי עובד צמוד מאוד אליו במכון הדיזלים שם שיפצנו מזרקים ומשאבות הזרקה ושם נדרשת ראייה טובה מאוד, אני זה שהייתי מכוון את הפלג'רים לויסות כמויות הסולר שהמשאבה הייתה מוציאה אל המבחנות בטסט-בנצ' , סוג הציוד היה מתוצרת אנגליה בשם MERLIN, עם סיום דבריי קם וחיבק אותי חזק באומרו "בינגו....מצאתי" .

בקיצור הוא הצליח להוציא אותי מהמוסך והפך אותי למדריך במכון הדיזלים בבית ספר עמל חניכים בו למדתי בנעורי לפני הגיוס לצה"ל. יהיה זכרו ברוך

 

 

[ATTACH=CONFIG]427222[/ATTACH] זו תמונה של המכון שהקים מר כינרתי בבית ספר עמל חניכים בבאר שבע והמדריך הצעיר הוא : אנוכי

 

אודה לך אם תציין תאריך פטירתו של איש יקר זה גם אני זכיתי ללמד מכונאות רכב באורט תחת פיקוחו והנחייתו הרבה תמיד הביע והראה רצון לקדם צעירים לעסוק בהוראת מקצוע המכונאות הוא שלח אותנו להישלמויות במוסכים ברחבי הארץ ולא הסתפק רק בהשתלמויות ערב באשדוד או בנעורים וכדו'

יהי זכרו ברוך

אבי ששון