דכאון מאהבה נכזבת - הרהורי מאוהב מאוכזב

[locomotive]

זה כי אין להם שומדבר יותר חשוב בחיים.

זה עובר...

 

 

על זה אמרו חז"ל: "יאללה, יאללה..."

 

אוסף הפאנצ'ים הטובים.

[ToSToS]

יש משהו תמים, כמעט חביב, באמונה של אנשים צעירים שהם הבינו את העולם, פיצחו את הקוד למערכות יחסים ושהכל ממופה וברור. ישר מצאה מערכת יחסים חדשה אחרי שלוש שנים - יש לה הפרעה.

זוגיות היא או רעה או טובה, אין באמצע.

יש צ'ק ליסט לאהבה "הנכונה". אין לי צ'ק ליסט! ציטטתי מתוך מאמר שקראתי!

 

אוי, אוי, אוי... כמה שאתה לא מבין מהחיים.

 

אתה חושב שאין אנשים שיש להם זוגיות מופלאה, שאוהבים את אישתם, עדיין חושקים בה, אוהבים את המשפחה, ובכל זאת מנהלים, לעיתים בהצלחה, רומן (או רומנים) והכל מתקיים במקביל? (אני לא מאחל לך או לאף אחד מהקוראים, בת/בן זוג כזו! וכן לדעתי מי שעושה דבר כזה אז יש לו בעיה קשה!! ואני בטוח שסעיף "זוגיות מופלאה" לא באמת קיים שם. אני לא מוכן להיות כסוג ב' של שום בחורה, לא מצד האדם הנבגד ולא מצד הבוגד!!!! )

 

אתה חושב שבגלל שעשית קורס באונ' הפתוחה אתה פיצחת את היכולת לפרשן כל מצב אנושי, על סמך מה שכתב צד אחד באינטרנט, בלי בכלל להכיר, לא את מערכת היחסים ולא את הנפשות הפועלות?

אתה באמת חושב שהחיים כל כך פשוטים?

שאנשים כל כך פשוטים? ללא ספק אנשים מורכבים,רשמתי כבר מקודם שהאבחנות שלי לא בהכרח נכונות!! וכל אחד יכול לפרש את הסיפור הזה כרצונו!

 

מיליוני מילים נשפכו במהלך ההיסטוריה על המצב המאנושי, על אהבה, על מערכות יחסים... אלפי אלפים של חיבורים, ספרים, סרטים, על אותו הדבר שקיים בכל תרבות שהיא על כדור הארץ - ואתה יודע מהי אהבה "נכונה" וכיצד צריך לקיים מערכת יחסים? לא רשמתי שאני ידוע ואף הדגשתי שלא כל מה שאני אומר הוא תורה מסיני, אבל אם זה נראה לך נורמלי הסיפורים שתיארת אז אשרך! לא בבית ספרי

 

אז בוא סיפור קצר, על חבר שהתחבר דווקא עם הגרושה הטרייה של החבר הכי טוב שלו. חטא נוראי. בטח שניהם מופרעים נטולי אמפטיה. אולי. אבל הם גם נשואים שנים, עם שלושה ילדים.

אז מי אתה (או אני או כל אחד) שיסביר למישהו אחר מה נכון ומה לא?! סליחה! אבל יש נורמות חברתיות, יש דברים שלא עושים וכן מי שעושה אותם באופן שיטתי הוא מופרע

 

אתה חושב שאם תהיה במערכת יחסים, לא רעה, סבירה, נעימה... ופתאום תתאהב במישהי מעל הראש והיא בך, אתה תכפה על עצמך איזו תקופת צינון בשם האמפטיה...? אני יכול להבטיח לך, שאני לא אהיה עם מישהי שלא טוב לי איתה! זה לא הוגן לו לי ולא לה! וככה נהגתי בכל מערכת היחסים שלי. מי שלא מצאה חן בעיני אמרתי לה לאחר שבועיים "זה לא את, זה אני ושחבל על הזמן ביננו וניתקתי את הקשר" כן להיות עם מישהו שלא טוב לך איתו, לאורך זמן וליצור אצלו ציפיות ולספר לא הגדות ולא את הרגשותיך האמתיות זה לדעתי מעשה ניבזי! שלא מכיל בתוכו שמץ אמפתיות! ואם אותה בחורה לא מודעת לרגשות שלה, אז לא אומר שהיא רעה! יכול מאוד להיות שהיא היית עם הבחור ולא הבינה מה הולך אצלה ברגשות ולא התכוונה לעשות לו שום דבר רע. אבל לא להיות מודע לרגשות, זה בהחלט הפרעה והיא גם נחשבת בין הקשות!

 

על זה אמרו חז"ל: "יאללה, יאללה..."

אין בכלל מה להגיב על זה..

 

הגדרת הפרעת אישיות זה: חוסר הגמישות והקושי להסתגל למצבי לחץ או/ו לנורמות חברתיות. אצל אנשים הסובלים מהפרעת אישיות, התנהגותם יכולה לגרום למצוקה קשה לעצמם ולעתים גם לאחרים.

[falou]

אתה אולי נהנה, ממרומי נסיונך וגילך, לחשוב שיש נורמות ויש סדר ורק כמה מופרעים משתרללים להם שם בחוץ.

אתה מ-זה טועה...

לצאת ממערכת יחסים למישהו אחר שמחכה בחוץ, זה נורמטיבי.

לזרוק את כל החיים שלך עבור התאהבות, זה גם נורמטיבי.

לנהל רומן מחוץ לנישואים... נורמטיבי.

לא לפרק נישואים בגלל רומן, היה יותר נורמטיבי פעם, אבל נפוץ גם היום.

 

כשתתבגר אולי תכיר בעובדה שהחיים יותר מורכבים מ-"טוב לי איתה" או "רע טוב לי איתה". שיכול להיות מצויין באספקטים מסויימים ומחורבן באחרים. שאף אחד לא מכיר לגמרי את עצמו ו-"מודע לרגשותיו" באופן מוחלט (השקרים שאנחנו מספרים לעצמנו...) והחיים והמצבים מורכבים בהם ברמה שאתה פשוט לא מכיר ולא מודע להם.

 

במילים אחרות, הפרשנות שלך את המציאות פשטנית, נאיבית ובלתי קשורה... למציאות.

[Derish]

טוסטוס - לאור מה שאתה כותב, לא נותר לי אלא לאחל לך שחייך באמת יהיו כאלה פשוטים וברורים, זה יחסוך לך הרבה כאב ראש. לצערי ברוב המקרים העניינים פשוט לא מסתדרים כך, אבל חוששני שאת זה אתה עוד תלמד בעתיד. (כאמור, מקווה שלא...)

[falou]

טוסטוס - לאור מה שאתה כותב, לא נותר לי אלא לאחל לך שחייך באמת יהיו כאלה פשוטים וברורים, זה יחסוך לך הרבה כאב ראש.

 

ההפך.

אני מאחל לו שיחיה חיים פשוטים, ואז תבוא מישהי, תעיף לו את הביצים ותהפוך לו את החיים על הראש...

[ToSToS]

:

טוסטוס - לאור מה שאתה כותב, לא נותר לי אלא לאחל לך שחייך באמת יהיו כאלה פשוטים וברורים, זה יחסוך לך הרבה כאב ראש. לצערי ברוב המקרים העניינים פשוט לא מסתדרים כך, אבל חוששני שאת זה אתה עוד תלמד בעתיד. (כאמור, מקווה שלא...)

 

ההפך.

אני מאחל לו שיחיה חיים פשוטים, ואז תבוא מישהי, תעיף לו את הביצים ותהפוך לו את החיים על הראש...

 

לצערי למדתי את זה על בשרי מצוין , היום בדיעבד שאני מעלה את הקשר הבעייתי הזה בראש. אני שם לב להמון פרטים ורמזים עוד בתחילת הקשר, שהייתי צריך לעשות STOP ולהבין שאני נכנס לתוך מערבולת שטוב לא יצא ממנה . אני מקווה שאני לא אכנס למערבולת כזאת עוד פעם בחיי, למרות שיש לי נטייה לזה. ואז בתור צעיר בן 22, זה היה מאוד משעשעה קשר מטורף כזה, עם בלונדינית יפיפייה ילידת הארץ הקשר שהיה מאוד לא יציב ושנבע ממצבי רוח קיצוניים שיכלו להתחלף בתוך שעות מדיכאון עז לשמחה לא הגיונית וללא סיבה מוצדקת. בסופו של דבר הבנתי שאני לא יכול להתאים את עצמי למצבי הרוח הקיצוניים האלה, פשוט הרגשות שלי לא נתנו לחיות עם זה. כי גם שהיה שמח ומאוד שמח, עם סיבה מוצדקת לשמחה. זה היה יכול להתחלף בשנייה לדיכאון קשה ללא שום סיבה מוצדקת. באיזשהו שלב אתה מבין שזה לא אתה בהכרח שגורם לה למצבי הרוח הטובים, שהיא נמצאת בהם אלה איזה חוסר איזון שנמצא באיבר חיוני שמשותף גם לגברים וגם לנשים. בהתחלה המצבי רוח היו הרבה פחות קיצוניים ולפני שהם התהפכו היא הצליחה לזהות את זה ותמיד מצאה סיבה לצאת מהדייט לפני שהמצב רוח שלה התהפך. למחרת היינו נפגשים כרגיל במצב רוח מרומם. בקיצור טלנובלה עברתי במשך תקופה לא קצרה כל פגיעה קטנה מגורם זר שלבן אדם רגיל היית גורמת אולי לעצבנות רגעית, היית סיבה מצוינת עבורה להיכנס למצב רוח ירוד.. ואני שיחקתי את תפקדי הפיטר-פן שאמור לעלות לה את המצב רוח.. המשכתי את הקשר הזה כי ענתה לי ללא מעט צרכים, הקשבה, ייעוץ. היא היית מאוד אינטליגנטית עם ידע עצום ודעות מגובשות על המון נושאים שאנשים ממוצעים לא מגיעים אליהם. וכן גם במכונאות היה לה ידע נעימה לשיחה וד.א היא בת של פרופסור מפורסם. חוץ מזה שהיא אישה יפיפייה בין היפות שראיתי, דבר שכמובן העלה לי את האגו לשמיים.

[Derish]

בתור צעיר בן 22, זה היה מאוד משעשעה קשר מטורף כזה, שהיה מאוד לא יציב ושנבע ממצבי רוח קיצוניים שיכלו להתחלף בתוך שעות מדיכאון עז לשמחה לא הגיונית וללא סיבה מוצדקת...

 

ציטטתי רק משפט אחד אבל אני יכול לחתום תחת כל מילה שלך בפוסט הנ"ל. מצב מוכר, מנסיון לצערי, ובמקרה שלי הקשר אפילו לא היה רומנטי. לא יכול לומר שנפגעתי כי בסה"כ הבנתי די מהר לאן הרוח נושבת ופעלתי בהתאם, אבל התקופה הזאת בהחלט תיזכר אצלי כחווייה מיוחדת במינה. הבחורה עליה אני מדבר הותירה חללים רבים בקרב האנשים איתם הייתה בקשר - חלקם פטרו אותה כמרשעת, חלקם עדיין מפנטזים עליה, אבל רובם פשוט לא מסוגלים להבין עד היום איזו רכבת דרסה אותם ו-what the fuck just happened. לא יודע אם מה שמנע ממני את עוגמת הנפש היה הנסיון בעבודה מול אנשים שונים או סתם אינטואיציה טובה, אבל בהחלט היה משעשע להביט על כל זה מהצד ולראות את התגובות של מי שבא איתה במגע בעודי יוצא כמעט יבש מהמים. עם כל זאת אני אוהב חוויות כאלה, הן גורמות לך להרגיש חי ושוברות שגרה. אני מאמין שבסופו של דבר, גם כשיש שברון לב או עצמות כתוצאה, בטווח הארוך החוויות האלה חיוביות וכל אחד יכול להרוויח וללמוד מהן משהו.

 

ספציפית המקרה שלך שתיארת כאן בהחלט נשמע כמו הפרעת אישיות גבולית, אבל זו סה"כ תצפית מושכלת ולא דיאגנוזה, את זה בוא נשאיר למקצוענים (או לפחות לאלה שסיימו את התואר).

[ToSToS]

. לא יכול לומר שנפגעתי כי בסה"כ הבנתי די מהר לאן הרוח נושבת ופעלתי בהתאם, אבל התקופה הזאת בהחלט תיזכר אצלי כחווייה מיוחדת במינה. הבחורה עליה אני מדבר הותירה חללים רבים בקרב האנשים איתם הייתה בקשר - חלקם פטרו אותה כמרשעת, חלקם עדיין מפנטזים עליה, אבל רובם פשוט לא מסוגלים להבין עד היום איזו רכבת דרסה אותם ו-what the fuck just happened. לא יודע אם מה שמנע ממני את עוגמת הנפש היה הנסיון בעבודה מול אנשים שונים או סתם אינטואיציה טובה, אבל בהחלט היה משעשע להביט על כל זה מהצד ולראות את התגובות של מי שבא איתה במגע בעודי יוצא כמעט יבש מהמים. עם כל זאת אני אוהב חוויות כאלה, הן גורמות לך להרגיש חי ושוברות שגרה. אני מאמין שבסופו של דבר, גם כשיש שברון לב או עצמות כתוצאה, בטווח הארוך החוויות האלה חיוביות וכל אחד יכול להרוויח וללמוד מהן משהו.

 

ספציפית המקרה שלך שתיארת כאן בהחלט נשמע כמו הפרעת אישיות גבולית, אבל זו סה"כ תצפית מושכלת ולא דיאגנוזה, את זה בוא נשאיר למקצוענים (או לפחות לאלה שסיימו את התואר).

 

המקרה שלי גם לדעתי, מאופיין בקווים של אישיות גבולית קלאסית. גם הערכה עצמית שלה היית מושפעת אך ורק מדעות של אחרים. כי היה לה קשה מאוד להבין ולפעול ע"פ ההרגשות שלה. בנוסף מה שכואב בכל הסיפור הזה, שגם כן מאוד מאפיין אישות גבולית, הוא שהיא היית מודעת להתנהגות שלה אך פשוט לא הצליחה להשתלט על האובססיה שהיית לה באותו רגע. זה גרם לה לעצב רב ולתסכול אסטרונומי. שהתבטא גם בהרגלי שתייה שלא תמיד היו נורמליים ובהרגשה כללית ירודה. במקרה שלך אתה הצלחת לזהות את החולי והצלחת לברוח מזה מהר ללא פגיעה. אני נכנסתי לקשר הזה כהדיוט גמור וזאת הפעם הראשונה שנתקלתי בסוג ההתנהגות הזו. עד אז הייתי בטוח שהכל ניתן לשינוי ושהכל תלוי במאמצים שמושקעים ואיך אומרים בקורס טיס "אין קיר שאי אפשר לטפס עליו". אז אימצתי את המשפט הזה והייתי משקיע המון אנרגיות בלנסות לפענח אותה ולבנות טקטיקות שלמות על מנת להשיג הישגים בקשר ולקדם אותו. כמובן שהאישיות שלה מאוד מורכבת וזה מאוד סקרן אותי ואתגר אותי. כל היום הייתי משחק שחמט עם עצמי, עם המון תרחישים ואיך אני יוצא מכל בור שעלול להיווצר לי ומביא אותה למצב שהיא רק שלי. מקווי ההתנהגות שציינתי, אתה יכול להבין שהיו לי המון כישלונות שחלקם לא אובייקטיביים וכנראה לא תלויים בי. אך הייתי משכנע את עצמי שזה תהליך של שינוי ואסור להתייאש- "דבקות במטרה"

כמובן שהיה שינוי ועד היום שיוצא לי לדבר איתה לעתים רחוקות, אני מצליח לשמוע את הערכים שהכנסתי לה, ממש במילים שלי ושומעים שהיא ממש מאמינה בהם. אך כמו שאתה יכול להבין, ההתנהגות שלה ממש לא תואמת את ערכיה. מצב מאוד לא נעים שקשה מאוד לעיכול. אחת מההפרעות היותר קשות ועצובות.

 

הכל נמשך ברוטינה עד שיום אחד הבנתי ,לאחר אין סוף בירורים וקריאת המון מאמרים. שההתנהגות שלה תואמת לבעלת קווי אישיות גבולית ושזה כנראה כמעט בלתי ניתן לתיקון ושחבל לי על הזמן בהשקעה בקשר הזה. עד שהבנתי את זה עבר הרבה מאוד זמן! (שנים). אני לא מצטער על הזמן הזה, אני חושב שהשכלתי לאין שיעור מהקשר הזה. אך אני מאחל לעצמי לא להגיע לקשר כזה בשנית.

[AlonBar]

הגעתי למסקנה שאני מכור. אני אובססיבי כלפיה. ואני לא מצליח לראות את העתיד בצורה ורודה כלל.

אני אתמול עשיתי טעות שכרגע אני חושב עליה כעל גורלית. פשוט עקבתי אחריה, מסיבות שאני לא מצליח להעלות. בעצם כן, הסיבה היא שאני אובססיבי. אני לא מצליח לשחרר אותה למרות שאני מוכרח.

יותר מזה - כשעקבתי אחריה ואחרי חבר שלה, נוכחתי לגלות שהם שוכבים. הייתי עד לזה. שמעתי את האקט.

מיד חזרו לי המחשבות האובדניות. באותו רגע אמרתי שזהו זה, אני עשיתי טעות ועכשיו אני אשלם עליה בחיי.

למזלי היא מנעה ממני מלעשות כן.

אז כן, שוב ניתקתי איתה קשר. שוב היא חזרה כבר לבסיס.

אך המחשבות עליה לא פוסקות. אני מעלה את הסיטואציה שלהם שוכבים כל פעם בראשי.

מדמיין אותה, אפילו ויזואלית.

הן לא מרפות לשנייה, לא משנה במה אני מתעסק ומה אני עושה.

אני נואש לעזרה, ולא יודע מה עוד אני יכול לעשות כדי להקל על הכאב האדיר הזה שהבאתי על עצמי באיזה שהוא מובן.

חשבתי על כדורים פסיכיאטריים - הבנתי שזה עלול לדפוק לי את הדרך לעתודה.

אך אם זו הדרך היחידה להקל על המצב, אני לא אתנגד יותר. אני מרגיש שאני רק מתדרדר, אע"פ שאני במעקב של פסיכולוגית.

ההגיון לא מנגן לי שום תפקיד. אני מבין שעליי להחזיק את עצמי בידיים ולהתחיל להשלים עם עצמי. אבל איך ?! אני לא מוצא דרך להקל על הכאב הבלתי נשלט הזה!

עצות !

[blavie]

נדמה לי שאתה צריך בראש ובראשונה לקחת נשימה עמוקה. תירגע, שום בחורה לא שווה את זה - למרות שזה בוודאי נשמע לך קלישאתי כרגע.

[shayy]

ממליץ לך להפגש עם פסיכאטר. הוא ימליץ אם לתת או לא כדורים.

הסבל שלך גדול מאוד וגובר על כל שיקול אחר.

כל הכבוד לך שאתה מבין שאתה צריך עזרה. זו רמת מודעות מאוד חשובה וזה יעזור לך לצאת מזה מהר.

 

אתה תתגבר על זה!

 

אתה יכול להתגבר על זה!

 

אתה תצליח להיות מאושר וחזק. זה עניין של זמן.

 

תשתף אנשים קרובים בסבלך ובמחשבותיך. זה מאוד חשוב שלא תהיה לבד.

 

לפני מספר ימים - ריצה או כושר מאוד עזרו לך. צא לרוץ!

[Shay_u]

כדורים פסיכיאטריים לא בהכרח ידפקו לך את הדרך לעתודה.

מעבר לכך עשית טעויות ודברים שאמרו לך פה לא לעשות.. אני באמת מבין את הכאב, אבל אם אתה רוצה להשתחרר מזה אז תתחיל להקשיב לעצות שנותנים לך. אתה חייב להתגבר על כל הכוחות שמושכים אותך חזרה, ובעיקר להתעסק בדברים שיסיטו את מחשבתך מהעניין.

[Yellow Engine]

מעבר לכך עשית טעויות ודברים שאמרו לך פה לא לעשות.. אני באמת מבין את הכאב, אבל אם אתה רוצה להשתחרר מזה אז תתחיל להקשיב לעצות שנותנים לך. אתה חייב להתגבר על כל הכוחות שמושכים אותך חזרה, ובעיקר להתעסק בדברים שיסיטו את מחשבתך מהעניין.

בדיוק. אתה במצב לא סימפטי, פתחת כאן את הלב וזה יפה. אבל נתנו לך כאן שלל עצות מועילות ועשית ב-ד-י-ו-ק מה שאסור לעשות. הדרך היחידה להתחיל להתגבר זה להתנתק לחלוטין! גם לא SMS חמודים, גם לא התעדכנות בפייסבוק, כלום! בטח ובטח שלא לעקוב. הלב שלך חייב מרחק כדי להתאושש, ובמקום זה הלכת וחפרת בפצע.

אני יודע שקשה כרגע להבין את זה, אבל מעבר לפעילויות שאחרים כאן הציעו - קודם כל נתק קשר עד שהמחשבות עליה ילכו ויתמעטו.

[COMMANDER]

מצטרף להמלצה של shayy,

 

לך לפסיכיאטר (אם אתה יכול להרשות לעצמך לך לרופא פרטי, כדי שלא יהיה רישום בתיק הרפואי בקופ"ח) ובקש תרופה קלה שיש לה השפעה מהירה.

מרבית התרופות האנטי דיכאוניות משפיעות רק אחרי מספר שבועות, וזו יכולה להיות תקופה קריטית עבורך.

אתה בחור צעיר ועתידך לפניך - אל תדפוק אותו על ידי מעקב אחרי ה-X .

אם היא תגיש תלונה על הטרדה, שברון הלב לא יהיה הבעייה הקשה ביותר שלך.

 

האם יש בסביבה שלך מבוגר אחראי (לא בהכרח הורה, זה יכול להיות גם אח בוגר, גיס או בן דוד) אשר יכול להשגיח עליך שלא תעשה שטויות?

[neorex]

אתה פשוט מכניס את עצמך ללופ אינסופי של מחשבות, שרק הולך וגובר ומייצר מצב של אובססיה כלפיה. אתה פשוט חייב למצוא דרך לשבור את הלולאה שאתה תקוע בה, ואתה לא תצליח לעשות את זה אם תישאר באותה השגרה. פשוט כך כמה חברים וטוס לחופשה לשבוע, שבועיים. אם אין משהוא מהחברים אני בטוח שהמשפחה שלך מודעת למצב שלך, אז תיקח את אחד מבני המשפחה וטוס לתאילנד לאיזה כמה שבועות. רק דרך זה שתשבור את הלולאה הזו שאתה נמצא בה והשגרה תעזור לך לחזור לשפיות.