שרשור פוליטי של אחרי/לפני/באמצע בחירות/מלחמות/שלום/חומוס בדמשק

[sperial]

התחושה שלי היא שמדובר בהבדלי תרבויות עמוקים במיוחד, שלא חווינו עם עליות אחרות. לרוסים היה מוסר עבודה והכרה בחשיבות ההשכלה, המרוקאים ושאר הצפון אפריקאים נהנו מההשפעה הצרפתית (אני מדבר על היהודים שזכו, למשל, לחינוך של "אליאנס"). אז היתה טראומה של הגירה וטראומה של לימוד שפה חדשה ומנהגים חדשים - אבל איזה בסיס שיאפשר להם להשתלב בחברה בדור השני. כנראה שהתרבות האתיופית שונה מהמערבית במידה יותר קיצונית. אז יש אחוז מסויים שמצליח להתגבר על הפערים, וגם מצליח בלימודים, מה שפותח דלתות, גם אם לא לרווחה. אבל רבים מאד, כולל כאלה שנולדו בארץ, מתקשים להסתגל לסטנsרטים המערביים.

עריכה אחרונה ב-4 ליולי, 2019 על ידי sperial

[gadik6]

ברוב הפוסטים, הכתבות והראיונות של אנשים מה"קהילה" בימים האחרונים אני רואה מוטיב מרכזי שחוזר על עצמו - חוסר ביקורת עצמית.

 

כולם אשמים - המדינה אשמה, המשטרה אשמה, משרד החינוך אשם, הלבנים אשמים. בקיצור, כולם אשמים חוץ מהם.

 

מהצד זה נראה כאילו לא באמת מעניין אותם להגיע לחקר האמת במקרה הזה (או אשכרה להילחם בגזענות). הם מבחינתם כבר החליטו שהשוטר אשם רק כי ההרוג הוא אתיופי, והם כבר ימצאו דרכים להתאים את העובדות לתפיסת העולם שלהם (ואם הם לא מצליחים אז כמובן שזה בגלל שמטייחים).

 

לזכותם ייאמר שהם אכן לא היחידים אשר אשמים במצב הזה - ברגע שגופים וגורמים שונים כל הזמן מספרים לך שאתה מסכן ומקופח (שלא לומר קובעים בשבילך), אז אתה באמת מתחיל להאמין בזה שאתה מסכן, גם אם זה לא נכון עובדתית.

[יבגניפ]

כן? מי הם "הגורמים"? כמו כן, האם אתה מכיר אישית הרבה אתיופים ששינו את דעתם על חייהם והאינטגרציה שלהם בישראל בגלל "גופים וגורמים"?

 

לזכותך ייאמר שאתה גם לא היחיד שבטוח שכל דבר לא טוב שקורה בחברה הישראלית הוא תוצאה של "גופים וגורמים". אם לבן של המלך מותר, אז למה לך לא בעצם?

[סאפיר]

התחושה שלי היא שמדובר בהבדלי תרבויות עמוקים במיוחד, שלא חווינו עם עליות אחרות. לרוסים היה מוסר עבודה והכרה בחשיבות ההשכלה, המרוקאים ושאר הצפון אפריקאים נהנו מההשפעה הצרפתית (אני מדבר על היהודים שזכו, למשל, לחינוך של "אליאנס"). אז היתה טראומה של הגירה וטראומה של לימוד שפה חדשה ומנהגים חדשים - אבל איזה בסיס שיאפשר להם להשתלב בחברה בדור השני. כנראה שהתרבות האתיופית שונה מהמערבית במידה יותר קיצונית. אז יש אחוז מסויים שמצליח להתגבר על הפערים, וגם מצליח בלימודים, מה שפותח דלתות, גם אם לא לרווחה. אבל רבים מאד, כולל כאלה שנולדו בארץ, מתקשים להסתגל לסטנsרטים המערביים.

 

כמובן שמדובר בהבדלי תרבות עמוקים. אבל מה לדעתך הדרך המוצלחת יותר לשפר את האינטגרציה של פרטים מאוכלוסיה מסוימת: לגרום להם, כמו אותם רוסים ומרוקאים שציינת, להבין את החשיבות של השכלה ועבודה קשה ואת העובדה שכל אדם אחראי במידה גדולה מאוד על גורלו? או להנציח את תחושת הקיפוח והמסכנות ע"י עוד ועוד הטבות ואפליה מתקנת ושיח גזעני (גם לדבר על כמה הם מסכנים רק כי הם אתיופים זו גזענות. זו פשוט גזענות "נאורה" אבל היא תמונת מראה מושלמת של הגזענות הרעה והיא לא יותר תודה בקידום פתרונות)?

 

הרי זה לא שאין אף אתיופי עובד, הם לא כולם נכנסים ויוצאים מהכלא חדשות לבקרים. יש המון שהשתלבו מצוין בחברה, אז זה לא איזה ידע נסתר שהלבנים שומרים עליו מפני אלו שלא כדי שחלילה לא יקחו להם את כל הכסף. אלה פשוט אנשים ספציפיים שמעדיפים לבכות על מר גורלם על היום ולא לעשות שום דבר כדי לקדם את עצמם. יד אחת פשוטה לקבלת נדבה בזמן שהיד השניה נכנסת לכיס של ילד בן 13 כדי לגנוב לו את הטלפון, כאשר כל הזמן הזה הפה צועק "גזענות" ו"אפליה".

[pooh-bear]

הטוויסט שחטף השרשור מזכיר לי ש"כשאתה מת, אתה לא יודע שאתה מת, זה רק מבאס את כל מי שנמצא מסביבך

אותו דבר כשאתה גזען"

 

לא מסכים עם הפגנות אלימות ופגיעה ברכוש, אבל כמו שהן מציפות את הקיצוניים שבצד ה"תומך" - כך הם גם מציפות את החרא שרבים מעדיפים להסתיר ביום יום. פתאום יש לגיטימציה לאוורר את הגזענות במרחב הציבורי, ורבים קופצים על ההזדמנות.

 

יאק.

 

כשאתה אומר "גזענות", אתה מתכוון לזה?

 

בוודאי שיש אנשים מוכשרים מיוחד שהצליחו בחיים למרות נקודה הפתיחה איומה , אבל סטטיסטית בכמה מדובר?

 

כשנולדים להורים אנאלפביתים בלי אגורה בחשבון בנק שלא יודעים מה זה לימודים בבית הספר ומי צריך את זה, שאתה מגיע ממבנה חברתי ש"אישה צריכה להיות בבית לבשל לבעל", שגדלים בתוך מרכזי קליטה מתפוררים והולכים לבית ספר סוג ג' שלא מציע תוכניות לימוד בסיסיות "קצת" יותר קשה להצליח בחיים בהשוואה למישהו שנולד להורים צברים עם כיסים עמוקים ששלחו את ילדיהם ללמוד משפטים/ראיית חשבון/מדעי המחשב בבינתחומי תמורת 35,000 אלף שקל לשנת לימוד ועל הדרך סידרו להם התמחות במשרד יוקרתי.

 

הורינו עלו מברית המועצות עם ערכים מערביים והשכלה מערבית. בשנים הראשונות היינו עניים מרודים (לא כולם, אגב) בגלל נפלאות השיטה הקומוניסטית, אבל הבסיס שלנו היה הרבה יותר איתן ומבחינות רבות הייתה לנו נקודת פתיחה הרבה יותר טובה גם בזכות השכלה וגם בגלל שאנחנו לבנים עם עיניים כחולות ושמות משפחה אשכנזיים.

 

כי יודע מה? גם לי נמאס. נמאס לי להיות "אשכנזי מניאק", נמאס לי לשמוע שאנחנו חטפנו את ילדי תימן וזרקנו את המרוקאים למעברות (ואני אפילו לא נולדתי אז), ונמאס לי לשמוע שכל מה שהשגתי בעבודה קשה קיבלתי רק כי אני אשכנזי וכי ההורים שלי סידרו לי לימודים בבין-תחומי והתמחות בפרוטקציה. לא, לא קיבלתי שום דירה במרכז ת"א (או בכלל) בירושה, לא התקבלתי לשום מקום בפרוטקציה ואפילו לא למדתי בבין-תחומי, אלא בבן-גוריון, וגרתי ב-ד', מי היה מאמין. אפילו שילמתי את רוב שכר הלימוד באוניברסיטה בעצמי. ומעבר לזה, לא העלמתי מס מעולם (ותאמין לי, שילמתי מס בארגזים).

 

אז בוודאי שיש גזענות (לא פשוטה) נגד יוצאי אתיופיה. וזה לא נעים, ולא כיף, והלוואי ואפשר היה לתקן את זה מחר בבוקר. אבל אין שום קשר בין גזענות ושיטור יתר לבין האלימות הברוטלית והוונדליזם שהיו פה שלשום. הלוואי ואפשר היה לארגן פה איזה "מצעד הסובלנות והסבלנות לעדה האתיופית" אבל משום מה במקום זה קיבלנו את מה שקיבלנו. לפחות אם היית שומע איזשהו גינוי לאלימות המטורללת הזו, איזה ח"כ שיגיד שלא זו הדרך, ושצריך לזכור שאזרחי המדינה לא אשמים, אבל אפילו זה לא (אבל לקרוא לשוטר "רוצח" זה בסדר כמובן), למשל:

 

"כמו ברווזים במטווח. הפכו את דמם של צעירים יוצאי אתיופיה להפקר. החיים של הילדים שלנו לא בטוחים והתגובה של בני הקהילה תהיי חריפה, וזה בגלל כישלון של ממשלת ישראל וזרועותיה ובהם שר הבט"פ ומח"ש. לצערנו המצב רק מחמיר, והפעם לא יטייחו הרג של צעיר מתחת למקום מגוריו. דמו זועק לשמיים"

(מקור)

 

ח"כ פנינה תמנו שטה מכחול לבן שיתפה: "הקהילה נלחמת על קיומה בביטחון בארץ, אנו עוברים טלטלה קשה". היא התייחסה גם להתנהלות במחאה: "אובדן שליטה של המשטרה שבחרה לירות חזיזים ואש לפיזור הפגנות ישירות על ילדים ומבוגרים מבלי שניתנה אזהרה.

(מקור)

 

בוא נדבר עוד קצת על גזענות, אם אנחנו כבר פה. ממליץ להשקיע כמה דקות ולראות את הקטע ה

, שאפשר ללמוד ממנו כמה דברים.

 

למשל, שאם אתה מספיק טוב, אתה יכול התקבל ליאס"א (שהוא ללא ספק אחד מבתי הספר הטובים בארץ), ושכנראה גם לאוניברסיטה, אפילו למסלול יוקרתי (נניח) לתואר שני. ואתה יכול להתקבל לעבודה במקומות לא רעים, אפילו אם אתה אתיופי.

 

וגם למדנו, שמדי פעם אנשים רנדומליים ברחוב יקראו לך "אתיופי מסריח". שזה ממש ממש לא נעים, אבל גם (כנראה) לא סוף העולם (ושהמשטרה סוגרת תיקים על חוסר עניין לציבור, פאק, מי היה מאמין?) וששוטרים יבקשו ממך ת.ז, שגם זה מאוד לא נעים, אבל יכול להיות שאם פשוט תיתן להם ת.ז. הם כנראה לא יפוצצו אותך במכות או ירו בך.

 

צ'מע, אפילו עלי (שאני בערך הכי אשכנזי בעולם) קפצו פעם מהשיחים כמה בלשים (על אזרחי!) כשהייתי עם בת הזוג שלי בדרך לחוף דור בשישי בלילה, ביקשו מאיתנו ת.ז. ופירקו לנו את האוטו ואת התיקים (וכשאני אומר פירקו, אני מתכוון ליטרלי). אני לא יכול להגיד שנורא נהניתי מהמעמד אבל הבנתי למה הם עושים מה שהם עושים, וחיכיתי רבע שעה עד שהם יסיימו לחפש את מה שהם מחפשים ולא ימצאו כלום. נראה לי בסה"כ לגיטימי, לא לקחתי את זה באופן אישי.

 

הבעיה בסיטואציות מהזן הזה היא שאנחנו לא חיים את ההתנהלות השוטפת, אלא רק סנאפשוט ברגע שיש אירוע שמקבל תהודה (בין אם הירי, ובין אם ההפגנות). אבל בסיר לחץ, כמו בסיר לחץ, כשדברים מתפוצצים זה נהיה מכוער. בשילוב עם מנטליות כיבוי (ולא מניעת) שריפות אז מצד אחד לא נותנים עדיפות לנושאים כאלו ביום יום, ומצד שני חוששים להתמודד באסרטיביות כשהנושא מתפוצץ ונותנים לכל אותם חלאות שמשתמשים בסוגיה כתירוץ לפרוק זעם על חפים מפשע יד חופשית להשתולל.

אבל שוב, השאלה היא מי הכניס אותם לסיר הלחץ וסגר את המכסה. כי כמו שראינו, עובדת היותך אתיופי לא מונעת ממך להגיע למסגרות הכי טובות שיש, והמדינה כנראה אפילו די תעזור לך בדרך לשם. על זה שיש סיר לחץ אין וויכוח, אבל מניסיוני, כשאדם רוצה (או לאו דווקא רוצה, לא מסוגל לתפוס שיש אלטרנטיבה) להידפק, בסוף הוא ידפק. לא משנה כמה משאבים תשפוך עליו, הוא ימצא את הדרך לדפוק לעצמו את החיים.

כדי שאפשר יהיה לעזור לאנשים, בשלב הראשון הם צריכים להבין שיש בעיה, ולהפנים שהבעיה נגרמת בגלל ההתנהגות שלהם. עד שזה לא קורה, חבל על המאמץ.

[Dark Muse]

כן? מי הם "הגורמים"? כמו כן, האם אתה מכיר אישית הרבה אתיופים ששינו את דעתם על חייהם והאינטגרציה שלהם בישראל בגלל "גופים וגורמים"?

 

לזכותך ייאמר שאתה גם לא היחיד שבטוח שכל דבר לא טוב שקורה בחברה הישראלית הוא תוצאה של "גופים וגורמים". אם לבן של המלך מותר, אז למה לך לא בעצם?

 

https://rotter.net/forum/scoops1/561660.shtml

 

ארגוני שמאל קיצוני, אנטי-ממסדיים ושלטון על סף האנרכיסטי. יש?

מי שהיה חד הבחנה ראה שרבים בהפגנות היו בכלל לבנים, זה היה עוד יותר בולט ביום למחרת כשמי שבא להפגין היו רק לבנים ולא היה שחור אחד.

 

בעיניי? האתיופים פה חיים בסרט שהם כמו השחורים בארה"ב. אשכרה רואים "מציאות בלתי נתפסת" של אתיופי, ששוטר ניגש אליו ב- 12 בלילה כשהם מסתובבים בחבורה ליד בתים ומתחקר אותו ורחמנא ליצלן, מבקש ת.ז.

ברמת המדינה אין שום אפליה. נהפוכו, יש העדפה מתקנת וזכויות יתר לאתיופים. מבחינה אזרחית אין מה לעשות, אנשים לא יעדיפו להתעסק איתם - אבל הסיבה שהם שחורים היא האחרונה בשרשרת. פשוט רבים מהם לא ברמה המספקת למה שאנשים מצפים לה. זה אגב ואני אדגיש זאת, לא אומר שאין אתיופים שהצליחו, למדו, התקדמו וראויים הרבה יותר מהרבה אנשים אחרים מעדות אחרות ובצבע שונה. הם ללא ספק נפגעים מהאינדוקציה שהחברה עושה, אבל במקום לפנות לשלטונות שיכפו את החלש על הקבוצה החזקה, שיסתכלו פנימה ויקדמו את החלש להתמודד עם החברה החזקה.

[יבגניפ]

ארגוני שמאל קיצוני, אנטי-ממסדיים ושלטון על סף האנרכיסטי. יש?

ואללה לא, אין.

יש הבדל עובדתי, סינכרוני, כמותי בין "מספרים לך כל הזמן שאתה" לבין רשימה מאוד מצומצת של כמה פעילים רדיקליים שהצטרפו להפגנות.

אנסה לחדד עוד, כדי שזה יהיה עוד יותר ברור:

כדי לטעון טענות על זה שהעדה, או לפחות אלפי מפגינים, הושפעו מכמה דמויות קיקיוניות, שבעיקרן נשלפות על ידי הימין בכל פעם שצריך לתרץ, צריך לעשות עבודה קצת יותר רצינית משלושה ציטוטים בפייסבוק וסקרין שוט מפחיד במיוחד על מימון זר.

מישהו מבין מפרסמי הפוסטים האלו (אגב זה פורסם גם ב"מידה") הלך ובדק, למשל, עד כמה הדעות של האתיופים על עצמם והמדינה השתנו בגלל אותם פעילי רדיקלים? כמה הפעילים הרדיקלים האלו בכלל נוכחים בשכונות? פוגשים את האנשים? משהו?

אני לא מצאתי את זה.

מה שיש ברוטר זה את הטענה שהארגונים "הביעו סולידריות עם המחאה".

אפילו מבחינת timing זה לא מחזיק.

וכמובן, גם אם מסתכלים על הייצוג, יש פוליטיקאים אתיופים בערך בכל המפלגות היהודיות. שגם זה מראה על משהו.

 

כמובן, זכותך וזכותו של גדי וכל אחד אחר לכעוס על הבעת הסולידריות ועל שמאלנים שהלכו להשתתף בהפגנות. לגטימי. אבל יש פער די גדול בין זה לבין טענות ה"מספרים לך".

 

עריכה קצרה: שלא יהיה ספק - לא איכפת לי כ"כ מארגוני השמאל הקיצוניים. חוץ משוברים שתיקה לא ידעתי על קיומו של אף אחד מהם עד אתמול. זה פשוט מצחיק עצוב שזה הפך להסבר הגנרי להכל ("כן אבל השמאל")

עריכה אחרונה ב-5 ליולי, 2019 על ידי יבגניפ

[יבגניפ]

כדי שאפשר יהיה לעזור לאנשים, בשלב הראשון הם צריכים להבין שיש בעיה, ולהפנים שהבעיה נגרמת בגלל ההתנהגות שלהם. עד שזה לא קורה, חבל על המאמץ.

תגיד, לדעתך, אם יש שני ילדים מוכשרים באותה המידה ואחד מהם גדל במשפחת מצוקה בשיכון ד' והאחר ברמת השרון - האם סיכוייהם להצלחה זהים? הם צריכים לעבוד קשה באותה המידה?

 

גם סביבה וגם רקע משפחתי משפיעים על כל אחד ואחת. אין לזה פתרון קסם. יש דברים שונים שאפשר לעשות אפילו במסביב. פרסמו השבוע, למשל, שפתחו פחות תיקים לקטינים יוצאי אתיופיה, וכמות המעצרים צומצמה ב-50% בשנים האחרונות. ושוב, יש מנעד בין "אנחנו כחברה לא אחראים על כלום" לבין "אנחנו אחראים על הכל".

[Giant_TA]

תגיד, לדעתך, אם יש שני ילדים מוכשרים באותה המידה ואחד מהם גדל במשפחת מצוקה בשיכון ד' והאחר ברמת השרון - האם סיכוייהם להצלחה זהים? הם צריכים לעבוד קשה באותה המידה?

 

לא. אבל אלה הם החיים בלי קשר אם אתה אתיופי או לא.

 

שפתחו פחות תיקים לקטינים יוצאי אתיופיה, וכמות המעצרים צומצמה ב-50% בשנים האחרונות.

 

מבטיח לך שזה לא קשור לשינוי אצל בני הנוער שלהם(שיטור יתר...). כל שבוע יש במעצרים של בית המשפט חבורה של קטינים אתיופים באישום של תקיפה. לרוב זה נגמר בשופט שמבקש: "להתנהג יפה מעכשיו".

עריכה אחרונה ב-5 ליולי, 2019 על ידי Giant_TA

[pooh-bear]

תגיד, לדעתך, אם יש שני ילדים מוכשרים באותה המידה ואחד מהם גדל במשפחת מצוקה בשיכון ד' והאחר ברמת השרון - האם סיכוייהם להצלחה זהים? הם צריכים לעבוד קשה באותה המידה?

ברור שלא, אבל אתה מכיר איזשהו מקום בעולם שכן? אתה חושב שזו מטרה ישימה, אפילו רצויה? איך אתה חושב להגיע לשם?

 

גם סביבה וגם רקע משפחתי משפיעים על כל אחד ואחת. אין לזה פתרון קסם. יש דברים שונים שאפשר לעשות אפילו במסביב. פרסמו השבוע, למשל, שפתחו פחות תיקים לקטינים יוצאי אתיופיה, וכמות המעצרים צומצמה ב-50% בשנים האחרונות. ושוב, יש מנעד בין "אנחנו כחברה לא אחראים על כלום" לבין "אנחנו אחראים על הכל".

אבל "אנחנו כחברה" עושים לא מעט. אולי לא מספיק, אולי לא הכי טוב, אבל עושים. מה עושים הפרטים? מה עושה הקהילה?

 

בוא, תמצא לי "מנהיג" אחד בקהילה שמפנה לפחות חלק קטן מהאשמה לקהילה עצמה. ששואל: "איך הגענו למצב שנער עם עבר פלילי, שתוקף ילד בן 13 ואח"כ את השוטר שבא להפסיק את התקיפה ואת משפחתו הוא נער הפוסטר שלנו? מה אנחנו יכולים לעשות כדי לשנות את המצב?"

 

אבל אין, יש כאלו שמדברים על אלימות משטרתית, ומתבכיינים על גזענות כי מישהו אמר להם משהו לא יפה, ואפילו קוראים ל"תגובה חריפה". אז בסוף, מה שקורה זה שאני (ועוד הרבה כמוני) שמשלמים מיסים כדי (גם) לממן ליוצאי אתיופיה לימודים ומלגת קיום תקועים שעות בפקק וחשופים לאלימות ברוטאלית ו-ונדליזם בגלל עבריין שתקף שוטר שהקהילה מגבה. זה אפילו לא חצי צעד לכיוון הנכון. לאיזו אמפטיה הם מצפים?

[יבגניפ]

ברור שלא, אבל אתה מכיר איזשהו מקום בעולם שכן? אתה חושב שזו מטרה ישימה, אפילו רצויה? איך אתה חושב להגיע לשם?

בכל מקום בעולם יש שכונות מצוקה. זה לא סותר את מה שאני אומר. אם שוויון מוחלט בהזדמנויות ישים? לא. אם זו מטרה, או אולי חזון? בטח שכן. גם אם הייתי ימני כלכלי ברמה של פייגלין (ואני לא, וגם אתה לא) - זה לא אמור להיות מובן מאילו שעדיף לכולנו שכמה שיותר אנשים ירוויחו יותר? איך מגיעים לשם? שאלה מצוינת. אני לא יודע. כשאני מסתכל עליהם מהצד, אני בעיקר שמח שנקודת הפתיחה שלי, גם בתור ילד עולה חדש, היתה יותר טובה. וההפגנות והחסימות מעצבנות גם אותי, אם היה בזה ספק כלשהו. פשוט אצלי זה לא נהפך ל"מי שלא טוב לו שיחזור לאדיס אבבה".

אבל "אנחנו כחברה" עושים לא מעט. אולי לא מספיק, אולי לא הכי טוב, אבל עושים. מה עושים הפרטים? מה עושה הקהילה?

זה לא 100 - 0. ברור. אבל אנחנו כחברה עושים גם לא מעט לצד השני. זו התממות להגיד שאין אפליה או גזענות. רק לפני כמה חודשים אמא שלי סיפרה לי ששמעה באוטובוס מישהו שהתגאה בכך שמירר לשכנים האתיופים שלו את החיים כדי שיעזבו. וכן, בהחלט יכול להיות שגם יכולים לעשות יותר. אבל זה גם, לפעמים, דורש שינוי תודעה. וזה גם אותם הפערים שספריאל דיבר עליהם.

בוא, תמצא לי "מנהיג" אחד בקהילה שמפנה לפחות חלק קטן מהאשמה לקהילה עצמה. ששואל: "איך הגענו למצב שנער עם עבר פלילי, שתוקף ילד בן 13 ואח"כ את השוטר שבא להפסיק את התקיפה ואת משפחתו הוא נער הפוסטר שלנו? מה אנחנו יכולים לעשות כדי לשנות את המצב?"

כי זה שיח בשתי שפות ושני עולמות שונים לגמרי.

מבחינת רבים בעדה, אני מניח, כשה-given הוא שיש יותר אלימות משטרתית נגדם, המקרה הזה הוא עוד מקרה והפרטים לא מעניינים.

 

אגב, לא מצאתי שום נתון כמותי כמה אנשים הפגינו בימים האחרונים. וזה גם משהו. הפייסבוק שלי מפוצץ בפוסטים ושיתופי פוסטים על אנשים ש"איבדו את האמפתיה". רובם, מעניין למה, דווקא ימניים. מי שכביכול אמור להיות יותר פטריוט ולאהוב את העם הרבה יותר.

[pooh-bear]

בכל מקום בעולם יש שכונות מצוקה. זה לא סותר את מה שאני אומר. אם שוויון מוחלט בהזדמנויות ישים? לא. אם זו מטרה, או אולי חזון? בטח שכן. גם אם הייתי ימני כלכלי ברמה של פייגלין (ואני לא, וגם אתה לא) - זה לא אמור להיות מובן מאילו שעדיף לכולנו שכמה שיותר אנשים ירוויחו יותר? איך מגיעים לשם? שאלה מצוינת. אני לא יודע. כשאני מסתכל עליהם מהצד, אני בעיקר שמח שנקודת הפתיחה שלי, גם בתור ילד עולה חדש, היתה יותר טובה. וההפגנות והחסימות מעצבנות גם אותי, אם היה בזה ספק כלשהו. פשוט אצלי זה לא נהפך ל"מי שלא טוב לו שיחזור לאדיס אבבה".

אין קשר בין "שוויון הזדמנויות מוחלט" לבין "כמה שיותר אנשים ירוויחו יותר". אפשר שהמצב של כולם ישתפר וכולם ירוויחו יותר, בלי קשר לרמת השוויון, אלו שני דברים שונים לגמרי. אני חושב שרמה מסוימת של אי שוויון היא דבר מאוד טבעי בחברה אנושית. רק צריך לנסות (כמה שאפשר) לא להגיע ליותר מדי אי שוויון.

בוא נסתכל על דוגמה נורא פשוטה: כשיהיו לך ילדים, אתה תהיה מוכן לא לעזור להם בלימודים כי יש הורים אתיופים שלא מסוגלים לעזור בעצמם? עד איפה מגיע השוויון הזה?

 

זה לא 100 - 0. ברור. אבל אנחנו כחברה עושים גם לא מעט לצד השני. זו התממות להגיד שאין אפליה או גזענות. רק לפני כמה חודשים אמא שלי סיפרה לי ששמעה באוטובוס מישהו שהתגאה בכך שמירר לשכנים האתיופים שלו את החיים כדי שיעזבו. וכן, בהחלט יכול להיות שגם יכולים לעשות יותר. אבל זה גם, לפעמים, דורש שינוי תודעה. וזה גם אותם הפערים שספריאל דיבר עליהם.

אז בוא נסכים ש:

א. אי אפשר (במדינה דמוקרטית) למשטר את המחשבות והדעות של כולם. גזענות יש ותהיה (לא רק נגד אתיופים).

ב. הדרך לצמצם את הגזענות הזו די בוודאות לא עוברת באלימות ו-ונדליזם. די ההיפך. לא מבין איפה זה לא ברור.

 

כי זה שיח בשתי שפות ושני עולמות שונים לגמרי.

מבחינת רבים בעדה, אני מניח, כשה-given הוא שיש יותר אלימות משטרתית נגדם, המקרה הזה הוא עוד מקרה והפרטים לא מעניינים.

לא באמת נפלת שוב למלכודת הנרטיב. אני לא יודע איך להגיד את זה - הפרטים (המציאות, האמת, איך שלא תקרא לזה) מאוד מעניינים, עם כל הכבוד לנרטיב. אם אתה רק רוצה לדבר על נרטיבים אז שיהיה לך בהצלחה, לא יודע איך אפשר לנהל דיון אם הפרטים לא מעניינים אותנו.

אני גם לא יודע להגיד בכזו וודאות שיש יותר אלימות משטרתית נגד אתיופים. אפשר להגיד שיש שיטור יתר, ואפשר גם לתהות אם הוא נובע מגזענות בלבד או מעבריינות יתר אצל אתיופים. ואפשר (או שלא, אני כבר לא כזה בטוח) לנסות לחשוב מה אפשר לעשות כדי לפתור את הבעיה, ולא באספקט של שוטרים שילמדו ריקודים אתיופים. או שאפשר להמשיך לדבר על נרטיבים, גזענות ואומללות. אבל פרט להון פוליטי שמישהו יגזור מזה, זה לא באמת משרת אף אחד.

[sperial]

כמובן שמדובר בהבדלי תרבות עמוקים. אבל מה לדעתך הדרך המוצלחת יותר לשפר את האינטגרציה של פרטים מאוכלוסיה מסוימת: לגרום להם, כמו אותם רוסים ומרוקאים שציינת, להבין את החשיבות של השכלה ועבודה קשה ואת העובדה שכל אדם אחראי במידה גדולה מאוד על גורלו? או להנציח את תחושת הקיפוח והמסכנות ע"י עוד ועוד הטבות ואפליה מתקנת ושיח גזעני (גם לדבר על כמה הם מסכנים רק כי הם אתיופים זו גזענות. זו פשוט גזענות "נאורה" אבל היא תמונת מראה מושלמת של הגזענות הרעה והיא לא יותר תודה בקידום פתרונות)?

 

הרי זה לא שאין אף אתיופי עובד, הם לא כולם נכנסים ויוצאים מהכלא חדשות לבקרים. יש המון שהשתלבו מצוין בחברה, אז זה לא איזה ידע נסתר שהלבנים שומרים עליו מפני אלו שלא כדי שחלילה לא יקחו להם את כל הכסף. אלה פשוט אנשים ספציפיים שמעדיפים לבכות על מר גורלם על היום ולא לעשות שום דבר כדי לקדם את עצמם. יד אחת פשוטה לקבלת נדבה בזמן שהיד השניה נכנסת לכיס של ילד בן 13 כדי לגנוב לו את הטלפון, כאשר כל הזמן הזה הפה צועק "גזענות" ו"אפליה".

ספייר - כמובן שאני רוצה למצוא את הדרך לגרום לאנשים האלה להבין את החשיבות של השכלה ועבודה. אבל הבעיה היא שכנראה שהחינוך בגיל המוקדם כבר פותח פערים.

 

האינטראקציה שלי עם יוצאי אתיופיה - ויוצאי כל מדינה אחרת בעולם - היא כזו שאינה מביאה את הדברים האלה בחשבון. אבל אשתי עבדה במערכת החינוך ונתקלה ברבים מאד מיוצאי אתיופיה, בגילאי החטיבה העליונה. אז בבית הספר שבו לימדה לאחרונה היתה קבוצה קטנה של יוצאי אתיופיה שהשתלבו בכיתות הרגילות, והישגיהם לא היו שונים מבני כיתתם בני כל הגוונים האחרים. אבל מרביתם התגלגלו לכיתות מיוחדות למיניהן, אבל גם אליהן היו מגיעים באופן לא סדיר, ולעולם לא לשיעור הראשון (שגם הוא החל שעה מאוחר יותר משאר הכיתות). ההתרשמות שלה (גם מתלמידים אלה וגם מעוד כמה ארועים) - הוא שהחבר'ה האלה מתעלמים לחלוטין מהשעון. בתרבות המערבית יש משמעות לזמן - הייקה יגיע לפגישה בטווח של 20 שניות מהזמן שנקבע, הפחות ייקה יסטה בכמה דקות, מכסימום רבע שעה אקדמית וגם יודיע על התקלה. אצל יוצאי אתיופיה אין כל התיחסות לזמן. יגיע מתי שיגיע, גם אם יפסיד את השיעור או את הטיסה. וזה פער עצום שכנראה שקשה מאד להדביק. אז יש אחוז מסויים שמצליח, ואנחנו פוגשים אותו בכל מקום. אבל האחוז הזה לא מספיק גדול כדי לשנות את התנהלות אותה אוכלוסיה. ובודאי לא תרבות של "מגיע לי".

 

דרך אגב - אני נתקל בגזענות בכל מיני מקומות. הדוגמה ההזויה ביותר הוא שאלה שנשאלתי יותר מפעם אחת, בדרך כלל על ידי יוצאי ברה"מ ובנותיה: "כיצד הגיבו ההורים שלך כשהבאת הביתה מרוקאית"? לא הסתדר להם שההורים הייקים שלי ראו את בת הזוג של בנם, על מעלותיה וחסרונותיה, בלי להתיחס לארץ הלידה של הוריה.

עריכה אחרונה ב-5 ליולי, 2019 על ידי sperial

[יבגניפ]

אין קשר בין "שוויון הזדמנויות מוחלט" לבין "כמה שיותר אנשים ירוויחו יותר".

יש, כי אחרת אתה שם גבול עליון. מעבר לויכוחים כלכליים על האם המצב שבו כולם מרוויחים יותר באמת מתקיים לאורך זמן.

בוא נסתכל על דוגמה נורא פשוטה: כשיהיו לך ילדים, אתה תהיה מוכן לא לעזור להם בלימודים כי יש הורים אתיופים שלא מסוגלים לעזור בעצמם? עד איפה מגיע השוויון הזה?

דוגמא דמגוגית לחלוטין. אמור להיות ברור שהמטרה וגם הדרך זה לא למשוך את כולם אחורה. ישנם דברים שנעשים כבר עכשיו, כמו מלגות או אולי הקלות בתנאי קבלה. ויש גם גישות שונות מ"שיסתמו את הפה, לכולם היה קשה", עד ל"הם ורק הם מסכנים". ובשלב הזה של הויכוח אמור להיות כבר ברור שגם אני לא מאמין ב-100% התמסכנות כגישה לחיים. אבל עם זאת תוהה האם אפשר לעשות יותר, לאור פערי התחלה יותר קיצוניים.

לא באמת נפלת שוב למלכודת הנרטיב.

לא, לא נפלתי למלכודת הנרטיב. די כבר גם לחזור על זה, בחייאת. זה כאילו אנשים לפני 5-6 שנים התחילו לראות מפלצות פוסט מודרניסטיות בחלומות ומאז זהו.

תהית למה מנהיגי העדה לא יצאו נגד ההפגנות ולא אמרו שהנער עבריין. נתתי הסבר אפשרי. הסברים זה לא משהו שמרצה את pooh bear בהכרח. אנשים אינטלגנטיים אמור להבין את ההבדל הלא דק כל כך בין הצדקה להסבר או פרשנות.

[RK]

אנשים אינטלגנטיים אמור להבין את ההבדל הלא דק כל כך בין הצדקה להסבר או פרשנות.

 

אנשים אינטיליגנטיים אמורים גם להבין שגם אם הנרטיב צודק בד"כ, שוטר בשטח לא שופט נרטיב, אלא מקרה. ועם זאת, כמו שאתה שם לב לפוסטים של המחנה שנגדך ש"איבדו את האמפתיה" ותוהה, אני תוהה איך אנשים משכילים ואינטיליגנטיים מרבים לכתוב "השוטר רצח" וש"בכל מקרה זה היה אמור להסתיים אחרת" דווקא כשכל יום נראה יותר ויותר שהירי היה מוצדק לגופו.