Jump to content
  • הצטרפו למשפחה

    היי, היי אתה (או את) שם!

    אנחנו יודעים, נחמד להיות אנונימי, ולמי בכלל יש כוח להירשם או להיות עכשיו "החדשים האלה".

    אבל בתור חברי פורום רשומים תוכלו להנות ממערכת הודעות פרטיות, לנהל מעקב אחרי כל הנושאים בהם הייתם פעילים, ובכלל, להיות חלק מקהילת הרכב הכי גדולה, הכי מגניבה, וכן - גם הכי שרוטה, באינטרנט הישראלי. 

    אז קדימה, למה אתם מחכים? בואו והצטרפו ותהיו חלק מהמשפחה הקצת דפוקה שלנו.
     

מתגייס מחר- קצין מיון


dir="rtl" style="text-align:right;"> שימו לב! השרשור הזה בן 5300 ימים, שזה ממש ממש הרבה ולכן הוא ננעל.

אם אתם פותחי השרשור ו/או יש לכם עדכון רלוונטי לנושא - פנו לאחד המנהלים ונפתח את השרשור חזרה לתגובות.

פוסטים מומלצים

פורסם

ערב טוב :-)

(בהמשך לנושא הקודם)

הגיעה השעה, ומחר הגיוס שלי.

למי שלא קרא\לא זוכר, אני בן יחיד, וההורים חתמו לי על הצהרת התנדבות לקרבי.

לא קיבלתי מנילה קרבית, כי "הזמן עד הגיוס הוא קצר מדי".

יש לי פרופיל 97, קב"א 56 ודפ"ר 90.

שלחו לי גיוס ללא שום שיבוץ, כך שאני נתון לחסדי קצין המיון.

ברמת העיקרון השאיפות שלי גבוהות, אבל אני מאמין שידיו של קצין המיון כבולות בנוגע ליחידות שיותר מיוחדות מהגדודים של חי"ר\תותחנים\שריון, ולכן סביר להניח שהוא ירצה לשבץ אותי באחד מהם.

כל גיוסי החי"ר הרגילים היו לפני 20 יום, לכן כנראה לא נשארו שם תקנים לעוד חיילים.

אני רוצה ללכת לגולני\גבעתי\צנחנים (עם גיבוש), אך עדיין מקווה לדברים יותר מיוחדים ומעניינים.

מה לדעתכם עליי להגיד לקצין המיון, מה אמורה להיות הגישה שאיתה אני בא אליו, בקיצור- כאחד שפעם ראשונה רואה את המערכת מבפנים, מה לעשות!?

האם לסרב להתפנות אם הוא ינסה לתת לי משהו שאני לא רוצה? האם זה יכול להשפיע על העתיד בצבא, כמו קצונה למשל?

תודה רבה לכל מי שיעזור!

פורסם

אני יוצא מנקודת הנחה שדברים לא ממש השתנו מתקופתי. הבעיה העיקרית שלך היא באמת שידיו של קצין המיון לרוב כבולות. מה שיש לו זה מה שהוא יתן לך. הנטייה לתת לבן יחיד דברים פחות קרביים ויהיה לא פשוט לשכנע אותו אחרת, גם אם תבוא עם מוטיבציה אדירה. אני לא יודע יותר מזה, אבל אני כן יודע שסירוב להתפנות עשוי להיות לא נעים. תוקעים אותך עם עוד סרבנים ואיזה "מפקד" נותן לכם הוראות מאוד לא נעימות. בסופו של דבר מגיעים למשפט וממנו בהחלט אפשר להגיע לכלא - דבר שאתה לא רוצה בשום אופן. אם זה יהיה או גדודים או זה - ממליץ לך ללכת לאן שיקחו אותך ולנסות לצאת משם אח"כ. בניגוד למה שאולי מפחידים אותך - זה אפשרי.

 

רוני

BMW 325i E46

שלום, רוכב.

נא לא לבקש ממני גישה לאוף טופיק

פורסם

מצטרף להמלצה של רוני, זאת הגישה הפרקטית והבוגרת לעניין.

ממליץ לך ללכת לאן שיקחו אותך ולנסות לצאת משם אח"כ. בניגוד למה שאולי מפחידים אותך - זה אפשרי.

 

תתרגל סבלנות ואורך רוח, זה יהיה שימושי בשלוש שנים הקרובות ובכלל בחיים.

אל תשכח בגדים חמים, גם אני התגייסתי בעונה הזאת ושמירות הלילה היו סיוט.

קח איתך נייר טואלט לשבוע וסכין חדה, את השאר כבר יתנו לך שם.

 

בהצלחה.

פורסם

לא חשבתי על הנקודה שהקצין מיון ינסה לתת לי את הדברים הכי עורפיים שהוא יכול- חשבתי שמהרגע שההורים חתמו, אני נחשב כמו כל אחד אחר. באסה.

אני די מפחד להגיע למקומות כמו תותחנים\שריון או דברים בסגנון, כי כמו שרוני כבר אמר- הפחידו אותי שברגע שנכנסתי לשם, זה כבר לתמיד. יש סיכוי לקבל אצלו ישר גבעתי או גולני?

בכל מקרה, אם לא תהיה ברירה, ההורים תמיד יכולים למשוך את החתימה, ולהוריד אותי לג'וב, ואז במחזור הבא של הקרביים להכנס שוב עם טופס התנדבות חדש. יש סיכוי שזה יכול לעבוד?

פורסם
אני יוצא מנקודת הנחה שדברים לא ממש השתנו מתקופתי. הבעיה העיקרית שלך היא באמת שידיו של קצין המיון לרוב כבולות. מה שיש לו זה מה שהוא יתן לך. הנטייה לתת לבן יחיד דברים פחות קרביים ויהיה לא פשוט לשכנע אותו אחרת, גם אם תבוא עם מוטיבציה אדירה. אני לא יודע יותר מזה, אבל אני כן יודע שסירוב להתפנות עשוי להיות לא נעים. תוקעים אותך עם עוד סרבנים ואיזה "מפקד" נותן לכם הוראות מאוד לא נעימות. בסופו של דבר מגיעים למשפט וממנו בהחלט אפשר להגיע לכלא - דבר שאתה לא רוצה בשום אופן. אם זה יהיה או גדודים או זה - ממליץ לך ללכת לאן שיקחו אותך ולנסות לצאת משם אח"כ. בניגוד למה שאולי מפחידים אותך - זה אפשרי.

 

רוני

 

קודם כל, מה שהוא בוחר לעשות זה זכותו, ומקווה שיהיה לו בהצלחה.

אבל רק בשביל הפרוטוקול- להיות סרבן ולהיות תקוע בבקום זה ממש לא סבל כמו שאתה מספר.

הם עושים אותן עבודות כמו שכל מי שתקוע שם עושה (כמו אלה שממתינים לגיוס שלהם) ואף אחד לא נותן להם הוראות לא נעימות.

הם סך הכל סירבו פקודה, הם לא שבויים.

הייתי חודש בבקום וראיתי סרבנים שקיבלו מה שהם רצו, וכאלה שלא קיבלו.

 

לשיקולו של כל אחד.

פורסם
אני די מפחד להגיע למקומות כמו תותחנים\שריון או דברים בסגנון, כי כמו שרוני כבר אמר- הפחידו אותי שברגע שנכנסתי לשם, זה כבר לתמיד.

 

אל דאגה. גם אני שובצתי לשריון, ביקשתי וקיבלתי מקצין המיון העברה לתותחנים (היה גיוס שלהם כמה ימים מאוחר יותר), ביליתי שבועיים בטירונות בשבטה, ואז נזרקתי אחר כבוד יחד עם עוד כמה עשרות אנשים חזרה לבקו"ם. שם עשיתי תורנות מטבח וטיגנתי סטייקים במשך שבועיים יחד עם מסורבי הפינוי למיניהם (כולם ביחד בפלוגה מ' - "ממתינים"), לאחר מכן נשלחתי לטירונות שניה בבסיס זיקים. אח"כ ביליתי עוד תקופה בבקו"ם ואז העבירו אותי לחיל האוויר. הייתי אמור ללכת לבסיס ההדרכה הטכני כמו כולם, אבל בדיוק באותה תקופה היו צריכים דחוף שני טכנאים בבסיס שליד נתב"ג, אז שלחו אותי ועוד בחור שעף איתי ביחד מהתותחנים. שם ביחידה כבר קיבלנו את כל ההדרכה הנחוצה ונשארנו עד סוף השירות. ואנחנו לא היינו חיילים בעייתיים, פשוט עשינו כל מה שאמרו לנו.

 

מסקנה - הצבא זה דבר דינמי, שום דבר לא חקוק בסלע ולמזל יש תפקיד משמעותי בקביעת גורלך. חבל להתרגש עכשיו, זרום עם המצב ותראה לאן הוא מוביל אותך. מעל הכל, זכור - זה לא ספרינט אלא מרתון. קח את הזמן ופעל בצורה שקולה ובוגרת. ילדים לא מקבלים יחס רציני מאף אחד.

פורסם
אל דאגה. גם אני שובצתי לשריון, ביקשתי וקיבלתי מקצין המיון העברה לתותחנים (היה גיוס שלהם כמה ימים מאוחר יותר), ביליתי שבועיים בטירונות בשבטה, ואז נזרקתי אחר כבוד יחד עם עוד כמה עשרות אנשים חזרה לבקו"ם. שם עשיתי תורנות מטבח וטיגנתי סטייקים במשך שבועיים יחד עם מסורבי הפינוי למיניהם (כולם ביחד בפלוגה מ' - "ממתינים"), לאחר מכן נשלחתי לטירונות שניה בבסיס זיקים. אח"כ ביליתי עוד תקופה בבקו"ם ואז העבירו אותי לחיל האוויר. הייתי אמור ללכת לבסיס ההדרכה הטכני כמו כולם, אבל בדיוק באותה תקופה היו צריכים דחוף שני טכנאים בבסיס שליד נתב"ג, אז שלחו אותי ועוד בחור שעף איתי ביחד מהתותחנים. שם ביחידה כבר קיבלנו את כל ההדרכה הנחוצה ונשארנו עד סוף השירות. ואנחנו לא היינו חיילים בעייתיים, פשוט עשינו כל מה שאמרו לנו.

 

מסקנה - הצבא זה דבר דינמי, שום דבר לא חקוק בסלע ולמזל יש תפקיד משמעותי בקביעת גורלך. חבל להתרגש עכשיו, זרום עם המצב ותראה לאן הוא מוביל אותך. מעל הכל, זכור - זה לא ספרינט אלא מרתון. קח את הזמן ופעל בצורה שקולה ובוגרת. ילדים לא מקבלים יחס רציני מאף אחד.

 

 

אין דבר כזה קבוע

אני ביומים יצאתי מחיל אוויר לחייל ירוק ואז לחימוש ומשם לקשר שרציתי להגיע

mustang 67 GT, 302 engine t5

פורסם

הענין שלרוב ברגע שמגיעים למקום מסוים ונמצאים בו מעל שבוע כבר מתחברים לאנשים ולמקום והעזיבה היא הרבה יותר קשה.

קצת מעצבן אותי הענין שאתה מזלזל כל כך בשריון ותותחנים,נכון הסטיגמה לא הכי טובה אבל הם לוחמים כמו כולם ואפילו יותר.

צא מהדפוס הדבלי והמעצבן הזה.

חוץ מזה שאל תשכח שיש לך את פלס"ר 7 ואת מורן שהן סיירות שלא נופלות מאף גדס"ר אחר בצה"ל אם לא מענינות ומגוונות יותר מאיזה גדס"ר של חי"ר שאחרי המסלול אתה מגרד את הביצים בזמן שיגרה.

פורסם

תנסה לבקש ממנו מהכבד- לקל. לדוגמה, מצנחנים (שמצריך גיבוש, מה שהופך את זה כמעט ללא רלוונטי.), לגולני -גבעתי-נחל..

כך גם הקצין מיון לא ירגיש שהוא "וויתר" לך וגם תשיג מה שאתה רוצה..

 

אגב, 90 אחוז מהיחידות לא מגרדות תביצים בשגרה.. היום זה לא מה שהיה פעם.

פורסם

תודה למגיבים, שום דבר ממה שניסיתי לעשות ע"מ להגיע לחי"ר לא עזר.

ניסו לשים אותי בשריון (רק בשריון), ואם הייתי עובר לשם הייתי נופל ישר לתוך הגיבוש, אחרי שסחטו ממני את כל המיץ ביומיים טרטורים בבקום.

בסופו של דבר הציעו לי דחיית שירות למרץ 12, לגבעתי.

לא משהו, מבחינת זה שאני מחכה עוד 3 חודשים אבל קיבלתי מה שרציתי.

×
×
  • תוכן חדש...