המקרה הכי מסוכן שקרה לכם בנהיגה...

[בנצי]

1. לפני שנתיים ,פיאט פונטו ספייס מהעבודה אני באיילון דרום, יוצא בוולפסון...

אני בטיפשותי התעסקתי עם המזגן, מחפש איך להדליק אותו, לוחץ, מסובב,מנסה למשוך את הכפתור וכלום, העיניים על הכפתור, הרכב ב100, המוזיקה על מקסימום...

אני מסתכל קדימה ורואה אוטובוס ממולי עומד ברמזור, לוחץ חזק עם הרגל והרכב לא עוצר, אני מרים אמברקס וכלום, אני עוד שנייה נכנס באוטובוס שבנתיב הימני, משמאלו L200..

העברתי לP, ועדיין הרכב ממשיך קדימה, אני ברגע של תושיה נכנסתי ברווח בין האוטובוס לטנדר, והרווח היה קטן מדי, הפונטו המשיכה קדימה ואני בינתיים רואה מראות עפות, חלקי פנסים באוויר, ועוד אוטו מקבל מכה, ועוד אחד ועוד אחד ועוד אחד ועוד אחד, אין לי לאן לברוח הפונטו עוברת בין כולם ושוברת כל מה שבדרך, כיביתי את המנוע, הרכב הגיע עד לרמזור, דפקתי את כל המכוניות בדרך ונעצרתי פתאום, יצאתי רועד מהאוטו, עשן מהברקסים וכל האוטו מכוסח, כל צד ימין מגורד לעומק, הפח קרוע עם פסים כחולים מהצבע של האוטובוס, חוטים במקום שפעם הייתה מראה, חצי טסה על הגלגל האחוי בקדמי אין בכלל, צד שמאל אותו דבר רק עם עוד כמה צבעים על הפח...

כולי רועד יוצא מהאוטו ומאחורי איזה 10 מכוניות + אוטובוס ארוך של דן עומדים במקום עם נהגים זועמים.... הביאו לי מים, הרגיעו אותי ואז התחילו הצעקות- אחד צעק עליי שאני מפגר והוא שמע את המנוע צורח.... ואז הבנתי שבמקום ללחוץ ברקס לחצתי מהלחץ על הגז ועל הברקס ביחד... בגלל זה הוא לא עצר,נתתי פרטים לנהג אוטובוס והסברתי לו שאני נהג חדש ואסו לי להיות פה כשתגיע המשטרה אז הוא אמר לי שהוא יעביר את הפרטים שלי לשאר הנהגים.... נסעתי הביתה מזועזע...

 

2. איזה 3 חודשים אחרי, חוזרים ממסיבה השעה בערך 5 בבוקר יום שבת , המסלול - חדרה - בת-ים - מודיעין.

התחיל פתאום גשם (גשם ראשון והיה קריר) כשהיינו בנתניה, ירדנו לכביש החוף ונסענו סבבה, 88FM בווליום נעים ומרדים, חימום במקסימום ועייפות מטורפת... ליד וינגייט תקלה, עצרתי בצד והחלפתי פיוז והכל בסדר. המשכנו לנסוע , בצומת הסירה עברנו לאיילון דרום, אני מתאמץ , מרגיש כל שניה שהעיינים שלי נעצמות ופתאום בום אני מתעורר כשהרכב צמוד לחומה השמאלית, דופק צעקה וכולם מתעוררים וצורחים אני לוחץ על הברקס ושובר הגה ימינה, הרכב נכנס לספין מטורף, עושה 180 ואז או שהשניות הללו נראו מאוד ארוכות או שהרכב נעצר לרגע, ראינו ממולנו משאית של וולבו, משאית קלה של IVECO והונדה סיוויק, הרכב המשיך עם הסיבוב ונכנס עם הפינה הימנית קדמית בחומה הימנית, בום - כריות אוויר לפנים. זה היה מפחיד כולם ברכב אני שואל אחד אחד עם הכל בסדר והם שואלים גם כן, כמה שניות שקט ואז צחוק מטורף... (ככה משחררים לחץ)...

יוצאים החוצה ורואים מה קרה - צד שמאל מעוך, מכסה מנוע מקופל, הגלגל עומד אנכי בתוך תא המנוע ועשן ...

נזקים : סיריון 2000 טוטאל לוס.

דם מהאף, שם מהפה, וסימן אדום ברגל - רק אצלי - כולם בסדר ורק אני עם חבלות, הכרית אוויר מעכה לי את הפנים - שריטות על הסנטר והלחיים ופנים מנופחות...

 

3. נוסע ברוקח לכיוון הטיילת מתקרב לרמזור של הנמל ויש רק ישר או ימינה - אני על 60 בשמאלי כי הימני פקוק בגלל הפניה לנמל, פתאום אני קולט רכב נכנס לי לתוך הצומת (נהגת שבה מכיוון הטיילת פנתה שמאלה ואסור).

אני קולט אותה פונה ואין לה לאן לנסוע כי יש שם עומס , כמה מטרים ממנה הרמתי אמברקס במטרה להיכנס בה עם צד שמאל של הרכב ולא עם הפרונט (עדיף שאני אפגע ולא גם הנוסעים שאיתי) אמברקס מורם, הגה ימינה ומיד שמאלה, הרכב מחליק והתוכנית שלי מצליחה ואני מחליק קדימה אבל באלכסון ואז בום הפרונט שלה נוגע בכנף הקדמית שמאלית בדלת הנהג וממשיך עד סוף הרכב.

אני מיד עוצר בצד והדלת לא נפתחת , יוצא מהחלון ומגיע לקאווליר מסתכל על הרכב שלה וכלום - רק נפל המספר וקצת שריטות על הטמבון, והסוויפט שלי מעוכה... לקחתי פרטים, ביקשתי ממנה להזיז את הרכב מהצומת והיא שזאת התאונה הראשונה שלה בכתה, אמרתי לה שתלך ותקנה גלידה או משהו העיקר שתתרחק לפני שתגיע משטרה ואז היא תאכל אותה...

הייתי מטומטם, חבל שלא חיכיתי למשטרה - היא הייתה אוכלת אותה.

 

4. נוסע שבוע אחרי כל הסוויפט מעוכה בצד ואני נוסע, רואה חבר מימין אליי קורא לו ולא רואה שהרכב מלפניי עצר - בום. נכנסתי בו, נזק לי- טמבון נפל וגריל שבור. לו שריטות על הטמבון.

 

 

זהו... אלה הפעמים שבהם לא ממש יצאתי מהתאונות בשלום ה2 הראשונות קרו כשהוצאתי רישיון.

 

מאז למדתי להתחמק מתאונות - נסעתי יותר מ100K ק"מ ולמדתי שהריכוז הוא המפתח לביטחון...

[shay69]

למרות שעוד לא קראתי את הט'רד..

 

יום אחד אני נוסע בכביש אם 2 נטיבים הרכב שהיה מולי מי סיבה לא ברורה הכל להאט טוב אני מאותת שמולה כדי לעבור לנטיב השמלי כדיי לעכוף ,אני מתכיל לעבור תוך כדיי היסתכלות במאראות, טוב פיתאום אני קולט שהרכב שהיה מאחורי נותן גז ונימצא מישמולי טוב אני רואה שאני קרוב מדי לרכב שאני עוקף אז זזתי עוד טיפה שמולה ועכפתי אותו כאשר אני נימצא בין שניי מכוניות!!! איזה מפחיד זה היה במיוחד שהרכב שנסעתי בוא היה VWבורה

[הראל]

מסקנה נוספת - תקשור לידידה שלך את הידיים כשהיא יושבת לידך... מה היא נוגעת לך בידית הילוכים לעזא**ל ??????

 

 

 

היא נגעה בטעות

נלחצה

נהגתי על אוטומט - כלומר נגיעה קלה בידית והיא נכנסת לניוטרל.

 

(ולשם ההבהרה היא נגעה לי ביד והזיזה אותה לכיוון ידית ההילוכים )

 

נ.ב

בהודעה המקורית שלי התייחסתי לעיקול שבגבעת חן שהזכיר רועי בהודעתו

(פשוט אפי כתב הודעה שלא ראיתי )

[תומR]

אין לי כוח לכתוב הכל- אז אני עושה קפי פייסט למשהו שמצאתי כאן בפורום שקרה לי פעם:

 

 

 

 

 

כמה תאונות עשיתי עם האוטו של אמא שלי.. הסופר לנסר בצבע ירוק פחחות .לפני שנים רבות, ביקום מקביל שנקרא "חיפה", חי לו ילד שחשב שהוא יודע הרבה על מכוניות. מכיוון שהיה לו הרבה ניסיון שהתבסס בעיקר על קריאה ב"קאר", הוא האמין באמת בתמים שהוא יודע לנהוג.

ידענותו הסתכמה בעיקר ביכולת להיכנס לסיבוב,להרפות מהגאז,לעשות עם הידיים כל מיני תימרונים שגבלו בפארקינסון או לסירוגין ביצוע עצבני במיוחד של ה"למבדה" (לא החיישן-השיר) ולהשתומם מההחלקה המרהיבה שהסתיימה לרוב בחלקים שונים של הנוף החיפאי,שכן הילד ידע מה עושים ב"החלקת כוח" אבל הוא לא קרא מעולם את הפרק על "תת היגוי"- מה שהעציב עד מאוד את סוכנת הביטוח שלו שהיתה גם אימו- מה שלא מנע מאותו ילד לדבר על העברות משקל,החלקות ושאר מרעין בישין כאילו שמינימום שבמינימום הוא נייג'ל מנסל (אליל משופם של אותם ימים).

היו לי יותר מעשרים תאונות על האוטו של אמא שלי. חלקן קשות (כולל פציעות) וחלקן קלות (כולל מקיף).

אני לא יודע בכלל איפה להתחיל ומכיוון שזה היה לפני שנים,אני לא זוכר הכל (קוראים לזה הדחקה ונטייה לאינפנטיליות) אבל הנה מה שאני כן זוכר...

 

בשבוע הראשון שהיה לי רישיון, נסעתי לביתו של חבר שלי ארז (להלן אייירז) שהיום חי בשוודיה שמח ומאושר ונשוי לאיזה אחת עם ציצים גדולים (אני חושב שהוא הגשים חלום ילדות שלנו... ציצים גדולים).

מכיוון שעברתי בטסט ראשון יום אחרי שהיתי בן 17 וחצי, לא היה לי ניסיון- בכלל. בכלום.

נהג שפוי זוכר את הנסיעה הראשונה שלו כמה זה מלחיצה. ההורים צועקים מאחור,הנהגים האחרים צופרים,רק לכבות את האוטו לצאת החוצה.לי זה קרה רק כשאבא שלי היה באוטו.

אחרי שבוע, בפעם הראשונה שקיבלתי גלגלים (ככה קראו למכונית),כבר שמתי את הקסטה שהכנתי מראש בטייפ (פיוניר. יווו!!!) וטסתי לארז על 100 קמ"ש ברחוב הגליל בנווה שאנן.זה שלא נהרגתי באותו יום זה רק בגלל שאיזה כוח עליון החליט לפרוש עלי את חסותו. נראה לי MOTUL...

בכל אופן - בבית של אייירז האטתי כדי להיכנס לחנייה ולא שפטתי נכון את מרחק הבלימה- מה שהסתיים בחיפושית אדומה ופגוש על הריצפה. פדיחה.

אבא שלי היה קול. אז זה קורה. ניחא.

אחרי איזה חודש בערך נכנסתי לתת היגוי בכיכר בקצה אינטרנציונאל והורדתי אדנית. פגוש. מכסה מנוע.רדיאטור.כתף פרוקה וחבלות בחזה.

אבא שלי עדיין הפגין קוליות מרשימה כשהגרר הוריד את האוטו שלי ממה שהיה בתהליכי בנייה של הקמת כיכר ממש יפה. בגללי לא בנו שם איזה חודשיים אח"כ.

 

כמובן שבגשם הראשון נכנסתי ב,שימחה גולן" לתת היגוי היסטרי ששתל את האוטו בגדר - במקום שבו נמצא היום ה"גראנד קניון".

מאז שקיבלתי רישיון, אבא שלי התחיל לקבל מחלות לב... אמא שלי לא ידעה להסביר ב"כלל" למה יש כזאת עלייה במספר הפוליסות.

 

אז לקחו לי את המפתח.

 

באסה.

 

אז שיכפלתי בלילה מפתח והיתי מתגנב ונוסע בלילות. כאילו שאבא שלי לא היה שם לב לדלק...

 

בטיפשותם,ההורים שלי נסעו פעם לחו"ל... מכיוון שהיה להם שכל,הם החביאו את המפתחות.

אבל לי היה אחד משלי...

אני זוכר את הטלפון לצרפת שבו ניסיתי להסביר שהאוטו תקוע על קצה מצוק בכביש כלא דמון -בית אורן...

 

נסעתי לביתו של חבר שלי שי (גר היום לידי בר"ג,נשוי,RSI עם אגזוז) שאבא שלו נחשב תותח על כי היה לו באוטו (אפלאוז) הגה עם שם של ערס (על פי חבר שלי רן) - קראו לו מומו...

ישר דהרנו לכביש בית אורן. הכביש שבו כמעט נהרגתי איזה 5-6 פעמים. היום הכביש הזה נראה לי מסוכן בלילה ואני עושה אותו ביום רק כשאני בקריזה-אבל פעם היו לי ביצים הרבה יותר גדולות (כי לא ידעתי מה זה סקס). איזה תת היגוי... איך המשכתי בקו ישר,על איזה 100 קמ"ש,לתהום. איך האוטו נעצר על הקצה ושנינו צרחנו - אההההההה וגוננו על הפנים בציפייה לפגוש את ז'יל וילנב (נהג מירוצים שאפילו אז היה מת למדי. איירטון סנה היה אז ילד בשיא פריחתו). אחרי שההורים שלי חזרו, די הצטערתי על שאלוהים לא העניק לי מוות מהיר באותו יום..

 

היתה גם הפעם ב"כאמל" בחיפה ("איזה מגניבים אנחנו, אנחנו שיכורים. איזה חבר'ה" ,כשנכנסתי לחנייה עם בלם היד ו"גזרתי" (הי הי, גם אני גזרן ) פגוש של רנו קליאו על הדרך...

 

היתה הפעם שחזרנו מאחת מהיציאות המגניבות שלנו (ר' ערך "איזה חבר'ה מגניבים אנחנו, הי הי אנחנו שיכורים,איזה מגניב") ואני היתי זה שאמור לנהוג. אני חושב באמת ובתמים שהיה עדיף אם היתי זה ששותה...

ההחלקה האדירה (קראתי לזה סחיפת כוח) בכביש "שימחה גולן" איפה שהיום הגרנד קניון הצליחה לסחוט קריאת התפעלות משלל השיכורים למחצה שישבו באוטו . על "אפקט המטוטלת" כנראה עברתי רק בריפרוף... אני זוכר את החדות שבה התחת עף לצד השני. את הפגיעה במדרכה...

 

את המיתלה הימני אחורי מתגלגל לו לתוך שדה (כולל גלגל ). אני יודע היום מאיפה הנטייה להעמיד אוטו על שלושה גלגלים... איך הציר האחורי דחף למעלה את ריצפת הבגאז' ושבר את השילדה...

 

 

ואת השאר אני פשוט כבר לא זוכר...

 

היה היה ילד אידיוט, ביקום מקביל שנקרא חיפה, שעשה שאסי באוטו של אמא שלו גם מקדימה וגם מאחור.

 

אני לא אשכח את הבעת הניצחון על פניו של אבא שלי ביום שהוא ירד למטה וחזר עם חיוך ואמר "גנבו את האוטו!!!".

 

לא היה מאושר מאבא שלי באותו יום. היומנאי במשטרה היה בהלם. אני היתי בטראומה.

 

אח"כ, מסיבות מובנות, במקביל לרכישת המכונית הבאה, עזבתי את בית הורי ולא חזרתי לגור שם עד היום...

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הצטרף: 29 יול' 2002

עשיתי על האוטו 14 תאונות במשך תקופה של שנתיים..

 

אמא שלי לא רואה את העיניין כמצחיק. מכיוון שהיתי חכם גדול ועבדתי בשעות הערב-תמיד היה לי כסף לשלם על ההשתתפות העצמית (שתפחה במימדים שגורמים לאופרה ווינפרי להיראות אנורקטית).

 

נזכרתי בעוד מקרה.

 

זה היה יום שישי בערב. כיתה י"ב. כולם אצלנו כבר היו עם רישיונות והיה לנו סבב.

לפעמים שי היה מביא את האפלאוז של אבא שלו (כבוד.ג'נטים והגה של מומו). לפעמים צביקה היה מביא את עגלת הקרב של אבא שלו. הסיירה 1300 (אוטומט) שזכתה לכינוי "הטנק".לפעמים רן היה מביא את ה309 (איזה אוטו!! 1600 ידני עם שעון טורים,הגה כח ורדיו דיסק שתמיד השמיע U2 דרך 2 רמקולים 2 אינצ' איכותיים) ולפעמים היתי גונב להורים שלי את הסופרלנסר.

הטקס היה קבוע. איסוף. ירידה לפאב. ,"איזה מגניבים אנחנו, השתכרנו, איזה מגניבים אנחנו, החלפת שעות של חוויות ילדות מפגרות,איזה מגניבים אנחנו , הי הי הי,גרעפס".

הירידה ל"כאמל" עוברת דרך כביש מדהים שנקרא "פרויד". היום אני מצליח לעלות אותו על 160 בקטעים מסויימים. פעם,במיגבלות של הסופרלנסר (כולל צמיגים שזיינתי להם את האם אמא) 120 נראה מטורף לחלוטין.

הבעיה העיקרית שלי היתה רן. הבן אדם ידע לנהוג. היום הוא נוהג על דייהו לאנוס (והוא מיליונר, הבן זונה הקים חברה כשהוא היה עתודאי בטכניון,מכר אותה וערק מהצבא - ויש לו לאנוס!!!).

והוא השתווה אל יכולות הנהיגה העלובות שלי .הקטע לא היה מי יודע לנהוג. הקטע היה למי יש יותר ביצים. לי היה יותר.

תמיד אותו טקס. מגיעים ממרכז הכרמל, לרמזור בתחילת פרויד. נותנים גאז כמו משוגעים. אני מעביר את התיבה לL (חשבתי שאני מלך העולם... מח' האחריות של מיצובישי חשבה שאני אידיוט) ו"פותחים". מי שהגיע ראשון לסיבוב, היה כמובן יורד בהיסטריה על הברקסים, מוריד הילוך ולוקח את הקו הנכון (ר' כתבה בירחון אוטו - אצלי עד היום). כמובן שהשילוב של בלימה חזקה וסיבוב היה דבר מעבר לבינתנו הדלה, מה שהסתיים פעמים רבות בהחלקות מרהיבות (בפאב: "ראית?? איזה סחיפת כוח!! איזה פאוארסלייד!!") וכמעט מוות.

בפעם הספציפית הזאת, דהרנו למטה כמו 2 משוגעים. היתי תחרותי להחריד כשזה מגיע לרן (הוא ניצח-הוא היום מיליונר בן 26 ולי לא היה ראש למתמטיקה...). יש סיבוב בפרויד שבו יש קאמבר דפוק להחריד- יש שם "שבירה" של ההגה שמשולבת עם שיפוע שגורם לאוטו לגלוש החוצה. לימים תקרה שם התאונה המחרידה שבה בועז שרפשטיין איבד שליטה על כמות העישונים שלו ועל המרצדס של אבא שלו -שנחתה ישר בתוך מיצובישי והסתיימה במוות של 2 בני כיתה של אמא שלי. (הילד היה מסומם, בקטע ההוא יש תאונה אחת לשבוע- מהירות מופרזת הורררגגגגתתתת!!!!!).

בכל מקרה- נכנסתי לסיבוב על איזה 100 (הילוך "2" - מנתק). עקפתי את רן (שהיה לו שכל להאיט) ודהרתי לכיוון הים. בדרך הקצרה...

 

בנקודה שהכביש "נשבר" המיצובישי נכנסה לתת היגוי עצבני. מה עושים??????????????????????

גיליונות "אוטו" היו בבית והמוח שלי עבד על אדרנלין (והורמונים). . אה!!! מרפים מהגאז!!!!

 

אז הרפיתי.

בבת אחת.

בלי טיפה רגש.

בלי להחזיר את הרגל לגאז.

איזו "סחיפת כוח"...

 

לתוך אי התנועה שמפריד בין הנתיבים.

 

איך האוטו התרומם על 2 גלגלים... אני לא יודע כמה הוא התרומם . בקונספט של ילד היה נראה לי שהוא התרומם כשלושה מטרים, אבל על פי רן זה היה בערך 20 ס"מ...

 

20 הסנטימטרים האלה הספיקו כדי לפוצץ 2 צמיגים ולשבור משולש.

 

הפכתי לנתון בסטטיסטיקה- עוד מישהו שכמעט נהרג בסיבוב ההוא בפרויד...

 

היתה גם פעם שזה קרה לי כנוסע.

 

כיתה י"ב. צביקה נסע לשבועיים לארה"ב ("יווווו- תביא אלכוהול!!! BRING BOOZE!!!!") ועלי ועל רן הוטל לקחת אותו לנתב"ג. עם ה309 של רן. (למעשה של ההורים שלו, אבל הוא דיבר עליה כ"שלי".. ). זו היתה פעם ראשונה שלנו בת"א עם אוטו, שלא לדבר על האיילון.

מה שנראה לי היום כ-פיס אוף קייק נראה לי פעם כמו איזה SUPER HIGHWAY ואשכרה דאגנו שלא נמצא את נתב"ג.

עד לת"א נסענו 140 (יוו!!!!) , U2 בדיסק (תמיד) ודיברנו על תחושת החופש המדהימה ועל כל מיני דברים שחשבנו שהיו ממש בוגרים ובוערים ברמה הקיומית-קוסמית של החיים.

צביקה מאחור. איילון.

 

בשביל ילד חיפאי בן 18 האיילון זה מינימום אוטובאהן. על אחת כמה וכמה ילד חיפאי מנווה שאנן (זה כמו קיבוץ) .לכולנו היו רישיונות אולי חודשיים וזה נראה לנו כמו איזה גירסה של "אדם בעיקבות גורלו". הרגשתי כמו ג'ק קרואק שחוקר את מרחבי ארה"ב.

 

מחשבותי על ארה"ב ומרחביה האדירים הופרעו בגסות ע"י צביקה שצעק "נתב"ג!!!" על איזה 130 קמ"ש.

רן,באופן אינסטינקטיבי, שבר את ההגה לכיוון נתב"ג. והיה גשם.

 

בחיים שלי ,עד היום, לא עשיתי צלחת באיילון. משטרה רדפה אחרי, סגרתי סקאלה בגשם, עשיתי רייסים (סורי..) בקטעים שהיו בעבודות בכביש .פוצצתי 2 צמיגים על "תפר" - ובחיים לא עשיתי צלחת.יש לי חברים שעשו על האיילון צלחת וזה הסתיים בחדר מיון (מישהו זוכר את האימפרזה שהתרוממה באוויר על גג של סיוויק) ובבריחה מהארץ. מי לעזאזל עושה באיילון צלחת?

מה זה? טיף נידל? באיילון?

 

פרט לפעם ההיא...

 

 

איך האוטו נעצר באמצע האיילון. איך כמעט הקאתי. איך המיזוודה עפה על רן... איך צביקה כמעט התעלף מהמכה בראש מהמשקוף.(לא היו אז חגורות מאחור, שאני מקפיד לשים עד היום רק מהפחד).

איזה קטע מצחיק זה היה.

נכנסנו לנתב"ג כמו 3 זומבים. רק בכניסה,בבדיקה הביטחונית,נשפכנו מצחוק.

בעיקר מכיוון שהבודק דרש לדעת למה לצביקה יורד דם מהמצח.

 

הורדנו את צביקה בכניסה. הבן אדם נראה קצת תלוש מהמציאות ודי היינו מודאגים שהוא יעלה על טיסה לאילת במקום ארה"ב. כמובן שמי בכלל חשב על התוצאות של מכה בראש עד לרמה של דימום,דיחוס בג'מבו בגובה 10000 רגל וקרישי דם תת גולגלתיים.

 

עד היום אני בטוח שצביקה סובל מנזק מוחי כלשהוא, תוצאה ישירה של אותו ערב.

 

הנסיעה לחיפה היתה שקטה מתמיד. U2 בקושי נשמעו בדיסק- עקב סחרחורת ופיק ברכיים קשה שעברו על חברי הלהקה המסכנים.

 

לפחות בדרך הביתה נסענו תשעים.

[פליקס]

אךךך אני נשפך פה

[.tommy g]

חבורה של טמבלים, אחד יותר מהשני

"סחיפות כח" "פאוארסלייד", איזה טיפשים אלוהים ישמור!!

 

 

[תומR]

חבורה של טמבלים, אחד יותר מהשני

"סחיפות כח" "פאוארסלייד", איזה טיפשים אלוהים ישמור!!

 

 

 

זה מה שקורה כשאתה ילד וחי ב"עולם הירחונים".

 

לזכותי ייאמר שזה היה לפני 10 שנים.

 

וגם היום אני יכול להרשים את זוגתי בזה שאני יודע מה זמן ה0-100 של קייטרהאם שבע....

[3lad]

גדול ..

 

היית מטורף אה?

 

מקווה שקיבלת שכל עם השנים ..

 

[620SI]

יום אחד לקחתי לדוד שלי את הב מ וו 323I שלו....

החלטתי עשות סיבוב

נסעתי באחת השכונות ולפני נסע טנדר גדול... אולי במהירות של 30 קמ"ש.

העצבים כבר הגיעו לי לראש...

(אשמתי אני יודע)

אז עברתי לנתיב הנגדי והדבקתי את הדוושה לרצפה!!!

הטנדר בלי לאותת ובלי כלום החליט לפנות בדיוק שמאלה לחניה...

שברתי את ההגה לחצתי על הברקס וכשהאוטו נעצר מצאתי את עצמי על המדרכה!

למזלי שום דבר שנראה לעין לא קרה לאוטו!!!

אבל החלטתי לספר בכל זאת והדוד לקח אותה לבדיקה והכל בסדר!!!

רק שהפעם הבאה שאני אהיה בתוך הב מ וו תהיה כשאני ינקה את הליכלוך מהריצפה שלה בחניה שלו!

[יונתן.ס.]

לפני כמה שנים נסעתי על הפיג'ו 106 ראלי שהייתה לי בזמנו בערב חורפי וגשום על הכביש מרעננה לתל אביב. היה די חשוך וכמובן כביש רטוב עם תנועה ערה מאוד. נסעתי על 100 בנתיב הכי שמאלי ליד גדר הבטון שמפרידה בין שני הכיוונים. תוך כדי נסיעה אני מנסה להוציא קופסת סיגריות מהכיס ובשביל זה מתרומם טיפה מעל המושב בזמן שאני מחזיק את ההגה ישר. אלא שבינתיים התחיל העיקול של תע"ש ומכיון שהחזקתי את ההגה ישר הרכב התחיל להתחכך חזק בגדר הבטון מיד התיישבתי ושברתי שמאלה כדי להתרחק מהגדר ואז ניסיתי להתיישר ימינה אלא שאז הרכב פגע בגדר בטון עלה עליו התהפך על הגג (כל הצד שלי חטף את המכה), ועפתי מהנתיב השמאלי עד השוליים הימנים של כיוון הנסיעה שלנו כשאני על הגג למעשה. הנס היה לא פגעתי בשום רכב (והיה מלא), ולא עפתי לכיוון השני, הייתי עם חגורה שממש הצילה אותי. יצאתי בלי שריטה!!!

[1.6 לא סוחב]

לי קרה ליפני כמה ימים אני בדרך לבת ספר (יש לי רישיון כימאת שנה טיפה פחות)

אני אם פול מוזיקה רואה קצת בננות כמה חברה ואומר יאלה מה זה העצור הזה נעבור אותו לא ניראה בעינים ויש מישהוא במעבר חצייה אני נוטה טיפה שמלאה ועוקף איך שאני ניכנס לצומת ניכנסת גם ניידת סיור ואני והיא ברקס מטורףףףף כימאת ניכנסו בי דפקתי גז ליברוח הם רדפו אחרי כמה שניות לא ברחתי ממש עצברתי בצד יצאתי אם הרישיון רועד

ואז מתחילה השיחה אני מיצטער לא יקרה שוב לא כלום

 

ונס מישמיים השוטר אומר לי כנס לאוטו ושלא תעשה שטויות כאלה

ובאותו יום נסעתי לבת ספר בשקט בלי מוזיקה בלי כלום ולמדתי תלקח שלי די לפוזות דרך אגב בדרך כלל אני לא עושה דברים כאלה אבל זה היה כזה ברפלקס שלא יקרה שוב!

 

 

 

 

עוד דבר שקרה לי אני בדרך לים מי שמכיר יש פניה לפואבלו בכביש הישר אני על איזה 100 אם בחורה (אני ממש לא יודע לינהוג רק קיבלתי תרישיון זה היה איזהחודש אחרי)

אני רואה תפניה מאט טיפה ניכנס כמו מפגר ב 80 כול האוטו עף קדימה ואני רואה מישהוא חונה לא יודע איך סיבבתי את ההגה ימינה ואז דפקהתי שמאלה ויצאתי מיזה בפוקססס חבל על הזמן חח הרגשתי שומכר אבל ידעתי שזו טעות ונילצאתי בנס

[ibiza89]

לפני כמה שנים נסעתי על הפיג'ו 106 ראלי שהייתה לי בזמנו בערב חורפי וגשום על הכביש מרעננה לתל אביב. היה די חשוך וכמובן כביש רטוב עם תנועה ערה מאוד. נסעתי על 100 בנתיב הכי שמאלי ליד גדר הבטון שמפרידה בין שני הכיוונים. תוך כדי נסיעה אני מנסה להוציא קופסת סיגריות מהכיס ובשביל זה מתרומם טיפה מעל המושב בזמן שאני מחזיק את ההגה ישר. אלא שבינתיים התחיל העיקול של תע"ש ומכיון שהחזקתי את ההגה ישר הרכב התחיל להתחכך חזק בגדר הבטון מיד התיישבתי ושברתי שמאלה כדי להתרחק מהגדר ואז ניסיתי להתיישר ימינה אלא שאז הרכב פגע בגדר בטון עלה עליו התהפך על הגג (כל הצד שלי חטף את המכה), ועפתי מהנתיב השמאלי עד השוליים הימנים של כיוון הנסיעה שלנו כשאני על הגג למעשה. הנס היה לא פגעתי בשום רכב (והיה מלא), ולא עפתי לכיוון השני, הייתי עם חגורה שממש הצילה אותי. יצאתי בלי שריטה!!!

 

 

אבל למה להקפיץ שירשור לפני 4 שנים?

[qil]

הקפיץ הקפיץ...

אם כבר בנושא הזה אנחנו מדברים, לפני משהו כמו חצי שנה נוסע לי רגוע באחד הרחובות הגדולים בשכונות בפיתוח.. משהו כמו 60 קמ"ש לקראת צומת שלי זכות הקדימה (אחת מני רבים), הצומת הייתה בנוייה בצורה כזו שיש באמצע מין אי כזה להולכי רגל עם שלט לעבור מהכיוון שאתה אמור לעבור, פחות או יותר 3-4 מטר לפני האי פחות או יותר ממש לפני שמתגלה לי בצד ימין הצומת איפה שיש לנהג תמרור עצור מצד ימין אני קולט מונית מרצדס דוהרת לתוך הצומת במהירות של משהו כמו 50-60 קמ"ש באינסטינקט מטורף שאני לא חושב שאי פעם אני יוכל לשחזר מה שקרה שם הרמתי מבט קדימה ראיתי שלא מגיע רכב ממול עברתי מהצד השמאלי של האי וחזרתי תו"כ שהאוטו נכנס להיגוי יתר עצבני ומשחק זנב משהו כמו 3-4 פעמים... כל זה ברחוב שלכל כיוון נסיעה נתיב אחד ורכבים חונים בשני הצדדים.

 

מיותר להגיד שאם הייתי פוגש את אותו נהג מונית חביב אח"כ רוב הסיכויים שהייתי מעמיד אותו היטב על טעותו אבל זה היה פחות או יותר המקרה הכי מסוכן שהיה לי - (הייתי עם רכב מלא).

 

מקרה נוסף שקרה לי, נוסע לבד לכיוון ת"א מגיע לכניסה לאיילון בשבעת הכוכבים- מחלף של 270 חביב ואהוב, די מסוכן למי שלא יודע בדיוק מה הוא עושה... נכנס לסיבוב יחסית רגוע השעה בערך 11 בלילה, רכב לפני בנתיב הימני ואני בשמאלי מגיעים לשיא הסיבוב פתאום הרכב בולם בצורה אגרסיבית ומחליק לנתיב שלי, אני אחריו בבלימה שגרמה לי לעשות ספין כמעט במקום לגמרי, בסוף הספין אני מוצא את עצמי כמעט שובר את דוושת הבלם ועומד מילימטרים ספורים מהמעקה... הפעם יצאתי והעמדתי את הנהג על טעותו

 

אבי.

[Casper]

אבל למה להקפיץ שירשור לפני 4 שנים?

 

 

למה לא?

מדובר ביופי של שרשור שמעניין הרבה אחרים שהנושא שלו לא רלבנטי רק לתקופה X.

[avi2014]

קודם תומר, שראתי את התגובה ירדו לי דמעות מהעיניים.. הרבה זמן לא צחקתי ככה

שאפו!

 

לגביי,

היו לי 3 מקרים....

שיעור נהיגה ראשון. אני חושב שאני בחללית(כולה אימפרזה) רגליים רועדות..מתחיל לנסוע פתאום אני קולט ילד קופץ לי לכביש. מיותר לציין שבמקום גאז דפקתי פיצוץ בקלאץ'. אם לא היה מורה לידי זה היה נגמר רע.

 

לפני כמה שבועות אני יוצא מהבית בקיצור יש שם פנייה שמאלה עם תנועה מימין ושמאל. בכל אופן אני יושב עם חבר באוטו והוא עושה הכל בשביל שאני לא יראה מה הולך בצד שמאל. אני בודק בשמאל הכביש ריק חבר שלי מסתכל ימינה אומר לי סע סע ואני כמו מפגר מקשיב לו. אני יוצא פתאום אני מוצא את עצמי עומד להיכנס בסריון אפורה. הבאתי ברקס של החיים האוטו נזרק שמאלה ועכשיו זה עם הסריון סטה בטירוף וכמעט הוריד מישהי במעבר חצייה. האקט כמעט נגרר למכות רצח ביני לבינו עד ששנינו נרגענו. לקח לי יום - יומיים להתאושש...

 

עוד מקרה שאני בתוך העיר באורף פלא 3 אוטובוסים עצרו בתחנה אחת. אני חסר סבלנות שכמוני ממהר!! מחליט ברוב טיפשותי לעקוף 3 אוטובוסים במכה. מסתכל שמאלה רואה כביש ריק. קורע את המצערת ויוצא. וההמשך כמובן ידוע (מרפי בן זונה!) לא מספיק שמגיע טוארג ממולי גם הנהג אוטובוס יוצא בלי לסתכל במראות. מה שמותיר אותי מול טוארג ומול נהג אוטובוס שעוד שנייה מועך את האוטו. באותו הבאתי גז כמו מטורף באמצע העיר הייתי על 120... בנס יצאתי מזה..

 

 

מסקנות,

לא למסוך על חברים.

לא לעקוף 3 אוטובוסים באמצע העיר