איך אילפתי מפלצת - BMW R100RS סיפור מסע.

[השושנים]

...רוכבים בחבורה, אני נותן לנוף המדהים של המדבר להכות בי השמש מאחורי ואני מכוון את המראות

בצורה כזו שלא תסנוור אותי, המפלץ שועט קדימה, הכביש ריק ואני צריך להזכיר לעצמי להישאר

בקצב של האחרים, עד לתחילת העליות לי-ם אני עוד מצליח לרסן את המפלץ אבל אז המפלץ מחליט

אחרת, אולי היו אלה העליות או הכביש הרחב שנסלל לאחרונה או אולי היו אלה הלוחמים הזרים

שהיו תקועים לפניו, יללת תסכול בוקעת מהמפלט והמפלץ מתחיל לדהור קדימה, בהתחלה עוד ניסיתי

לשכנע אותו להאט קצת דיברתי איתו על מצלמות למרות שידעתי שאין כאלה ועל החברים מאחור

"נחכה להם למעלה" אמר המפלץ "מקסימום נסתובב", הבנתי שאין ברירה כי כשהלוחם הזקן מתעקש

חשוב לא לעמוד בדרכו, ועמידה היא הדבר האחרון שעשינו, המפלץ האיץ כאילו אין מחר שריריו דחפו

בכוח ברוטלי את הגלגל האחורי עמוק לתוך האספלט והמצלר החדש בעט את הקשיש קדימה.

דמיינתי את פרצופם של אלה שנעקפו מנסים לזהות במי מדובר וכל מה שייחרט בזיכרונם יהיה

"רכב-אספנות". נבי מוסא חולפת לי מהר מדי משמאל ואני נזכר בשרידי הקפלס"ט ששלפתי מהאדמה

אחרי שנגמ"ש עלה עליו בטעות, ובכמויות הזיעה והשלשול שהשארתי שם לפני שנים.

הרמזורים מבינים אותנו ומעט המכוניות שבכביש לא ממש מהוות מכשול, קצת לפני הסיבוב ממעלה

אדומים לי-ם אני מבקש להאט קצת בכל זאת מדובר באופנוע שתוכנן לפני המון שנים ורוכב זקן לא

פחות, אבל המפלץ בשלו "אם תהיה לי בעיה אני כבר אודיע לך בינתיים שלא תעז להוריד גז.

קצת לפני המחסום אני מאט הדיסק הקדמי חורק בהתרסה, פסי ההרעדה מעבירים זמזום חד לגוף

אומרים שנה טובה לחיילים ומחפשים מקום להמתין לכולם, כמה דקות אח"כ הם מתייצבים,

מנפנפים להם לשלום בודקים מספרי ברזל הכוח חזר לבסיסו בשלום.

מכאן ועד הבית רק שלושתנו רכיבה רגועה בתוך י-ם המתעוררת לבוקר חג מפזרת עד לבית את

שרידי האדרנלין ומצננת את ליבו של המפלץ הקשיש והטוב, ממש לפני הבית אני כבר חושב

על הטיול הבא ולא מסוגל למחוק את החיוך מפני...

[ישה]

פעם האופנועים היו מברזל והרוכבים מפלדה!

 

מסתבר שגם היום

 

שנה טובה שנת ישרים לך ולג'ינג'ית הנינג'ית המצלמנת

 

תודה על השיתוף המרתק במלל ובתמונות

[liraz]

במקרה הייתי עד לתיאור הנ"ל. חשתי ברצון של החיפאי שלי לשלוט אחרי המפלץ. אך זכרתי היטב שהוא רק חצי מנפחושל המפלץ. לחצתי עליו בעדינות והוא לא אכזב. בלבד בעיות יפה מאוד. וכשעבר את המחסום, נופף לשלום למפרץ והמשיך מערבה ומונה לכיוון חיפה.

 

נ.ב.

כל זה נכתב, כי הבטחת להזכיר את הליטאי במעללי המפרץ, בדרכו חזרה ממצדה.

 

לירז kle.

[השושנים]

דיברנו על חיפאי, והאמת בלהט הכתיבה אני לא ממש מתכנן מה אני כותב, האצבעות רצות לבד על המקלדת

ואני רק מתקן המון שגיאות, בסופו של יום המילה הכתובה לא יכולה לכסות את כל המראות החוויות והתחושות

של אירוע בסדר גודל כזה, הכתיבה מכסה את קצה הקרחון ובדרך חסרים דברים רבים...אבל כפיצוי:

 

 

 

 

[השושנים]

קשה לבחור מבין מאות התמונות ועשרות סרטוני הווידאו את הטובים ביותר, יותר קשה לערוך בצורה

כזאת שלא תשעמם את הצופה ותשקף ולו במעט את החוויה עצמה, והכי קשה להיות מאותגר טכנולוגית

מקווה שהתוצאה תעניין את הצופים מצדה -2013

 

 

 

https://www.youtube.com/watch?v=OM7YcYITc2E

[השושנים]

[השושנים]

קשה לבחור מבין מאות התמונות ועשרות סרטוני הווידאו את הטובים ביותר, יותר קשה לערוך בצורה

כזאת שלא תשעמם את הצופה ותשקף ולו במעט את החוויה עצמה, והכי קשה להיות מאותגר טכנולוגית

מקווה שהתוצאה תעניין את הצופים מצדה -2013

 

 

 

לינק תקין:

 

 

 

[השושנים]

צילום מזדמן נדיר שהגיע אלי דרך הפייסבוק במקרה, אחד הבודדים שלנו ברכיבה משולשת:

 

[Yishay]

ברכיבה משולשת:

 

 

קנית תלת

 

עם כזו כתיבה מגיעות לכם יותר תמונות משותפות.

תרכב עם חבורה מצלמת.

בעצם - העיקר שתמשיכו לכתוב ולרכב.

 

ישי

[השושנים]

את המסע הזה נתחיל דווקא מהסוף, נתקענו ולא סיימנו אותו בחנייה בבית כרגיל.

 

זה חלק מהחוויה והחבילה הכוללת שאתה מעמיס על עצמך בבעלות על אופנוע אספנות.

 

האם זה שווה את זה? תלוי את מי שואלים, לדעתי כן, הריגוש, ההרפתקה, החוויות הנוספות,

ההרגשה של ההישג הנהדר בכל פעם שמבצעים משימה בהצלחה, קריאות ההתפעלות של

האחרים שרואים את האופנוע במקומות הזויים, עושים את זה למשהו אחר. שום דבר לא בטוח

שום דבר לא סגור מראש. הרפתקה אמיתית שאף פעם אתה לא יודע איך היא תסתיים:

 

אז מהסוף להתחלה או נקדים קצת את המאוחר, המפלץ הזקן, על הגרר:

 

...מאז הטיול האחרון לרמת הגולן דגדג לנו בידיות לעלות שוב לרמה, הנופים הכבישים האנשים קראו לנו

אבל לשלושתנו היה ברור שחם מדי, לא בקיץ. כשקיבלנו את ההזמנה של מועדון האופנועים להגיע בעקבות לוחמים,

לעמק הבכא ולשמוע את סיפור הקרב של קהלני היה לנו ברור מאד שזו ההזדמנות הראויה, אבל בסגנון שלנו, בזוג

ליומיים וכל השאר ספונטני או...עם עוד זוג בצימר מפנק וחברים טובים על הדרך, הפעם בחרנו בצימר...

 

 

היציאה מי-ם הייתה עם מעט מאוד ציוד, בגדים וקצת אמצעי עזר אלקטרונים וזהו, כל השאר ימצא, דני רופ הבטיח גם גשם.

 

עוברים את חומות העיר העתיקה שמרגשות אותי בכל פגישה מחדש, וממהרים לפגוש פושע שרירי וזוג חביב

 

 

ד"ש מהרכבת הקלה, וכבר פוגשים את שותפינו למסע והעננים מתכנסים להם בשמיים.

 

 

[השושנים]

...הדרך לבקעה מתגלגלת ומוכרת כבר הרבה פעמים עשינו אותה אבל יחד עם זאת הדרך

הזאת היא נהדרת ומזמנת חוויות אין ספור, הצבעים שמשתנים מעונה לעונה, בעלי החיים שמרימים

לרגע את הראש לבדוק האם טמונה סכנה מהמפלץ המרעיש וחוזרות לעיניינן עוד בטרם החזיר ההד

את רעם האגזוזים מההר הסמוך, ירדנו מגובה פני הים, כשהייתי ילד היינו נוהגים בהמלצת אבי לקחת

נשימה ארוכה ולעצור את הנשימה כמו בצלילה, אני לא יכול להימנע מלחייך בתוך הקסדה לנוכח הזיכרון.

 

 

 

השמיים נצבעים באלפי גוונים ואני מחפש דמויות של פעם בתוך העננים.

 

 

 

 

לקראת טבריה השילוב של הכינרת הנהדרת וחגיגת הצבעים של סוף הקיץ פותחת לי את התיאבון

 

[השושנים]

 

 

האוכל הוא מזון לגוף והדלק למפלץ, אבל הם באמת רק הסחות דעת מהדבר האמתי, אמצעי לקיום מטרה.

 

ממשיכים צפונה לכיוון כחל ולצימר.

 

 

 

 

סימנים ראשונים לרמת הגולן הנוף משגע כרגיל ואז בפגשנו במקרה צב

 

 

משחקים של אור וצל ושמש שמשחקת מחבואים בין העננים וכבר אנחנו בצימר.

 

 

 

 

 

קצת בריכה ג'אקוזי והתרעננות ובערב ארוחה מפנקת אצל ידידים, לא שוכחים את היין אבל את המצלמה דווקא כן...

[השושנים]

השמש מאירה לנו פנים (לתשומת לבר מר רופ) ואנו בדרכים

 

 

בעודנו משייטים במהירויות נמוכות לפתע סטרה לי ההכרה וההבנה של צב, בכבישים האלה ברמת הגולן

לא נוסעים מהר, אחרת מפספסים, אין שום טעם לרוץ ואין שום טעם לאבד את המראות, הכל שם ולגולן

קצב משלו.

 

אוספים את פלג וחברתו מהישוב וממשיכים צפונה, הכי צפונה

 

 

 

 

לאט לאט מתקרר הנוף ושרידים מהמלחמה הארורה ההיא מתחילים להתגלות, תפאורה מושלמת לסיפור הקרב

שנשמע העוד כמה דקות:

 

 

 

 

[השושנים]

כבר מרחוק ראינו את כולם, מאות כלים מכל המינים והצבעים

 

 

 

 

כולם התייצבו לפי פקודה, גם אנחנו:

 

 

התיישבנו בין מאות הרוכבים ושמענו סיפור קרב מרתק פי של אביגדור קהלני לוחם ושיריונר

 

 

 

 

 

 

 

 

[השושנים]

והיו גם כלים אחרים כבדים, מצולקים, אפופי זיכרונות:

 

 

 

 

 

 

 

ואנחנו ישבנו והקשבנו, שמענו על רוח הקרב, וחברים שאבדו, על אומץ ללא גבול והקרבה מוחלטת, על היאחזות בקרקע

וסירוב לוותר, ערכים אמיתים של פעם.

 

 

 

 

 

וביציאה חי המתינו לנו כלים אחרים: