מוטות מקשרים למייצב מפלסטיק - טוב או רע?

[Roycohen1979]

השרשור הזה מזכיר לי את ה car wizard, מכונאי מוכשר מארצות הברית שמפרסם בסוג של בלוג/ יוטיוב/ פייסבוק מקרים שהוא רואה במוסך שלו, נותן המלצות על מנועים ורכיבים שהוא רואה כבעיתיים יותר או פחות ולפעמים למורת רוחם של היצרנים גם מכוון אנשים לרכבים שלא כדאי להם לקנות (תתפלאו כמה הוא יוצא על רכבים אמריקאים כולל כלים אייקונים שהוא מחשיב כזבל).

בין היתר הוא מדבר על החיבה של האירופאים ובעיקר הגרמנים לחלקי פלסטיק, החל ממחברים למחוטות מייצבים (בדיוק שבוע שעבר ראיתי אותו מדבר על הרכיב הספציפי הזה) ועד לצנרת פלסטיק שהופכת פריכה ומתפוררת אחרי 150000 ק"מ ועושה מלא בעיות, בתי תרמוסטט מפלסטיק, מכסי שסתומים וכו וכו...

בסופו של דבר הכול חלק מהמלחמה הפנימית של היצרנים בין דרישות הרצון לשמור על משקל נמוך (בין היתר בשל דרישות זיהום האוויר), הצורך בחלקים אמינים שיעשו את העבודה לאורך זמן, וכן גם שוק חלקי החילוף מעניין אותם.

ליצרנים אין שום בעיה לייצר רכב שיחזיק היום חצי מליון קילומטר מבלי להכנס למוסך מלבד טיפולים ובלאי טבעי, אבל אין להם שום אינטרס לזה.

היתה לי בתחילת שנות ה2000 ב.מ.וו. E30 מודל 1984. היא היתה קרובה ל900 אלף קילומטר לפי הערכות (הסבר יגיע בהמשך) והכרתי אישית את שלושת הבעלים הקודמים של הרכב, אני הייתי יד 9 !!!

היה לה גיר מקורי, סרן אחורי ודיפרנציאל מקורי, מסרק הגה מקורי ואפילו מעולם לא החליפו לה משאבת הגה כוח. החלונות חשמל עבדו, מעולם לא הלך שם מנוע או אף חלק מכני להרים את החלון, רק הכפתור נשבר לי פעם המראות חשמליות עבדו, הנעילה מרכזית עבדה, מנופי האיתות, כפתורים פיזיים, חלקי חשמל בכול עבד ברכב.

הבעיות היו חשמליות, בעיקר בגלל התקנות מקומיות וקומבינות ישראליות סטייל אימובילייזר, מערכות סטריאו שהורכבו ופורקו במהלך השנים, שעון המרחק שנשחק והפסיק לעבוד ב630000 ק"מ כשהרכב היה יד 6 ומשם הנסועה היתה בעיקר סטטיסטית, להערכות מסוימות הרכב עבד את המליון קילומטר.

דוגמא נוספת היא אבא שלי, חבר אגד (פנסיונר) שהיה נהד במחלקת תובלה של אגד, הוא יצא לפנסיה בשנת 1989 ונהג במשך 14 שנה על לילנד (טייגר) מודל 1958 שעברה הסבה עד ידי אגד למשאית במחלקת תובלה והובילה חלקי חילוף בכל הארץ, החל ממנועים וגירים ועד לרכיבים קטנים.

9 כלים בסך הכול עברו הסבה כזט, חלק היו עם מנשא פתוח, אחדים קיבלו מנוף הידראולי, והיו כמה 2 או 3 שקיבלו ארגז מיוחד כדי לקחת צמיגים.

אבא שלי עשה עליה מעל 2 מליון קילומטר והוא היה הנהג היחיד ברכב הזה מהרגע שעבר אתה הסבה מרכב נוסעים למשאית ועד שיצא לפנסיה.

באותם 2 מליון קילומטר הרכב מעולם לא נתקע, לא הלך מנוע, לא גיר, לא אלטרנטור, לא התחמם ולא התקלקל מעולם !!! וזה כשהרכב לקח על עצמו לעיתים 15-20 טון למרות שיוצר כאוטובוס שנועד ל45 נוסעים ולא כדי לשנע מנועים וגירים כך שהמשקל שנשא עליו היה לעיתים פי 3 יותר ממה שתוכנן.

הרכבים תוחזקו על ידי צוות מובחר של נהגים שעבדו רק עליהם והכירו כל בורג וכל פיפס ברכב שעבדו עליו.

אבא שלי היה עולה על הבור במוסך המרכזי בחולון ונכנס מתחת לרכב פעם בשבוע, בודק מלמטה את הרכיבים והמכלולים, פותח מכסי מנוע ומסתכל על צינורות הגומי ובערך כל מה שיכול היה להסתכל עליו, דופק על הצמיגים כל בוקר עם פטיש כמו פעם ודוחף לום בין הצמיגים האחוריים לבדוק אם האחורי הפנימי אולי מפונצר או חסר לו אוויר.

התחזוקה היתה לפי שיקול הדעת של הנהגים ואם היה מבקש להצליף צינור גומי הצינור היה מוחלף כמעט מיידית.

אני לא רואה משאית היום שעושה 2 מליון קילומטר ולא מתקתקלת.

אין שום סיבה ליצרני הרכב לייצר מנוע שלא ילך לעולם, גיר לא יתקלקל, אלטרנטור שלא יפסיק לעבוד ומשאבת מים שתחזיק לנצח, גם לא רכיבי פלסטיק, גומיות שיחזיקו חצי מליון קילומטר ומנוע חשמלי של החלון שלא יתקלקל לעולם, הם צריכים את מערך ייצור החלקים גם לאחר שהרכב נמכר והופסק הייצור שלו זה חלק מהתחשיב שלהם לכיסוי עלות התכנון של הרכב.

[borsood]

כזה? אני חושב שהיו יותר מ9 כאלה.

 

 

 

היו גם מרצדסים O303 שעברו הסבות כאלה יותר מאוחר

 

[Roycohen1979]

לפני שעה, borsood כתב:

כזה? אני חושב שהיו יותר מ9 כאלה.

 

 

 

היו גם מרצדסים O303 שעברו הסבות כאלה יותר מאוחר

 

הראשון הוא גרר מרצדס, היו לא מעט כאלה, כמה יחידות לכל אזור בארץ.

התמונה השניה היא הלילנד מהמחסן המרכזי בחולון, אחת מהמוסבות במחלקה של אבא שלי, הספציפית הזו היתה עם מנוף והיתה לוקחת בעיקר מנועים וגירים.

אבא שלי נסע על אחת סגורה, הם היו מכנים אותם לפי 3 הספרות השניות.

אבא שלי נהג על 528, ולפעמים היה לוקח את ה927 כשהקבועה שלו היתה בטיפול.

לכל נהג היה סידור שבועי קבוע, אני זוכר את הסידור של אבא שלי למרות שיצא לפנסיה בסוף שנות ה80.

הסידור של אבא שלי היה לוקח אותו (ואותי בחופשים) ל350 עד 500 קמ ביום. כולל נסיעות עם 2 נהגים לשארם א שיח כשהיתה עוד בידיים ישראליות.

הכיבוי היחיד של המנוע היה לתדלוק באילת, תדלוק בשארם ועצירה של ללילה ותדלוק נוסף באילת.

הנהגים היו מתחלפים בינהם לפעמים תוך כדי נסיעה ובקבינה היתה מיטה מאחור.

מזגן אגב לא היה.

בסוף שנות ה80 הוכנסו מרצדסים 303 שעברו הסבה דומה, אבא שלי לא הספיק לנהוג על אחת כזו אבל חבריו למחלקה שודרגו כבר בגיר אוטומטי והכי חשוב מזגן סופר מקפיא (תוכנן לקרר אוטובוס ו50 נוסעים ואחרי ההסבה נדרש ממנו לקרר שליש רכב ונהג בלבד).

בתמונה השלישית יש 303 שעברה הסבה לגרר.

במהלך 14 השנים שלו במחלקה כשבשיא הם היו 7-9 נהגים קבועים המחלקה גמעה עשרות מליוני קילומטרים.

מעולם לא היתה תאונת דרכים שהיה מעורב בה רכב או נהג מהמחלקה.

 

עדכון מאוחר, על גלי הנוסטלגיה שלחתי לאבא שלי את התמונה, הוא אומר שהתמונה צולמה במוסך אזור שהיה עד לשנים האחרונות ברחוב המרכבה בחולון, והרכב הספציפי הזה היה מבוסס על דגם אחר של הלילנד האגדי, לרכב היתה דלת ימין ידנית ולא פנאומטית על בסיס לחץ אויר והוא היה רכב שירות שהיה שייך או למוסך אגד בירושלים או למוסך בת גלים בחיפה, בכל אופן זה לא היה אחד מצי הרכבים של המחסן המרכזי.

עריכה אחרונה ב-11 בפברואר על ידי Roycohen1979

[IsraCar]

מתחשק לי לומר דבר הגנה (לסנגר) על BMW .

השערה:

אולי בגלל שהחלק המדובר (מוט מקשר) אינו חלק קריטי במערכת המיתלים,

כלומר, אם הוא נשבר, הרכב עדיין כשיר לנסיעה ולא יגרום לאובדן שליטה .

מכוון שאורך חיי החלק, נקבע לפי אורך חיי הבושינג (תותב הגומי), גם אם הוא עשוי מתכת .

אז אם כבר זורקים חלק כזה בגלל שהגומי נשחק / התפורר, מדוע שלא נבנה אותו כולו מחומר מתכלה (פלסטיק+גומי).

על הדרך נרוויח עלות ייצור זולה, חיסיכון במשקל וכו' (המחיר ללקוח יכול להשאר זהה למתכת).

 

בהערת שוליים ,

זה שכבר הרבה זמן לא נהוג להחליף רק את תותב הגומי, עם מכשיר יעודי (press),

אלא זורקים לפח חלקי מתכת משולבים גומי. (תושבות מנוע למשל).

זה גם כן מעיד על רוח הזמן של "השתמש וזרוק".

 

במינימיינור שנת 1978 שהייתה לי, תושבת מנוע עליונה עלתה לי שקלים בודדים, עלות תותב הגומי בלבד.

 

הערת שוליים שניה:

הנה קישור ללוטוס אלן המדוברת מההודעה הקודמת שלי.

החלפת חיבור הגומי למערכת העברת הכח לגלגלים (חיבור CV) מתבצע בדקה 25 של הסרט. (עד דקה 35) 

מצטער על האיכות, לא מצאתי משהו חד יותר.