וולוג - חוצה אירופה, מכוניות, ומה שבניהם (כולל עדכונים)

[ProMeR]

חפירה לפניך!

----------------------

אי שם בשנת 2021 (בזמנו הרחוק) רציתי לרכוש את הרכב ספורט השלישי שלי, וקיבלתי את הרעיון לרכוש רנו קליאו RS טרופי.

המחשבות שלי בעיקר היו שאני רוצה רכב אמין וחדיש, מכונת התנהגות, עם גיר דו-מצמדי ולא במחיר מוקצן.

הקליאו טרופי הייתה בשוק כבר לא מעט זמן, ולאחר כל מיני בדיקות ניכר היה שהדגם מאוד אמין,
אבל אחרי שנכוויתי עם פולקסווגן גולף GTI MK6 פחדתי לעשות צעד לפני התייעצויות לפני-כן.

סיפרתי לחבר טוב על המחשבה הטורדנית שלי, והוא נזכר בבחור מהארץ עם כזו שיכול לסייע לי.

הגעתי לאותו בחור דרך הפייסבוק ולמרבה ההפתעה הוא היה נכון לעזור לי עם כל שאלה.

אז רכשתי טרופי מיד 2, ורכשתי חבר חדש.

 

לימים ראיתי שאותו חבר חדש (היום בחור יקר לליבי) מפנק את עצמו אחת לשנה במסעות באירופה.

השוס? בוחרים רכב מעניין, בונים מסלול מעניין ויוצאים לחרוש.

אז בשנת 2022, ולאחר שהבנתי שאבא שלי לא היה המון זמן בחוץ לארץ,

וכחובבי רכב (הרי מאיפה קיבלתי את המחלה?) - החלטתי ללכת על זה.

 

אורזים:

בניגוד לטיולים מאורגנים או בטן גב ביוון הכל כלול עם אלכוהול חופשי ובריכה צמודה, את המסלול בטיולים כאלה צריך לבנות בקפידה, וזו לא משימה פשוטה במיוחד.

הטיול בנוי על נסיעות ארוכות (מאות קילומטרים ביום) ולכן כל יום שנוסעים לטייל למעשה עוברים למקום גיאוגרפי שונה, וכמובן עוברים למלון אחר.

לוקח זמן ותכנון רב כדי לבנות מסלול מושלם שגם משתלם במחיר וגם מסתדר לוגית.

אספנו חברים ואנשים נוספים שהביעו עניין, המסלול נבנה, הכל שוריין, ורק נשאר לעלות למטוס.

 

DAY 1:

היום המיוחל הגיע, הגענו לנתב"ג ועלינו על מטוס. שריינתי מראש מושבים ביציאת חירום, אני בחור גבוה שרוצה קצת פחות לסבול.

הבעיה שאני גם רחב מאוד ולא היה לי נוח (בלשון המעטה) בטיסה של כ- 5 שעות. חצי נחמה, הרי עוד רגע נוחתים ומיד אוספים את הרכבים שהזמנו (כן, בטח...).

נחתנו במינכן, אוספים את המזוודות והולכים לאסוף את המכוניות.

הגענו בדיוק בזמן ה- Oktoberfest, פסטיבל הבירה הענק של הגרמנים (גרמנים ובירה? מפתיע...) שמושך אליו כמויות מסחריות של בני אדם מידי שנה.

הגענו לדלפק, תור ארוך ומסודר כמעט בשלשות צבאיות כיאה למדינה מתוקנת וללא עקיפות מלוות בהסבר: "מה הבעיה??? אני רק רוצה שניה לשאול את הפקיד שאלה".

מגיע תורינו, חוצים את קו העצירה, מגיעים לדלפק, מראים לדלפקיסטים את ההזמנות, ולצערנו - מתחיל כאוס.

המכוניות ששריינו מראש לא היו שמורות וגם השירות לקה בחסר. לאחר 10 דק' של שיחה וברבורים, ביקשו מאיתנו להמתין כ- 20-30 דק'.

בימים כאלה בחברות ההשכרה בגרמניה מכוניות נכנסות ויוצאות מהחניונים בקצב מסחרר.

הם לקחו את מספר הטלפון שלי ואמרו שיצרו איתנו קשר כשיתפנה רכב וביקשו שנמתין בצד.

הלכנו והמתנו בצד כמו ילדים טובים, בסך הכל רוצים לעשות שם טוב למדינתנו היפה ולהשאיר על האירופיסטים רושם טוב.

כעבור הזמן הקצוב, ולאחר שלא יצרו איתנו קשר, ניגשנו לדלפק ועקפנו את התור כיאה לישראלים מנומסים

(סתם, אין סיבה לעמוד בתור שנית אם אנחנו בתהליך קבלת שירות מול אותו פקיד), והם בתגובה ביקשו מאיתנו להמתין עוד.

כעבור 20-30 דק' נוספים, ולאחר שנשברנו, בחרנו כל אחד לדרוש שדרוג לרכב אחר שזמין להם במלאי, והם שידרגו אותנו, איך שלא, בתשלום מלא.

אבל לפחות יש מכוניות ואפשר להתחיל את הטיול (אל דאגה - לבסוף טיפלנו בעניין וקיבלנו החזרים).

לקחתי את מפתחות ה- BMW M440i Cabrio שקיבלתי והלכנו לחניון לאסוף את הרכבים. 9,000 ק"מ על השעון, אין תלונות.

מכניסים את המזוודות, וכצפוי, רק אחת נכנסה בתא המטען. בגלל שהרכב קבריולט, חלק מתא המטען תפוס על ידי הגג. כשהוא סגור - אין בעיה, כשפתוח - יש.

אז שמנו מזוודה אחת נוספת בכיסאות האחוריים שאין להם שימוש ממילא, לא מאוד מומלץ בגלל חשש מפריצות.

 

יוצאים לדרך:

התכנון ליום הראשון הוא לנסוע ממינכן ל- Davos, מסלול שאורכו 450 ק"מ.

יצאנו מחניון חברת ההשכרה, מתבוננים בחוץ. שמיים אפורים וטפטופי גשם. אוף. טוב, אולי מחר נוכל לפתוח את הגג.

שמים ניווט ב- WAZE ליעד המתבקש, נסענו בכבישים בתוך העיר, ותיק תק עלינו על כבישי האוטובאן.

תמיד אמרתי לעצמי שברגע שאגיע לאוטובאן בגרמניה ואראה את השלט  אני מדביק את הרגל לרצפה ולא משחרר (מה אתם מסתכלים עלי ככה? חוקי...).

אז הבימרית החביבה הזו, עם מנוע ה- B58 האגדי (3 ליטר, 6 צילינדרים בטור, מגדש טורבו יחיד, 381 כוחות סוס), משודך לגיר פלנטרי מצויין ZF8 - נוסעת. וחזק.

הרכב הגיע ל- 257 קמ"ש (עם ניתוק הצתה) בזריזות, תוך מתן תחושה שבלי ההגבלה ימשיך להאיץ עוד הרבה. Mission accomplished!

לפני הכניסה לשטח שוויץ, רכשנו וינייט שוויצרי ואוסטרי להמשך הטיול, אותם מדביקים על החלון - הכרחי על מנת שנוכל לנסוע בכבישים מהירים מבלי לקבל קנסות.

הגעה ל- Davos.

 

DAY 2:

קמים בבוקר יום השני, ארוחת בוקר קלה, לוקחים ציוד ומעמיסים לרכב ויוצאים לדרך אל Silvaplana. אורך מסלול כ- 200 ק"מ.

בתמונה (לפי הסדר מימין לשמאל) - ב.מ.וו M440i גג קשיח, ב.מ.וו M440i קבריולט, ב.מ.וו Z4 30i, וב.מ.וו M4 Competiton.

עוברים דרך כמה אגמים ופאסים מעניינים. אמנם לא באתי לטיול לנהיגת קצה, אבל מתבקש לנסוע אם אפשר.

רושם ראשוני מהקבריו - יש לו מערכת 4X4 מסוג X-Drive שתורמת לאחיזה בארבעת הגלגלים אך מורגש שחוסר הגג הקשיח ברכב לא תורם ליציבות.

הרכב מרגיש יחסית רופס (אם כי עדיין לא רע בכלל), בסה"כ אפשר לעשות איתו קצבים יפים למרות שהצמיגים היו צמיגי חורף.

הבלמים המקוריים היו סבירים, אני רגיל לברקסים הרבה יותר טובים מהקליאו טרופי ואלו של הב.מ.וו לא העבירו תחושת ביטחון ולכן לא הובאו לקצה.

בסה"כ הרכב מעולה לטעמי, מהנה, וחוויית הגג הנפתח שווה הכל בטיול שכזה. העולם פתוח בפניך 360 מעלות ולא רק קדימה ולצדדים.

מיותר לציין שאני נוהג באירופה לראשונה, והחוויה היא מדהימה. חוקים זה חוקים, וכולם מצייתים להם.

אין לצפור, אין לחתוך, אין לעקוף מימין, אין להידחף ועוד כל מיני דברים שאצלנו נראים נורמטיביים (והם ממש לא).

תרבות נהיגה מדהימה.

הגעה ל- Silvaplana (התארחנו ליד ב- St. Moritz).

 

עד כאן, המשך יבוא בקרוב 

[eden-h]

כתיבה מצויינת!
הרגשתי לרגע שאני באירופה...

[לב טוב]

איזה כתיבה קולחת. כיף לקרוא, כיף עוד יותר גדול לדמיין...

[tza]

החלום שלי, מה שנקרא יורוטריפ.

בדיוק הבוקר פגשתי חבר שוויצרי ושאלתי אותו אם הם מטיילים למדינות אחרות, התשובה שלו הייתה כן, 20 דקות נסיעה לגרמניה..

שאלתי אותו אם לא חשבו על טיול נהיגה לסקנדינביה או לחצות את לה מנש לדוגמה. הוא תקע לי פרצוף איזה רעיונות מופרכים אני מציע..

[ProMeR]

לפני 6 שעות, tza כתב:

החלום שלי, מה שנקרא יורוטריפ.

בדיוק הבוקר פגשתי חבר שוויצרי ושאלתי אותו אם הם מטיילים למדינות אחרות, התשובה שלו הייתה כן, 20 דקות נסיעה לגרמניה..

שאלתי אותו אם לא חשבו על טיול נהיגה לסקנדינביה או לחצות את לה מנש לדוגמה. הוא תקע לי פרצוף איזה רעיונות מופרכים אני מציע..

אכן טיול ממש חלום. הוולוג נכתב באיחור.

מה שהעליתי זה החלק של אוקטובר 2022, ויש עוד לכתוב פשוט כבר היה מאוחר 😅

נסענו גם באוקטובר 2023, וגם על זה אכתוב, ואנחנו ניסע גם השנה (2024). זה מסוג הטיולים שאתה עושה פעם אחת ואז קשה להפסיק…

[llaavvii]

נהגתי לא מעט בשוויץ, שים לב ששם ההקפדה על המהירות המותרת היא סוג של קיצונית (קיבלתי דחות על חריגה של 5 קמ"ש מהמותר...).

[Shaike.Zam]

מה זה הטיזר הזה? תמשיך !

חייב טיול כזה. קודם כל צריך למצוא פרטנר שזה מעניין אותו, ככה זה שמה שמעניין את החברים זה להינעל בקזינו 😄

ברור שהטיול זה קודם כל הרכבים והנהיגה, אבל יש מה לעשות בעיירות שאתם עוצרים ללינה? או נטו לשים את הראש ולחטוף ארוחת בוקר?

שווה גם להרחיב על העצירות שאתם עושים, תנו לנו להרגיש שאנחנו שם איתכם 😉

עריכה אחרונה ב-16 למאי, 2024 על ידי Shaike.Zam

[ProMeR]

DAY 2 - המשך:

כאמור, את הלילה העברנו ב- St. Moritz שבשוויץ.

הגענו באזור השעה 16:00, יחסית עוד מוקדם, אחרי יום נהיגה פורה ומעניין. שמנו את הרכבים בחניון מקורה קרוב (למלון לא היה חניה משלו) וניגשנו לעשות Check In.

Disclaimer: בפוסטים הבאים אתייחס למלונות רק אם הייתה חוויה טובה מאוד או אם קיבלנו חוויה לא טובה בכלל, כלומר לרוב לא ארשום יותר מידי עליהם כי הטיול פחות מתמקד בזה.

עלינו לחדרים, שמנו את המזוודות בפנים, מקלחת קלה, מתלבשים שוב ויוצאים לקרוע את העיר. סתם... איזה עיר ואיזה לקרוע...

-----

סן מוריץ (St. Moritz) היא עיירת נופש יוקרתית בשוויץ, הממוקמת בקנטון גראובינדן בהרי האלפים. היא ידועה בזכות אתרי הסקי המצוינים שלה, הפכה למוקד תיירות חורפי פופולרי ולמארחת של משחקי החורף האולימפיים פעמיים (ב-1928 וב-1948). בנוסף לסקי, האזור מציע פעילויות רבות נוספות כמו גלישת רוח, קרוס קאנטרי, החלקה על קרח, ורכיבה על סוסים בשלג. סן מוריץ ידועה גם במעיינות המינרלים שלה, המושכים מבקרים עוד מתקופת הברונזה. עיירה זו מתאפיינת באווירה יוקרתית עם מלונות פאר, חנויות מעצבים, ומסעדות יוקרה.

-----

כל זה לא באמת מעניין בכלל, ובכנות השתמשתי ב- Chat GPT כדי לתת הקדמה על סן מוריץ אז מקווה שאהבתם את החלק הלא חשוב הזה שלא אני כתבתי בכלל.

Anyway, התאספנו כל החברה בלובי של המלון והחלטנו לצאת לטיול רגלי. לאן שנגיע - נגיע.

בסמוך למלון היה אגם מהמם שמאפיין את העיר, ביחד עם חיות מסוגים שונים.

תוך כדי הליכה אני מפשפש בגוגל ומחפש המלצות למסעדה קרובה באזור, ומוצא אחת עם ביקורות טובות.

נכנסים למסעדה, מזמינים כל אחד מרק עגבניות ומשהו נוסף לעיקרית. המרק מגיע, והוא אכן טעים. למען האמת מצאתי שקשה מאוד להתאכזב ממרק עגבניות באירופה.

כשהמנות העיקריות הגיעו, הרי האכזבה. אני תמיד טוען שכישראלים מאוד קשה לקלוע לרמה שאנחנו רגילים אליה,

אני חושב באופן אישי וכדעה אישית שלי שהאוכל בישראל הוא מבין הטובים בעולם, ורק במקומות כמו טורקיה (פויה!), אולי יוון, וגיאורגיה - אפשר למצוא אוכל איכותי בהרבה מקומות, מה שבאירופה צריך מאוד להתאמץ כדי למצוא.

מסיימים את הארוחה, העייפות נופלת, וחוזרים למלון. מעבירים קצת זמן חברתי יחד, מתקפלים לחדרים, פיפי ולישון.

 

DAY 3:

השכמה בשעה 06:00.

"וואי מה עכשיו לקום בשש בבוקר איזה עייפות", ממלמל לעצמי תוך כדי שאני מתחיל להתעורר.

אחרי כמה שניות שאני מתאפס על עצמי נזכרתי שאני בכלל בטיול מכוניות ופתאום התעוררתי בלי בעיה.

מתארגנים, אורזים יפה חזרה את המזוודה, ויורדים למטה ללובי לפגוש את החברה.

כולם ללא יוצא מן הכלל נראים ערניים במיוחד, מה שלא מפתיע אותי כל כך משום מה.

נכנסים לחדר האוכל כדי לאכול ארוחת בוקר קלילה, קפה וקצת מיץ תפוזים - ויוצאים לדרך.

עושים Check Out, מעמיסים את המזוודות על המכוניות ומניעים. סימפוניה נהדרת על הבוקר!

באותו יום התכנון היה להגיע ל- Bolzano שבאיטליה (יש! סוף סוף אולי יהיה אוכל נורמלי שם...), אבל אותנו לא מעניין היעד, אלא אותנו מעניינת הדרך, ועוברים דרך ה- Stelvio Pass המפורסם בעולם.

המעבר בין מדינות הפתיע אותי בתור תייר שחווה את היבשת לראשונה בדרכים. אין מחסומים, אלא רק שלט שמציין את המדינה אליה אתה נכנס, אותו אפשר לפספס בקלות.

לפני שהגענו לסטלביו, עלינו דרך פאס המוביל אליו - Umbrail Pass. הפאס היה מדהים, טכני, וכיפי.

באמצע העלייה אני רואה טרנזיט עם לוחית איטלקית יורדת את הירידה במהירות גבוהה.

הייתי במהירות איטית, הכביש היה צר, ושתינו היינו צריכים לעצור ולעבור לאט.

עכשיו תקשיבו שניה. אני כתבתי לפני-כן, לא דרכתי באיטליה דקה אחת לפני שהגעתי לשם.

אז כיאה לנהג ישראלי מנוסה מאוד, סימנתי לנהג האיטלקי שימתין עם סימן ההיכר הישראלי ל- "תמתין" בהם אתה מקרב את כל האצבעות אחת לשנייה ומראה זאת לאדם מולך.

הבעיה היא שכרגע עצבנתי מאוד נהג על הכביש ואני לא מבין למה. למזלי, נפלתי על נהג הסעות והוא ידע לדבר אנגלית (רוב האיטלקים לא יודעים אנגלית),

והוא שם לב שאני תייר והרצה לי למה לא עושים את הסימן הזה באיטליה. אז מסתבר שעשיתי לו בכלל ז*ן ואמרתי לו בשפתו "Va fan kullo",

ובתרגום חופשי לעברית "לך תזד**ן עם עצמך". אני מהצד שלי ביקשתי סליחה כמובן והסברתי לו שלא ידעתי את זה כי בישראל הסימן הזה אומר "תמתין".

הוא דווקא התלהב לשמוע שאני ישראלי ופתאום חייך לרווחה, אמרתי לו שיבוא לבקר בישראל וירגיש חופשי לעשות סימנים כאלה ברחוב לכולם - ככה הוא יוכל להוציא את כל העצבים שלו, ואף אחד מאיתנו לא ישנא אותו, אולי רק נחשוב שהוא מוזר.

נפרד בחיבה מידידי הטוב שהרגע הכרתי, ממשיכים במעלה ההר, הב.מ.וו עומדת במשימה בכבוד רב (בלשון המעטה...), כאשר הגג היה פתוח, והכח היה די והותר.

בעליה גם אין חשש כלל מהבלמים. למרות מערכת ה- X-Drive, הרכב יוצא להוציא זנב בהילוך 1, ולפעמים גם בהילוך 2, נשלט מאוד סה"כ.

מגיעים לגבעת הסטלביו המושלגת. קריר בחוץ, אוויר הרים (צלול כיין), ויש במעלה ההר דוכנים וכל מיני חנויות של מזכרות ומכוניות אקזוטיות שהיינו רוצים בארץ.

וכשאני אומר אקזוטיות אני לא מתכוון לפורשה או פרארי, אני מתכוון למכוניות מעניינות מפעם.

רוכשים כמה דברים במחירים מופקעים לתמורה וכעבור כחצי שעה מתחילים לרדת את הסטלביו.

 

במהלך הירידה הבנתי שהכביש הזה פחות בשבילי. אולי זה בגלל שעדיף לעלות אותו, לא יודע.

המון היירפינים חדים, ואז ישורת, ואז היירפין חד, ואז ישורת, ואז היירפין חד וכו' (תמונה להמחשה צורפה פה למעלה).

הכביש צר יחסית, וישנם רוכבי אופניים שעולים את העלייה (כל הכבוד להם, הייתי מקבל התקף לב אחרי קילומטר).

כבר במהלך הירידה, אותה אנו נוסעים זריז יחסית, אנחנו מגלים כי הבלמים בקבריו לא וואו. הם התחממו ואפילו עצרתי בצד לתת להם להתקרר.

עוצר במפרץ חניה ליד, לא יצא עשן מהברקסים, רק קצת מסריחים. מסתכל על הרפידות - הן בדרך החוצה.

זה לא שהן גמורות, אבל אחרי שאחזיר את הרכב בוודאי יצטרכו החלפה. הרכב עם 10,000 ק"מ על השעון וכבר הרפידות עייפות, מדהים.

אותה בעיה הייתה לחבר שהכרתי (זוכרים? ממנו התחיל השיגעון...) עם הב.מ.וו M4 קומפטישן. הבלמים האחוריים שלו הלכו באמת וגם התחילו להרעיש.

או או זה לא טוב... נדלקה לו נורה שדורשת להחליף רפידות בהקדם, והבנו שכנראה יש צורך להחליף את הרכב.

החבר קיבל את ה- M4 עם 60,000 ק"מ על השעון. זה המון לרכבי השכרה. אני מניח שבגלל המצב והעומס, שחררו לו את הרכב מיד ללא בדיקה מקיפה, מה שאולי מאשש את העובדה שלא ראו שנדרש לעשות טיפול לרכב (החלפת רפידות מאחורה), וגם שלא היה להם הפעם מכוניות במלאי.

 

כבר בדרך ניכר היה שהגענו לאיטליה, כלומר אם יש ספק - אין ספק. זוכרים את הטרנזיט שירד מהר את הירידה, ידידי הטוב?

אז בדרך פגשתי טרנזיט נוספת תוצרת המקום, עם לוחית רישוי איטלקית, שפחות התאים לה שאנחנו נוסעים במהירות החוקית.

אז הטרנזיט ירד לנתיב הנגדי, עקף אי תנועה בנוי מהצד השני כאשר ממול הגיע רכב שהבהב עם האורות הגבוהים שלו לכיוון הטרנזיט כדי שלא יכנס בו.

אז הטרזיט ירד לשול השמאלי, עקף את הרכב שהגיע ממול, וחזר לנתיב נסיעה רגיל ונעלם אל האופק.

איזה יופי, לפחות עכשיו אני יודע שהישראלים לא עד כדי כך ברברים ושגם באירופה יש דברים.

בהמשך הדרך מגיעים לכביש עירוני מעניין ומולי אופל קורסה חדשה עם מנוע פשוט, גם היא עם לוחית איטלקית (כמובן), והוא נסע. אבל ממש נסע...

אני עם רכב שיש לו בערך פי 3 כוחות סוס אם לא יותר ממנו, וקשה לי לשבת עליו. מכיר או לא מכיר את המקום, מגיע לו את מלוא הפרגון.

אז ישבתי עליו כל הדרך (היה ברור לי שהוא מקומי ומכיר את הכביש, ונסעתי אחריו בכיף :)) עד שהתפצלו דרכינו.

 

מגיעים ל- Bolzano, איטליה:

עיר יפהפיה, אין מה להגיד.

מגיעים למלון והפעם החניה אמנם לא מקורה, אך צמודה, ובשפע ללא תשלום.

עושים Check In, הפקידה בקבלה הייתה יפהפיה בקטע אחר וקיבלה את פנינו בשמחה רבה.

מקבלים כרטיס לחדר, מעלים את המזוודות, ומתארגנים ליציאה לטיול.

הפעם אי אפשר ללכת ברגל, חייב להניע את הרכב. אז נסענו עם הרכב שלי ועם רכב נוסף, והלכנו למסעדה שקראתי עליה בגוגל שהיא מאוד מומלצת עם כוכב מישלן.

מזמינים ראשונה (איך שלא, מרק עגבניות), ועיקרית כל אחד. ציפיתי להרבה פחות, האוכל פשוט היה מצוין, יתרה מכך בין הפסטות הטובות שאכלתי.

נו שויין, אוי ואבוי אם באיטליה הפסטה לא תהיה טובה. אין תמונה הפעם, היה טעים ושכחנו לצלם.

בסיום האוכל לא רצינו לבלות בעיר יותר מזה, שכן הגענו אליה יחסית מאוחר, והאוכל השבית אותנו.

 

DAY 4-5:

ביום הזה התפצלנו משאר הקבוצה. זה היה ערב כיפור וכיאה לאנשים ששומרים מילדות (גם אבא שלי וגם אני), נסענו ל- Innsbruck, אוסטריה - שבמקור זה היה התכנון ליום למחרת.

רצינו להגיע לשם, להעביר את כל יום כיפור ולחכות לקבוצה שתגיע למחרת בערב. 

יצאנו מבולצנו ועשינו עם הקבוצה דרך מסויימת ביחד, כולל פאס אחד שהרבצנו בו קצת, ואז התפצלנו ונסענו ליעד שלנו.

החברה עשו פאסים מעניינים והתכנון למחרת לפני ההגעה שלהם לאינסברוק היה לבקר במפעל לואקר. אני דאגתי שיביאו לי משם מה שצריך.

הדרך שלנו ליעד הייתה ארוכה ומתישה והצטערנו קצת שלא נסענו דוך מראש וחסכנו לעצמו כאב ראש, גם ככה אינסברוק עיר יפה ויכולנו ללכת לטייל בה. אבל לא נורא, לא הכל מושלם, ויש גם את מחר שאנחנו לא עושים כלום חוץ מלצום. לצאת ברגל לא תהיה באמת בעיה.

הגענו למלון, שמרו לנו חניה מקורה לרכב, Check In, מזווודות בחדר, והולכים לחפש איפה אוכלים ארוחה מפסקת.

היינו מאוד רעבים ולחוצים לאכול לפני כניסת הצום ופשוט הלכנו למה שהיה קרוב. נכנסים לאיזה גבול מסעדה גבול בית קפה, האורות סגורים.

שואלים בן אדם מתוך החשיכה אם המקום פתוח, והוא אומר שכן ופשוט מדליק את האור. טוב נו לא משנה העיקר לחטוף משהו.

מזמינים משהו, הגיע יחסית מהר, והאמת? היה מאוד טעים!

נכנס הצום ואיתו העייפות, והולכים לחדר בחוסר מעש. קמים למחרת והיה יום חמים יחסית, לא רצינו לצאת כדי לא להתעלף והעברנו את היום הרביעי והחמישי שלנו בחדר.

 

עד כאן, המשך יבוא 

[sperial]

נשמע חתיכת מסלול. אזורים יפים. אני אמנם לא איש של טיולי נהיגה, אבל גם בטיולי אתרים נהיגה של 300 ק״מ ביום אינה חריגה, ובאזורים דוברי גרמנית גם הכבישים טובים והנהגים ממושמעים. איטליה או צרפת זה סיפור אחר, תתגעגע לאיילון בשעות העומס.

 

לגבי חוויית שכירת הרכב - היא ממש לא חריגה. נתקלתי ביחס מזעזע בלא מעט מקומות, כולל מינכן, שבה, אמנם לפני הרבה שנים, לקח לי לא פחות מ-6 שעות לצאת מנמה״ת. אגב, המלצה קטנה - כשאתה שוכר רכב הרשם למועדון הנאמנות של החברה. סיכוי טוב שעם הכרטיס יפתח לפניך תור נפרד ויותר מהיר.

 

חוויית מעבר בין מדינות - לפעמים, אם לא מדובר בכביש ראש, אפילו אין שלט. אתה מרגיש שינוי בצליל האספלט ורואה שהתמרורים נראים אחרת. 

 

@tza השוויצרים שגרים קרוב לגבול נוסעים לגרמניה אפילו לקניות בסופר. המחירים בשווייץ מופרכים לגמרי וגרמניה זולה להפליא. 

[DROR748]

קראתי ונהניתי, הזכיר לי טיול על מרצדס SLK שגם התחיל משדה התעופה מינכן, אוסטריה כולל העמסת הרכב על רכבת, שוויץ איטליה וחזרה למינכן. תענוג 

עריכה אחרונה ב-17 למאי, 2024 על ידי DROR748

[ProMeR]

יום כיפור יצא ואיתו הגיעו הקבוצה מאזור מפעל לואקר.

נכנסות 3 מכוניות כאשר 2 מהן זרות. מסתבר שבמהלך הצום החבר עם ה- M4 והבלמים התקולים ניגש לסיקסט לקבל רכב חלופי, ויצא משם עם X4M Competition חדשה לגמרי, עם כמה אלפי ק"מ על השעון.

החברה עם ה- Z4 M30i מאוד התבאסו בטיול שהרכב "רק" עם 258 כ"ס, והחליפו אותו ל- M440i גג קשיח ומערכת X-DRIVE שגם היא הייתה עם כמה אלפי ק"מ בודדים.

 

אבא ואני עם אנרגיות, הרי כל היום היינו במנוחה, והחלטנו לצאת לטייל בעיר, החברה הצטרפו אלינו.

הלכנו המון ברגל, והעיר הזו פשוט מהממת. כסטודנט שנה רביעית במכללה כאן בארץ, אני זוכר שעברנו ליד אוניברסיטה בעיר, השעה הייתה מאוחרת לקראת 23:00, וקינאתי בהם ממש.

האווירה שם כל כך שונה מפה, השעה מאוחרת אבל הסטודנטים בחוץ, הוואי חברתי, וחיי החברה שלהם מדהימים. חלק מהם היו בתוך הספרייה ולמדו, חלק היו בחוץ ודיברו, וחלק היו לבושים יפה והלכו העירה לבלות.

 

DAY 6:

את היום בילינו ברובו באינסברוק גם בגלל צורך בטיפול רפואי כלשהו ולכן התכנון לאותו יום נדחה, מה גם שהעדפנו להסתובב קצת בעיר, ומשם נסענו ישירות ליעד הבא.

מעדיף לחסוך מהתמונות למרות שהן מהממות, כי די חלאס באנו לדבר על בנזין

 

DAY 7:

אחד הימים היותר מעניינים של הטיול התחילו הרגע.

היום בתפריט - Grossglockner Hochalpenstrasse.

מדובר באחד מכבשי הנהיגה האהובים עלי (מסתבר, כך גיליתי).

הכביש הוא בתשלום (ולא זול במיוחד, עלה כ- 40 יורו אם זכרוני לא מטעה אותי), כאשר התשלום תקף לאותו יום (ניתן לנסוע בו כמה שרוצים לאותו יום).

עלות לא זולה במיוחד אבל הכביש? וואו, וואו, וואו.

הדבר הראשון שתופס את העין הוא האבחנה ששם בוחנות יצרניות רכב גרמניות את המכוניות החדשות שהן מוציאות לשוק עם נהגים מנוסים, כאשר מבצעים כמה מבחנים, כמו עומס, יציבות, כושר גרירה עם עגלה וכו'. המכוניות עוד לא בשוק וכדי שלא ידלפו צורתם הן מכוסות בציורים כאלה שמאוד מקשים לראות את הקווים של הרכב.

דגם בבדיקה לאחר שעבר מתיחת פנים.

 

מרצדס ג'יפ עם מבחן כושר גרירה ומרצדס סדאן צורה חדשה בבדיקה.

 

תהרגו אותי, לא יודע מי היצרן, אבל מגניב.

 

לעניינינו - מתחילים לטפס את העליה. עליה לא קלה במיוחד, אבל המנוע גיבור ועושה זאת ללא בעיה גם כאשר לקראת הסוף הורגש Heat Soak קטן (שם קצר לעובדה שהמנוע התאמץ ועכשיו יש אוויר יחסית חם במערכת היניקה, משמע פחות ריכוז חמצן, משמע קצת פחות כח).

הכביש מאפשר תאוצות גבוהות, הסיבובים חביבים, וכל היירפין הב.מ.וו יוצאת לריקוד צד כאילו מדובר ברקדנית בטן

הדבר היחיד שמפריד בינך לבין הצוק למטה הוא מוטות אבן לא גדולות במיוחד שאני באמת מקווה שיעשו עבודה אם חס וחלילה קורה משהו (תסתכלו על התמונה למעלה עם הג'יפ מרצדס האדום ותראו למה אני מתכוון, וזה ככה כל העליה).

 

מגיעים לפסגה:

יושבים בבית קפה למעלה עם נוף להרים מושלגים, שותים משהו חם ונהנים מנוף מוטורי שלא פחות יפה מהטבע עצמו.

 

מתחילים לרדת את הירידה, כבר קצת לפני גילינו איזה 2 מצלמות מהירות שמוצבות בכביש אז נזהרנו כשעברנו אותם.

ה- M440i הלבנה וה- X4M שראיתם לפני, ירדו את הירידה וברחו לי אחרי 2 סיבובים.

לא בא להוכיח את עצמי, אבל אוכיח את עצמי:

1. לנוסעים ברכב אצלי זה היה פחות נחמד.

2. הבלמים היו עייפים כפי שציינתי תגובה אחת קודם, וזה היה מורגש.

3. מרכב הקבריו בגרסת ה- M440i לא משרה ביטחון בכלל, זה לא רק בפאן היציבותי, אלא אם חלילה קורה משהו והרכב מתהפך..... בעיה גדולה מאוד.

באחד המקטעים החברה שירדו מהר חששו שצילמה אותם מצלמת מהירות בכמה עשרות קמ"ש מעל המותר.

"צחוק הגורל", אבל בהחלט מקרה ממש לא נעים. בסוף לשמחתנו לא היה כלום.

 

מסיימים:

סיימנו את הכביש, ומשם נסענו ישירות ל- Salzburg, אוסטריה, שם נצטרך להעביר יומיים.

הגענו למלון, הנוהל השגרתי: Check In, מזוודות, מקלחת, ויאללה לצאת.

נוסעים להאנגר 7, סה"כ נחמד, לא עפתי.

 

מסיימים שם, ומחפשים אוכל. מוצא מסעדה עם ביקורות ממש טובות, הולכים אליה.

ואיך שלא - עוד אכזבה. בבית אני מכין הרבה הרבה יותר טוב ואני לא איזה בשלן.

כבר הבנתי שבאירופה, חוץ מאיטליה וחוץ מרשתות מזון כמו מקדונלדס, ברגר קינג (ליגה של אוכל, באמת!), ו- L'Osteria - כמעט הכל לא היה לי טעים ואני ממש לא בעייתי באוכל, ההפך המוחלט הוא הנכון.

 

יום 8 (ואחרון):

יום אחרון שלנו, חוזרים למינכן, גרמניה.

אבל שניה לפני החזרת הרכבים, הולכים ל- BMW Welt.

כבר שאתה נכנס לחניון אתה מבין איפה אתה נמצא כאשר בכל פינה מונחת M אחרת, פורשה, ושאר הירקות, כמו שבארץ רואים סוזוקי וטויוטה.

לשמחתנו באותו יום היה ממש אירוע, מניח שזה היה אירוע 50 שנה לחטיבת M, כולל אירוע דריפטים עם ב.מ.וו M4 Competition.

 

בנוסף, יש שם מתחם בקומה למעלה עם רכבים שהם שומרים מפעם. הם במצב סביר אם כי לא נראים כמו רכבי 0 ק"מ שנשמרו.

 

אירוע דריפטים היה נחמד. היה אפשרות להצטרף כנוסע אם אתה זוכה במירוץ סימולטור שהיה מונח בחוץ.

התור היה ארוך, לי לא היה כח אבל לאחד החברה כן, והוא לקח מקום מכובד ולכן ניכנס לרכב.

הנהג, דריפטר תותח, ישב איתו תוך האקט לשיחת חולין מלאה כאילו הם נוסעים בכביש מהיר עם קרוז קונטרול וכוס קפה ביד, וסיפר לו כמה הוא רב עם BMW כדי שיסכימו לו להוסיף בלם יד הידראולי לרכב.

 

משם, המשכנו ל- Motorworld, כיעד אחרון בהחלט לטיול.

יש שם המון מכוניות אז אעלה, איך שלא, את האקזוטיות מבינהן. וכמו שהספקתם להכיר אותי - אקזוטי אצלי זה לא פרארי וחבריו.

הרכב המקורי שהשתתף בסרט, ככל שהבנתי נכון.

 

יש עוד המון תמונות אבל אי אפשר הכל.

 

עד כאן

בהמשך יעלה הטיול של 2023, שהיה ממש אבל ממש לא שגרתי, בכל פן שתוכלו לחשוב עליו.

עריכה אחרונה ב-19 למאי, 2024 על ידי ProMeR

[Shaike.Zam]

הרכב של מהיר ועצבני, פשוט פרייסלס, וואו

[llaavvii]

היום בתפריט - Grossglockner Hochalpenstrasse.
עשיתי אותה (וגם קיבלתי שם דו"ח),
בעיניי ובעיני הילדים המקום הכי יפה שהינו, דרך מטורפת!
ואכן ראינו שם כל מיני מכוניות במבחן המעניין שעצרתי ליד אחד מבוחני פרארי והבחור ענה לשאלות שלנו על מה הוא בודק וכו (היה לו כמה מחשבים מחוברים לרכב והוא שלף נתונים).