איטלקייה עם מנוע מרכזי והנעה אחורית והיא לא פרארי

[itaysamurai]

 

כולה פיאט, אל תתלהבו.

אבל מה, בעולם הקדמון הזה של תחילת הסבנטיז, לא היה מוזר לדחוף לייאאוט כזה לרכב יחסית זול שגם לא מתיימר להיות יותר ממה שהוא.

הסיפור בקצרה כי לכולנו יש גוגל:

סוף שנות ה-60, מוצגת האוטוביאנקי ראנאבאוט, קונספט קצוץ גג (בתצורת ברקטה, סירה קטנה) יפהפה שגם היום היה גורם לי לעצור ולבהות.

העיצוב של מרצ'לו גאנדיני האגדי (גגלו קצת ותכינו איזה 45-50 פעם של "פששש גם את זה הוא עיצב??"), אז בבית העיצוב הנודע ברטונה.

כעבור שנה או שנתיים  אישר נשיא פיאט אניילי את פרוייקט ה-X1/9 שיפותח ברוח הראנאבאוט.

השם בא מקוד פיתוח הרכבים של פיאט X0 כש-1 מסמל רכבי כביש ו-2 מסמל רכבים מסחריים.

אז X1 ו-9 שמציין את הרכב התשיעי שפותח עד אז.

בפועל? האיטלקים עצלנים ונגמר להם הכוח כשזה הגיע לקריאייטיב.

בין 72' ל-89' יוצרו כ-160 אלף רכבים, מתוכם כמעט 20 אלף הורכבו החל מ-82' בסדנת ברטונה ולכן הם גם מכונים ברטונה X1/9.

העיצוב הבסיסי (גם פה בידיי גאנדיני וברטונה) נותר זהה לכל שנות הדגם למעט שינויים מחרידים במבנה הפגושים, שהונחת מהאמריקאים והחרפה הפדרלית שהם כפו על רכבים אומללים.

בתחילה היו פגושים פינתיים קטנים ויפים שהפכו ל-ladders, ממש סולם, ב-74', ובסוף לחריגת בניה של ממש, עם מרפסות בולטות וכבדות.

 

מכאנית היו שני שינויים בסה"כ. התחיל ממנוע 1.3 (אותו מנוע ותיק של ה-128 שהתגלגל לעוד כמה עשרות רכבי הקונצרן, למעשה יוצר עד שנת 2010) 67 כ"ס ותיבת 4 הילוכים, המשיך ל-1.5 (אותו מנוע עם צילינדרים מוגדלים) קרבורטורים עם 85 כ"ס ותיבת 5 הילוכים וסיים עם אותם מנוע וגיר רק עם מערכת הזרקה חד נקודתית מוגבלת למדי, Bosch L Jetronic, 75 כ"ס.

אז כאמור, מנוע מרכזי (לפני הציר האחורי), 900 ומשהו קילו, שני מושבים, גג טארגה, לוח שעונים של פעם, פנסים מתקפלים!!! הכל יופי טופי.

 

אז למה איקס.

2016 כזה, מעבר ל-159 שהיתה הדיילי אז, היתה גם האלפא סוד האהובה שלי.

עד אותו זמן 10-11 שנים אצלי, מה לא עשיתי לה ומה היא לא עשתה לי.

הספציפית שלי היתה מכונית מפונקת, נטולת חלודה כמעט בכלל, 2-3 בעלים אחורה מהסוג הנכון וגם אני לא בדיוק הרעתי לה.

תקופה של 2-3-4 שנים שקצת הזנחתי אותה עקב ריבוי עניינים אישיים הסתיימה בהשקעה גדולה ורענון די מאסיבי והיא חזרה לנסוע בשיא הכוח והכיף.

אבל מה, לי קצת התחיל לרדת ממנה. וגם כשהבנתי את זה, לא יכולתי לשחרר.

עבורי, הטופ של התחביב הזה, זה נהיגה והתעסקות עם הנבלות האלה. תנו לי לרדת בשבת לחניה, לסובב איזה בורג ולהיות מבסוט שבוע.

לקנות ולקבל חלק חדש, לצאת לסיבוב טוב כשכבר אין רעש שהיה, זה הפיק שלי.

חשבתי שזה סתם עניין זמני, כי אני בלי הסוד?? אין מצב!

אז בהחלטה שנראית הגיונית רק לשוכני הפורום הזה, החלטתי שאני פשוט קונה עוד אחת.

היו כמה על הכוונת. האיקס. פורשה 944. אפילו מרצדס 560SEC שהיא אחת מהפייבוריטיות שלי מאז ומעולם, אך נפסלה מוקדם בשל מורכבות מכאנית,

ואני אוהב את האספנות שלי די טיפשות.

הפורשה גם הגניבה אותי שנים, אבל לא מספיק מעבר לפיאט.

רציתי משקל קל, פשטות יחסית, שוק חלקי חילוף טוב ואת כל אלה היה באיקס.

מיעוט מכוניות בישראל (בטח 20-25 יחידות, לא יובאה רשמית מעולם) כיוון אותי לייבוא ראשון מחו"ל.

מתחיל ללמוד את השוק, יש כל מיני בארה"ב שזרוקות בשדה באלף דולר ויש את החייבסים בעשירייה. מחירי 2016, מיינד יו.

כלומר שהשטח שלי זה 4000-6000 דולר, 50-60 בארץ, אגודל ברוח ושיפול עליי פסנתר בגלל שהשתמשתי בביטוי הזה.

מכוניות בסה"כ יפות, שלמות, שמצריכות עבודה. קול.

מתביית על הולנדית אחת, 4500 יורו. אדומה, תקריבים על חלודה לא משמעותית, מידע מפורט ואני מרפרש כמו אידיוט. עוד יום, עוד שלושה, עוד שבוע. מרפרש והיא עוד שם.

ביום השמיני קיבלתי החלטה, אשלח מייל ונתקדם. ריפרוש. נעלמה. אידיוט.

מבואס, קיבלתי שיעור אך במפתיע לא ירדה לי המוטיבציה.

הודעה ממש סתמית עם הסיפור הנ"ל באחת מאלף קבוצות הווטסאפ-רכב שבהן אותם אנשים בדיוק ואיזה אחד מה קוראים אותו @zvit עונה לי שיש לו חבר שבין היתר יש לו איקס,

ייבא אותה מארה"ב, טיפל ודי שם בצד, גם עקב רכבים אחרים וגם עקב סדר יום לחוץ, רופא בכיר וכו'.

"תן לשלוח לו הודעה, נראה מה יצא מזה".

כמה דקות אחרי זה, מקבל העתק הודעה מהבנאדם, פירוט נכבד על מה עשה איתה ושורה תחתונה של בוא קח ותג מחיר של מה שהיה עולה לי ייבוא פחות או יותר.

אז גם בישראל וגם בטווח המחירים שהקצבתי לעצמי.

אז הלכתי.

שבת בוקר אחד, נוסע למרכז, למדתי כמה שיכולתי על בדיקה עצמית של הדגם, בעיקר ענייני חלודה, מכאניקה זה שטויות.

מודל 81', 1.5 הזרקה, מזגן מקורי, 5 שנים בארץ, מקורית לגמרי למעט ג'אנטים שלא היו לטעמי, אבל הבעלים שמר בצד את הקרומודורה המוכרים שהגיעו איתה מארה"ב.

הכל שלם, הכל כפי שאמר בטלפון. אין טסט (לא אכפת לי), הניעה די בקלות (אכפת לי), נסעה ממש חמוד בסיבוב הרגוע שעשיתי (ממש אכפת לי)

ואני בכלל מוקסם מהקטע ומהפנסים המתקפלים ושיקום ילד 70s-80s אחד שיגיד שלא פינטז על זה.

העסקה נסגרה מהר, עוד קצת מכשולים בהעברת בעלות (חסימת מכס אפילו שהאוטו היה כבר 5 שנים בארץ, חסימת טסט, חסימת פעולת חמצן למוח ברשויות ועוד), אבל גם את זה צלחתי.

גרריסט למקום האירוע, תוך 5 דקות דיווחי וואטסאפ על "מה זה הסובארוXT  הזותי על הגרר וועעע ועעע" והגעה בשלום אליי הביתה.

 

קניתי בידיעה שיש עבודה על האוטו. ידעתי שהיא עברה פחחות וצבע די לשורש (פירוק מוחלט והכל, קיבלתי תיעוד מצולם) אבל גם הבנתי שמכאנית היא טופלה בסיסית בעיקר כדי לנסוע בסה"כ בסדר.

 

במשך השנים נוצרה רכבת אווירית של חלקים.

יהיה יותר קל לכתוב את מה שלא החלפתי. מנוע, גיר, בולמים, פנסים ואולי עוד קצת.

את כל מה שמחובר אליהם החלפתי. לא אלאה ברשימות של עשרות חלקים אבל אתעכב על מה ששיפרתי.

כל מערכת הקירור הוחלפה וחוזקה איפה שהיה אפשר. למשל מיכל עיבוי stainless steel (באופן איטלקי לגמרי, עד 77-78 האוטו שווק עם מיכל כזה ששורד עד היום ובהמשך עם פלסטיק שהתחיל להתפורר אחרי שבועיים בערך).

זה המקורי:

זה החדש:

למזלי יש חנות אמריקאית מומחית לדגם ועוד כמה פיאטים והיא מייצרת ומשווקת חלקים מקוריים או משופרים.

רדיאטור אלומיניום שגם חוסך יותר מחצי משקל (כ-6 ק"ג פחות) אליו מחוברות שתי ונטות מקוריות, חזקות ורועשות, להן הוספתי פיקוד עצמאי כי בכ"ז איטלקייה ישנה;

מזגן שהיה חצי תקין עף למדף, גם ככה היעילות שלו היא כמו של פלוץ;

בניתי תעלת אוויר מהכונס הצידי לבית הפילטר ובמקביל הרכבתי סעפת פליטה 4 ל-2 ולא 4 ל-1 שהיה במקור (כולל בניית דאון פייפ), הרווחתי נשימה ממש מורגשת בגבוהות;

כל חלק מתלה עייף הוחלף לחדש עם בוקסות פוליאוריתן, תושבת מנוע עליונה בייצור קאסטום כי המקורית פשוט נמתחה, אז לא היה היגיון לקנות את אותו מוצר שיכשל מתישהו שוב.

באותו הקשר גם אחד הפולים שנסדק, היה עדיף לחרוט אותו בארץ מאשר לקנות NOS.

הסטרטר התחיל לעשות בעיות באיזה שלב. יכול היה לא להשתלב 10 פעמים.

זה יכול היה להיות סולנואיד בכמה דולרים או שיפוץ מקומי של כמה מאות ש"ח, אבל באתר החנות נצנץ לו סטרטר עם reduction gear, כזה שמנתק את המכלול מהמנוע אחרי ההנעה ומוריד מהעומס. הוא היה כזה יפה ומבריק שישר גיהצתי 230 דולר ושכנעתי את עצמי שזה משתלם כי שבוע אחרי אני בארה"ב אז אביא איתי במזוודה לארץ. אה הא.

 

בשלב מוקדם נכנסתי לעבודה על הג'אנטים. 

 

השקעתי כי אני אוהב להשקיע אבל ידעתי שיומם קרב. 

 

בלמים  זו נקודה כואבת באוטו הזה. הוא בולם חרא.

אפילו האמריקאים המרובעים אומרים "Just press harder".

מערכת עם 4 דיסקים אבל ללא תגבור, תלחץ עד הברזל ולא תקבל כלום.

אז פשוט נכנסתי למוד שיפור וחיזוק מה שאפשר ולראות מה מקבלים:

קליפרים קדמיים שופצו, אחוריים חדשים לגמרי, דיסקים EBC מחורצים לכל הגלגלים,

צינורות בלימה חדשים, רפידות Porterfield  שהיא חברה פחות מוכרת בארץ אבל מייצרת מגוון של מוצרי בלימה גם לתחום המירוצים.

כל זה ונרשם שיפור צנוע, אבל די גדול במושגים של האוטו הזה, במיוחד כשהם מתחממים.

וכן, אני מודע לצבעוניות היתר פה. מה שקרה הוא שהבולמים הוחלפו ע"י הבעלים הקודם והם במצב מצויין והקפיץ היה זמין רק בצהוב.

אותו יום כלל החלפת בלמים מלאה, פירוק הקליפר וצביעתו בצבע עמיד חום, ניקיון, מיסוך וצביעת בית הגלגל בצבע גומי עבה.

 

מערכת הדלק הוחלפה כמעט לגמרי, למעט מזרק ומיכל דלק שבמפתיע לא אגר בתוכו זבל.

משאבת דלק, פילטר רגיל, פילטר pre pump, צנרת קומפלט חדשה, באנדים ללחץ גבוה, ווסת דלק.

 

הקפיצים הוחלפו לטובת מונמכים של Apex. האוטו התקרב לרצפה בעוד כ-25 מ"מ,

המראה השתפר לטעמי וזוית הגלגול ירדה.

נעשה כיוון לכל הגלגלים לאפס מעלות כמו שכתוב בספר.

בקיצור כמו שאתם רואים, פרוייקט מתגלגל כשכל בורג מקבל התייחסות ותאמינו לי שלא כתבתי על מאות שעות עבודה עצמית, על חלקים שייצרתי custom made,

על חתכים בידיים וקללות ב-20 שפות.

 

מהפן האסתטי:

המראה הגמלוני הזה של הפגושים העצומים וגלגלים קטנים מדי ועמוקים בבית גלגל מדי, הציק לי עוד לפני שקניתי את הרכב אפילו.

גם ידעתי שצמיגי 165/70/13 יהיו מגוחכים עליה גם מבחינה דינאמית וגם מהיכולת לשים גומי טוב, כי מי מייצר את המידה הזו למעט סינים?

עשיתי הזמנה של פגושים פינתיים (רפליקת פיברגלס מהפגוש המתכתי המקורי של הדור הראשון) ולמדתי איך מפרקים את הדבר הזה.

על הדרך חסכתי כ-40 ס"מ וכ-30 ק"ג מהאוטו!

לקח לא מעט זמן להתאים תושבות מאחוריי הפגושים ונדרשה עבודת פיניש וצבע שעשיתי לבד אבל זה בסוף עומד לא רע כבר כמה שנים.

עם הפגושים הגדולים מפרקים גם כל מיני חיפויים, גריל וסף תחתון וצריך למצוא להם תחליף.

אז הוזמן גריל MK1 משומש, נצבע והורכב והסף התחתון עבר התאמה ובניה של תושבות שלקחה לי חודשים אבל גם את זה סיימתי.

זה לפני התהליך, עוד בחניה של הבעלים הקודם:

מרפסות, כבר אמרנו? את התוצאה תראו בהמשך.

 

הגלגלים הם סאגה בפני עצמה.

ברוב העולם הנורמלי הולכים לחנות, מחליטים עצמאית כמה אינץ' מוסיפים ויאללה הרכבה.

בישראל (פלוס עוד כמה מדינות, תופתעו לדעת שאנחנו לא לבד) – הממממ לא.

יש אוטודאטא ותיחנק עם מה שכתוב שם. וכמובן שבאוטודאטא של האיקס מופיעה מידה מבאסת אחת, אותה הנ"ל.

את זה שיש קומבינה כולם יודעים. לא רוצה. ידוע שיש יירוטים של פעולות חריגות ואני בכלליות אוהב לפי הספר.

בשיחה הכי מקרית שמעתי על אופציית אישור דרך מעבדת רכב. יש בטכניון ויש באונ' אריאל ואולי עוד אחת.

באתר של הטכניון יש מסמך מפורט, העלאת תמונות והכל.

מן הסתם שצריך להציג רכב מורכב ולא הנחות או המחשות אז החלטתי להמר על סט-אפ וקניתי ג'נטים 15".

זה כמובן הימור מושכל בזכות עשרות שינויים שעשו בעלי איקס בעולם ויכולתי ללמוד איזה spec ייכנס בבית הגלגל. ההימור היה כמובן על הרכישה, כי אף אחד לא הבטיח לי שיאשרו לי.

 

ולגבי הג'אנטים עצמם - לא היו הרבה ברירות. זו מידה של פעם, ההיצע נע בין סחורת אוטודיפו לחיקויים שלה. אמרתי לעצמי שעם האישור המיוחל, אבדוק רכש מחו"ל אבל בנתיים זה מה יש.

מצאתי תוצר לא מוכר אך לא מהזולים ממש, העיצוב ממש מצא חן בעיניי, איפשהו גרסה של המינילייט עם זרועות שמנמנות וליפ מבריק ובולט. היה רק spec  אחד של רוחב ואופסט

ובכלל באו בצבע ירוק!! אבל לא היה אכפת לי מכלום, ידעתי שאצבע אותם גם ככה.

עליהם הרכבתי קלבר 195/45/15. רציתי יותר טובים אבל לא היה.

המידה, מעבר להיותה בעלת מאפיינים ספורטיביים יותר, גילמה גם את ההבדל הכי קטן בקוטר החיצוני שאפשר היה למצוא ביחס המידה המקורית

כך שגם לא השתנה יותר מדי מבחינת גובה וקריאת ספידומטר.

 

הבוחן בטכניון היה קשוב ונחמד, בביקור הראשון לא אישר בשל בליטת החלק התחתון מעבר לכנף של הקדמיים, אבל אמר שאחרי כיוון פרונט זה אמור להיכנס פנימה ושאעדכן אותו.

מפה התחיל תהליך כיוונים והתאמות די מתיש, לקח המון זמן. ספייסרים עם או בלי ואיזה, ברגים צפים, רגילים, לקצר, להאריך, כיווני פרונט ואחוריים, בדיקות במקום,

על ליפט ובנסיעה כדי לראות שלא נוגע במכלולי מתלה וגם לא בולט מעבר לכנף.

ואז, 936 ₪ אחרי, הגיע האישור המיוחל.

אתם חושבים שזהו? לא, עכשיו משרד הרישוי. גם שם לא אישרו בהתחלה, לא מכירים את האישור.

 

ואז שוב חפירות שבסופן טיפ מבוחן ראשי באחד ממכוני הטסטים:

גש למשרד המחוזי, הם יותר מיומנים בבקשות האלה מאשר סניף "קטן".

ובנוסף, שעליי לגשת עם מסמך אחר ממה שיש לי.

אבל לא קיבלתי כזה.

אז שוב שיחה עם המהנדס מהטכניון. שימו לב:

לא קיבלתי את אותו מסמך כי משרד התחבורה ביטל אותו והחליף אותו במה שכן קיבלתי.

אבל המהנדס למוד קרבות וגם אני כמעט בוכה לו בטלפון, ניפק לי את המסמך הישן.

קובע תור, כבר סקפטי לחלוטין, אבל לא עברו 5 דקות והייתי בחוץ עם רישיון עדכני.

 

 

 

והנה אנחנו היום.

האוטו נוסע ונראה לטעמי, אני לוקח אותו לכבישי הצפון ואמנם לא אונס אותו אבל גם לא מרחם במיוחד.

הכוח לא גדול אבל המנוע בעל אופי נמרץ וההילוכים קצרים. וכמובן, הכי הכי, המשקל הנמוך. אני מניח שחתכתי כ-40 קילו ובכך ירדתי מתחת ל-900.

גם בלי זה, משקל נמוך זה הדבר הכי משמעותי שרכב ונהג יכולים לבקש.

תחברו לזה אחיזה גבוהה, טרן אין מוחלט בלי יללות, הגה ישיר עם משקל טוב, את התחושה המיוחדת בתוך סיבוב שהמאסה שמנסה להגדיל את הרדיוס

באה לכם מאחורי הגב ולא מקדימה, את הישיבה הסופר נמוכה והגג הפתוח.

זאת חוויה ואני לא מבקש יותר מדי מעבר לזה. אם אני רוצה להיות חזיר גז ולנסוע יותר מהר בכל מקום, יש את הבמוו. אבל כיף בסיסי של פעם? רק בפיאט.

 

מה הלאה:

האוטו הוא  10 footer קלאסי. רוב הפאנלים צבועים טוב מבחינת orange peel ויחסית נקיים.

אבל ניתן לראות ששכבת הלכה דקה דווקא בפאנלים שפונים למעלה, מכסה המטען הקדמי למשל. שזה אבסורד, כי את המשטחים האלה הכי קל לצבוע טוב עם פחות חשש לנזילות.

לא רק שהיא דקה, היא גם מלוכלכת מאוד. המון סיבים בתוך הלכה וגם בולטים ממנה. רואים שעבדו באיזו סככה פתוחה, אין לזה הסבר אחר.

בנוסף גם יש התפתחות חלודה מתחת לצבע באיזור הכי רגיש וקשה לתיקון – השמשה הקדמית.

כ"כ חבל לראות את זה כי האוטו פורק לחלוטין, כולל שמשות. ועבדו עליו זמן, ריתכו, החליפו פחים.

אבל לא עשו את זה עד הסוף. אולי לא עבדו עם פח מגולוון או שפצעו אותו ולא הגנו עליו כמו שצריך.

אני מבלה את הכמה שנים אחרונות שלי בלימוד עצמי של צביעה ופחחות והמטרה שלי היא לעבוד עליו לבד. מה יצא מזה אני לא יודע, אבל אני מכוון לשם.

כרגע שום דבר לא דחוף כי האוטו חונה במרתף שבקרוב ימוזג, אבל כן צריך לחשוב על לו"ז.

 

המנוע בריא, אך גיליתי הזעת שמן והגיר טיפה חורק. קצת מעבר לחריקה איטלקית קלאסית.

יש בי משהו קצת סדיסטי שאיפשהו מחכה שגם אלה יכנעו ולהיכנס לעבודה כוללת גם שם, אבל לא אפתח שום בורג כל עוד הכל עובד.

מעבר לזה פשוט לתת גז וליהנות.

תודה על הקריאה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

[סולל הדרך]

במילה אחת! ווווואאאאווו!

[חולגי]

איך היית בשקט בשקט כל כך הרבה זמן, מתחת לרדאר של הפורום, אה ?!

תתחדש ותהנה וסע (רק) בדרכים מפותלות ומהנות !

ד"א, הג'אנטים (שנועלת בתמונה הלפני אחרונה) נראים הרבה יותר טוב על הרכב מאשר ככה סתם בצד (בצד הם נראים כחא מתאימים לרכב. אשליה ?).

[עוזי ל]

נראה ממש טוב

ואחלה כתיבה

[BoazB11]

כל הכבוד!!! יפהפיה אמיתית וגם כתוב יפה. שאפו!

[Tom_22]

ישר כוח!

 

לפני שעתיים, itaysamurai כתב:

עליהם הרכבתי קלבר 195/45/15. רציתי יותר טובים אבל לא היה.

המידה, מעבר להיותה בעלת מאפיינים ספורטיביים יותר, גילמה גם את ההבדל הכי קטן בקוטר החיצוני שאפשר היה למצוא ביחס המידה המקורית

כך שגם לא השתנה יותר מדי מבחינת גובה וקריאת ספידומטר.

שני המודגשים לא ממש הולכים ביחד. זו מידה די לא נפוצה גם בחו"ל.

נראה לי שאישור של המידה 195/50R15 היה עדיף בהקשר זה, למרות ההבדל בקוטר הכללי. מדובר על שינוי של 2.5% מבחינת הספידומטר.

[רועי5]

מרגיש כמו ילדה קטנה במופע של נועה קירל, אם אני מזהה נכון את הסנטימנט, פשוט מעריץ !

[itaysamurai]

לפני שעתיים, חולגי כתב:

איך היית בשקט בשקט כל כך הרבה זמן, מתחת לרדאר של הפורום, אה ?!

תתחדש ותהנה וסע (רק) בדרכים מפותלות ומהנות !

ד"א, הג'אנטים (שנועלת בתמונה הלפני אחרונה) נראים הרבה יותר טוב על הרכב מאשר ככה סתם בצד (בצד הם נראים כחא מתאימים לרכב. אשליה ?).

שום דבר מכוון, סתם התגלגל ככה. כל פעם התכוונתי לסקר ואז היה עוד משהו ועוד משהו,

אז חיכיתי להתגבשות העניין.

לא הבנתי בין איזה תמונות אתה משווה.

 

לפני 27 דקות, Tom_22 כתב:

ישר כוח!

 

שני המודגשים לא ממש הולכים ביחד. זו מידה די לא נפוצה גם בחו"ל.

נראה לי שאישור של המידה 195/50R15 היה עדיף בהקשר זה, למרות ההבדל בקוטר הכללי. מדובר על שינוי של 2.5% מבחינת הספידומטר.

שים לב, המידה היא בעלת מאפיינים ספורטיביים, לא המותג. דופן נמוכה, פחות עיוות.

אמנם האוטו פחות דורשני אבל להפתעתי הקלבר מתפקדים לא רע בכלל.

דופן 50 נראית פחות טוב, שמנמנה וממלאת את בית הגלגל בצורה פחות יפה. יש איקס של קנדי שהכרתי שנוסע עם המידה הזו ויכולתי להשוות.

 

תודה לכולם.

[שביט]

לפני 3 שעות, חולגי כתב:

איך היית בשקט בשקט כל כך הרבה זמן, מתחת לרדאר של הפורום, אה ?!

 

הבנאדם דפק פה את הבילדאפ הכי ארוך בתולדות ההיסטוריה. אני זוכר לפחות פעמיים שנגסתי בחכות שהוא זרק , והנקניק לא טרח לענות 😆

 

זכורים לי הג'נטים שצבעת יחד עם הסט של ה159.

האמת, היה שווה לחכות.

את כל הסיפור אקרא יותר מאוחר, עכשיו רק רפרפתי.

הפיאט הייתי שייכת לנמרוד רחמימוב, שגם הוא איכשהו הגניב אותה מתחת לראדר (אולי הוא פחד שירדו עליו, מה לו ולפיאט 😆😆)

[SlowRide]

איזה יופי של פוסט! רכב חלום, תהנה🔥

[cohen motor 377]

מגניב מגניב מגניב!

תתחדש ותסע בה רק לדברים טובים ומשמחים בעזרת ה'.

 

[menir1]

איזה כיף לקרוא!

איך נעלמו שרשורים כאלו שהיו פעם יותר נפוצים, אז תודה! 

כוסית-על ואני רק יכול לדמיין איך היא לוקחת את הסיבוב. המון הנאה בהמשך ותמשיך לשתף! 

[itaysamurai]

תעלה צפונה עם הסוברית, תגלה.

 

תודה כולם!

 

Fun fact:

לאיטלקים היה נראה הגיוני למקם את מיכל העיבוי כנקודה הגבוהה ביותר במערכת הקירור.

אז כדי לנקז אוויר מהמערכת, צריך להרים את הפרונט בערך ב-20 ס''מ כדי שהרדיאטור יהיה גבוה יותר ואז להשחיל יד לתוך חור קטן בפח בתנוחה שנראית כמו וטרינר שמיילד סוסה ולשחרר בורג חמקמק לניקוז.

פעולה כייפית כמו ציפורן חודרנית.

[דובצע]

בשבילי אתה גיבור על. אולי פיאטמן 

מקורי ומדליק

[menir1]

לפני 56 דקות, itaysamurai כתב:

תעלה צפונה עם הסוברית, תגלה

אל תאיים! אני רק מחפש תירוץ לקחת את הברזייה לטיול

לפני 59 דקות, itaysamurai כתב:

לאיטלקים היה נראה הגיוני למקם את מיכל העיבוי כנקודה הגבוהה ביותר במערכת הקירור.

לא סתם פרארי תמיד נראים כמו בדיחה בפורמולה 1