בטון ליציקה - האם החצץ הוא חובה או נועד לתת נפח ולחסוך?

[ירחמיאל]

אמש חבר אמר לי ששמע שהחצץ המוכנס אל תוך בטון היציקה משמש לחיסכון של שאר החומרים היקרים יותר (מלט, חול) ושהוא בעצם לא חובה ולא תורם לחוזק הבטון הסופי. פשוט נהיה מנהג כזה ע"מ לתת נפח ליציקה.

אני תמיד ידעתי שהחצץ כן מוכנס ע"מ לתת חוזק ושאפילו יש משמעות לגודל החצץ ושמשחקים עם גודל האבן ע"מ לקבל את הבטון המתאים ליציקה הספציפית.

 

מה נכון?

[asix]

אני יודע שזה נותן יותר חוזק ואם צריך חוזק נוסף שמים ברזלים בתוך היציקה.

כאשר צריך משטח חלק ( כמו רצפת מוסך או רצפת ייצור) משתמשים בשכבת בטון ללא חצץ.



Sent from my LG-H815 using Tapatalk

[hans]

אתה צודק לגמרי, מה שאמר החבר לא נכון.

יש תורה שלמה ומורכבת מסביב לאגרגט (החצץ) - כמות, גודל, פיזור, ומה לא.

 

הכי על קצה המזלג - קח תערובת שיש בה רק מלט וחול לעומת תערובת שיש בה מלט, חול ואגרגט (ביחס הנכון, כמובן) -

התערובת עם האגרגט תהיה חזקה יותר.

 

האגרגט לא חייב להיות חצץ, אבל פה אנחנו נכנסים לעולם עוד יותר גדול ומסובך

 

רוצה ללכת על זה עד הסוף? הנה חומר קריאה למתקדמים (אני לא שם...) עם ניתוחים של השפעות גודל/צפיפות האגרטים על חוזק הבטון: http://ext.moch.gov.il/BOOKS/research/1075/58/

עריכה אחרונה ב-22 לאפריל, 2020 על ידי hans

[MiG]

התפקיד הראשוני של האגרגט הוא לתת נפח.

על הדרך, האבן תורמת לתערובת בהרבה דרכים, למשל מרסנת הצטמקות של הבטון בייבוש, הצטמקות שמייצרת סדקים ומחלישה את הבטון.

אולי זה הסיבה שבגללה אתה טוען שהבטון חזק יותר בסוף.

 

המשחק עם החצץ שציינתם - מדובר על יצירת מדרג רציף של גדלי ׳אגרגטים׳ (אבנים, חצץ, חול) כדי לייצר כמה שפחות רווחים שהצמנט יצטרך למלא.

זאת בין היתר בגלל ש:

- תערובת הצמנט יקרה יותר מהאגרגטים

- כשצמנט מתקשה הוא מאבד נפח (מצטמק). האגרגטים מרסנים את ההצטמקות של הנפח הכולל כי הם לא מצטמקים בכלל

- כשצמנט מתקשה (עובר הידרציה) הוא מתחמם. החום יכול לפגוע בהידרציה (תהליך ההתקשות). האגרגטים כבר קשויים ולא תורמים להתחממות הבטון ולכן עדיפים.

 

קצת הרחבה על סדקים: חוזק הבטון התיאורטי גבוה הרבה יותר מהמציאות, כי החוזק במציאות מתבסס על נקודות התורפה של החומר (הסדקים) ונכשל בדיוק איפה שהם נמצאים.

מה שבפועל קובע חוזק של חומר זה כמות הסדקים בו והעומק שלהם. לכן יש חשיבות גבוהה למנוע את הסדקים בבטון.

 

עוד הערה על סדקים: התקן מגביל את עומק הסדקים בשלב התכנון כי הם תורמים לקיצור אורך החיים של הפלדה בתוך הבטון (קורוזיה)

 

אם משהו לא ברור אשמח להרחיב

[none77]

בנוסף למה שמיג אמר.
גודל האגרגט נקבע לפי סוג התערובת, השקיעה הרצויה, צפיפות הברזל, כשיש הרבה ברזל צפוף רוצים להבטיח שהאגרגט לא יתקע בברזלים ויפריע לזרימת הבטון, הדרישה הבסיסית שלו שהחוזק שלו לא יהיה חלש מחוזק הבטון הסופי ושיהיה ניטרלי במערכת כמה שניתן (שלא ישפיע על תהליך ההדרציה), באופן כללי ככל שעולים בחוזק הבטון ושיש דרישה לבטון צפוף יותר להגנה על הברזל גם גדלה כמות הצמנט בתערובת.

[MiG]

בנוסף למה שמיג אמר.

גודל האגרגט נקבע לפי סוג התערובת, השקיעה הרצויה, צפיפות הברזל, כשיש הרבה ברזל צפוף רוצים להבטיח שהאגרגט לא יתקע בברזלים ויפריע לזרימת הבטון, הדרישה הבסיסית שלו שהחוזק שלו לא יהיה חלש מחוזק הבטון הסופי ושיהיה ניטרלי במערכת כמה שניתן (שלא ישפיע על תהליך ההדרציה), באופן כללי ככל שעולים בחוזק הבטון ושיש דרישה לבטון צפוף יותר להגנה על הברזל גם גדלה כמות הצמנט בתערובת.

אני קצת אפתח את מה שכתבת פה לכמה סעיפים כדי להציג באופן ברור יותר:

 

גודל גרגיר מקסימלי - בכל תערובת בטון קובעים מה גודל האבן הגדולה ביותר שאפשר להכניס באגרגט. זה נתון שנגזר מ5 פרמטרים בבטון בינהם מרווח בין ברזלים, עובי כיסוי, קוטר משאבת בטון (אם יש), מרווח בין טפסות.

יש העדפה לגודל גרגיר גדול ככל האפשר כי הוא מייצר ׳דירוג אגרגטים׳ רחב יותר.

 

דרישות מאגרגט -

הדרישה הקריטית ביותר היא שחוזק האגרגט יהיה גדול מחוזק הצמנט. ברגע שחוזק האגרגט נמוך מחוזק הצמנט אפשר לייצר צמנט חזק יותר אך ללא תועלת למוצר הסופי כי השבר יתרחש באגרגט.

יש דרישה נוספת לנקיות האגרגט מלכלוך אורגני (שפוגע בתהליך ההידרציה) ומאבק (כי לאבק שטח פנים גדול מאוד שסופח את המים מהתערובת ופוגע בהידרציה).

 

זרימת הבטון ושקיעה -

בלשון המקצועית נקרא ׳סומך הבטון׳. יותר סמיך, פחות זורם.

יש טבלה שמדרגת את שקיעת הבטון לפי בדיקה שנקראית ׳קונוס אברהמס׳, אפשר לגגל אם מעניין אתכם לקרוא.

בגדול ברגע שיש אגרגטים גדולים הבטון פחות זורם ולכן בבטון עם דרישות זרימה גבוהות ישתמשו רק באגרגטים קטנים.

 

צפיפות הבטון -

נקבע לפי יחס מים/צמנט בעיסה. ככל שיש יותר צמנט ופחות מים: העיסה צפופה יותר, חזקה יותר ופחות נקבובית.

חשוב להדגיש שככל שהבטון חזק יותר אמנם יש יותר צמנט, אבל הוא בא על חשבון נפח החול ולא על נפח האגרגטים הגדולים יותר.