פאשלות שקשורות לרכבים

[or213]

פאשלה טריה טריה, ממש מהיום!

 

לפני כחודש, חיברתי מערכת +4 רמקולים זמניים ברכב. כחלק מההחלפה, הוחלפו גם כל הכבלים של הרמקולים ברכב, כיוון שהישנים היו במצב עגום.

אני וחבר מכינים את כל מה שצריך לעבודה, ואז החבר שולף גליל של כבל בעובי מספק שהוא מצא במחסן (ממש מחסן מציאות!), הכל נראה טוב ויפה, מעבירים כבלים ,ומתחילים בחיבורים. משום מה היה מספר מצומצם של חוטים בכבל, מה גם טוב חשבנו לעצמו.

ההרכבה עברה מהצלחה והכל עבד טוב מהמצופה.

נהנתי מכל הרכיבים הזמניים לכחודש ימים עד שהגיעו ארבעת הרמקולים החדשים : ), עמלתי, ועבדתי בשביל להשיג את התוצאה הטובה, ומשום מה שמעו רק ברמקול אחד, מוזר.

מתחילים לבדוק מה הבעיה, אולי בחיבורים? אולי אחד הכבלים הנחמדים שבק חיים?

בודקים, ובודקים וכלום,מוזר, מאוד מוזר....

ואז ככה פתאום הגיעה ההארה, אלו בכלל לא כבלים למערכת שמע! אלו חבלי כביסה!!!

כן אתם שומעים טוב חבלי כביסה!!

הרכנו ראשים בבושה, ומיד וללא שום מילה העפנו את הזוועה מהרכב.

פעם הבאה תנסו חוטי תפירה . סתם שאלה , כמה כרומוזומים יש לכם ??? אך א מבדילים בין בכלי חשמל לחוטי כביסה . הכל ברוח טובה כמובן .

[igez]

פעם הבאה תנסו חוטי תפירה . סתם שאלה , כמה כרומוזומים יש לכם ??? אך א מבדילים בין בכלי חשמל לחוטי כביסה . הכל ברוח טובה כמובן .

כל כך שמחנו שמצאנו "כבל חשמל" זרוק במחסן, שהשארנו את הכרומוזומים במקום החוטי כביסה ופשוט חשבנו על השימושים שיהיו לנו איתו.

אבל אתה יכול להגיד שהמערכת שלך עובדת אפילו על חוטי כביסה? לא!

[אלון חלווה]

הנה סיפור שלי....

 

אחי ואני היינו בני 14 ו 15 בהתאמה. כמו כולם רצינו לנהוג. מה עושים? מתנדבים לעזור לאבא במוסך. מה עושים במוסך??? כמובן שוטפים מכוניות - הרי ככה נוכל להעביר אותן מהשטיפה לחנייה.

אבל בעייה - אבא לא מסכים שניגע ברכבים של הלקוחות!!! לא נורא - למוסך בזמנו הייתה חיפושית 68 לביצוע שליחיות.

כל יום שישי אני ואחי היינו שוטפים אותה 10 פעמים - מעבירים לשטיפה- שוטפים ומחנים וחוזר חלילה. יום שישי אחד אחרי איזה 10 שטיפות (לרכב כבר לא נשאר צבע) אחי מעביר אותו לחנייה מול המשרדים מקדימה. אני יושב לידו ואומר לו להחנות את הרכב לייד המשרד של הפקידה. יש עלייה קלה - אחי נותן גז והופ..... הרכב בתוך קיר המשרד - מבפנים צעקות. אנחנו יוצאים החוצה ורואים שלפגוש החיפושית כיפוף קל אבל אין נזק מיוחד - נכנסים פנימה למשרדי המוסך ורואים את הפקידה יושבת על הכסא שלה בצד השולחן לבנה לחלוטין ורועדת. מה קרה אני שואל אותה.... ואז אני מבין - השולחן (שהייה צמוד לקיר) עבר מצד אחד של החדר לצד השני - היא עד היום לא מוכנה לשבת לייד הקיר הזה....

אלון

[שמר]

אחת הפדיחות הראשונות שלי בעולם הרכב , הייתה עת קיבלתי את פיסת הנייר עליה כתוב "מדינת ישראל" , משהו עם רשיון וכו'.

 

הזמן - אי שם לפני 20 שנה כמעט.

הלוקיישן - חוף פלמחים , עוד בטרם היה מזוהם בג'יפה.

הכוכב - סובארו 1600 4X4 בצבע שהיה מצוי במועדוני שכם של אותה תקופה (כחול דלוח) ובתצורת בלנדר (כלומר 2 מקום לאנשים מסכנים מקדימה ועוד ארגז לבן אליו נכנסו 4 מסכנים אשר היו מקיאים בסוף כל נסיעה).

הכוכב המשני - עבדכם הנאמן , חודשיים על ההגה ,ובטחון עצמי של הארי המזוהם בעודו סופר את מספר הכדורים במגנום מעל הקורבן התורן.

 

המורה הייתה חולה באותו יום , או בחופש , או שלקתה בצרידות , או משהו בסגנון (תרגום חופשי - ביטלנו את המשך השיעורים לאותו יום).

 

מגיעים אל החוף , אל מגרש הכורכר הגדול שבכניסה , מורידים ארבעה חבר'ה ,ומייד לאחר מכן התחלתי בהדגמה מפוארת לחבריי המריעים של תת היגוי סופני וקטלני בעודני חמוש במשקפי "ריי באן" שהקנו לי מבט קשוח משהו (כלומר , רק כל שוטר שני עצר אותי בחושבו שילד קטן שוב גנב לאבא את האוטו . שיפור לעומת המצב לפני ,בו כל הזמן היו עוצרים אותי).

כאן המקום לציין כי במוטציה המוטורית הייתה הנעה כפולה בלתי קבועה , ללא דיפרנציאל מרכזי - מה שהבטיח חילוקי דיעות מתמידים בין שני הסרנים בכל סיבוב , וכן כי ידית ההנעה הכפולה גילתה רצון עצמאי וקפצה ממקומה תוך ניתוק ההנעה הכפולה בדיוק ברגעים המתאימים.

 

לאחר מספר דקות בהן הדגמתי לחבריי את נפלאות נהיגתי , החלטתי שדי בשעשועים , וניגשתי לשחק עם הילדים הגדולים.

 

מספר ג'יפים סיקס (הג'יפ התיקני של אז) השתעשעו בירידה אל רצועת החוף (אז טרם היו מיני הצבים הירוקים בסכנת הכחדה , והחול הקרוב לתכלת של המים נראה היה כמו טיילת מרוב רכבים שנעו בו) , ואני החלטתי שגם הטנדר הצייתן יכול לקפץ כעז הרים עימם.

 

בחרתי את המדרגה הכי תלולה שמצאתי , ופצחתי בשעטה עליזה לכיוון החוף.

כמובן שלפני כן שילבתי לי את ההנעה הכפולה ,מה שגרם לי להרגשה נעימה באיזור החלציים ולבטחון של "נחשון כל יכול".

 

ירדתי.

הרכב לא גילה התנגדות.

להיפך.

הוא אפילו הסכים לקבל עליו את כל חוקי הפיזיקה , והתלגל מטה במורד.

אני בן שבע עשרה , אני מלך.

אני נוסע בשטח .

עם 4X4 !!!!

כמעט את כל הירידה.

הגענו מטר לפני.

הייתה קפיצונת.

ידית ה-4X4 קפצה ממקומה , תוך ניתוק השילוב.

ואז היה עוד מרחק של מטר. תלול.

הסובארו קפצה טיפה באוויר , ונחתה.

עם הפגוש הקדמי עמוק בחול.

והגלגלים גם.

א-הא,

יש לי 4X4 !!!

פול גז.

אז זהו , שלא.

לאלה שלא עקבו - הידית קפצה . מטר לפני כן. משאירה אותי בלי הנעה אחורית.

לחיצת הגז חיסלה לחלוטין את שאריות האחיזה.

כל חוף פלמחים עומד ומסתכל עליי , ואני מתחפר כמעט עד מכסה המנוע.

שילוב ההנעה הכפולה נתקל בגיחוך מצד גרגרי החול.

 

פדיחה.

מתחילים לחפור. אני ו3 חברים (עוד שניים הוכרזו בלתי כשירים עקב פרצי צחוק בלתי נשלטים).

 

 

שעתיים וחצי מאוחר יותר. אחרי 54 הרמות על ג'ק ,וניקוי כל הפסולת שהייתה באיזור (לטובת דחיפתה אל מתחת לצמיגי המכונית) - המכונית הייתה מוכנה לתזוזה סוף סוף.

למרות מצב הצבירה הנוזלי בו שריתי (זיעה. הרבה זיעה , מה שהשתלב מצויין עם ריפוד הסקאיי הזוועתי של הסובארו) , ישבתי לי בגאון אל כסא הנהג ,הנעתי , שילבתי הנעה כפולה , ונסעתי לי בכשרון רב על החול החם , עליתי חזרה לכיוון המגרש , ועצרתי ,זחוח כולי , על קצה העלייה , כדי להדגיש בפני כולם את כוחו המופלא של השילוב אדם (אני , בשלבי עילפון מתקדמים) ומכונה (סובארו טנדר במצב ריקבון מתקדם ,ללא אוויר בצמיגים).

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

עצרתי.

דוממתי מנוע.

הוצאתי מפתח.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

טרקתי את הדלת נפוח מחשיבות עצמית.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

והמפתחות בתוך האוטו...

 

נעלתי את המפתחות המזורגגים בתוך האוטו

אחרי שלוש שעות שלקח לי להיחלץ מהשקיעה המחורבנת הזאת

אני עומד בראש הגבעה , כל הקהל שצפה בעניין בנסיונות החילוץ האינסופיים שלי מקודם והתרשם מנהיגתי הרהוטה במשך 100 מ' של חול ועצירתי בחריקת הבלמים - שפוך מרוב צחוק על הקרקע.

 

האוטו נעול. אין לי כלים , אין לי כלום. אני מותש ומזיע. והאוטו נעול.

 

בשלב זה נראיתי כמו

 

תודה לאלוהי פוג'י שגרם ליפנים לייצר חלונות בלי מסגרת.

מסע מפרך אל גדר הבסיס הסמוכה (סמוכה , חצי שעה הליכה לכל כיוון ) החזיר אותי עם חתיכת ברזל בניין באורך שני מטר.

התחלנו במלאכת הפריצה.

אחד מושך את החלון החוצה , ואני מנסה להכניס את מוט הברזל מצד אחד אל הכפתור בדלת השנייה.

כמובן שמוט באורך שני מטר ועובדה מאומצת של שלוש שעות קודם גרמו לכך שרוב מאמציי הסתכמו בכיסוח אצבעותיו של הפראייר התורן שניסה למשוך את זגוגית החלון כדי לאפשר לי להחדיר את המוט (בלי קונוטציות בבקשה).

אחרי עוד שעתיים הצליח לי בפוקס , והדלת נפתחה.

 

כבר היה ערב.

נכנסנו . את מי הים כבר לא בדקתי באותו יום.

נסענו משם , 6 חברים , בסערה (על 13 קמ"ש . את הצמיגים רוקנתי קודם לכן כדי להיחלץ מהחול).

 

 

בכך נסתיימה נהיגת הבתולין שלי בקרקע חולית.

[Saar]

ממש קרמר

[tafran]

באחד הנהיגות הראשונות שלי לאחר קבלת הרשיון נהגתי עם אבא שלי על הסוברו לאונה 85 לפני בערך שנתייים.

אז עשיתי סיבוב עם הסוברו ואבא המציק (פשוט היה סיוט לעבור את תקופת המלווה, הוא ממש מכה) ברחובות תל אביב, באחד הפניות, סיבבתי יותר מידי את ההגה, ולחצת על הגז שיצאתי מהפניה, אבל לא סיבבתי חזרה את ההגה, כי הייתי רגיל ללנטיס של המורה נהיגה.

התוצאה עלייתי על המדרכה וגירדתי גדר של בית.

מזל שזה היה ביום שבת בבוקר.

והיו עוד כמה פשלות שקראו בתקופת המלווה, שרובם נגרמו בגלל שאבא שלי ישב לי על הוריד.

[Philip R]

שמר, עכשיו אני יודע למה יש מלא חורים בגדר של הבסיס שלי (פלמחים).. פושע..

בזכותך אנחנו "חותכים" מהבסיס לים..

[nafnaf]

השנה 1994, המיקום: אשקלון. הרכב: סובארו 1600, לבנה, 1979, ממש אוצר!

 

אני חסר רשיון - בגיל 16, רוצה... אבל כל כך רוצה! לנהוג... ואחי? אחי סופסוף לאחר שכנועים רבים נותן לי...

 

אז אני יושב בתא הנהג, והוא מתחיל להסביר... ואני? אני מזיל ריר על המושבים, תיבת ההילוכים (מזל שמכרנו את הרכב לפני הקורוזיה ), ועל הכל בעצם!

ואז... החוויה הבלתי מעורערת מתחילה! מכניס לראשון... משחרר לאט את המצמד, והנה! אני לא מאמין!!! הרכב זז! ואני על ההגה...

וכך זה ממשיך...

 

ואז אחי... בתמימות של נער. נותן לי לעשות סיבוב לבד... ככה כי אני גבר . והוא? הוא הולך להטיל מימיו בצמחיה הקרובה...

 

ואני כיאה לאחד שעד לפני שעה פינטז על השעה הזו! מתחיל לעשות סיבובים סביב האיזור בו נמצא אחי...

 

זה המקום לומר שהיה זה הפארק הלאומי, עם המון מגרש כורכר... וקצת חביות (כמו ההם של הזפת ) מסביב...

 

ועכשיו נעבור לשלב הלימודים - אתם יודעים מה המורה שלכם לנהיגה אומר תמיד בזמן שאתם מסיטים מבט ליפיפיה שמענטזת במדרכה? - "תזהההר! לאיפה שאתה מסתכל הרכב ילך! זה פסיכווולוגי!" (קחו את זה במבטא תימני... זה נשמע הרררבה יותר טוב!)

 

אז זהו... שזה אמיתי!

 

אני התחלתי להביט לצדדים... ובמקום יפיפיה, חיפשתי את אחי המושתן (תרתי משמע!) ופתאום, אני מפנה מבט חזרה!

 

 

ו...

 

 

 

בום!!!!!

 

הלם מוחלט!, הלב פועם כמו סל"ד של מקלארן F1, ואני? אני שם על חבית... כן כן... אחת מאלו שמפוזרות... אני חוזר - "אני שם על חבית!" פאק!

 

טוב נו, לפחות מצאתי את אחי!!! רץ עם הזובי ביד! מת מפחד... ו... מת מצחוק!

 

הנזק? 2000 ש"ח שהאחים שלי (כולנו קנינו יחד את הרכב...) טוענים שעד היום אני חייב להם!

 

 

 

 

הסיפור השני:

 

אותה אחת - האוצר, משוש לבנו... הסובארו...

היא הייתה ממוגנת!? מזה אומר? שהיה לה מנתק משאבת דלק ידני... כפתור נסתר... (ואני בטוח שחלק ממכם מהנהנים בחיוך נוסטלגי מטופש...) שמונע את זרימת הדלק אחרי חצי דקה של פעולה... למה זה?! כדי שלא יגנבו לנו את היפה! (לא אנחנו שמנו... אלו היו בעלים קודמים - חכמים אגב, כי באשקלון, זה היה רכב בוןבון... ממש כמו הונדה )

 

וכך זה היה:

יום אחד אנחנו מתעוררים בבית בחופשת הקיץ, מבסוטים מהחופש, שיכורים מהשמש הנצחית, ומתכוננים ללכת לשחות בים!

אז? מכינים את הדברים, יורדים לרכב, מכניסים את הכל... מתיישבים בנוחות! ומניעי...ממממ?!

 

כן כן... מניעים... יוצאים מהחניה, ו...? הרכב מפסיק לעבוד...

טוב נו... אז מה אם 35 מעלות בחוץ?! המנוע קרררר ננסה שוב. מנסים ומנסים ומנסים... וכלום!

 

אם לא הולך בעדינות... ילך בכח... יאאאאאאאאלה לדחוף!!!!

אז הקפנו פעם אחת את הבנין... וכלום

פעם שניה... וכלום!

("לעזאזל! שים שני וזרוק קלאצ' מתי שנגיד!!!")

 

בפעם השלישית החלטנו ברוב חוכמתנו לצאת אל הכביש... כי שם יש ירידה מצויינת... שם נתפוס תאוצה שתקח אותנו ישר ליייייים!!!

 

אז אנחנו מוציאים את הרכב... ובנתיים השכן רואה אותנו... ומצטרף לסיירת הדחיפה!

ממשיכים לכיוון הירידה... והנה, הבן של שווילי מהמכלת גם רואה! לא יעזור?! יעזזזוווור! וגם הוא מצטרף!

 

והנה הרכב מתחיל בירידה... צובר מהירות... ו???? כלום!!!

כוס**ק! כלום!!!!

 

אנחנו לא מתייאשים! מחליטים עוד פעם לעלות! וסוחבים את הרכב כל הדרך חזרה בעליה...

ואז פתאום... באמצע הסחיבה! אחי בולם!!!

 

אני רץ אליו עם מה שנשאר לי מהכח.. ושואל

"מ...ממממ....מהההה קרהההה????"

 

ואז אני רואה את הפרצוף הזה מודבק עליו

 

"שיט, איזה לא נעים! שכחנו את המנתק!"

 

 

אכן אכן...

 

ברגע שהמנתק נותק, הרכב הניע...

 

והוציא כל כך הרבה עשן שחור שעוד מעט היו מדווחים על אובך באשקלון

 

 

זהו, זה מה שיש לי לספר

 

(סתאאאאם יש עוד... אבל אין לי כח לכתוב...)