דו"ח מבקר המדינה - סוג של פול גז בניוטרל

[COMMANDER]

מי שצריך לטפל בעובד ציבור שלא ממלא את תפקידו כיאות הוא הממונה עליו, זה יכול להיות מנכ"ל המשרד ומעליו השר הממונה ועד לראש הממשלה.

לא כל מעשה או חוסר מעשה של עובד ציבור הוא בגדר רשלנות פלילית.

לדוגמא מבקר המדינה בדו"ח על השריפה בכרמל מצא כי שר הפנים אלי ישי לא ביצע את תפקידו בניהול מערך הכבאות. למרות שהוטלה עליו אחריות אישית השר לא התפטר וטען כי המחדל התחיל כבר אצל קודמיו.

מה שיכול לגרום לשינוי של כשלים ומחדלים במנהל ציבורי הוא מעורבות אזרחית (אקטיביזם) , עיתונות ביקורתית והתייחסות שלילית למי שסרח במילוי תפקידו. לצערי התרבות הציבורית והפוליטית במדינה רחוקה עדיין מרחק רב מן הרצוי .

[MadCat_LE]

כשבוחרים עבריינים נאלחים להיות בחזית הממשלה, אין שום סיכוי שנראה שינוי בתפיסה. מי שמצפה למשהו אחר, מוטב שיחליף את העם...

[ישה]

הגופים המבוקרים מתקנים רבים מהליקויים שעליהם מצביע המבקר, ונוצרים חדשים במקומם.

 

ככה זה בגופים גדולים.

 

מתוך בג"צ

 

מוסד מבקר המדינה הוא מוסד בעל מעמד חוקתי, והוא נתפס, לעיתים, כ"רשות הרביעית" – "הרשות המבקרת" (מרים בן-פורת חוק יסוד: מבקר המדינה – פירוש לחוקי היסוד 150 (יצחק זמיר עורך, 2005) (להלן: בן-פורת, חוק יסוד: מבקר המדינה)). תפקידו המרכזי של המבקר הוא לפקח על אופן פעולת המינהל הציבורי. המסגרת החוקית לפעולתו מותווית בחוק יסוד: מבקר המדינה ובחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב] (להלן: חוק מבקר המדינה). חוקים אלה מעניקים למבקר המדינה סמכויות נרחבות וכלליות לבדיקת כל עניין שהמבקר רואה צורך לבודקו (סעיף 2 לחוק יסוד: מבקר המדינה; סעיף 10 לחוק מבקר המדינה). חוקים אלו אף מעגנים את אי-תלותו של המבקר ברשות המבצעת, על-ידי הקביעה כי במילוי תפקידו, מבקר המדינה אחראי בפני הכנסת בלבד (סעיף 6 לחוק יסוד: מבקר המדינה). כאשר מגלה הביקורת ליקויים בפעולות הגופים המבוקרים, מובאים אלה בראש ובראשונה לידיעת הגופים המבוקרים עצמם – ככלי ניהולי לתיקון ולשיפור תפקודם. נוסף על כך, מפורטים ליקויים אלה בדו"חות ביקורת, המונחים על שולחן הכנסת ומתפרסמים בציבור (מרים בן-פורת "מבקר-המדינה ופסיקת בית-המשפט העליון" ספר זיכרון לגד טדסקי – מסות במשפט אזרחי 93, 95 (יצחק אנגלרד, אהרן ברק, מרדכי ראבילו וגבריאלה שלו עורכים, 1995) (להלן: בן-פורת "מבקר המדינה")).

 

21. בפסיקתנו נקבע כי חוות דעתו של המבקר אינה בבחינת פסק דין והליך הביקורת אינו בגדר הליך שיפוטי או מעין-שיפוטי, ולפיכך להמלצות המובאות בחוות הדעת אין תוקף משפטי מחייב (בג"ץ 4870/10 בלום-דוד נ' מבקר המדינה, פסקה 22 (לא פורסם, 23.6.2011)). מבקר המדינה אינו יכול לאכוף במישרין על הגוף המבוקר לעשות פעולה, להימנע מעשייה או לבטל החלטה שקיבל. כמו כן, אין בכוחו לאכוף על הגוף המבוקר פעולה על-פי נורמות התנהגות שנקבעו על-ידו (בן-פורת "מבקר המדינה", בעמ' 95).

 

על-אף שהמחוקק לא הקנה למבקר את הסמכות לצוות במישרין על הגורמים המבוקרים לתקן את הליקויים שהועלו ולנהוג על-פי הנורמות שקבע, אין להקל ראש במשקל ממצאיו והמלצותיו. דו"חותיו השנתיים של המבקר מוגשים לראש הממשלה, המעביר הערותיו למסקנות הביקורת תוך עשרה שבועות מיום קבלת הדו"ח. ההערות כוללות הן את החלטות ועדת השרים לענייני ביקורת המדינה שהתקבלו בעקבות דברי המבקר, הן את תגובת המבוקרים לדו"ח. דו"ח המבקר – יחד עם הערות הממשלה, תגובות הגופים המבוקרים ודיווח על תיקון ליקויים שנתגלו בדו"חות קודמים – מונחים על שולחן הכנסת (סעיפים 15 ו-16 לחוק מבקר המדינה; ראו לדוגמה: הערות ראש הממשלה לדוח מבקר המדינה 62, חלק ראשון (2012); דוח מעקב אחר תיקון ליקויים וביצוע החלטות ועדת השרים לענייני ביקורת המדינה, כרך א' (2011)).

 

ויובהר: גם אם המלצות מבקר המדינה אינן מחייבות במישרין את הרשות לנהוג על-פיהן, הרי שהן משפיעות על האופן שבו עליה להפעיל את שיקול דעתה. אם הגוף המבוקר אינו מיישם את ההמלצות, רובץ עליו נטל לנמק את החלטתו בנימוקים בעלי משקל (השוו: בג"ץ 766/87 צוקר נ' ראש עיריית תל-אביב-יפו, פ"ד מב(2) 610, 619-618 (1988); כן ראו בן-פורת "מבקר המדינה", בעמ' 95, 109). ברי כי התעלמות גורפת ובלתי מנומקת מהמלצות המבקר, לא תוכל להיחשב לסבירה. גם אי-מתן משקל מספק להמלצות המבקר עלול, בנסיבות מסוימות, לעלות כדי אי-סבירות. על הגוף השלטוני לבחון את ההמלצות לגופן, תוך שהוא מעניק להן את המשקל הראוי (השוו: בג"ץ 935/89 גנור נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד מד(2) 485, 521-520 (1990); כן ראו בן-פורת, חוק יסוד: מבקר המדינה, בעמ' 14-13). שקילה ואיזון ראויים עשויים, בחלק מן המקרים, להצדיק אימוצן של מסקנות המבקר והמלצותיו, ובמקרים אחרים – להביא לתוצאה שונה.

[shugiflex]

אני חולק על ההבחנה ששום דבר מהמלצות המבקר אינו מיושם, המלצות רבות מיושמות.

משרד המבקר עוסק בעיקר במנהל תקין ולא במהות. כך למשל, פרויקט כיפת ברזל זכה לביקורת חריפה של מבקר המדינה משום שכל מיני פרוטוקולים לא התבצעו לפי איזה תקן שקר כלשהו ותהליך קבלת ההחלטות לא התבצע לפי תקן שקר כלשהו אחר. למזלנו מובילי הפרויקט לא התרגשו מדו"ח המבקר והמשיכו להריץ את הפרויקט עד לתוצאה המוצלחת.