מבקש טיפים לחיים,מבעלי ניסיון

[natio2]

אם אתה עובד לפחות את ה8 שעות ואתה מבלה עם חברים או מחוץ לבית עוד שעתיים מה נשאר לך לראות את ההורים שעה ביום ? או אפילו לא ?

 

אז לדעתי תשאר בבית של ההורים כי לחיות בשכירות (אפילו שזה שותפים ) זה ממש לא קל אם אין עזרה מההורים.

 

תחסוך כל שקל שאתה יכול כדי שתוכל לשלם שכירות ל3-4 שנים (לימודים) +עוד כל מיני הוצעות מיותרות שהיו לך .

 

 

תחשוב ממוקד מטרה : לימודים , לימודים , לימודים .

ברגע שתחשוב על המטרה תנסה למקסם אותה, לכמה שיותר איכות חיים בתקופת הלימודים, ככה תוכל גם להנות, וגם לרכוש השכלה .

בלי דאגות לכסף.

 

 

בהצלחה..

[edan82]

כבודם של לימודים במקומם מונח אבל ממתי הם הפכו להיות ״מטרה״?....

 

המטרה היא להשיג עבודה איכותית שתניב שכר גבוהה ככל הניתן, בחלק מהמקרים (אולי ברובם) לימודים יהיה אמצעי\אבן דרך בדרך להגשמת המטרה.

 

הלימודים כלימודים אינם מטרה, אולי כשתיהיה בן 50 עם ארגזים של כסף בבנק ותרצה ללמוד משהו בשביל הכיף.

[sperial]

עידן, כנראה שהמטרה שלך היא כסף, כסף, כסף. זו גישה מסויימת מאוד, לא כל אחד יסכים לה.

יש אנשים שבגיל 8 מחליטים שם רוצים להיות רופאים, או מהנדסים, או גננות, או תלמידי-חכמים, וברור להם שהם יחושו מסופקים אפילו אם חשבון הבנק שלהם לא יהיה נפוח. לאנשים כאלה הלימודים יהיו מטרה עד שיוגשמו, ואז יוחלפו במטרה אחרת שיכולה להיות כלכלית אבל גם אחרת. זו גישתו שת MB בשלב זה בחייו.

[edan82]

לא צריך להתייפייף, המטרה של רוב החבר׳ה בשנות ה-20 היא לעשות כסף.

 

איפה ראית שזו גישתו של MB, ללכת ללמוד למען הגשמה עצמית?

 

רוב האנשים שאני מכיר שהלכו ללמוד תכנות מחשבים, הנדסאים ושאר מקצועוצ עשו זאת במטרה להתקבל לעבודה שתניב עבורם שכר גבוה.

[sperial]

הוא כתב שמטרתו כרגע היא לימודים. אני העליתי את נושא ההגשמה העצמית בתגובה לפוסט שלך.

 

וד"א פוסט אחר שלך בשרשור מקביל מראה יפה מאוד איך מטרות בחיים משתנות. אנשים לא הולכים לקריירה צבאית מתוך מטרה כלכלית - אלא מתוך אתגר, או האפשרות לנהל ולפקד בגיל צעיר, או מתוך ציונות וערכים שעליהם חונכו.

[edan82]

הוא לא כתב בשום מקום שזו מטרתו, הוא רק ציין שלא התקבל למוסד האקדמאי בו היה מעוניין.

 

ובכל אופן, זה לא סותר את מה שכתבתי ידידי בפוסט השני, זה שמטרות ותכניות בחיים משתנות, מי כמוני יודע וזה ברור שמי שרוצה לפתח קריירה צבאית לא עושה את זה משיקולי הכנסה גבוה אלא מתוך שיקולים אידיאולוגיים\ציוניים וגם רצון לפיתוח עצמי, הכסף אינו שיקול.

 

זה עדיין לא משנה את העובדה שרוב הצעירים בוחרים מסלול לימודים שיוכל לעזור בקבלת שכר גבוה ככל הניתן בתחום עיסוק שהוא מושך אותם ככל הניתן.

 

אם את האנשים כאן הכסף פחות היה מושך כנראה שהיו נפתחות בארץ הרבה סדנאות לשיפור רכבים....

[M.B]

עוד שאלה,

האם יש אפשרות לבקש מהבנק במועד חיוב הבא של האשראי נניח,

לחייב את כל התשלומים העתידיים שקיימים בחשבון?

[Liviur]

כן.

 

אתה יכול בכל רגע נתון להתקשר ולבקש מהם להוריד אפילו מיידית (מיידית = עד שלושה ימי עבודה)

 

ליביו

[discoTD5]

טיפים לחיים:

1. בלי אשראי. יש כסף- תקנה. אין כסף-אל תקנה.

2. חתונה זו הדרך היקרה ביותר להשיג ז'Iן בחינם.

3. לימודים אקדמאיים - מפתח סטטיסטי מוצלח לניבוי כושר השתכרות עתידית.

4. תתחיל לחסוך לפנסיה כבר מחר בבוקר.

5. לפני כל הוצאה כספית תשאל את עצמך את השאלות הבאות:

5.1 איך הסתדרתי קודם?

5.2 מה יקרה אם אדחה את הקניה למחר?

5.3 האם רכישה זו תעשה אותך מאושר? לכמה זמן עד שתצטרך את הסיפוק הבא?

בדרך כלל התשובות הן:

5.1 בלי שום בעיה

5.2 כלום

5.3 לא. שעות ספורות עד ימים בודדים.

 

6. כל עבודה מכבדת את בעליה.

 

בהצלחה בחיים,

[sperial]

עוד שאלה,

האם יש אפשרות לבקש מהבנק במועד חיוב הבא של האשראי נניח,

לחייב את כל התשלומים העתידיים שקיימים בחשבון?

 

אפשר, אבל עולה עמלות שמנות של עשרות ש"ח לכל עסקה. לא כדאי.

[בנצי]

קודם כל קצת רקע:

כמעט בן 22,

מה שהפריע לי הוא שהרבה חברים שלי שהיו במצב הזה מצאו את עצמם מושכים את הנושא עוד ועוד ובסופו של דבר עדיין לא מוצאים את עצמם גם בגיל 24. אח"כ שהם כן מוצאים את עצמם הוא מבינים שהם בני 24, לפעמים גם יותר, ללא תואר, ללא נסיון תעסוקתי, ללא חסכונות..

 

אבל, וזה אבל גדול, כשהחלטתי ללכת במסלול הזה לא רציתי למצוא את עצמי בעוד כמה שנים זקן ממורמר מסתכל אחורה ואומר לעצמי שלא ניצלתי את הנעורים. השתחררתי, התחלתי לעבוד, קרעתי את התחת ולא נהנתי...

בהצלחה

 

וואו, אם גיל בגיל 24 אפשר להיות זקן ממורמר, מה אני אומר? אני כמעט בן 27, אין לי השכלה מי יודע מה, לפי התחזיות אני אמור לחזור לארץ בבושת פנים בשביל יונדאי אקסנט חבוטה, אך המרמור, הכאב הזה.... מה עושים?

 

השכלה זה טוב, אך כמו שעידן אמר, אותנו מעניין כסף, אותי אישית מעניין הפאן של החיים, אני כמעט בן 27, בדיוק פתחתי עסק חדש, בחיי הקצרים הספקתי לעסוק בתחומים רבים והיו לי עליות וירידות, היה תקופות שבהן לא חשבתי פעמים לפני שבזבזתי 100K ש"ח והיו תקופות שבהן ספרי את המטבעות בכיס, למדתי דבר חשוב, כדי להצליח בחיים צריך לקחת סיכונים, צריך לנסות וכן בגלל שאני עדיין צעיר אני מעדיף לקחת את הסיכונים כרגע כשאין הרבה מה להפסיד, ללמוד מהניסיון, להכשל להצליח ולהמשיך הלאה.

למדתי שמינימום הוצאות קבועות זה הדבר הכי חכם שיש, היו תקופות שידעתי שכל מה שאני צריך בשביל להעביר את החודש זה 1K$ וחייתי בצמצום והכל בזמן של השקעה במטרה בלי ידיעה ממשית אם היא תניב פירות בשרניים, ושרדתי את התקופות הללו, תמיד ידעתי איך לנצל את המצב כדי להנות מהחיים וזה מה שנותן את האנרגיות להמשיך לדחוף.

אני מסכים עם תגובות רבות בשרשור, ואני מסכים מאוד עם דיסקו, עם כל הכבוד לכסף, כשאין את החופש הרוחני אין את הכוח לעשות שינוי משמעותי.

 

אני לא אומר שצריך לקחת את הסיכונים שלקחתי, או לעשות את הטעויות שעשיתי, אבל אני ממליץ לחזק את הרוח ולהשקיע בדעה צלולה לפני שחושבים על כסף או התקדמות, כי אם יש משהו שיהרוס את הכל זה אנרגיות שליליות מסביבך.

 

לא צריך ערמות של כסף כדי להיות מאושר אבל מומלץ, וזה כן עושה את החיים קלים יותר, אבל הכל מתחיל מתפיסה.

אני בחרתי לעזוב את ישרHELL ולתת את התחת בארה"ב, אכלתי פה חרא אבל תמיד עשיתי זאת עם חיוך והבנה שהכל בידיים שלי.

ואני יודע איפה עשיתי טעויות ועשיתי טעויות כי הרשתי לעצמי ואני לא מצטער על כלום, אני מאושר, בין אם יש לי או אין לי.

 

העצה שלי אלייך היא בצורה הפרקטית ביותר:

תיקח עוד עבודה, תנסה להכפיל את הכנסותייך, אתה כרגע עובד כמלצר 5 ימים בשבוע ולפי מה שכתבת אתה לא עובד במקום מכניס במיוחד, אם נעים לך שם תשאר ותמצא עבודה צדדית, אם אתה רעב לשינוי תמצא מקום שבו תעשה יותר כסף, למלצרים יש פוטנציאל אדיר במקום הנכון, מסעדה יקרה שעובדת טוב תכניס יותר כסף, בישראל עבדתי בעבודה אחת 5 ימים בשבוע ובסופ"ש עשיתי משלוחים של פיצה ב1+1 בדיזנגוף סנטר, מה שהוסיף לי כ3200 ש"ח בחודש, ואהבתי את העבודה.

אין לך ממה לפחד, החיים זה לא דבר מסובך כ"כ, ואכזבה מהחיים היא דבר שמגיע מציפיות גבוהות ללא עשיה, אם אתה עושה אתה מסופק, ככה אני רואה את זה.

 

כרגע אני מפרפר כבר חודש ימים, יוצא מהבית ב7 בבוקר וחוזר בין 8 ל10 בלילה ולעתים גם יותר, מה שאני מכניס לבנק מכסה לי את ההוצאות אבל לאן שאני לוקח את החיים שלי זה העיקר, אני משקיע בעתיד, מעבודה קשה מגיעים לפירות, וסבלנות זה מצרך נדיר אך הכרחי.

אתה בן 21, אם תחזיר אותי 6 שנים אחורה אני יודע שאעשה את אותם הדברים שעשיתי כי זה רק חישל ולימד אותי, (למרות שהייתי עוזב את הארץ מוקדם יותר).

 

והנה משפט של בודהה: "האויב הכי גדול שלך לא יכול להזיק לך כמו מחשבותייך אם לא תשתלט עליהן".

האדם בורך ביכולת לחשוב, אתה נותן משקל לדברים שמטרידים אותך בחיים, תנקה את הראש, תזרום ואל תפחד, עצם פתיחת השרשור מעיד שיש לך חשיבה בוגרת ואני אישית מעריך את זה מאוד.

[Liviur]

זה כנראה תלוי בכרטיס וההסדר מול הבנק.

לא ממזמן עשיתי חיוב מיידי של כמה עסקאות והעלות היחידה היתה עלות השיחה שלי לבנקאית שעשתה את זה בזמן אמת איתי מול החברת אשראי.

 

ליביו

[hans]

כרגע יש לי רכב משלי שההורים משלמים עליו,ואני משלם על הדלק,נוסע ב1200-1500 ק"מ בחודש בממוצע.

בזמן האחרון,נהיה קצת הרגשה של מחנק בבית,אני מרגיש שאני צריך יותר ספייס לעצמי, בלי סינג'ורים מיותרים של ההורים של ללכת לפה ולשם ולעזור פה וכאן כל פעם שאני פותח עיניים בבוקר או חוזר מהעבודה בערב.

אתה יכול לעשות עסקה מאוד פשוטה עם ההורים:

החל מעכשיו אתה משלם בעצמך על הרכב וגם שוטף כלים פעמיים בשבוע,

והם לא מסנג'רים אותך יותר.

 

נראה לי הוגן.

 

- - - - -

 

אגב, ההורים ימשיכו לסנג'ר ולבקש טובות מדי פעם גם אחרי שתצא מהבית,

וזה נורמלי לגמרי (בגבולות ההיגיון הסביר). כולנו בני אדם.