Jump to content
  • הצטרפו למשפחה

    היי, היי אתה (או את) שם!

    אנחנו יודעים, נחמד להיות אנונימי, ולמי בכלל יש כוח להירשם או להיות עכשיו "החדשים האלה".

    אבל בתור חברי פורום רשומים תוכלו להנות ממערכת הודעות פרטיות, לנהל מעקב אחרי כל הנושאים בהם הייתם פעילים, ובכלל, להיות חלק מקהילת הרכב הכי גדולה, הכי מגניבה, וכן - גם הכי שרוטה, באינטרנט הישראלי. 

    אז קדימה, למה אתם מחכים? בואו והצטרפו ותהיו חלק מהמשפחה הקצת דפוקה שלנו.
     

דיון בשיטות עדכניות למדידת צריכת זרם פרזיטית (פוצל משרשור זליגת זרם בגולף 5)


חיים יוד
שימו לב! השרשור הזה בן 4835 ימים, שזה ממש ממש הרבה. נא המנעו מהקפצה שלו והקפיצו אותו אך ורק אם אתם פותחי השרשור ו/או יש לכם עדכון רלוונטי לנושא. אם יש לכם שאלה, נא פתחו שרשור חדש.

פוסטים מומלצים

יש עוד כמה מכשולים שעובדים בשיטה הזו, מעבר למה שנאמר כמובן על מצבם של מכשירי המדידה שנמצאים במוסכים וכן הפרובים שלרוב מצבם לא מזהיר (מדובר במוסך ולא מעבדה) לבדיקות מתחים כל כך נמוכים:

יש דגמים בהם יש נתיכים סגורים לגמרי ללא אפשרות לבדוק מפל מתח בכלל שלא לדבר על סתם בדיקת מתח עם רב מודד. גם לא תמיד יש גישה מאחורי בית הנתיכים (קופסה סגורה ואטומה).

יש נתיכים מרובעים עם כיסוי פלסטיק שקוף, שאם מנסים לפרק את הכיסוי עלולים פשוט לשבור אותו ואז פוגעים במיגון של הנתיך.

יש נתיכים מזוייפים בשוק, בעלי ערך שגוי ולא תמיד ממבט אפשר לזהות שמדובר בנתיך כזה ואפשר לקבל נתון של מפל מתח שיגרום לך להשקיע זמן רק בבדיקות נלוות עקב קריאה לא נכונה.

צריך להתנסות במספר מדידות עד שמקבלים מושג לגבי ערכים תקינים ולא תקינים במעגלים שונים.

 

מצד שני האלטרנטיבה של ניתוק נתיכים, בהנחה שאין בעיה למחוק תקלות לאחר מכן, גם יכולה להיות מטעה, אם לא מזהים עליית צריכת זרם, עקב התעוררות קו CAN, כמשהו תקין שיכול לקרות.

אני מניח שגם במקרה שבוחרים לעבוד בשיטה זו כדאי להתאמן קודם ולעשות ניסוי, כמה בערך עליית זרם עקב התעוררות מערכות תקשורת, זה תקין ופשוט להתעלם ולהמשיך לחפש באדיקות את המעגל הסורר.

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

  • תגובות 41
  • פורסם
  • תגובה אחרונה

המגיבים הפעילים ביותר בשרשור

המגיבים הפעילים ביותר בשרשור

ציין דניאל שיש תיבות נתיכים אטומות וגם אם לא הגישה מאחור בדר"כ קשה.

 

לגבי מכשירי המדידה- הרי ברור שכל מוסך שרוצה להתעסק עם רכבים עדכניים צריך מכשור מתאים ולדעתי בכלל זה גם רב מודד מכובד. הזבללה ב-50 ש"ח שרוב המוסכים עובדים איתם זה פשוט בדיחה. כנ"ל לגבי פרובים. פלוק ציינו שכדי לא לקבל סטייה גדול ברזולוציה של 0.01mA צריך לשמור על הפרובים באותה טמפ'. דרישה סבירה במקרבה שלנו. הדיוק יספיק לאיתור מקור הזליגה.

 

לגבי פיוזים שלא ניתן לדגום, אכן בעיה.

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

אפשר לדעתי לתקוע אותם מהצד האחורי של התיבה או ע"י דוקרנים אם מזהים את החיווט.

לא ממש, רוב התיבות נתיכים הם קופסא סגורה עם מחברים, אולי אפשר להתחבר למחברים אבל זה מאוד ארעי ולא ישים כל כך בתנאים של מוסך, בטח כאשר אתה רוצה לנתק את הנתיך באותו זמן שאתה מחובר מהצד השני לחווט.

 

ציין דניאל שיש תיבות נתיכים אטומות וגם אם לא הגישה מאחור בדר"כ קשה.

 

לגבי מכשירי המדידה- הרי ברור שכל מוסך שרוצה להתעסק עם רכבים עדכניים צריך מכשור מתאים ולדעתי בכלל זה גם רב מודד מכובד. הזבללה ב-50 ש"ח שרוב המוסכים עובדים איתם זה פשוט בדיחה. כנ"ל לגבי פרובים. פלוק ציינו שכדי לא לקבל סטייה גדול ברזולוציה של 0.01mA צריך לשמור על הפרובים באותה טמפ'. דרישה סבירה במקרבה שלנו. הדיוק יספיק לאיתור מקור הזליגה.

 

לגבי פיוזים שלא ניתן לדגום, אכן בעיה.

אז מצאת את נתיך שדרכו עבר זרם פרזיטי, שם זה לא נגמר..(כנ"ל לגבי השיטה הותיקה של ניתוק נתיכים) יש נתיכים שמזינים לא פחות מ 20 צרכנים שונים הפזורים ברכב!

 

שורה תחתונה, לא משנה באיזה דרך בחרת לבדוק את הרכב, חיפוש אחר צרכן פרזיטי היה ונשאר סיפור מהת*ת, והרבה מההצלחות באיתור בעיות כאלו, לפחות מניסיוני האישי בתחום, הוא בזכות הכרת המותג ברמה גבוהה (במיוחד הכרת ארכיטקטורת מערכת החשמל), בעיות קודמות וחוזרות על עצמן, בולטינים של היצרן, ניסיון פרקטי בביצוע הבדיקות בצורה מהירה והבנת התוצאות.

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

חברים,

 

כבר מזמן סוכם שרכבים מודרנים דורשים ציוד מתקדם וצוות טכני מקצועי בכדי לאתר ולתקן תקלות, לכן הסוגייה של מכשיר המדידה אינה רלוונטית מכיוון שכול מוסך מורשה הייבואן מחזיק ציוד מדידה מקורי או פלוק מאחת הסדרות המתקדמות.

 

יש רצוי ויש מצוי 8) אכן ייצרן ציוד המדידה פלוק מציין שיש לבצע כיול למכשיר אחת לשנה. הפלוק שברשותיי דגם פלוק 87 שנקנה באייבי לפני מספר שנים, לפי המספר הסידורי הוא יוצר לפני כ-15 שנים ולא עבר כיול מעבדתי לפי תקן XXX או YYY .

מבדיקה שערכתי מול ציוד מעבדתי במעבדה של גיסי הסטיה של הפלוק היא מינורית וממש לא אישו למדידות שציינתי (בהמשך אני הצרף תמונות של בדיקת הפלוק באמצעים פרמטיביים).

 

אכן שכחתי לציין שבפרובים שהשתמשתי איתם לשם ביצוע הבדיקות הם פרובים שהשחזתי להם את הקצה לפני מספר שנים בכדי שאוכל לבדוק קונקטורים ופיוזים עם מוליכים גלויים בחלק העליון.

 

כפי שדניאל ציין גם ברכב שברשותיי הפיוזים מסוג MINI (מקורים) הם ללא אפשרות גישה בחלק העליון לכן לשם גישה לחלק האחורי של הפיוז יש לפרק 2 ברגים של מחזיק הפיוזים.

איזה כייף לי :)

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

יש עוד כמה מכשולים שעובדים בשיטה הזו, מעבר למה שנאמר כמובן על מצבם של מכשירי המדידה שנמצאים במוסכים וכן הפרובים שלרוב מצבם לא מזהיר (מדובר במוסך ולא מעבדה) לבדיקות מתחים כל כך נמוכים:

יש דגמים בהם יש נתיכים סגורים לגמרי ללא אפשרות לבדוק מפל מתח בכלל שלא לדבר על סתם בדיקת מתח עם רב מודד. גם לא תמיד יש גישה מאחורי בית הנתיכים (קופסה סגורה ואטומה).

יש נתיכים מרובעים עם כיסוי פלסטיק שקוף, שאם מנסים לפרק את הכיסוי עלולים פשוט לשבור אותו ואז פוגעים במיגון של הנתיך.

יש נתיכים מזוייפים בשוק, בעלי ערך שגוי ולא תמיד ממבט אפשר לזהות שמדובר בנתיך כזה ואפשר לקבל נתון של מפל מתח שיגרום לך להשקיע זמן רק בבדיקות נלוות עקב קריאה לא נכונה.

צריך להתנסות במספר מדידות עד שמקבלים מושג לגבי ערכים תקינים ולא תקינים במעגלים שונים.

 

מצד שני האלטרנטיבה של ניתוק נתיכים, בהנחה שאין בעיה למחוק תקלות לאחר מכן, גם יכולה להיות מטעה, אם לא מזהים עליית צריכת זרם, עקב התעוררות קו CAN, כמשהו תקין שיכול לקרות.

אני מניח שגם במקרה שבוחרים לעבוד בשיטה זו כדאי להתאמן קודם ולעשות ניסוי, כמה בערך עליית זרם עקב התעוררות מערכות תקשורת, זה תקין ופשוט להתעלם ולהמשיך לחפש באדיקות את המעגל הסורר.

 

מתוך הארות שרשמת ניתן להסיק שהמכונאים לא עובדים לפי כללים ושיטות עבודה מקצועיות ומקובלות וזה בעיה בכול סוג עבודה שהמכונאי יבצע ולאו דווקא בבדיקת צריכת זרם פרזיטי.

 

גם מד-מומנט, מיקרומטר וקליבר יש צורך לבצע כיול שנתי. לדוגמא, בכדי שמדידת קוטר גל הארכובה תהייה מדוייקת יש צורך לנקות את גל הארכובה משמן ומלכלוך ואת השפתיים של המיקרומטר לפני המדידה ומי שלא עובד בצורה מקצועית בעיה שלו (ושל הלקוח).

 

קח לדגומא מכשיר מסוג מידטרוניק 815 או דומה ותתפלא לגלות שאם קטבי המצבר או/גם התנינים מלוכלכים או קיימים 'רעשים חשמלים' שנוצרים בגלל פעילות של ציוד חשמלי הם עלולים לגרום לקריאה שגוייה מהסיבה הפשוטה שעיקרון הפעולה הוא בדיקת מוליכות/התנגדות של המצבר.

 

הרעיון שרשמת לנסות להתעלם מעלית צריכת הזרם עקב התעוררות ערוץ התקשורת היא בעייתית מאוד מכיוון שהוצאת פיוז X ולאחר מכן הוצאת פיוז Y יגרמו לקפיצת זרם שונה, ייתרה מזאת יש צורך לחכות פרק זמן מסויים עד אשר הערוץ יחזור למצב שינה לפני הוצאת הפיוז הבא, לכן אני לא רואה בשיטה זו פיתרון טוב יותר ממה שהצעתי קודם לכן.

 

הבעיה היחידה ולמעשה די קריטית ומגבילה בשיטה שרשמתי היא פיוזים הסגורים או פיוזים מאיכות לא ידועה.

איזה כייף לי :)

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

מרק, אני אולי קטנוני אך מספר הסתייגויות.

 

-לא מוסברת שגיאת המדידה במד הזרם, כשנכתב "± 1.3% of reading ± 5 digits " אז לא מובן אם השגיאה היא מהערך הנמדד או מ"סקלה מלאה". למקרה הראשון קצת קשה לי להאמין לאחר הניסיון המאכזב שהיה לי עם רכיבי אפקט האל/סנסורים מגנטיים (שגיאה של יותר מאחוז עקב שינויי זווית) והמקרה השני מתאר שגיאת מדידה של 50 מילי אמפר.

 

-מיכוון שאני מצפה ממוסך רציני שיחזיק, ירכוש וישתמש בציוד מקצועי כדי לאתר תקלות לא טריוויאליות אז נראה לי כי הוצאה של כ-2500 שקלים לא אמורה להיות היסטרית.

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

מרק, אני אולי קטנוני אך מספר הסתייגויות.

 

-לא מוסברת שגיאת המדידה במד הזרם, כשנכתב "± 1.3% of reading ± 5 digits " אז לא מובן אם השגיאה היא מהערך הנמדד או מ"סקלה מלאה". למקרה הראשון קצת קשה לי להאמין לאחר הניסיון המאכזב שהיה לי עם רכיבי אפקט האל/סנסורים מגנטיים (שגיאה של יותר מאחוז עקב שינויי זווית) והמקרה השני מתאר שגיאת מדידה של 50 מילי אמפר.

 

-מיכוון שאני מצפה ממוסך רציני שיחזיק, ירכוש וישתמש בציוד מקצועי כדי לאתר תקלות לא טריוויאליות אז נראה לי כי הוצאה של כ-2500 שקלים לא אמורה להיות היסטרית.

 

אתה מדבר על מדידת זרם ואני על מדידת מתח, אביב משום מה הכניס את הגודל זרם בהודעה שלו וכנראה שלאביב יש תשובות לשאלתך.

איזה כייף לי :)

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

מכשיר מעולה אבל מחירו של צבת כזה עשוי להיות כ-2500 שקלים בישראל.

אני מתכוון להודעה הזאת. ממבט ראשון לא נראה כי צבת כזאת תוכל למדוד צריכת זרם פרזיטית.

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

הורדתי עוד DS של המודד הזה כדי לנסות להבין את הנושא של הדיוק והאמת שגם אני לא בטוח שאני מבין למה הם התכוונו. אני לא מומחה בנושא מכשור ושגיאות מדידה, אני מניח שאנשים שמתמחים בזה ייטיבו להבין מאיתנו למה התכוון המשורר.

 

בכל מקרה מדובר במכשיר עם רזולוציה של 1mA בסקאלה של 40mA, ושגיאה של 1.3% גם בסקאלה מלאה בתחום זה משמעו כחצי מילי אמפר, שזה הרבה יותר ממספיק למדידת זרם פרזיטי. מעבר לזה המכשיר גם מוגדר באופן מפורש כ- High Accuracy.

 

אגב אני בטוח שאם חוקרים קצת את האתר של פלוק אפשר לקבל תשובה מדוייקת לנושא איך השגיאה מוצגת בספרות שלהם.

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

שימו לב! השרשור הזה בן 4835 ימים, שזה ממש ממש הרבה. נא המנעו מהקפצה שלו והקפיצו אותו אך ורק אם אתם פותחי השרשור ו/או יש לכם עדכון רלוונטי לנושא. אם יש לכם שאלה, נא פתחו שרשור חדש.

הצטרף לדיון

ניתן לפרסם הודעה כעת ולהירשם לאתר מאוחר יותר. במידה וכבר יש לך חשבון בפורום, התחבר כעת בכדי לפרסם באמצעות החשבון שלך.

Guest
הגב לנושא זה...

×   התוכן שהדבקת מסוגנן.   הסר סיגנון

  Only 75 emoji are allowed.

×   הקישור שלך הוטמע אוטומטית בגוף ההודעה.   הצג כקישור רגיל

×   התוכן הקודם שלך שוחזר.   ניקוי העורך

×   You cannot paste images directly. Upload or insert images from URL.


×
×
  • תוכן חדש...