מכונית חשמלית - האם היא מאיימת על עצם קיומה של המכונית הסטנדרטית בטווח הקרוב? [כ"ע]

[ד"ר פוליצ'וק]

הקומוניזם מהסוג הנוקשה ביותר שרד יפה בסין והציג יכולת התפתחות ושילוב מעולה בתנאי העולם המשתנים. בכלל הייתי מתייחס לאו דווקא למעטפת אידאולוגית כזאות או אחרת, אלה לתוכן הכלכלי. עד כמה המדינה מעורבת לטוב ולרע בניהול הכלכלה וחיי היום יום של האזרחים. כך למשל ביורופה יש יותר "קומוניזם" מאשר עצלינו או בארה"ב. גם בתוך אירופה ישנם ההבדלים. כך למשל הממלכה המאוחדת היא יותר בכיוון של הקפיטליזם החזירי ואילו המערכת בנורווגיה לא רחוקה ממה שהיה פעם בברה"מ לשעבר.

 

לדעתי עצלינו בישראל לא היה מזיק קצת יותר כוח בידי הממשלה שהייתה להתבטה ביכולת להזיז פרוייקטים כאלה ואחרים (למשל רכבת לאילת), למנוע את הנפילה בהסכלה, לטפל בשכבות החלשות וכו וכו. המצב של אימפוטנטיות של המערכת הפוליטית, כאשר העיניינים מנוהלים על ידי הפקידות האנונימית שמחוברת לבעלי ההון אומנם רחוק מקומוניזם, אך גם כן לא הכי בריא ומושלם.

[ד"ר פוליצ'וק]

ועוד כמה מחשבות שאולי לא קשורות ישירות לפורום. דווקא בתחילת שנות ה-60 לברה"מ הייתה ההזדמנות להשתלב בכלכלת העולם. היצור הסובייטי אז עדיין היה תחרותי. כך לדוגמה רכבי וולגה היו מוצר מבוקש במערב ואף אופנתי בין נהגי מוניות בלונדון. עד עצם היום הזה הם רכבי אוספנות יקרים ביותר וישנם אמריקאים ואנגלים למטיילים ברחבי חבר העמים בחיפושים אחרי אקזמפלרים שמורים. אילו המשטר היה ממשיך ברפורמות ולמשל היה אופך את מפעל הוואז לקאוופרטיב ומשחרר אותו משליטה הבורוקרטית - יתכן והיה הופך לשחקן די חשוב בשוק הרכב העולמי. אגב באותה התקופה חלק מהקולחוזים הפכו למשקים עצמיים (בניגוד ל"סובחוזים" שנשארו בבעלות המדינה). היו בין היתר קולחוזים המיליונרים לסיפקו בתים פרטיים ורכבים לכל חבר. אלה המדיניות של מחירי הקנייה, ניהול השוק על ידי ביורוקרטים שלא הבינו דבר וחצי דבר בכלכלה חנקה את סממני ההתפתחות. בשנות ה-70 כוחות השוק הולידו יצור מחתרתי של מוצרי הצריכה ומיליונרים סמויים. כך למשל סבה שלי היה איש עסקים במחתרת. הוא בנה את בית הקברות היהודי בלנינגרד, מקום מדהים ביופיו. מצד אחד הוא הרוויח הון, מצד שני היה מתסכן יום יום במעצר. ההתפקחות של המשטר בא באמצע שנות ה-80 וזה היה מעט מדי ומאוחר מדי. במקום להלבין את עיסקיהם של אנשים כמו סבי, המשטר הכניס שחקנים חדשים לשוק - ראשי הפשע המאורגן. מערכת הפניטנציארית הפכה אז למדינה בתוך מדינה. לא הייתה להם שום יכולת ורצון יצרני וההיסטוריה ידוע.

 

ולגבי מדינתינו - לא יזיק ללמוד מההיסטוריה - בפרט מסיפורה של ממלכת ירושלים שהתקיימה בארץ הקודש במשך 200 שנה. תוך כמה עשורים ממלכת ירושלים הגיעה להתפוררות השלטון הרכזי ונוהלה על ידי בעלי הממון האיטלקיים. לאותם בעלי הממון כמאט ולא היה אינטרס בפנים הארץ אלה בערי הנמל והמסחר שם. ולמרות מסעות הצלב המוצלחים שבכל פעם יכלו להחזיר לממלכת ירושלים את פנים הארץ אשר היא הפסידה פעם לסאלאח-עד-דין, השלטון ה"ירושלמי" שישב כבר בעכו לא גילה בה שום עניין. הממלכה הצטמצמה מעשור לעשור, המלכות עברה מעבר לים (הקיסרים הגרמניים צירפו לעצמם את התואר "מלכי ירושלים" ונשאו אותו עד לשנת 1918. העיר עכו הנוצרית נפלה לידי ממלוקים בסוף המאה ה-13.

 

הסיפור של "מדינת תל אביב" ופשיטת רגל של הפריפריה בימינו הוא עצוב ומדהיג.