עכשיו כבר מותר לגלות-מהפכה במשפחת המלוכה.

[דורון סגל]

אדוני הסופר/משורר, יואיל לכבדינו בנוכחותו בפארק הלאומי ברמת גן??

[השושנים]

כבר שלושה שבועות שסופי נחה לה תחת הכיסוי, מאז הפציעה האומללה שלי אין באפשרותי לרכב, בזמן הזה איבדה סופי את הטסט ואין דרך כרגע עד שאשוב לרכב להעביר אותה טסט חדש.

האילוץ לנהוג ברכב ארבע גלגלי מחזיר אותי שוב ושוב ליעילות ולנוחות השימוש של נסכתי האהובה, על מנועה החלש והרועש, על הנדסת האנוש הגרועה שלה, על הקופצניות והלכלוך, הריח והסכנה.

אין אהבה אמיתית כמו האהבה הישנה, ולא יעזרו החידוש והנוחות המזגן והרדיו, כי כשאתה תקוע בפקק, מחפש חנייה, או נאלץ ללכת דרך ארוכה בגשם למקום חפצך בדיוק אז אני נזכר בה, ואז הכל פשוט הכל נסלח לה!

הגעגוע מגביר את התחושות, והרצון לשלב הילוך ולצאת לדרך איתה גובר מיום ליום, לקראת הטסט הצלחתי להשיג מס' נורות 6V עבורה (תודה חיים) והן ממתינות לאחד מסופי השבוע לצורך טיפול הרכבה ולטסט. אני ממש מקווה שכבר ביום שישי הבא למפגש בי-ם אוכל כבר להגיע רכוב כנדרש - רן

[השושנים]

גשם מכה בכל, הכיסוי של סופי ספוג, היתרון היחידי שניתן למצוא הוא רק שהכיסוי ניראה נקי יותר ומריח פחות...

מהשלוליות הקרובות ניתזות טיפות מים גדולות, ושמן צף על המים צובע אותם במגוון צבעים וטבעות, מזכירים לי שבגלל התאונה לא הספקתי למרוח את סופי בווקס החורף שלה, הימים הקייציים גרמו לי להאמין שיש עדיין מספיק זמן לכך, אבל ל"מישהו" היו תוכניות אחרות. האצבע כבר כמעט ולא כואבת, בשישי הבא אשתדל להעביר את סופי טסט, יש לי הרגשה שכבר אוכל לרכב עליה עד אז, בנתיים אפור וקר, ואין חשק בכלל לקום ולצאת מהטרינייג החדש ונעלי הבית הישנות והטובות, יושב מול החלון, הקפה ביד, מביט לעבר סופי המכוסה וסופר טיפות גשם, לצלילי הפינק פלויד. שבת של חורף ירושלמי טוב...רן

[adig1971]

גשם מכה בכל, הכיסוי של סופי ספוג, היתרון היחידי שניתן למצוא הוא רק שהכיסוי ניראה נקי יותר ומריח פחות...

מהשלוליות הקרובות ניתזות טיפות מים גדולות, ושמן צף על המים צובע אותם במגוון צבעים וטבעות, מזכירים לי שבגלל התאונה לא הספקתי למרוח את סופי בווקס החורף שלה, הימים הקייציים גרמו לי להאמין שיש עדיין מספיק זמן לכך, אבל ל"מישהו" היו תוכניות אחרות. האצבע כבר כמעט ולא כואבת, בשישי הבא אשתדל להעביר את סופי טסט, יש לי הרגשה שכבר אוכל לרכב עליה עד אז, בנתיים אפור וקר, ואין חשק בכלל לקום ולצאת מהטרינייג החדש ונעלי הבית הישנות והטובות, יושב מול החלון, הקפה ביד, מביט לעבר סופי המכוסה וסופר טיפות גשם, לצלילי הפינק פלויד. שבת של חורף ירושלמי טוב...רן

 

 

רן,

 

בחיפה קיץ ממש, ניראה כאילו מדובר ב-2 מדינות שונות.

 

שבת שלום

עדי

[השושנים]

כבר קרוב לחודשיים שסופי מושבת מאונס...אתמול קיבלתי המון נורות 6V מישי הירושלמי ובקרוב נעשה ריענון לכל הנורות השרופות...קצת פוליש ווקס וטסט, עוד שבוע והקורס הארור מסתיים ושוב יהיה לי זמן לדברים החשובים באמת...שבוע טוב-רן

[השושנים]

קישור שקיבלתי מחבר פורום יקר ומכובד...

 

http://www.fullgaz.co.il/xpages/article.php?i=45758

 

 

אבי נוף....עכשיו כבר אין ברירה! - רן

[gluk]

שימו לב: הוא גדול! הוא שחור! הוא חסר רחמים ומסוכן! והוא... שומר על הסופי של רן! והוא לא לבד במשימתו!

[השושנים]

סיפור קצר אפרופו חתולים,

חדי העין מבניכם יכולים להבחין שסופי קשורה לעץ הצומח בסמוך לחומה.

המנעול והשרשרת משולב בין ציר הגלגל הקידמי לגזע.

 

באחד מימי הקיץ הגעתי כהרגלי לרכיבה, בין הגלגל לקיר הבחנתי בחתול

לא בהכרך זה שבתמונה, שנמצא בפוזה קרבית, החתול שהתעלם ממני לחלוטין,

ניראה דרוך מאד ועסוק ביותר.

 

מתוך סקרנות גרידא הצצתי במעשיו, והבחנתי שהחתול האמיץ

נלחם בצפע עין גדי, אחד הנחשים הארסיים ביותר באזור י-ם.

הנחש שהיה מלופף בין הגלגל של סופי לבין השרשרת הקושרת,

נלחם על חייו,

 

החתול שדעתו הוסחה לרגע בגלל הגעתי, איבד לשניה קשר עין עם הנחש,

וזה ניצל את ההזדמנות וברח לתוך חור הניקוז בחומה,

 

החתול נעמד ע"י החור וניסה נואשות לשלוף את הנחש מבפנים.

 

לרגע חשבתי מה היה קורה אם החתול האמיץ (שוויץ) לא היה במקום

ומה הסכוי שהייתי מכניס את ידי למנעול השרשרת ופוגש בצפע בעצמי.

 

מאז החתולים זוכים ממני ליחס של כבוד, ובימי החוף הקרים הם מוצאים מקלט

מתחת לכיסוי של סופי, ומחממים לילותיהם ביחד.

 

את סיפור העורבים אספר בפעם אחרת - רן

[השושנים]

אז לא יכולתי להתאפק...תתבעו אותי! - רן

 

 

[השושנים]

זהו, מגיע לנו מזל טוב בשעה טובה ומוצלחת סופי עברה טסט נוסף, באיחור אופנתי של שלושה חודשים...

הסיפור מתחיל קצת יותר מוקדם היום,

 

 

הגעתי לנסיכה המכוסה בכיסוי אדום אופנתי, שהפך לוורוד מזעזע במרוצת הזמן,

והסרתי אותו מעליה, הנסיכה לא הישירה מבט, ורק התבוננה בי מזווית הפנס, מנסה לנחש כוונותי.

נורת ה-6V מתבוננת בסקרנות בארגז הכלים שאיתי,

מנצל את השקט שלפני הסערה, עוד בטרם פצחנו בחילופי האשמות מרגיזים,

הספקתי להחליף לה את כל הנורות השרופות. מתוך הכירות עם הנסיכה ידעתי שהיא לא תתמסר בקלות,

בטח לא אחרי שהזנחתי אותה כמה חודשים טובים...

ולא יעזור לי סיפור האצבע הפגועה, הזמן המוגבל ותירוצים אחרים, נגש בשקט לרגלית ההתנעה,

המרחק בין הקיר לא מאפשר לי גישה נוחה, מנסה להזיזה קצת וסופי מנסה לזרוק עצמה על הריצפה,

ברגע האחרון אני מצליח להחזיקה בכוח,

מעמיד אותה על הרגלים ומנסה להתניעה, יוק, בדיקה מהירה מגלה את הבעייה, יבש הדלק במיכל...

נסיעה עם הגיישה ומיכל לתחנת הדלק, עירבוב שמן ידני ו..מכה ראשונה להזכיר לקרבורטור את תפקידו

מכה שניה וסופי פולטת ענני עשן, עשן סמיך שמו שמיים...וסופי שלי לא עישנה מעולם!

כמה מכות גז קלות וסיבוב מהיר בחנייה וגם אני וגם סופי כבר משתוקקים לצאת לדרך,

זמן הפרידה רק הגביר את הגעגוע והרצון לשוב ולחזור לימי הנסיעות העליזות בשניים.

המנוע שחזר לפעול שורף ות מצבורי השמן המיותר וחוזר להצביע ירוק, ומפסיק לעשן.

השמש שולחת קרניים משקרות צובעות את י-ם באור רך ומזמין אבל האוויר קפוא,

ולכן אני לא לוחץ על סופי ונותן לה להתנייד אחרי המנוחה הארוכה הזו בקצב שלה,

בניית האמון המחודש הכרחי, שוב אנו לומדים אחד אחת את השני, בוחנים, מגישים, מחייכים,

לקראת סוף העליה סופי כבר מתמסרת, החום המוכר והחביב נפלט ממנה שוב והיא משתפת פעולה

על מנת לרצות אותי, ורומזת "תקשיב מנוול אחד...הפעם נסלח לך, אבל שזה לא יקרה שוב!!!"

את הטסט עוברת סופי כמו גדולה, ליטוף סמוי מידיו של הבוחן, מחמאה מנהג אחר ואנו חוזרים עם הטופס המיוחל!

 

זהו בעוד חודשיים שוב נגיע למכון לטסט נוסף!

ובנתיים הכבישים והשבילים שוב מחיכים אליינו - רן

[השושנים]

יהיה מי שיגיד סתם מזל רע, יהיה י שיגיד ניקמתה של סופי,ולימור תגיד סתם היצטרפות מקרים...

כל ה"חורף" ירדה בי-ם כמות משקעים מזערית, בתקופה שסופי עמדה מאונס כמעט ולא ירדו גשמים.

אתמול אחרי הרבה זמן החלטתי להגיע לעבודה רכוב על גבי סופי, ולא להשתמש בהסעה הרגילה.

בבוקר מוקדם הגעתי הכיסוי האדום, זה המסיפור הקודם היה ספוג מים, וגשם זלעפות הרטיב אותנו, אבל אנחנו

עקשנים וגשם לא מפחיד אותנו, לכן קיפלתי את הכיסוי והכנסתי אותו למקומו הקבוע בין הגלגל הרזרבי

לבין הסבל...וככה כמו תמיד נסענו לנלו סופגים סוף סוף מראות ותחושות של חורף, תרתי משמע!

הגעתי לעבודה ומצאתי חנייה מתחת לגגון האופנועים, שיחרור של התיק ו...אין כיסוי, במהלך הנסיעה

איבד הכיסוי עצמו לדעת...

מיד אחרי העבודה טסנו ליוני, ושם אחרי שיפשוף הפלסטיק זכינו בכיסוי חדש לסופי, וגרעון בתקציב האישי...

"זה היה סיפור של חורף, לא יותר..." - רן

[זיו ירושלים]

ראשית - יופי של כתיבה, מעניינת ונעימה

שנית - החתול, הוא מקורי או ייבוא? נראה שהוא עושה את עבודתו נאמנה ואני מקווה שהוא זוכה לתגמול בהתאם .

 

מקווה שאכן נזכה לראות את סופי במפגש - אני מקווה שאוכל להגיע גם ביום שישי הזה אם אני לא אסע למרכז...

[השושנים]

סופי ואני שונאים פלסטיקים נקודה!

 

זה משדר חפיפניקיות, זה משדר לנו עלה תאנה המכסה ערווה מדולדלת,

זה התחיל עם האופנועים הגדולים בשנות השמונים שרצו לכסות שילדה מכוערת וחוטים שעוברים ממקום למקום,

המשיך במקדמי אווירודימיקה ומשקל עלק,

וניגמר שבכל נפילה פעוטה מצטבר הנזק לאלפי שקלים.

 

ניחא עם המצב היה נעצר שם, גם הטוסטוסים החדשים

מקוראה, סייגון, יפן, הודו, סין, וטרינידד,

מתפארים בפלסטיקה שמחזיקה מעמד בדיוק עד המדרכה ביציאה מסכנות האופנועים השכונתית.

כלים נוצצים בוהקים שאחרי דקה מתהדרים באזיקוני פלסטיק,

דבקים מתקדמים, וחלקים שבורים כשיניים חסרות בפיו של אגרופן...

חלקי פלסטיק שלעולם לא יפגשו שוב אחד את השני

והסכוי להידברות בונה בניהם שווה לסכוי לשלום במזרח התיכון...

 

מעט מאד פלסטיק אם בכלל, תמצאו אצל יצרן ההארלי ירום הודו,

פחות מזה אצל בוני האופנועים העצמאיים, גם למעבר החוטים והכבלים נימצאו פתרונות יצרתיים,

הניקל הברזל והאלומיום חוגגים, ואפילו בן דודו היקר להחריד של הפלסטיק, הפייבר קרבון מדיר רגליו משם.

 

אופנוע אמיתי צריך להיות מברזל,

ניתן להתפשר גם על סיגסגות חמות יותר,

אבל סוס הברזל חייב לשדר מסר של חוזק וחוסן, נוכחות, ומראה קרבי,

שלא תמצאו בפלסטיק המודרני צבוע ככל שיהיה,

 

קחו ווספה ישנה מקומטת ומסמורטטת, פרקו אותה לגורמים שלחו אותה לפחח מבין עניין

ואחרי פרק זמן יהיה ברשותכם כלי "חדש" נסו לעשות זאת עם טייפון ממוצע, או פלסטיק אחר...

 

רוכבי הפלסטיקים המודרניים שפוגשים את סופי בתנועה מרימים גבה,

ידיהם המטופחות (והשלמות) לא טעמו מעולם גריז שמן

ולא ליכלוך מתחת לציפורנים

נעליהם נוצצות וללא כתמי שמן ופיח, והם חושבים לעצמם שגילו את סוד החיים...

 

סופי ואני מסתירים חיוך... יש דברים שאנחנו יודעים יותר טוב...רן

[השושנים]

היום סופי עברה טסט נוסף...ואם לא תגלו לאף אחד אז נורת ה-6V האחורית שפעלה הייטב בבדיקה המקדימה שלי

הכריזה שביתה איטלקית דווקא כאשר הבוחן (שלא התאפק וקיבל סיבוב) טרח לבדוק אותה, כמובן שמעוצמת ההתרגשות

שלו שכח להכשיל אותה וסופי עברה בגאון את מסכת היסורים...הגאווה שלה לשמוע את דני, ממוסך דני סילון מומחה ווספות ותיק

שבדק אותה קצת קודם ( לצורך מתן אישור לטסט) ואמר, שהיא נישמעת ונוסעת ומרגישה מצויין, היה בונוס גדול ביותר.

אכן סופי אטרקציה מיוחדת, נאמנה אמינה וכייפית במיוחד, השבוע אם לא יהיו בעיות מיוחדות אפנק אותה קצת בווקס חיזוקים

ומראה חדשה-רן

[שביט]

תן לשטוף קצת את העיניים עם תמונות עדכניות

מתגעגעים...