סיפורה של FIAT 238 1977

[נמרוד רחמימוב]

אין שום בעיה לצאת את גבולות המדינה עם מכונית. עשיתי את זה פעמיים, - פעם כילד עם הורי ופעם עם רכב שלי. המכונית צריכה להיות רשומה על שמך, לקבל רשיון רכב בינלאומי בממס"י, לעשות ביטוח לחו"ל, לרשום את הרכב בדרכון של בעליו ע"י המכס ביציאה, להטביע לוחיות רישוי ישראלית לחו"ל (המספר הרגיל עם רקע לבן בלי כל זיהוי מדינה), וזהו. זה אולי נשמע מסובך, אבל אפשר לעשות את זה בחצי יום.

הסיבה שלא עושים את זה כמעט, זה לא בגלל הביורוקרטיה או החוקים, אלא בגלל העדר כדאיות כלכלית. הרבה יותר משתלם לשכור רכב בחו"ל מאשר לקחת את רכבך מהארץ.

 

לענין האמינות הרבה של הרכבים של פעם - זה כמובן שטות מחלטת. הרכבים של היום הרבה יותר בטוחים ואמינים מהרכבים של פעם (ובמיוחד של היצרן הזה שאני כרגע לא מצליח להזכר בשמו).

 

נמרוד

[onimrod]

אני חושש שאין שום בסיס לטענות ש"פעם" היה מותר לצאת עם רכב לטיול והיום "אסור" או שזה כרוך "במיליון אגרות והיטלים".

 

כל אזרח ישראלי רשאי לקחת את רכבו ולצאת לטיול אל מחוץ לגבולות המדינה באותם תנאים של יציאה ללא רכב (כלומר לא לארצות עויינות ובכפוף לקבלת ויזה היכן שצריך).

 

נכון שחלק מקווי המעבורות ליוון וקפריסין אינו פעיל,לדבר אין שום קשר לחוק ישראלי כלשהו אלא נובע ממיעוט תיירים והבעיות הבטחוניות שגורם לחברות לוותר על ביקור בנמלי הארץ. אגב,יש אפשרות להוציא רכבים עם מעבורות ישראליות (מנו ספנות וכיו"ב).

 

אינני בטוח שצריך לשלם משהו בגין אגרה או מס ואם כן אני מניח שמדובר בסכום זניח בגין קבלת שירותי נמל .

אשליות

[Koby Millo]

לענין האמינות הרבה של הרכבים של פעם - זה כמובן שטות מחלטת. הרכבים של היום הרבה יותר בטוחים ואמינים מהרכבים של פעם

אין ספק. היום נדיר מאד לשמוע על "אוטו ששפך לאגר", גלי ארכובה לא נשברים, צירי הנעה לא מתפרקים וטיפול (כולל החלפת שמן) מבצעים כל 15,000 ק"מ לפחות. לפני 30 שנה נהגים היו נכנסים למוסך כל 3,000 ק"מ להחלפת שמן ולגריז. לאבי היה מוסך, ואני זוכר חברים שלו שהיו עוברים אצלו לבדיקה לפני נסיעה לחיפה (!!!), מה שבטוח בטוח... עם כל הכבוד למכוניותינו הקלאסיות ולאופי הנשפך מהן, ככלי תחבורה פרקטי הן נחותות ללא השוואה למכוניות מודרניות, וגם הרבה פחות בטוחות.

יש רק דבר אחד שהשתנה לרעה (מלבד נושא ה"אופי", שממילא אינו מדיד): פעם, ניתן היה לטפל בהרבה תקלות בעבודה עצמית, לעיתים על אם-הדרך. ארגז קטן בבגאז' עם כמה כלים, סט פלטינות ספ?ר, כמה פלאגים, צינור מיים אחד או שניים, ולמהדרין גם משאבת דלק חשמלית, והרבה תקלות היו ניתנות לתיקון מקום. במכוניות מודרניות צריך מחשב, מודול, דיאגנוסטיקה, אלקטרוניקה ושאר ירקות. נגמר עידן המכונאי הביתי והחובב. אפילו האבא שלי, עם 50 שנה נסיון, נאלץ להזמין גרר אחרי שמודול ההצתה שבק בטויוטה שלו.

 

אז לסיכום, נוסטלגיה היא עניין חיובי, אבל רק בתנאי שהיא מפוכחת.

 

בברכה,

 

קובי

[Type34]

אין ספק. היום נדיר מאד לשמוע על "אוטו ששפך לאגר", גלי ארכובה לא נשברים, צירי הנעה לא מתפרקים וטיפול (כולל החלפת שמן) מבצעים כל 15,000 ק"מ לפחות. לפני 30 שנה נהגים היו נכנסים למוסך כל 3,000 ק"מ להחלפת שמן ולגריז. לאבי היה מוסך, ואני זוכר חברים שלו שהיו עוברים אצלו לבדיקה לפני נסיעה לחיפה (!!!), מה שבטוח בטוח... עם כל הכבוד למכוניותינו הקלאסיות ולאופי הנשפך מהן, ככלי תחבורה פרקטי הן נחותות ללא השוואה למכוניות מודרניות, וגם הרבה פחות בטוחות.

 

בברכה,

 

קובי

יש לי ספר מרתק - ספר הנהג של פורד פופולר 1954.

 

לפי הספר הזה, לאותה המכונית היו בערך 30 נקודות גריז, שהיה צריך לגרז אותם כל 1,000 מייל.

 

חוץ מזה, בפרק שנקרא "תיקונים מינוריים", שאותם הנהג אמור לעשות, מתואר בפירוט רב איך לפרק את ראש המנוע, לנקות את הבוכנות מפחם, וללטש את השסתומים .

 

זה פשוט עולם אחר שנכחד.

[spidrman]

אשליות

זה לא שיר של ניסים סרוסי????

 

וברצינות,למה אתה חושב שמה שרשמתי וגם נמרוד חיזק זאת הוא בגדר אשליות

על סמך מה אתה אומר זאת? ניסית לנסוע לחו"ל עם רכבך? בדרך יבשתית אתה יכול לחצות למצרים ולירדן (לאופנועים צריך אישור מיוחד) ולשאר העולם במעבורת מנמלי חיפה ואשדוד לארצות הים התיכון הקרובות. אתה יכול לשלוח את רכבך גם רחוק יותר עם כל קו ספנות,מבחינת המדינה אין שום מניעה לאזרח לטייל עם רכבו בחו"ל