מה סולם הבריאות בשתיה

[BoazB11]

לפני 19 דקות, דובצע כתב:

אריכות ימים זה איכות חיים.

כנראה שאתה לא מכיר את התעשייה הסיעודית, וטוב שכך.

מעדיף לא להרחיב, כבר הדחקתי וזה לא עושה לי טוב לחזור לזה...

[דובצע]

ההורים שלי דיי מבוגרים 86/75 בהתאמה תמיד חיו בריא כיום אבא קצת סיעודי חיי עם אמא בבית לא תמיד עם מצב רוח אבל בהחלט חיי בכבוד וגם אמא 

אם הם לא היו מקפידים על בריאות ליכאורה שהיו חיים גרוע יותר

[sperial]

התזונה היא רק מרכיב אחד במכלול שמשפיע על אורך ואיכות החיים, אי אפשר לתלות בה הכל יש סביבה, יש גנטיקה, יש חשיפות לא נשלטות, יש תאונות - והרשימה ארוכה.

 

וכמובן שהידע שלנו נובע מסטטיסטיקה, וזו בעייתית מאוד כיוון שקשה מאוד עד בלתי אפשרי לגרום לקבוצה בת אלפי אנשים לדבוק בדיאטה מדודה לאורך שנים לצורך מחקר. אז צריך לבחון את הידע הרכב תזונתי בשבע עיניים כדי לפרש אותו נכון.

 

אגב, חוץ מתוחלת החיים יש מדד של ״תוחלת חיים חופשיים ממחלות״. אבל כאן אני שואל האם ״חופשי ממחלות״ כולל או לא מי שלוקח תרופות נגד שומנים בדם ויתר לחץ דם, או, אפילו עבר התקף לב ומקבל 4 כדורים ביום, אבל עובד במשרה מלאה ויוצא פעם בשנה לטיול בהימלאיה או באנטארקטיקה.

[lanosforce]

לפני 13 שעות, ניקו פ. כתב:

למרות שהתבדחת אני אכתוב משהו שלעתים אנשים שוכחים: זה לא אריכות אלא איכות החיים. אפשר לשמור על עצמך וליהנות מהחיים בגיל 60 עד 80 ואפשר לחיות את אותן 20 שנים אחרונות בלי הרבה איכות חיים והנאה. אז כשממליצים לשמור על הבריאות זה לא רק בשביל אריכות ימים, אלא גם (ויש שיאמרו בעיקר) בשביל איכות חיים. 

אתה לא מכיר אותי מן הסתם - אני רוב הזמן ר-ציני לא באמת רציני, בעיקר ציני. 

 

אני מגיע ממשפחה של ניצולי שואה, אנחנו מקבלים את החיים כפי שהם ואת המוות כפי שהוא ולא מחפשים לחיות יותר זמן אלא לחיות יותר טוב. 

לחיות יותר "טוב" זה משהו מאוד אישי שכל אחד כבר בוחר לעצמו מן הסתם. 

 

אם אתה רוצה לעבור לחיות ב"אזור כחול" שבו גיל התמותה הוא 90 צפונה (אולי אפילו 100 צפונה) סבבה - ברור הרי שלא כל אחד רוצה לחיות ככה. 

 

בדיל סיגריות\סיגר וכל סוג של סם קל או קשה לא נגע בגוף שלי מהיום שנולדתי וגם לא יגע. 

לא מעשן, לא אוכל הרבה בשר אדום, לא שותה עם סוכר. 

 

אבל אוכל מתוקים - יותר מידי ומודע לזה כרגע 

ושותה משקאות ממותקים - ומודע לזה ומגביל מאוד בכמויות - שותה בד"כ משקה ממותק אחד ביום אם זה פחית כלשהיא וקפה שם חצי ממתיק - יותר ממתיק אחד שלם ביום ואני כבר אשתה את הקפה שלי בלי סוכר ועם חלב נטול או בלי חלב בכלל. 

 

עדיין - יש דברים שבלעדיהם - כבר באמת, שמישהו יבוא וירה בי - לא רוצה לחיות ככה - אפשר לאמר PICK YOUR POISON 

 

פוסט אישי - למי שרוצה לקרוא, למי שלא - דלגו הלאה. 

 

אמא שלי ז"ל - בגיל 13 הבקשה שלי כמתנה לבר מצווה היתה שתיגמל מעישון. 

שבועיים אח"כ עפה לי מעל הראש צלחת בגלל סתם שטות שפלטתי והיא התפוצצה - אמרתי לה תחזרי לעשן, זה החיים שלך - ניקח את האופציה של המטוס במקום. 

 

ובאמת - זה מה שגם בסוף הוריד אותה בגיל 76 עם סרטן GBM 13 שנה אחרי שהחלימה מסרטן שד (ובדרך עברה כמה דברים לא נעימים כמו אירוע מוחי קל, סטומה וביטול סטומה בגלל שפחדה ללכת להבדק על רקע מערכת חיסונית מוחלשת)

במהלך ה13 שנים הללו נזקקה פעמיים לטיפול נמרץ ושיקום - עכשיו... כשאתה נכנס למחלקת טיפול נמרץ, אתה פחות או יותר באופן מיידי מזהה מי שם עישן ומי לא.

 

מה שזה עושה למסת השריר, מה שזה עושה לריאות ובסופו של דבר הדלת שזה פותח לשלל סוגי תאים סרטניים - וואו. 

 

אבל - היא חיה כמו שהיא רצתה לחיות, נפרדה מאתנו צלולה וחודש וחצי לפני שהכל התחיל היא כבר הודיעה שהיא הולכת להפרד מאתנו אז האם הייתי רוצה שהיא תחיה יותר? לא, כי היא לא רצתה כבר. 

האם הייתי רוצה שהיא תחיה אחרת מאיך שחיה - אני כן, היא לא. 

האם היא מתה מאושרת? - כן! 

 

ביום שהיה לה את ה"נחשול" התעוררה מהמורפיום אחרי שלושה ימי תרדמה שהיא כבר בהם היתה דמנטית קצת וחזרה לצלילות מלאה - זה היה היום הולדת ה76 - חודש וחצי אחרי שהיא אמרה לי בסלון של הבית שלה, ביום הולדת תביאו עוגה, תקראו לאחי, נחגוג יום הולדת ויום למחרת אני נפרדת מכם. בכל היקר לי! 

 

באנו - הבאנו עוגה, בלון והכל חגגנו לה. בחצות של אותו יום משהו לא נתן לי לישון וחזרתי לבית חולים, רעדתי מפחד שהיא לא תכיר אותי אולי והבאתי לה אצטרובל מהיער ליד הבית (יער ראש העין) היא אמרה לי שזאת המתנה שהיא רצתה ליום הולדת האחרון שלה (ידעתי את זה כי היה לה פטיש לא ברור ליער עוד מהחיים שלה בפולין ובכלל לאצטרובלים - היתה עושה מהם יצירות כמו עוד אלפי חומרים שהפכו בידיים שלה למשהו אחר - רב אומן ורב אמן) אמרה לי ללכת הביתה שהכל בסדר ולתת לנכדים נשיקה. 

 

יום למחרת - דמנטית לגמרי! חזרה למורפיום ויומיים אח"כ - נגמר. 

 

אל תדאגו מיום המוות - תדאגו להנות כל עוד אפשר אז בגלל זה גם ה"כולנו נמות" בלגלוג מוחלט על הפאניקה מסביב לאריחות הימים. 

PICK YOUR POISON

 

 

 

[דובצע]

🥹