לאן (אם בכלל) כדאי לעבור? קנדה? ארה"ב? איך מחליטים לבצע את המהלך?

[Rשף]

למה בעצם אתה רוצה לעזוב?

עם הניסיון שלך על אירופה חשבת? אני מתגורר בשוודיה ולבעלי מקצוע נדרש אין בעיה לקבל ויזת עבודה ואזרחות בהמשך, מהנדסים ואחיות נחשבים לכאלה.

למיטב ידיעתי המצב פחות או יותר דומה במדינות אחרות, בהולנד וגרמניה נדרשת ידיעת השפה- מה שהמחיר אתה רוצה, וויתור על הדרכון הישראלי

 

לפחות לגבי שוודיה נכון שהקליטה מעט יותר קשה בגלל הבדלי השפה אבל כולם מדברים אנגלית שוטפת, ואתה לא צריך לדאוג לביטוחים רופאים או חינוך מה שעושה את החיים שקטים באמת.

אני האישה והילדים עזבנו ולא מתחרטים לרגע, על מחסום השפה קל להתגבר עם מעט מאמץ ואתה מגלה פתאום שהמדינה יכולה לתת לך את כספי המיסים שלך חזרה, לצעירים זה קריטי- לימודים חינם בלי לחשוב על העלות או על עלויות מחייה.

 

סע זוג צעיר, תיהנו ותצליחו.

[stas12]

למה בעצם אתה רוצה לעזוב?

עם הניסיון שלך על אירופה חשבת? אני מתגורר בשוודיה ולבעלי מקצוע נדרש אין בעיה לקבל ויזת עבודה ואזרחות בהמשך, מהנדסים ואחיות נחשבים לכאלה.

למיטב ידיעתי המצב פחות או יותר דומה במדינות אחרות, בהולנד וגרמניה נדרשת ידיעת השפה- מה שהמחיר אתה רוצה, וויתור על הדרכון הישראלי

 

לפחות לגבי שוודיה נכון שהקליטה מעט יותר קשה בגלל הבדלי השפה אבל כולם מדברים אנגלית שוטפת, ואתה לא צריך לדאוג לביטוחים רופאים או חינוך מה שעושה את החיים שקטים באמת.

אני האישה והילדים עזבנו ולא מתחרטים לרגע, על מחסום השפה קל להתגבר עם מעט מאמץ ואתה מגלה פתאום שהמדינה יכולה לתת לך את כספי המיסים שלך חזרה, לצעירים זה קריטי- לימודים חינם בלי לחשוב על העלות או על עלויות מחייה.

 

סע זוג צעיר, תיהנו ותצליחו.

 

אירופה מאוד בעייתי, כי לארהב אני עובר עם עבודה והכנסה בטוחה., וזה תהליך מהיר. אירופה אין בחברה הנוכחית עבודה, ואני מרגיש שטרם מיציתי את מקום העבודה הנוכחי בכדי לזנוח אותו.

[Rשף]

אירופה מאוד בעייתי, כי לארהב אני עובר עם עבודה והכנסה בטוחה., וזה תהליך מהיר. אירופה אין בחברה הנוכחית עבודה, ואני מרגיש שטרם מיציתי את מקום העבודה הנוכחי בכדי לזנוח אותו.

 

נסה לשלוח קורות חיים, המעבר לשוודיה לפחות מהיר יחסית וקל למצוא עבודה גם בתור זר אם אתה במקצוע הנכון (או פליט)

[קאררה]

הבן אדם זכה בגרין קארד, למה שיזרוק את הזכיה לפח , יחפש עבודה חדשה (שלפי איך שנשמע הוא כרגע מבסוט מהעבודה שלו) כדי לעבור לאירופה ?

לא שהיא מושלמת אבל אמריקה היא ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. חלום חיי מאז שאני זוכר את עצמי ״לזכות״ בגרין קארד, בסופו של דבר זה עלה לי הרבה דם יזע ודמעות כדי ״לזכות״ באפשרות לחיות פה כתושב מהמניין.

[ChemGuy85]

תראה, הניסיון אישי מאד.

 

בקיץ שעבר טיילתי שבועיים וחצי במערב קנדה, ועוד כמה ימים בטורונטו. נתקלתי בלא מעט קנדים מגעילים, שלא היו מביישים את הערס הישראלי המצוי. כאשר חזרתי פגשתי קולגה שחזר מהשתלמות של שנתיים בטורונטו. כאשר סיפרתי לו את ניסיוני היה בהלם מוחלט, במהלך השנתיים הוא לא נתקל במה שחוויתי בשבועיים.

 

ואני מדבר על תיירות, לא על רילוקיישן או הגירה.

 

אבל אל תשכח, הקבוצה הזו היא קבוצה של אנשים שהיגרו בהצלחה. אלה שחזרו כנראה לא שייכים אליה.

 

ואמריקאי ממוצע עני מרוד שלא מסוגל להביא 100 דולר מהיום למחר.

 

לאנשים יש נטייה להסתובב עם מי שדומה להם. סוג של חיים ב"מגדל השן". ישראלי משכיל ומתורבת סביר להניח שיסתובב עם קנדים משכילים ומתורבתים. הוא לא נחשף לקנדים "אמיתיים" בדיוק כמו שישראלי שעשה רילוקיישין על כרית משי במימון תאגידי מלא לבועת הייטק כלשהי בארצות הברית לא נחשף לאמריקאים "אמיתיים".

 

אגב, אני ממש לא בטוח שהחיים בארצות הברית טובים באופן אבסוליטי בהשוואה לישראל. זה היה אולי נכון לפני 30 שנה, אבל ישראל התפתחה וארצות הברית מבחינות רבות דועכת.

 

אני באופן אישי הייתי זורם על רילוקיישין לשם החוויה. יכול להיות כיף.

עריכה אחרונה ב-18 למאי, 2019 על ידי ChemGuy85

[oryo]

עד כה לא הייתה תגובה אחת מהצד השני, של "אל תעברו".

אני מסתכל מהצד וקורא בעניין את התגובות כאן.

אשמח לשמוע גם תגובות של "אל תסעו", ולא בגלל שאני שמח לשמוע על כשלונות חס וחלילה, אלא באמת מענין לשמוע גם את הפן השני.

לדעתי זה גם חשוב לפות"ש.

אני האחרון שימליץ לא לעבור, אבל אם אני שם את הכובע המתאים מההיכרות שלי עם אנשים שהתקשו במעבר (וכמובן החסרונות שאני מכיר):

1. מרחק מההורים והחברים הקרובים - מבאס. יש לנו המון חברים כאן אבל עדיין מתגעגע לאלו איתם גדלתי, ובתור זוג צעיר שעתיד להוסיף זאטוטים למשוואה אני יודע שיהיה קשה להורים של שנינו עם המרחק וזה כואב (וכמובן שגם יקשה עלינו בהמשך).

 

.

.

.

 

2. אם חשובה לך ציונות ו/או יהדות, קשה יותר לשמור על הזהות הזו ממרחק. יש אנשים שמפריע להם לראות את ילדיהם מדברים אנגלית שוטפת ועברית עם מבטא, לאחרים מפריע שהילדים מתרועעים עם גויים/ות רחמנא לצלן.

 

3. אם אתה לא יודע לייצר קשרים חדשים, ייתכן שתרגיש בודד. זה משמעותי עוד יותר עבור הspouse כי הם לעתים קרובות חסרי עבודה ואז להיות תקוע בבית עלול להיות מבאס.

[Rשף]

הבן אדם זכה בגרין קארד, למה שיזרוק את הזכיה לפח , יחפש עבודה חדשה (שלפי איך שנשמע הוא כרגע מבסוט מהעבודה שלו) כדי לעבור לאירופה ?.

 

הבן אדם כנראה רוצה לעזוב את ישראל, אחרת לא היה פה.

הישראלי הממוצע לא מכיר את האפשרויות לעבודה וחיים באירופה (כולל עבדך הנאמן) ובטח ובטח את שוק העבודה.

הרבה מאד מהבעיות שהוזכרו למעלה יותר פשוטות באירופה מהפרש שעות ועד ביטחון תעסוקתי ובריאות. ולא, אירופה היא לא גן עדן

[סולל הדרך]

קח את ההזדמנות שניתנה לך וסע. לא תאהב תמיד תוכל לחזור. זה גיל מעולה גם לך וגם לילדים.

נכון לא תמיד הכל קל ודבש אבל היתרונות בדרך כלל גוברים על החסרונות.

אני לא נכנס לשיקולי ביטוח רכב, פורש בחניה וכד.

השלווה, השקט, הרוגע והנינוחת הכללית בחיים היא זו שצריכה להניע אותך.

 

 

Sent from my iPhone using Tapatalk

[bobi]

מהנסיון שלי.

אנחנו חיינו שנתיים בשליחות בניו ג'רזי וגם הדודים שלי היו שנתיים בפאלו אלטו בקליפורניה.

אם יש לך מספיק כסף אז החיים בארה"ב הם הכי נוחים שיש.

הבעיות ששמתי לב אליהן הן.

1) הילדים האמריקאים לא כלכך מתחברים לישראלים. גם לנו וגם לבני הדודים שלי היו בבית הספר רק חברים ישראלים וכך גם לאמא שלי, היו לה 2 חברות ישראליות לשעבר. מה שכן הקשר שנוצר בין הישראלים היה מאוד חזק ואנחנו עדיין בקשר איתם עד עכשיו.

 

2) אם יש לך מספיק כסף, אז הכל פה דבש, בארה"ב הכסף הוא המלך. אין דבר שלא ניתן לפתור באמריקה אם יש מספיק כסף.

הבעיות מתחילות כאשר יש קושי כלכלי ואז זה יכול להיות סיוט. דבר ראשון אין פה את המושג של מינוס בבנק, פשוט אין. אם חרגת מסכום הכסף שיש לך בחשבון, יתקשרו אליך לבוא להפקיד כסף ולסגור את החשבון ואתה תסומן לנצח בתור מישהו בעייתי. למזלנו לא היתה לנו אף פעם בעיה כזאת, אבל זה תמיד היה משהו מלחיץ שיושב על הראש, במיוחד בתור ישראלים שרגילים לא ליחס חשיבות רבה לחריגה ממסגרת האשראי שיש בבנק.

עריכה אחרונה ב-19 למאי, 2019 על ידי bobi

[bobi]

תוספת להודעה הקודמת.

3) מערכת החינוך.

גם אנחנו וגם בני הדודים שלי היינו בבית הספר הציבורי הרגיל של העיר.

אם הילדים שלכם משקיעים בלימודים ואין להם בעיות משמעת, אז ישימו אותם בכיתה של החכמים והם יקבלו חינוך באיכות שלדעתי יותר גבוהה מאשר בארץ. לעומת זאת אם הם יעשו בעיות ויחפפו בלימוד, אז לאף אחד במערכת לא תהיה סבלנות אליהם ולא ישימו אותם בכיתה של החכמים ואז זה יהיה תת רמה.

הכל תלוי בילד, אם הוא בסדר, אז הוא יקבל חינוך נפלא גם במערכת הציבורית.

 

אני מקווה שהבנת את רוח הדברים מההודעה הזאת ומההודעה הקודמת לפי איך שאני תפסתי את החיים באמריקה מהנסיון שלי.

אם יש לך כסף ואתה בסדר והולך כמו סרגל לפי הכללים של המערכת, אז הכל יהיה נפלא.

אבל אם תקלע לקשיים כלכליים, או שתפשל ולא תהיה מושלם מבחינה מקצועית, או אישית, תקבל אפס סבלנות ואף אחד לא יראה אותך.

עריכה אחרונה ב-19 למאי, 2019 על ידי bobi

[ניקו פ.]

אני מניח שמי שחוזר מטעמים כלכליים, זה אנשים שמראש המעבר שלהם לא היה מתוכנן היטב, או לא נבנה מספיק על מחקר ועובדות. תמיד יש אלמנט של סיכון, אבל יש הבדל בין לעבור "סתם" לעגלות או נסתדר אני עובד קשה לבין לעבור עם מקצוע טוב ואחרי מחקר מעמיק.

כמובן שיש גם סטיות בנושאים אלו, אבל זה מה יש.

פות"ש, שיקול נוסף שאני מקווה שאתה לא צריך לבדוק: מחלות כרוניות. אם יש למי מכם טיפול תרופתי קבוע/לתקופות או חולי כרוני, בדקו כמה זה יעלה לטיפול. טיפול בסכרת למשל עלול להיות מאוד יקר בארה"ב גם עם ביטוחים. אלו דברים שלפעמים נראים טריוויאליים בארץ, אבל חשוב להכיר את זה במעבר.

 

פגשתי שתי נשים, שתיהן מצליחות, שתיהן חכמות עם מרתועות מכניסים. אחת התאהבה בארה"ב ולא מסוגלת לחזור והשנייה התקשתה בלי המשפחה והמנטליות הישראלית (בלי צחוק, יש כאלו שטוב להם פה הרבה יותר). אין פה שחור ולבן אמוציונלי, כן יש לא מעט שחור לבן כלכלי/טכני. אם תעשה את שיעורי הבית הטכניים (שזה מה שאתה עושה תכלס) אני מאמין שתוכלו להפיק את המיטב מהמעבר ויהיה קל יותר אמוציונלית.

 

בהצלחה!

 

Sent from my Redmi Note 4 using Tapatalk

[קאררה]

לגבי מחלות כרוניות, אשתי סובלת מאחת. התרופה עולה 6000 דולר בחודש בארה״ב ובישראל ניתנת בכמעט חינם. הביטוח שלנו לא מכסה branded medicine ואין חלופה גנרית לתרופה. הלכנו לרופא פה שהמליץ לפנות ל patient assistance program של יצרן התרופה. בקיצור אחרי קצת בירוקרטיה האישה קיבלה את התרופה בחינם.

כל המהות מאחורי המחירים ההזויים האלה הם לנסות לדפוק את חברות הביטוח ולחלוב מהם מחירים הזויים (בעקיפין גם אנחנו נדפקים כי הפרמיה החודשית מטפסת משנה לשנה). במקרה הנוכחי חברת הביטוח בכלל לא התעסקה עם זה כי היא פשוט לא מכסה כלל את התרופה אז היצרן מבין שאין לי לשלם לו 6000 דולר בחודש והוא פשוט נותן לי אותה בחינם.

מערכת היחסים בין חברות הביטוח -> בתי חולים -> יצרני תרופות -> רופאים -> מבוטחים, מורכבת ואפשר להגיד אפילו מסריחה. צריך לקחת את זה לתשומת לב.

[Alkash]

רק אני הייתי מוותר על ארה"ב בגלל ביטוח הבריאות ובגלל ענייני בתי הכלא הפרטיים שם? רק לי נראה הזוי שארה"ב מהמדינות בעלות אחוז האסירים הגבוה בעולם בבתי כלא פרטיים בהם אתה יכול לקבל 18 שנה על זה שגנבת מכסחת דשא מהשכן שלך?

[MiniMiz3r]

לא נראה שתקבל 18 שנה על גניבת מכסחת דשא מהשכן. מה שבאמת צריך להטריד אותך זה שמ-2010 ועד היום נרצחו מעל 150 ילדים ביריות בבתי ספר בארה"ב.

20 תלמידי כיתה א' נורו למוות בסנדי הוק ב-2012. מאז נורו למוות מעל מאה נוספים בעשרות תקריות שונות בכל רחבי ארה"ב. ואתה דואג מה יקרה לך אם תגנוב את מכסחת הדשא של השכן?

[ניקו פ.]

מאוכלוסייה של 330 מיליון אנשים, הסיכוי שדווקא ילד של איקס ייהרג במקרה כזה הוא מספר מאוד מאוד קטן.

יותר נמוך למשל מישראל בין השנים 2000-2010 שבה נהרגו 464 ילדים ובני נוער בתאונות דרכים מתוך 8 מיליון תושבים. סתם אנקדוטה.