פולקסוואגן שולחת אחד מגולשי CarsForum לפסטיבל ה-GTI Treffen באוסטריה

[פבל 1,176]

גולש יקר - יש לך פולקסווגן ספורטיבית? אולי אתה תיסע על חשבון פולקסווגן לאוסטריה!

 

אחת לשנה נפגשים אלפי חובבי GTI וספורטיביות של קבוצת פולקסווגן לאירוע ענק שנערך בווט'רסי, אוסטריה. מדובר במפגש הגדול ביותר בעולם של חובבי המותג GTI, שמתקיים מאז שנת 1982. אירוע שהתחיל בתור מפגש ספונטני של 100 אנשים והפך בהדרגה לאירוע ענק, כולל חסות מקבוצת פולקסווגן.

במהלך השנים החלה קבוצת פולקסווגן להשיק דגמי קונספט מיוחדים במיוחד לכבוד התערוכה, לצד תצוגת תכלית מלאה של כל רכבי הספורט של הקבוצה. אבל למה אנחנו כותבים יותר מידי? הנה סרטון וידיאו שיסביר את הכל:

 

 

פולקסוואגן שולחת את אחד מגולשי האתר CarsForum ליומיים מפנקים במפגש ה-GTI הזה באוסטריה, כולל נסיעות מבחן באחד מדגמי הקצה של פולקסווגן (גולף R, גולף GTI קבריולט או גולף R קבריולט).

איך מצטרפים לטיסה? פשוט מאוד! מעלים לכאן את "סיפור האהבה" שלכם לפולקסווגן הספורטיבית שלכם וכמה תמונות של המכונית. זה לא חייב להיות סיפור מטורף, גם כמה מילים על המכונית והסיבה שקניתם דווקא אותה (ולא מכונית אחרת) יספיקו. הגולש שישלח את הסיפור הטוב ביותר, יטוס על חשבון פולקסווגן לאוסטריה.

 

ניתן להצביע לסיפור המועדף עליכם באתר: http://lovelydays.vw.co.il/minisitegti/

 

כללי התחרות (האותיות הקטנות):

1. רשאים להשתתף בעלים של רכבים מהדגמים הבאים ללא הגבלה על השנתונים:

פולקסווגן פולו GTI

פולקסווגן גולף GTI

פולקסווגן גולף VR6

פולקסווגן גולף V6

פולקסווגן גולף קאנטרי

פולקסווגן קוראדו

פולקסווגן שירוקו (כל הדגמים)

2. האדם המשתתף בתחרות חייב להיות בעל זיקה של קרבה ראשונה לבעלים הרשום של הרכב (בעל, אישה, בן, בת, אב, אם וכו'). לא ניתן להשתתף עם רכב של חבר או קרוב משפחה רחוק. הזוכה יתבקש להציג הוכחת בעלות לרכב, אז אין טעם לזייף תמונות של GTI ברחוב. בכל מקרה של ספק, מומלץ ליצור איתנו קשר במייל [email protected] ולהתייעץ.

3. על המשתתף בתחרות להיות מגיל 21 ומעלה, עם רישיון נהיגה ישראלי בתוקף.

4. כדי להשתתף בתחרות יש להעלות לפחות תמונה אחת של הרכב (רצוי יותר) ולפחות 4-5 משפטים עם סיפור האהבה שלכם לפולקסווגן הספורטיבית שלכם לשרשור ייעודי שיפתח לצורך התחרות באתר CarsForum.

אנחנו רוצים לקרוא למה קניתם דווקא את הרכב הזה, למה אתם אוהבים את הרכב שלכם ומה הייתם רוצים לשפר בו. אם יש לכם סיפור מעניין על רכישת הרכב או סיפור מעניין שקרה לכם תוך כדי נהיגה ברכב, אפשר ורצוי לכתוב את זה.

סרטוני וידיאו יכולים להוסיף לא מעט לסיפור שלכם וקל לצלם אותם עם כל סמארטפון.

5. אם הסיפור שלכם נשמע יותר מידי דמיוני, נבקש מכם לספק הוכחה.

6. כל הסיפורים, התמונות והסרטונים יעלו לאתר האינטרנט של התחרות, החל מתאריך ה-5.5.2014

7. באתר האינטרנט של התחרות תהיה אפשרות הצבעה בעבור סיפור האהבה הטוב ביותר, הן באמצעות כפתור הצבעה והן דרך הפייסבוק (Like). ההצבעה תהיה פתוחה עד לתאריך ה-19.5.2014.

8. הסרטונים ידורגו על פי הצבעות הגולשים באתר ובפייסבוק (70% מסך הנקודות) ועל פי רמת ההשקעה בתחרות, כפי שתקבע מערכת CarsForum (30% מסך הקולות). ככל שתשקיעו יותר בסיפור, בתמונות ובסרטונים שלכם – מערכת CarsForum תעניק לכם יותר נקודות.

9. שלושת סיפורי האהבה הטובים ביותר יוזמנו ליום צילום, בו נצלם סרטון וידיאו קצר עליהם ועל הפולקסווגן הספורטיבית שלהם.

10. המקום הראשון יזכה בכרטיס טיסה לפסטיבל ה-GTI בעיר ווט'רסי, אוסטריה, כולל לינה ואירוח, מתנת צ'מפיון מוטורס יבואנית פולקסווגן לישראל. הטיסה הינה בתאריך ה-28.5.2014 (יום רביעי) בבוקר, חזרה ב-30.5.2014 (יום שישי).

11. במידה הזוכה במקום הראשון לא יוכל לקבל את הפס, הפרס יעבור למקום השני.

12. במידה וגם הזוכה במקום השני לא יוכל לקבל את הפרס, מערכת CarsForum תבחר גולש אחר בהתאם לשיקוליה.

13. CarsForum ו/או צ'מפיון מוטורס (או מי מטעמם) רשאים להשתמש בחומרים שיופקו במסגרת התחרות (סרטוני וידיאו, תמונות, טקסטים וכיוב') לצרכיהם.

עריכה אחרונה 6 במאי, 2014 על ידי עמית

[green 105]

אני רץ לקנות פולקסווגן ספורטיבית

[shahafz 1]

האם מעלים את הסיפור והתמונות להודעה כאן או שיהיה פוסט ייעודי אחר?

אך ואפה אמורים הגולשים להצביע?

[שלומי 37]

את הסיפור והתמונות מעלים לשרשור הזה.

לאחר שיאספו מספר סיפורים אנחנו נעלה אותם לדף ייעודי שם תערך ההצבעה.

[shahafz 1]

יש מעט דברים שאפשר להגיד שהם TIMELESS, שהם לא אופנה חולפת, שההרגשה היא כאילו הם כאן מאז ומתמיד ושמכירים אותם אנשים בכל הגילאים מזקן ועד טף! גולף ככלל ו- GTI בפרט הוא מותג כזה, זה מותג שכולם מכירים ובמבט חטוף כולם מזהים. אני זוכר כילד את ההערצה ל-GTI ההתלהבות מלראות אחת שלא לדבר על לנסוע באחת.

לאחרונה, התאפשר ביכולתי להגשים סוג של חלום ילדות ולרכוש GTI MK6. יש שישאלו זה חלום? יש מכוניות המוגדרות ממש כ"חלום" וזו לא אחת מהן. אך בשבילי, ה-GTI היא מה שחלמתי בילדות וזה מה תמיד רציתי. בנוסף, צריך לזכור שרכב כמו ה-GTI הוא בין רכבי הספורט הבודדים שעונה על הצרכים הפרקטיים של משפחה עם 3 ילדים, שדרך אגב כבר מעריצים את המותג ומתלהבים מכל גולף ו-GTI שרואים ברחוב.

אני זוכר את הרגע שהיה ברור לי שזה יהיה הרכב שאקנה. בחיפוש אחר רכב חדש נכנסתי לסוכנות צ'מפיון לנסיעת מבחן, נהגתי ברכב בסגנון נהיגה של נהג חדש בטסט (בכל זאת כביש עירוני ורכב לא שלי), בדרך חזרה איש המכירות נהג ובחר דרכים פנויות ומגרשים ייעודיים כדי להדגים חלק קטן מיכולות הרכב, רק אציין שמזל שלא אכלתי לפני...

[cableguy 1]

טוב אז אני אפתח בכך שאני הבעלים הגאה גם של פולקסוואגן גולף GTI שנת 90, וגם של קוראדו שנת 90.

הגולף משופצת קוסמטית ומושלמת כמעט עד הפרט האחרון, בעוד שאת הקוראדו הפכתי למכונת נהיגה משומנת וקרבית

וכמעט לא נשארו חלקים מכאניים מקוריים ברכב.

 

סיפור אהבה? לפני מספר שנים כתבתי את הסיפור שהביא אותי בכלל לרכישת הקוראדו שלי, את הגולף קניתי לאחר שקניתי את

הקוראדו ובעצם הצלחתי לסגור את המעגל.

 

מקווה מאוד שתאהבו את הסיפור, התמונות ותשלחו אותי ל Worthersee.

 

תודה רבה לכולם ! הנה "סיפור האהבה" שלי :

 

 

 

 

אני לא אשכח את השיחה הזאת. הייתי בבסיס, שעת צהריים בערך, אבא שלי מתקשר. "רועי, אכלתי אותה. "מה קרה אבא ?"אל תשאל… החניתי את הגולף ליד העבודה בלילה, הלכתי לאירוע של דוד שלום קרוב לעבודה, חזרתי ב -1 בלילה והיא לא הייתה שם. "מה, גנבו אותה ?! "כן." חזרתי הביתה באותו סוף שבוע, פשוט לא הייתי מוכן לקבל את זה שהיא לא תהיה בחניה יותר. גנבו לי את המארק 2 GTI.

 

כנראה שכל המשיכה הזאת לגרמניות הקטנות התחילה איפשהו בגיל 3. הייתי מהילדים האלה שמזהים כל רכב בכביש ויודעים את השם והדגם אפילו מלראות שפיץ של ג'אנט בקצה חניה מ-20 מטר. לאבא שלי הייתה גולף מארק 1 GTI מקורית, דגם קליפורניה אמריקאית ייבוא אישי. הוא השקיע בה את נשמתו. החל מהחלפת כל בורג שלא תפקד כמו שצריך באוטו ועד הגדלת הנפח מ 1.6 ל 1.8 במו ידיו. אני בקושי זוכר איך היא נראיתה, הייתי קטן. אני רק זוכר איך זה היה לשבת שם מאחורה באוטו הקטן הזה על בוסטר של ילדים ופשוט להידבק לכיסא, להרגיש את האגזוז בישבן, הרעש הממכר של המנוע הקטן והזריז הזה. עוד מהגיל הזה, תמיד ידעתי שיום אחד היא תהיה שלי. אבל הגורל רצה אחרת.

 

גיל 5, יצאתי עם אבא בבוקר כרגיל שייקח אותי לגן. הולכים לכיוון הרכב, אבל הוא לא היה שם. רק ערימת זכוכיות על הכביש. אני זוכר שראיתי את אבא שלי עצוב כמו שלא ראיתי אותו בחיים, כועס, מבולבל, לא מאמין. אני עוד ילד, נתתי לאבא שלי חיבוק, לא ידעתי מה להגיד. הלכה האהבה שלו.

 

אבא שלי לא חיכה הרבה זמן. המאמצים למצוא את הרכב עלו בתוהו, אבל הוא ידע שהוא פשוט חייב למצוא לעצמו אחת כזו. הוא סיפר לי שיום אחד הגיע בחור לעבודה ואמר לו שהוא מייבא גולף מארק 2 GTI מגרמניה, יד ראשונה עם מעט קילומטר. אבא שלי קפץ על המציאה.שנת 86', צבע ירוק מטאלי זהבהב, מוזר ואפילו לא הכי יפה. אבל זו הייתה היא, אחותה הגדולה של המארק 1 שנגנבה לנו, אפילו הצבע היה זהה.שוב כל בוקר עם אבא לבית הספר, הרעש המדהים הזה, הדחיפה החזקה לתוך הכיסא, כמה התגעגעתי אלייך !לא חיכיתי שנייה, הוצאתי רשיון בגיל 17 ושלושה ימים, הכי מוקדם שהיה אפשר. אני זוכר שהבאתי את הרשיון, הנייר המצחיק הזה מהדואר לאחר ששילמתי עליו, הלכתי ברגל לעבודה של אבא, התיישבתי בכיסא הנהג והוא לידי וידעתי, לזה חיכיתי מגיל 3.סיבוב המפתח והגרגור המוכר של מנוע 16 השסתומים פתאום נשמע אחרת, קרוב יותר, מוחשי יותר. אני מחזיק את ההגה !! חשבתי לעצמי בשקט וחיוך ענק התפרש לי על הפנים. אבא שלי אומר, "יאללה צא". שילבתי לראשון, נתתי גז…… בום. נכבה לי האוטו. "הקלאץ' לא כזה נעים כמו אצל המורה שלך אה ? לא נורא תתרגל, צריך לתת קצת יותר גז בזינוקים" אבא שלי, תמיד רציני כזה.

 

הנסיעה הקצרה הזאת הביתה הייתה טובה יותר מכל חלום, זהו, הגעתי לשם. אני נוהג על הגולף הזאת ! אבא שלי ידע שהוא עכשיו נפרד ממנה. הייתי קם בבוקר מוקדם איתו לעבודה רק בשביל שאוכל לנהוג. נוסע איתו עד לעבודה ונוסע באוטובוסים לבית הספר, לאחר מכן שנגמר המלווה הייתי מוריד אותו בעבודה ולוקח לו את האוטו לבית ספר, איזו תקופה. שנתיים וחצי הייתי נוהג עליה בכל הזדמנות שיצאה לי, אם זה ביום יום לפני הצבא או בסופי שבוע בזמן הצבא. כשהתגייסתי אבא שלי ואני קנינו גולף 2002 נפח 1.6 ידנית, שאוכל לשרת בקלות יותר בזמן השירות הצבאי בלי לבזבז המון דלק. אבא שלי המשיך לנהוג במארק 2, עד אותו הבוקר שבו אבא שלי סיפר לי את הנורא מכל, שהיא נגנבה.

 

ידעתי שכשאשתחרר, הדבר הראשון שאעשה הוא למצוא מארק 2. שבוע אחרי שהשתחררתי מכרתי את הגולף ה"חדשה" והתחלתי בחיפושים. זה היה מייגע, כל-כך מייגע. המבחר היה קטן כל-כך וגם אלה שהלכתי לראות היו לא כמו שרציתי, משופרות מדי או 5 דלתות. הייתי נעול. מארק 2 GTI מקורית 3 דלתות, היא ולא אחרת.הכי קרוב שהגעתי היה שהלכתי לראות אחת בצפון הארץ, גולף אחת אחרי שיפוץ חיצוני כללי מדהים אבל מצב מכאני מחפיר. לא היה איכפת לי, רציתי אותה יותר משרציתי את נשימתי הבאה.נסעתי עם כסף מזומן ביד עם כל הכוונה לקנות אותה. בעל הרכב פשוט לא הסכים להתפשר, הרכב דרש השקעה רבה מעבר למחיר הגבוה שאותו ביקש. כמעט התייאשתי, כבר הסתובבתי ללכת, אבל בהחלטה אחרונה חזרתי אל בעל הרכב ואמרתי לו "יש לך שתי אפשרויות, אחת היא לקחת את ההצעה שלי ולהגשים לילד בן 21 חלום ילדות. השנייה היא להגיד לי לא ולא לראות אותי יותר לעולם." בעל הרכב ענה בשלילה, נסעתי הביתה.

 

שבוע לא רציתי לצאת מהבית, לא האמנתי שהוא עשה לי את זה. כל כך כעסתי, כל כך רציתי אותה. כבר באמת שאיבדתי תקווה.בוקר אחד, כהרגלי בחיפושים אחר גולף, נתקלתי ביהלום. במודעה היה כתוב: "קוראדו שנת 90' מקורית מנוע KR". למעשה אותה גברת בשינוי אדרת, אבל איזו אדרת! אף פעם לא חשבתי בכלל בכיוון של קוראדו, זה תמיד היה נראה כמו חלום רחוק ולא אפשרי. אמרתי לאבא שלי: "בוא ניסע לראות את האוטו הזה, זה ממש קרוב". התקשרתי למוכר, קבענו מקום והגעתי. בתוך 10 שניות התאהבתי, כמה שהיא יפה! לבנה, שמורה בצורה יוצאת דופן, עם גלגלי ברזל קטנים וטאסות. לא היה איכפת לי בכלל, ידעתי שתוך שבוע אעשה ממנה את מה שתמיד חלמתי. לא היינו צריכים לדבר יותר מדי, תוך עשר דקות אבא שלי לחץ לו את היד ונכנסו לרכב, בבוקר מעבירים בעלות.

 

זהו - היא שלי, שלי ורק שלי. מצאתי קוראדו! בבוקר הגיע הבחור לעבודה שלי. סיימנו להעביר בעלות, התחלנו את יישור הקו. שבוע שלם לא נהגתי בה, היה כל כך הרבה לסדר, השנים לא הטיבו עימה, אבל הכול היה שווה את זה. "זהו, סידרתי את הנזילה של הנוזל הגה כוח, לך תעשה סיבוב" – אמר לי אבא. כמה חיכיתי למשפט הזה. הנעתי, יצאתי מהעבודה בזחילה, נסעתי כל-כך לאט, מתרגש, רועד ולא מאמין. עד שהגעתי לעליה שאני אוהב כל-כך. הדבקתי את הדוושה לרצפה, ראשון, שני, שלישי. איזו תחושה, לזה חיכיתי, לזה פיללתי. זהו, מצאתי אותה, סגרתי מעגל.כבר כמעט שנה אנחנו ביחד, 20 אלף קילומטר והיד עוד נטויה. אז כן היא עושה לי צרות וכן היא מושכת תשומת לב לא רצויה לפעמים וכן היא לא אוהבת לעבור טסט חלק, אבל היא שלי. היא מה שתמיד רציתי ולא העזתי אפילו לחלום."אז למה קנית כזה אוטו ישן ? " שואלים אותי אנשים. הרי אי אפשר באמת להסביר את זה, גם כל מה שכתבתי כאן למעלה לא באמת יכול להסביר את העובדה שכל פעם שאני קם בבוקר ורואה אותה בחנייה אני מחייך וממלמל לעצמי, עדיין כאילו לא מאמין : "יש לי קוראדו ".

 

אני מקווה רק שהפעם היא תשאר שלי.

 

 

 

עריכה אחרונה 7 במאי, 2014 על ידי cableguy

[Psycho-Knight 10]

שלום לכולם, אני אריק, בעלים גאים ומרוצים מאד של קוראדו 16V שנת 90.

אבל חלק מהסיפור שלי על האהבה שלי למותג ולרכב אני חייב בזה שהייתי רוצה לרשום בשם חבר טוב שלי, ואולי להפוך את הזכייה שלו להפתעה בשבילו (זה המועט שאני יכול לעשות בשבילו אחרי כל העזרה שהוא ידע לתת לי ולכל מי שסובב אותו),

 

 

אז תרשו לי לספר לכם על אדם מאד מיוחד בשם ליאור גולומב, בחור צעיר תל אביבי (רווק למי ששואלת) שהדם של פולקסוואגן זורם לו בדם.

מהיום שאני זוכר את עצמי עם רישיון ומתעניין ברכבים השם של ליאור עלה תמיד בסצנה.

תמיד היה שם, תמיד נתן לתת הופעה, ותמיד הבולט מכולם, הוא היה בין האנשים המובילים בסצנה, מהאנשים שתמיד ידעו להפתיע ולתת שואו.

אני חושב שברשימת רכבי הפוקלסוואגן של ליאור ניתן למצוא רכבים מאד מיוחדים כמו:

פולקסוואגן קאדי MK1

פולקסוואגן גולף GTI MK1

פולקסוואגן גולף דור שני (אני חושב שהיו יותר מאחת)

פולקסוואגן ג'טה דור שני.

פולקסוואגן גולף MK3

פולקסוואגן גולף MK4

פולקסוואגן וואריאנט

כמה חיפושיות.

והאחרונה חביבה (למרות שאני בטוח ששכחתי עוד כמה), הקוראדו שלו.. אני חושב שזהו הרכב שגרם לי להתאהב בקוראדו ואף לקנות אחת משלי. ולפני זמן לא קצר בגלל טעות של נהגת מטומטמת הוא איבד אותה. בתור בעל קוראדו ובכללי בתור בעל רכב ישן, אני חושב שלא ראיתי את ליאור שבור כמו שהוא היה כאשר איבד את הקוראדו, הוא החליף המון רכבים עם השנים שהכרתי אותו אבל עליה הוא לא וויתר אף פעם, היא הייתה הבייבי שלו, זאת שלא איכזבה, זאת שהיית חלום רטוב של הרבה מאד אנשים בארץ.

 

משיחות שלי איתו אין דבר שהוא ירצה יותר מלנסוע לווטרסי.. אבל כל סכום קטן (בכל זאת סטודנט) שיש לו ביד הוא מוציא דבר ראשון לילדים שלו (הרכבים שלו) כל שקל וכל טיפת זמן פנוי שיש לו.

 

אין הרבה אנשים שיהיו מוכנים לתת כל כך הרבה עם כל כך הרבה אהבה כמו שליאור עוזר לכל מי שסובב אותו. אין בן אדם שהוא בעלים של רכב VAG שלא מכיר או נעזר בליאור, בידע, בהשקעה, או בקשרים שהוא יצר עם השנים.

 

אני מאד מקווה שתבחרו בו, כי באמת אין הרבה אנשים שמגיע להם הפרס הזה! (אגב, לאחרונה הוא גם עשה קעקוע בו קיעקע את הווריאנט שלו ועוד כמה דברים)

עריכה אחרונה 7 במאי, 2014 על ידי Psycho-Knight

[cableguy 1]

האם יש כבר אתר לתחרות עם אפשרות הצבעה ?

[kobi_g 10]

סיפור האהבה שלי החל בשנת 1998 עם VR6,

הרכב פשוט שבה אותי עם נהמת המנוע המדהימה של ה V6 המדהים והביצועים

באותו הזמן נפלה ההחלטה להחליף את הרכב וכמובן הבחירה היתה ברכב המדהים הזה

נכנסתי לסוכנות צמפיון ולא היה מלאי, לא ויתרתי והלכתי לפליקס, גם כאן לא היה מלאי.

אותו הדבר... אין במלאי ופשוט ...אלה היו הימים האחרונים של היבוא לארץ ולא ויתרתי.

ביציאה מפליקס בדרכי הביתה בפניה לדרך פ"ת נעמדתי במקום...כאן בחלון הראווה של סוכנות קטנה בשם "סוכנות הדר" עמדה לה

המכונית המדהימה בצבע לבן.

מיד נכנסתי פנימה ושאלתי על הרכב, התשובה היתה שאין במלאי אז הצבעתי לאיש המכירות על הרכב שבתצוגה ואמרתי לו,

את זו אני רוצה.. (אמר לי שישבו בה בתצוגה ובלה בלה נוספים אבל לי לא שינה הדבר) לקח כמה ימים והרכב שוחרר ואז קיבלתי את הרכב הלבן המדהים הזה.

סיפור אהבה שנהנתי ממנו כל שניה עם חיוך ענק.

 

לצערי אחרי זה הביאו את ה V6 שממש לא היו אותו הרכב.

[Ben Komedi 1]

אוקיי אז שלום,שמי בן והסיפור שלי התחיל בגיל בערך 12-13.

הייתי עם הוריי בפריז ובערך באותו זמן יצאה לעולם החיפושית המחודשת (שנת 2000/01). התלהבנו ממנה מאוד ואבא לחש לי בסוד-"כשנחזור לארץ אני מזמין לאמא אחת כזאת אבל תשמור על סוד".

לא עבר חודש,הגעתי הביתה ובחנייה עמדה אחת מתוך 21 הראשונות שהגיעו לארץ,צבע כחול מטאלי לא אשכח את זה בחיים.

לאחר שנה נמכרה החיפושית עקב התרחבות המשפחה ונרכשה,גם חדשה מההחברה גולף 2.0 ג'נריישן,אותו צבע בדיוק ומכאן האהבה פרחה.

אמנם זאת לא הייתה GTI אבל כשאתה בן 13 ומבריק לאבא שלך את האוטו בשישי בצהריים כאילו אתה יוצא עם הרכב בערב למועדון זה אומר הכל.

באותו זמן נשבעתי לעצמי שלי תהיה ביום מן הימים גולף GTI (אהבתי בעיקר את המארק4 R32).

עברו חלפו להן השנים והגעתי לגיל 25,אבא,אחי ואני כבר עמוק עמוק בתוך המחלה של הרכב אחרי שכבר קנינו פולו יאנג חדשה ב2012 הוחלט ללכת על החייה האמיתית,הגשמת חלום הילדות שלי.

אמנם לא יצא מכספי אבל ההוצאות השוטפות עליי.

פרסמתי מודעה שאני מעוניין לרכוש GTI MK5/6, פנה אליי בחור נחמד בפרטי,דברנו,נפגשנו ולא עבר שבוע והחלום שלי התגשם.

אמנם את כל העבודה בענייני שיפורי יופי ומנוע המוכר עשה אבל לשמור על הרמה הזאת זאת גם עבודה קשה

מאותו היום אני מחכה לרגע שאני יעלה על הגולף שלי,מתחרפן מאנשים שכל הזמן שואלים אותי אם אני מעוניין למכור (מאמין שרובנו עוברים את זה),ופשוט נהנה מכל רגע,גם את זה סתם לנסוע לעבודה 10 דקות,כל נסיעה ברכב היא חלום עבורי...

הגיע שלב התמונות...

[V6 23]

ההתחלה:

1994: הסיפור מתחיל לפני 20 שנה בדיוק:

סוף כיתה י"ב, אני בן 17 והסתובבתי עם חבר בקניון איילון...

באחת הרחבות היא נחה שם על במה קטנה:

אדומה, נוצצת, מבריקה עם שלט קטן בצד:

גולף VR6, מנוע 2800 סמ"ק, 0-100 – 7.6 שניות.

נדלקתי! כנראה שמאז דיברתי הרבה על האוטו, כי בספר מחזור אפילו הזכירו את זה (אפילו שמתי תמונה...)

 

המעשה הטפשי:

2003: אני סטודנט בשנה שלישית, מוצא עבודה טובה ומתחיל לכסות מינוסים בבנק, ופה ושם מחפש VR6.

כולן גמורות, יד 5 ומעלה, ועושות רעש של טרקטור מקולקל.

ואז אני מוצא אחת יד שניה, שמורה, סטנדרטית, בלי חלונות שחורים ושטויות.

אחרי יומיים אני לוקח הלוואה על כל הסכום של הרכב(!!) – 70 אלף ₪ וקונה את האוטו!

 

היום:

2014: אחרי 11 שנה ביחד וצבירת 200 אלף ק"מ, אני יכול להגיד שזה אוטו מהנה ביותר, גם אם חם לו מאד כאן בארץ, האוטו הלך ונהיה נדיר על הכביש, וכמעט לא פוגשים אותו. בטח לא בצורה סטנדרטית.

 

הסוף? אספנות?

2028: התכנון הוא לשמור את האוטו עד לאספנות, האוטו בן 16.

לשפץ מה שנדרש ואולי להוסיף נגיעות שיפורים קלות אבל לשמור עליו ככל הניתן כפי שיצא ביום שנקנה...

[Casper_2001 10]

שלומות, שמי איגור, בן 37, נשוי באושר (ממש לא בעושר) לשתי נשים, אחת מהן היא גולף GTI MK4.

 

החיבה שלי למותג החלה אי שם באמצע שנות ה-2000, כאשר לראשונה רכשתי גולף MK4. היא הייתה ידנית עם מנוע 1.6 קטן ומיושן.

זה לא הפריע לי להתחבר למכונית ועם הזמן אפילו להתאהב בה. כחובב רכב לא יכולתי להשאיר אותה מקורית וכיוון ששיפורי מנוע ברכב הזה זה כמו כוסות רוח למת, החלטתי להתמקד בקוסמטיקה, גלגלים יפים ועוד כמה תוספות שהבדילו אותה מרוב הגולפים בכבישים.

 

 

שלוש שנים היינו ביחד, הרצון לשדרג אותה ב-GTI לא נתן לי מנוח, הדרך הייתה מהירה וטבעית ואת ה-MK4 הלבנה והאיטית החליפה אותה גברת בשינוי אדרת - GTI MK4 בצבע כחול פחם. למרות כל החסרונות והדעות השליליות לגבי הדור הזה של GTI, הרגשתי שזאת החבילה המושלמת עבורי. החיבה למכונית הפכה מהר מאוד לחיבור לסצנה כולה, גם מחוץ לגבולות ישראל, נהניתי תמיד לצפות בסרטונים ותמונות של מפגשים ואירועים בארה"ב ואירופה, זה נתן לי תמיד המון השראה ורעיונות איך אני רוצה שה-GTI שלי תראה. צפיה בעשרות סרטונים מדי יום היה כמו סם הרגעה עבורי, נהיתי מכור. עם הזמן התחברתי עם הרבה אנשים מהארץ שבדיוק כמוני חלקו את אותה האהבה והחיבור למותג הגרמני.

 

 

 

הרומן איתה נמשך טיפה יותר מ-3 שנים ועקב תאונה מצערת דרכינו נפרדו, אבל הלב נשאר שבור. הרצתי בראש הרבה תסריטים בנוגע לעתיד המוטורי שלי ועם מי אני אפתח מערכת יחסים חדשה. אבל תמיד הייתה לי הרגשה שעוד לא מיציתי את האוטו הזה, ידעתי שאני אתגעגע אליו, הבנתי שאני חייב לקנות...עוד MK4 GTI. וכך עשיתי.

כעת אנחנו ביחד כמעט 4 שנים ומצפים לעוד שנים ארוכות ביחד. עכשיו האהבה שלי בצבע כסוף והיא נרכשה במצב מקורי לחלוטין כמו ביום שעזבה את שערי וולפסבורג שבגרמניה. עברנו ביחד כמה פאזות, כל שינוי שנעשה היה מלווה בהרבה מחשבות, עם נסיון להימנע מטעויות שעשיתי עם החברות הקודמות, ניסיתי תמיד לקחת אותה צעד אחד קדימה, להתעלות על הגולפים הקודמות. כעת היא נראית כך:

 

 

 

 

אני מאמין שזה סיפור אהבה משתמך, עם מספר פרקים, ידענו עליות ומורדות, היו הרבה ימי כיף וחיוכים בלתי פוסקים. אני סבור שגם אם בעתיד בעוד מספר שנים לא ידוע אני אחליט לעשות שינוי ולעבור למכונית של יצרן אחר, תמיד יהיה לי מקום בחניה לפולקסוואגן אחד ומקום גדול בלב לדור 4, כי מקום גדול ברגל היצרן הזה כבר תפס אצלי

 

 

עריכה אחרונה 10 במאי, 2014 על ידי Casper_2001

[edan82 11]

אכן לא ברור היכן מצביעים בפורום.

 

אגב, איפה......אייל?

צריך רק להגיד שרכב צרפתי טוב יותר מה-GTI שלו והוא יפצח במונולוג שיזכה אותו בפרס+בכיסא מנכ"ל פולקסוואגן העולמית....

 

וברור לכולם שאם זה היה מבצע ללקוחות סקודה אני הייתי צריך לזכות למרות שאני לא בעלים של אחת (אבל חולם עליה כל לילה).

 

אחלה יוזמה של פולקסוואגן.

[אייל 68]

לפי דרישת הציבור הגעתי, למרות שאני פעיל פחות , אך האהבה לGTI רק גדלה מיום ליום.

 

רכבי VAG מלווים אותי משנת 2002 ובכל השלבים של החיים - מהשחרור מצה"ל דרך תארים ראשון ושני, עבודות ומגורים במקומות שונים, אהבות ואכזבות , התקדמות כלכלית שאפשרה לי לטפס במודלים ובקרוב GTI תהיה רכב הכלולות שלי (בלי עין הרע)

 

הסיפור שלי מתחיל אי שם בשנת 2002, כמשוחרר טרי משירות קבע לאחר שחיפשתי שינוי כיוון אחרי רכב צרפתי שגרם לי לנסוע יותר במרצדס של אגד מאשר בו.

 

לאחר חיפוש מעמיק,שכלל סיבובים ליליים עם הליסינג של אבא בכל ערי השרון אחר אקזמפלר למכירה/להשארת פתק מצאתי את הכלה הראשונה לבית VW- פולו 16V, מודל 97 ,100 כ"ס ידנית 3 דלתות.

זו היתה אהבה ממבט ראשון. דרך החיפוש אחרי רכב זה התוודעתי לCF והפכתי חלק (לעתים שנוא בשל אי הסכמה עם הקונצנזוס) מגרעין החברים הראשוני והמפגשים בשישי ברמת גן ובימי שלישי בטאבון ובכביש ב ***-#### הפכו חלק מהשגרה, יחד עם טיפולים ושינויים קטנים ברכב.

נהגתי ברכב זה 5 שנים ובסיומן הרכב עבר לחבר פורום יקר שהמשיך להנות ממנו .

ניתן ללחוץ על התמונה כדי להגדיל

שכחתי לציין שהוא נמכר בעקבות הרצון להתקדם ל GTI MK4 שבהיותי תמים חשבתי שאוכל למצוא במהרה,

אך בסופו של דבר התבדיתי ולאחר חודש חודשיים של חיפושים נאלצתי להתפשר על גולף 1.6 , אבל כרגיל, לא דגם רגיל

אלא ג'נריישן ידנית משולשת דלתות עם ג'נט מוגזם (שבא איתה), מודל 2001. נרכש בשנת 2006

אין לי הרבה מה לספר על הרכב הזה חוץ מזה שנסעתי בו שנה באמינות מוחלטת עד שאחד מחברי הפורום הציע לי סכום שלא ניתן לסרב לו וירדתי מהרכב במיידי תוך מציאת GTI ראויה תוך 24 שעות מרגע המכירה.

הרכב משך הרבה תשומת לב ולא חיובית בדרך כלל והיה קשה לי עם כך מאחר ואני מאוד מתחבר לעניין של זאב בעור כבש

שזה כל הרעיון בהוט האצ'ים של הקונצרן.

 

מכאן עליתי כבר על דרך המלך ובשנת 2007 נהיייתי חלק ממשפחת ה"שילוש הקדוש".

הכלה: GTI מודל 2001 , כסופה מחומשת דלתות (למרבה הצער)

אמנם הדור הרביעי לא הרשים בביצועי כביש עוצרי נשימה אך היווה בשבילי חבילה מצויינת לתקופה ההיא.

 

איפשהו בשנת 2008 לקחתי ברושור מסוכנות צ'מפיון של GTI MK5 ולאחר ביצוע נסיעת מבחן על הדור החמישי. נעצתי אותו על לוח השעם בחדר וסימנתי את המטרה הבאה בבירור (עד היום הוא נעוץ)

לאחר 3 שנים נהדרות החלטתי שהגיע הזמן להתקדם הלאה לעבר המטרה שסומנה כבר מזמן.

זה לקח זמן. הרבה זמן. אבל לאחר שנה של חיפושים , גם בשל תקציב מוגבל שכיוון אותי לשנת הדגם הראשונה ולגרסא הכי זולה,

הגיע הזמן להגשים חלום.

באפריל 2010 הפכתי לבעליה של GTI MK5 ידנית. יד 1, 60 אלף ק"מ. כמו שחלמתי.

מהרגע שהיא עלתה ללוח עד לרגע שנחתם זכרון דברים, לא עברה שעה אחת.

עזבתי הכל בעבודה, טסתי החוצה לכיוון ביתו של הבעלים, הקדמתי חבר פורום אחר בפוטופיניש ,נסיעה קצרה,זכרון דברים ולמחרת היא היתה שלי. זה היה צעד כ"כ מהיר שלמשך מספר ימים הייתי בעליו של צי GTI קטן.

 

 

הGTI MK5 היה קפיצה של כמה מדרגות בבת אחת , גם כרכב לנהג, גם באיכות הבניה, האיבזור הנדיב , האמינות .

(מצ"ב לינק לשרשור אחזקת 4 שנים של הרכב שלי http://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?526647-%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%95%D7%AA-4-%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D-2006-VW-GOLF-GTI-MK5)

 

הרכב נמצא אצלי מאפריל 2010 ועד היום, כבר הגעתי ל136 אלף ק"מ והרגל עוד נטויה.

חוץ מהשימוש כמלווה יום יומי נאמן - נסעתי בו בכבישי נהיגה, ימי מסלול, קורסי נהיגה. נהניתי מכל רגע וממשיך להנות.

 

 

עם זאת, לאור הצורך המתגבר ב5 דלתות והעובדה שעברו כבר 4 שנים, החלטתי שהגיע הזמן למשהו אחר. אולי לשנות קצת.

החלטתי לבדוק האם אני מקובע, אולי כל מה שאומרים נכון , אולי העובדה שבטיול האחרון שלי בחו"ל חנתה GTI MK7 לצידה של פרארי ולא שמתי לב לפרארי מצריכה אשפוז מהיר שלי .

אז בדקתי הרבה מתחרות.

גם מבית לקסוס, גם מבית BMW , גם יפניות, גם אאודי ומה לא...

בסופו של דבר כשהתיישבתי ב MK6 - הרגשתי בבית. כשנהגתי בה. עוד יותר.

על כן אני מכריז בזאת על היעד הבא. זה דיי ברור מה הוא.

 

מעניין כמה זמן יקח לדוג אחת בסטנדרטים הראויים ??

 

[שלומי 37]

האתר בו ניתן להצביע יעלה היום, ממש עוד מעט.

איפה כל בעלי השירוקו ?