עליות מחיה - כמה צריך בעצם להרוויח?

[hgilad123]

שמר, מצד אחד קשה לי לשמוע את זה (כנראה כי האמת כואבת) מצד שני אם זה בא ממך, אז כנראה שהמצב באמת לא משהו.

בכללי נראה שיש מעבר מ"נפולת של נמושות" לאל תחזור ותכף אנחנו באים.

 

תגיד, טוב לך בחו"ל?

 

אם אתה לא מרגיש צורך רציני מאוד לחזור כי אתם בדיכאון ואי אפשר יותר, פשוט תישארו שם.

 

כן, טוב לי, קשה להתלונן כי אין באמת על מה. יש געגועים למשפחה וגם לארץ וזה נורמלי אבל לא משהו שהוא לא רגיל. יש על מה לשלם פה מבחינת מיסים גזרות וכו'

 

אפשר לשאול מהיכן באירלנד ?

מדבלין רוצה לבוא?

[sronis]

אני רוצה! אח שלי טס לאירלנד בקרוב. אני אשמע ממנו איך היה ואז אקפוץ לבקר גם אני. טיסות זולות מאסטוניה...

[אביב]

ומצד שני אנחנו מתלוננים בלי סוף על המדינה, אבל לא עושים הרבה מלבד להלין.

 

"המחיר שאנשים טובים משלמים על אדישות לעניינים ציבוריים, הוא להישלט בידי אנשים רעים". הציטוט של אפלטון כמובן והוא יפה להיום יותר מתמיד.

 

אם יש משהו שלדעתי בולט מאד בקרב אנשי טכנולוגיה והייטקיסטים זה שהם מאד ממוקדים בעבודה שלהם וכמעט שלא מוכנים לעשום שום דבר שמחוץ לתפקיד הישיר. בתפקיד שלהם הם יהיו הכי טובים, אך אם צריך לארגן טיול, או לעשות משהו חברתי הם ימשכו את ידם כמו מאש, בטח שלא להתנדב או להירתם למשימה חברתית/לאומית/רגולטורית כלשהי. זה אחד הדברים שמאד הפריע לי בעבודה בסביבה כזו.

 

יש כאן אירוניה מסוימת, לרוב אנשים משכילים, חריפים, אנשי עשיה ובעלי יכולות גבוהות מצפים שהכלל, משרדי הממשלה, הפקידים וכו' יעמדו בסטנדרטים שלהם (מה שכמובן לא אפשרי עקב כך שלרוב מדובר באוכלוסיה חלשה יותר ולא פחות חשוב- פחות מתוגמלת) ומצד שני להתקרב לתחום או אפילו למשרה ציבורית- אין מה לדבר. בשעה שמשכורת למהנדס מתחיל בהייטק יכולה להיות בסביבות 20K לחודש ובסביבות 30K ויותר למהנדס בכיר (שלא לדבר על מנהלים), ברור שבמצב כזה מעטים מאד יוותרו על הכסף וילכו למשכורת של 12K במקרה הטוב במשרה ציבורית.

 

על זה אומרים- נו שויין, אז נהנה מהכסף (למרות שספציפית כרגע אני מחוץ לביצת ההיטק) ונמשיך להתלונן...

[hgilad123]

אביב דווקא פה אני רואה משהו אחר - יש דגש חזק על פעיליות של תרומה לציבור (וזה מניסיון בשני החברות שעבדתי בהן ב 5 שנים האחרונות). אומנם אני בצד המכירתי של ההיי טק ולא בתכנות או משהו בסגנון, אבל אישתי לדוגמה היא אחת מאלה שמריצים את כל הפעיליות האלה וגם ארגון של ארועים לחברה.

 

רוני אתה ואחיך מוזמנים - יש לנו חדר פנוי ששמור לאורחים וחניה לרכב נוסף

 

עכשיו שמתי לב שלא המשכתי את ההודעה הקודמת: אז יש פה על מה לשלם, ויש גזרות חדשות (שהאירים מאוד מתנגדים אליהם) אבל לאור המצב הכלכלי זה די מובן. הרפואה בארץ יותר טובה כי היא יותר זולה בכללי אבל ניתן לשפר את המצב עם ביטוח רפואי שרוב מקומות העבודה הגדולים נותנים בכל מקרה. "מס כביש" שזה מה שבארץ משלמים על טסט הוא די גבוה ועד 2008 הוא נגזרת של נפח מנוע. מ2008 זה לפי CO2 ולכן יש הרבה דיזל פה. על הסיוויק שלנו ( 2007 1. אנחנו משלמים באיזור ה 600 יורו לשנה. מצד שני טסט לרכב יש פעם בשנתיים עד שהרכב בן 10 שנים וגם זה אפשר לעשות אחרי שעות העבודה וגם בסופי שבוע. ביטוח לרכב יקר בשנה שנתים הראשונות ואז הוא נופל לפי גיל וחוסר תביעות.

 

דלק גם יקר כרגע 1.62 יורו אבל אנשים נוסעים פחות והרכבים לרוב ידניים. חוץ מזה יש מלא דיזלים קטנים כרגע.

קניות של אוכל וכו' - יקר, אבל זה פונקציה של כמה אתה מרוויח. אין ארנונה אבל מדובר על מס רכוש בעלי נדל"ן הולכים לשלם בקרוב.

יש החזר מס על שכר לימוד, על השכרת דירה, ביטוח בריאות והכל נעשה בעיקרון און ליין.

 

הכבישים פה הרבה פעמים מחורבנים ומלאי חורים, ויום אחד נכנסתי לבור וחשבתי שהאוטו התפרק. מבחינת נהיגה, אנשים מאוד נחמדים, נותנים לך להשתלב ומאותתים עם האיתות חירום לכמה שניות כאות תודה, מצד שני יש הרבה איטיים בנתיב הימני (שמאלי שלכם). משטרה אני רואה פעם בשלושה ימים, מאז שאני פה עצרו אותי פעמים לבדיקת אלכוהול ואף פעם לבדיקת רישיונות. הם לרוב בודקים עם פנס ששילמת מס ושיש לך טסט בתוקף וביטוח (זה הכל בדיסקיות בחלון), וזהו.

 

בקיצור, יותר נעים מבארץ ולא חונק, בטוח שיש לעובדה שפחות איכפת לך מה הולך פוליטית חלק מזה.

[locomotive]

 

מדבלין רוצה לבוא?

 

אם הייתי יכול הייתי נשאר שם בזמנו ,

גרתי חודש בMAYNOOTH , חודש בWATERFORD וכחודשיים בgalway .

מתכנן לחזור לשם עם המשפחה לטיול רחב .

[שמר]

גלעד,

 

המצב החומרי לא ממש רע, נהפוך הוא. אם מסתכלים על המצב באירופה - גם שם לא הכל דבש והמחיה מתייקרת בצורה מדאיגה (תלוי כמובן באיזו מדינה. בהכללה - מדינות צפ' אירופה ומרכזה במצב טוב בהרבה מאשר הדרום).

 

אבל אני מסתכל עשר שנים קדימה ואולי עשרים, לאור מה שמתרחש בישראל ב-15 השנים האחרונות. אני מדמה את ישראל ל"חוות החיות" של אורוול. החזירים השתלטו לחלוטין על המדינה ומכאן זה יכול להיות רק יותר גרוע, מכל הבחינות.

 

זו הסיבה העיקרית שבגללה הייתי עוזב כבר מחרתיים (היום ומחר לא, כי ייקח לי יומיים להגיע ארצה ולארוז את המשפחה וכמה מזוודות ). אני לא מיילל כי קצת קשה ו/או חסרים לי דברים חומריים (לא שדדתי בנק, אבל יש אוכל במקרר). כשאני רואה את ההתבהמות, חוסר החינוך, הגזענות והמיליטנטיות האינסופית - אני לא חושב שיש לילדים מה לחפש כאן.

 

ערן,

 

לפני מחשבות על מעבר, בוא נראה אותך נותן איזה JIG, לבוש בחצאית ירוקה כמובן .

[hgilad123]

שמר העתיד הוא אכן מה שמדאיג אותי, כי אני לא יודע אם ישראל זה מה שאני מאחל לילדי ומצד שני, השינוי לא יקרה לבד (אם בכלל)

[יוסי פרנקוס]

גלעד, אני משער שהמצב פה ישתפר עם הזמן.

 

תוך כמה שנים המצב אמור להגיע למה שמצפים ממדינה נורמלית. אני כבר רואה את ההתחלה של מה שנראה כמו שינוי רציני לטובה, שהוא בבפעם הראשונה כבר כמה עשורים, הממשלה (לפחות חלקים ממנה) מתחילה להתמקד באזרח ולא באנשים מקורבים לשלטון.

 

עד שהילדים שלך יגדלו המצב כמעט בטוח ישתפר, גם ברמה העולמית וגם המקומית.

 

מה שהורג פה את המורל של כולם זה לא רק הכסף והמיסים (כי באירלנד גם יש מיסים), אלא ההרגשה שכל היום דורכים עלינו ושכולם צריכים לדרוך על כולם.

 

אמנם אתה משלם שם מיסים (אולי אפילו דומים לאלו שיש פה) אבל אף אחד לא נכנס לך לחיים והכל יותר קל.

[hgilad123]

מסכים לגמרי. נו נראה מה יהיה.

אני מרחרח ובכל מקרה לא חוזר ללא עבודה. אני עוד לא בטוח שאני רוצה/יכול להתמודד עם הבעייה הכי קשה שלי - הישראלי המכוער. לגבי היפים אני לא דואג

אבל יוסי, בלי לברוח עוד פעם

[יוסי פרנקוס]

האופציה של לטוס שוב עוד לא ירדה מהפרק בשבילי.

 

חזרתי בגלל האישה והיא כבר לא רלוונטית, אז...

[hgilad123]

אני לא הייתי יכול לעשות את כל ההלוך חזור הזה כל כך הרבה פעמים. לא בנוי לזה.

[יוסי פרנקוס]

בשבילי זה פשוט לא רלוונטי איפה אני חי.

 

הדרישות שלי הן דירה עם פרטיות משלי, אפשרות לזוז בתוך העיר (ובארץ, בין ערים) וחיבור אינטרנט כמו שצריך.

 

מן הסתם כשיש בת זוג זה מסתבך.

[hgilad123]

אתה מוזר יוסי, אבל אנחנו אוהבים אותך.

 

הלוואי עלי ככה, זה היה יכול להיות כל כך פשוט.

[יוסי פרנקוס]

ככה זה כשאתה עובד מהבית ומרגיש בבית כמעט בכל מקום.

[נהג מתחיל]

אני לא רוצה להתחיל ספין אידאולוגי (אתה ככה, אתה אחרת, אני לא אמרתי, אני כן אמרתי), אבל הנה הניתוח שלי:

 

הבעיה בישראל היא הדמוגרפיה. ישראל מתרחקת, ולא מתקרבת, מהמודלים החברתיים של מערב אירופה וסקנדינביה, הן במישור של סיביל סוסייטי והן במישור השירות הציבורי.

 

לבעיה הדמוגרפית אין פתרון. לכן מדינת ישראל כנראה תשרוד, אבל לא בטוח שלאוכלוסיה עם אוריינטציה מערבית ליברלית חילונית תהיה כאן תקומה.

 

אני בהחלט צופה הגבלות על הגירה מישראל בעשרים שנה הקרובות, הרי גם באיראן יש אוכלוסיה כזו, וניתן לשאול כיצד היא מתקיימת? באמצעות זה שאין לה ברירה, באמצעות הורדת ראש וכניעה, באמצעות אמונה אנושית עיוורת שמחר יהיה יותר טוב.

 

נשמע מוכר?