לחובבי NBA -האם קווין גארנט הוא השחקן השלם ששיחק אי פעם?

[Yellow Engine]

כפי שחששתי הדיון סטה לעבר "השחקן הטוב" ולא "השחקן השלם". השחקן השלם =עושה הכל (נקודות, ריבאונדים,אסיסטים, חסימות, חטיפות,דברים שלא רואים בססטיסטיקה). לפי פרמטרים אלה, גארנט הוא המועמד המוביל בקטגוריה זו.

 

עזוב אותך מהתחכמויות וטרמינולוגיה. שלם=עושה הכל? אז מייקל עשה הכל. אני מגדולי שונאי הקלישאות והקונצנזוסים, אבל פשוט אי אפשר לחלוק על העניין הזה. ולצורך העניין שאתה מדבר עליו, בנו "מדד" שמשקלל את סך התרומה של שחקן במשחק. אין לי ספק שאם היה מדד כזה בתקופת ג'ורדן, היית רואה שהוא הטוב, השלם, ואולי אפילו היפה ביותר .

"דברים שלא רואים בסטטיסטיקה" משפט שלימדו אותנו כאן בימי הנפלד, שהיה מוגבל להחריד מבחינה התקפית. אחריו באו שחקנים כמו מקדונלד ופרקינס, שאמנם לא שיחקו באותה עמדה אבל הוכיחו שאפשר להיות שחקן הגנה מעולה אבל עם זאת להציג נתונים שכן רואים בסטטיסטיקה ההתקפית.

[חולגי]

כיום, אני מודה, שאיני צופה כמעט במשחקי ה-NBA. לא יודע למה. פה ושם רואה ולא מבין על מה המהומה סביב גארנט (טוב, הוא חתיכת שחקן, אבל מבחינתי אין ערך מוסף מיוחד שיש לו כדי שאעדיף אותו בצורה כה מובהקת ע"ג אחרים).

מבחינת השחקן ה"שלם" ביותר, אני לא בטוח שיש (כיום) מתחרה לג'ורדן גם ברצון האינסופי שלו לנצח משחקים.

פשוט הוא היה ה"מתחרה" האינסופי (יצר התחרותיות שלו וכל מה שנגזר מזה - עולה על כל מתחריו ל"תואר". בשילוב עם היכולת האבסולוטית שלו שדורבנה מאותה מוטיבציה שלא נגמרת - הוא היה הגדול מכולם, נכון גם להיום).

[fatboy1340]

ג'ורדן אכן היה וינר אמיתי ,עם יכולות אתלטיות משובחות. לאחר מספר שנים בליגה, תפס קצת שכל, והתחיל לשתף את חבריו לקבוצה. בסדרה השניה של אליפויות, השתמש יותר בנסיון ושכל, ופחות באתלטיות. כפי שאף אמר בעצמו :"הטבעה ולייאפ , שניהם שווים 2 נקודות".

HAVING SAID THAT, מבחינה מספרית, גארנט הוא עילוי, אחד ויחיד בליגה לדורותיה. רק העובדה עצמה, מבלי להתייחס לנאמנותו (להבדיל מלברון, למשל) ולרצונו לנצח, והרתמותו כליל למאמץ הקבוצתי, ממקמת אותו גבוה ברשימת השחקנים הטובים אי פעם.

[roiei]

גארנט ענק, כבודו במקומו מונח אבל לא היה ולא יהיה כמו מייקל ...

[Philip R]

מודה, לא קראתי את כל השרשור אז יכול להיות שציינו כבר את השם הזה.

 

אחד השחקנים הכי שלמים ששיחקו אבל לא הגיע למה שציפו מהם עקב פציעות - גרנט היל.

[יאשה והפיצפוצים]

ג'ורדן אכן היה וינר אמיתי ,עם יכולות אתלטיות משובחות. לאחר מספר שנים בליגה, תפס קצת שכל, והתחיל לשתף את חבריו לקבוצה. בסדרה השניה של אליפויות, השתמש יותר בנסיון ושכל, ופחות באתלטיות. כפי שאף אמר בעצמו :"הטבעה ולייאפ , שניהם שווים 2 נקודות".

 

אתה יודע, גם אם תשמיץ אותו, זה לא יהפוך אותו לפחות טוב.

 

חוץ מזה - "תפס קצת שכל"? אתה קולט מה אתה אומר?

בדיחה.

 

בשנים הראשונות מייקל היה מעופף ופשוט עשה מה שבא לו.

לאחר מכן, התחילו לשמור עליו צמוד, ואז "תפס קצת שכל" והבין שהוא צריך לשנות אסטרטגיה ופיתח את הג'אמפ שוט לרמה אחרת.

עברו השנים ואותות הגיל עשו את שלהם, מה גם שהוא עדיין נשאר אגרסיבית על ידי שחקן או שניים בכל פעם שהגיע אליו הכדור.

אבל הבחור "תפס קצת שכל" והבין שהוא צריך לשנות אסטרטגיה. פיתח שרירים בחדר כושר והפך את משחקו ליותר אגרסיבי.

 

לאורך כל השנים הוא הביא מספרים עקביים (דגש על עקביים) במשחק ההתקפה, ובמשחק ההגנה, שאף שחקן לא הגיע אליהם. הוא פנומן בצורה שגראנט העילוי שלך - בחיים לא יגיע.

 

ג'ורדן לא סתם כונה אלוהים.

ולהזכירך הוא כינה את זה על ידי אחד, גם ליצן, קראו לו לארי בירד.

לפני פחות מחודש אפילו העליתי טור אישי עם הנושא הזה בדיוק: http://motocarnew.allmag.co.il/page/102911

 

תמיד היה את הטרנד לא לאהוב את אלו שמצליחים. ככה זה בכדורסל, וגם בתחום המכוניות שלנו, עם מיכאל שומאכר.

[ניקו פ.]

על מה ולמה הויכוח? ג'ורדן השחקן הכי טוב שאי פעם שיחק את המשחק, סביר להניח שהוא גם הכי שלם לפחות בNBA. גארנט הוא אחד השחקנים השלמים, לא הכי שלם. עד כדי כך פשוט.

[fatboy1340]

אתה יודע, גם אם תשמיץ אותו, זה לא יהפוך אותו לפחות טוב.

 

חוץ מזה - "תפס קצת שכל"? אתה קולט מה אתה אומר?

בדיחה.

 

בשנים הראשונות מייקל היה מעופף ופשוט עשה מה שבא לו.

לאחר מכן, התחילו לשמור עליו צמוד, ואז "תפס קצת שכל" והבין שהוא צריך לשנות אסטרטגיה ופיתח את הג'אמפ שוט לרמה אחרת.

עברו השנים ואותות הגיל עשו את שלהם, מה גם שהוא עדיין נשאר אגרסיבית על ידי שחקן או שניים בכל פעם שהגיע אליו הכדור.

אבל הבחור "תפס קצת שכל" והבין שהוא צריך לשנות אסטרטגיה. פיתח שרירים בחדר כושר והפך את משחקו ליותר אגרסיבי.

 

לאורך כל השנים הוא הביא מספרים עקביים (דגש על עקביים) במשחק ההתקפה, ובמשחק ההגנה, שאף שחקן לא הגיע אליהם. הוא פנומן בצורה שגראנט העילוי שלך - בחיים לא יגיע.

 

ג'ורדן לא סתם כונה אלוהים.

ולהזכירך הוא כינה את זה על ידי אחד, גם ליצן, קראו לו לארי בירד.

לפני פחות מחודש אפילו העליתי טור אישי עם הנושא הזה בדיוק: http://motocarnew.allmag.co.il/page/102911

 

תמיד היה את הטרנד לא לאהוב את אלו שמצליחים. ככה זה בכדורסל, וגם בתחום המכוניות שלנו, עם מיכאל שומאכר.

הבנת נקרא ממך והלאה.

איפה בדיוק השמצתי את ג'ורדן? תפס שכל? אכן. הטענה שלך מצביעה על כך שאין לך פרספקטיבה על השחקן לאורך שנות קריירה שלו. אם זה באמת מעניין אותך, תראה ראיונות של דאג קולינס - מאמנו בשיקגו בשנים הראשונות, ואף סיפוריו של ג'ורדן עצמו, בנוגע לדברים של "שכל". מספיק לראות את העלייה בכמות האסיסטים שלו לאחר 3 שנים בליגה, בשביל להבין את התמונה. לדוגמה, ברייאנט "תפס שכל" רק עכשיו, לאחר 16 עונות בליגה.

בנוסף , גארנט עילוי ? זה אתה אמרת, לא אני. גארנט הוא אחד השחקנים הטובים ביותר שהיו על הפרקט אי פעם. מבחינה מספרית גארנט עילוי, וזה לדעתם של פרשני NBA לא מעטים. מבחינת מספרים -הוא השחקן היחיד בהיסטוריה שהשיג קשת רחבה של נתונים סטיסטיים כאלה.

כפי שנאמר בתחילת השרשור - תקליד בגוגל :20000 נק',10000 ריב,5000 אס',1500 חט וחס', ותראה למה הכוונה, מבלי לעורר מהומה על לא מאומה.

[יאשה והפיצפוצים]

גראנט שחקן מעולה. לגמרי. הסיבה היחידה שהוא לא יכול להיקרא עילוי, כי הליגה הזו פגשה את ג'ורדן.

 

נתונים יבשים?

מייקל ג'ורדן האנוכי סיים את הקריירה עם נתון ממוצע של 5.3 אסיסטים למשחק בליגה. אה, זה אומר שהוא כבר לא אנוכי...

ולא תאמין, במשחק פלייאוף הנתון משתפר.

לגראנט יש נתון מעולה: 4 אסיסטים. לא כמו הוד אווירותו, אבל בשביל בן אנוש זה מכובד.

 

חטיפות? יאללה חטיפות.

למייקל נתון ממוצע של 2.3 חטיפות למשחק. לא רע בשביל "קלע" התקפי בלבד הא... אה כן, לגראנט רק 1.3 חטיפות. שוב זה מרשים מאוד בשביל בן אנוש.

עוד נתון? שחקן ההתקפה ההוא, איך קראו לו? אה כן.. ג'ורדן, ביצע מעל 2,500 חטיפות בקריירה. לא רק בשביל קלע.

 

חסימות? שכנעת אותי.

שחקן ההתקפה ביצע גם 0.83 חסימות למשחק. בפלייאוף הוא הצליח לשפר את הנתון הזה.

נתון גובהו של מייקל הוא 1.98 מטר בלבד(!). זה 13 ס"מ פחות מגראנט, נתון שרק גובר כאשר מכניסים מוטת ידיים לעניין.

 

ריבאונדים?

6.27 למשחק.

כבר הזכרתי שהוא בעמדת קלע ובגובה 1.98 מטר בלבד?

 

ועכשיו תכניס לזה גם את נתון הנקודות:

קווין גראנט עם 19.3 נקודות שזה פסיכי לגמרי! לזכותו.

מייקל ג'ורדן עם 30.7 נקודות. ברור, זה כבר אלוהי.

 

מה שהנתונים לא מספרים, זה שבשלבי ההכרעה - מייקל התעלה על עצמו. זאת אומרת, עוד היה טוב יותר. עוד טוב יותר ממה שהוא בדרך כלל. זה מצחיק, זה בדיוק כמו המשפט: "אני רץ הכי מהר שאני יכול, ואז מגביר את הקצב..." אצלו זה פשוט עבד

 

אף אחד לא טוען שגראנט אינו שחקן טוב. סליחה, אני טוען. הוא לא שחקן טוב - הוא שחקן מעולה!

אבל מייקל ג'ורדן בליגה משלו.

 

לארי בירד אמר עליו שראה את אלוהים מחופש למייקל ג'ורדן.

מג'יק ג'ונסון (המלך) אמר עליו שיש את כל הליגה ויש את מייקל ג'ורדן.

אלו גדולי השחקנים בכל הזמנים ואלו ששיחקו איתו, והם אלו שאמרו עליו את זה. לא ישבו על כיסא באולפן, אלא הזיעו מולו במגרש והיו חסרי אונים.

 

שוב, שלא תבין, קווין גראנט ע-נ-ק. אבל ג'ורדן הוא השחקן השלם, הגדול, הטוב ביותר בהיסטוריה.

[Philip R]

נתון האסיסטים לא תמיד משקף אם השחקן אגואיסט או לא, ראה ערך קובי בראיינט לו נתון אסיסטים כמעט זהה למייקל.

[חולגי]

עזוב אותם אוהד.

זה הדור שלא ידע את ג'ורדן.

הפסידו.

[hans]

20 שנה מפמפמים לי במוח על ג'ורדן. חלאס! נמאס, משעמם.

כן, אני מהזקנים שעוד ראו אותו. SO WHAT.

[חולגי]

אם ג'ורדן שיעמם אותך - אינך אוהב כדורסל

[fatboy1340]

ובעניין שונה מעט : בוסטון 4:0 מאז פציעתו של רונדו. חשוב לזכור ש-2 מהמשחקים היו נגד הקבוצות הטובות בליגה (קליפרס, מיאמי). מספיק לראות את הסטטיסטיקה של המשחק היום, בשביל להבין על מה דיברתי לפני מספר ימים, בטענתי שללא רונדו בוסטון קבוצה טובה יותר. 5 שחקנים בספרות כפולות ,10 (!) שחקנים קלעו, כלומר כל מי ששיחק -קלע.זה מה שקורה שיורת שחקנים נוגעים בכדור במהלך המשחק.וגם ההגנה משתפרת באופן טבעי - לשחקנים יש יותר מוטיבציה.

[roiei]

אני טוען שזה קשור בעקיפין, מכיוון שזה פחות 2 שחקנים (סאלינג'ר ורונדו) - שחקנים אחרים מקבלים הרבה דקות.

שחקן כמו ברבוסה שקיבל 10 דקות בערך למשחק, פתאום נמצא על המגרש 25 דקות בערך.

כנ"ל באס שמשחק יותר וגם ג'ייסון טרי שמשחק יותר. מה שזה יצר זה שחקנים שיותר בטוחים בעצמם.

כששחקן יותר בטוח בעצמו ובקבוצה, דברים טובים קורים, פתאום זריקות נכנסות ויורדים להגנה ויש הרבה יותר מוטבציה ובכלל הכל יחידה אחת יותר.

 

מתחילת העונה היה ידוע שבוסטון בעלת סגל עמוק עם כישרון, לאט לאט זה היה בא לידי ביטוי גם עם רונדו וסאלינג'ר.

אבל בגלל ששחקן כמו באס לדוגמא ירד מהתפוקה שלו לעומת שנה שעברה - זה פתח דלת לסאלינג'ר, עכשיו כשהוא לא בנמצא, אין לדוק הרבה ברירה אלה לעבוד עם מה שיש לו, לכן לאט לאט נצבר ביטחון ושחקנים חוזרים לעצמם. אל תשכח שגם אם הזמן הקבוצה יותר מתגבשת ושחקנים מכירים יותר אחד את השני ולומדים לשחק אחד עם השני.