שרשיר סאונד נטו מספר 2 - נקודות חיתוך, סלופים ותיקוני זמנים

[Kenworth Man]

לא ממש הבנתי, מה אני יכול דרך הקרוס-אובר שבא עם הקומפוננט לחתוך את הצליל איך שבא לי?

[fastgt]

אדי, אני ממליץ לך בחום לשמוע הורנים CD2NEO (ומעלה ), מבלי לשמוע את המערכת של ליאון בתצורה החדשה אני מהמר שהם ישמעו הרבה יותר טוב בכלי נשיפה, בכל זאת, הורנים...

 

בלי קשר, שרשור מאוד מעניין!

[lanosforce]

למה אתה חושב שלא שמעתי - דווקא יצא לי לשמוע וזה בהחלט נותן תוצאה מדהימה אבל יותר במובן של תחושה שבאמת יוצא אוויר דרך כלי הנשיפה.

 

במערכת ששמעתי אצל לאון אני מדבר על הגוון ועל הטון שבהן כלי הנשיפה נשמעו - זה היה אחד הדברים ההכי אמיתיים שיצא לי לשמוע עד היום ואני יודע טוב מאוד איך כלי נשיפה נשמעים במציאות, בכלל אני יודע טוב מאוד איך כלים קלאסיים צריכים להשמע.

 

אני מקווה שלאון יוכל להגיע לאחד המפגשים עם הרכב כי זה פשוט סאונד ברמה מאוד גבוהה.

 

לא ממש הבנתי, מה אני יכול דרך הקרוס-אובר שבא עם הקומפוננט לחתוך את הצליל איך שבא לי?

 

 

לא, קרוס אובר פסיבי הוא משהו מאוד מוגבל.

 

הבעיה עם 99% מהקרוסים הפסיביים לתחום הרכב הם שהתכנון שלהם ורמת הרכיבים שלהם מאוד לוקים בחסר.

 

הדבר היחידי שאתה יכול לעשות עם הקרוס אובר שלך כמו שהוא מבלי לשנות בו כלום זה משחקי פאזות וגם כמובן - תלוי איזה אפשרויות הקרוס שלך מאפשר לך.

 

מה שאתה יכול לעשות זה לקחת את הקרוס אובר שיש לך ו:

 

א. לשפר לו את הרכיבים.

ב. להחליף לו רכיבים מבחינה של החלפת הערכים שלהם.

ג. להוסיף לו רכיבים בכדי להוסיף בו מנגנוני הגנה, חלוקת הספקים, קביעת התנגדות, שינוי סלופים.

 

לגבי שיפור רכיבים - פשוט מאוד

 

אתה לוקח רכיב בקרוס שלך ומחליף אותו ברכיב אחר שיש לו את אותו הערך 1:1 רק שהרכיב שמדובר עליו איכותי יותר או טוב יותר בפרמטר מסויים שאתה מעוניין בו.

 

נגדים וסלילים יכולים ליצור השראות למשל שיכולים להשפיע על נקיון הצליל.

קבלים יכולים להיות מאוד לא מדוייקים או לא עמידים למתח (הספק) עבודה מסויים.

 

לגבי החלפת רכיבים מבחינת הערכים שלהם - אתה יכול בצורה שכזאת לשנות לקרוס את נקודות החיתוך שלהם לנקודות שיותר מוצאות חן בעיניך.

 

לגבי הוספת רכיבים - כאן אפשר לעשות המון

 

אפשר לשנות סלופים.

אפשר להוסיף הגנה (נתיכים או נורות להט למשל) נגד עומס יתר\הספק יתר.

אפשר להוסיף LPADים שמקשיחים את נקודת החיתוך של הקרוס כלפי האלמנט ובו זמנית גם יכולים להנחית את האלמנט וליצור פיזור הספק יותר נכון.

אפשר להוסיף קבלי BYPASS שבמידה והקבלים ה"חותכים" נהרסים עדיין יעבור סיגנל לרמקול (אם כי מאוד מסוכן ורצוי לעשות את זה רק לתחומים הגבוהים של הוופרים והמידריינג'ים)

במקום LPADים קשיחים אפשר לשים ראוסטטים וליצור קרוס פסיבי עם הנחתות אקטיביות.

אפשר להוסיף מפסקים (מטריצות) להיפוכי פאזות חשמליות לאלמנטים נבחרים.

 

בקיצור - אפשר להתפרע על הקרוס הפסיבי.

 

והדבר הכי מצחיק הוא שיש היום המון רמקולים זולים שיכולים לתת תוצאות נהדרות - מה שמסרס את רוב הסטים האלו זה בעיקר הקרוסים.

 

תקפידו על HU נקי עם יכולת TC בלבד.

תקפידו על מגבר נציל וחזק ונקי ככל האפשר.

 

ותתכננו את הקרוס הכי טוב שאתם יכולים.

 

במינימום הזה אפשר להגיע לתוצאה מקסימלית.

[Kenworth Man]

לא, קרוס אובר פסיבי הוא משהו מאוד מוגבל.

 

הבעיה עם 99% מהקרוסים הפסיביים לתחום הרכב הם שהתכנון שלהם ורמת הרכיבים שלהם מאוד לוקים בחסר.

 

הדבר היחידי שאתה יכול לעשות עם הקרוס אובר שלך כמו שהוא מבלי לשנות בו כלום זה משחקי פאזות וגם כמובן - תלוי איזה אפשרויות הקרוס שלך מאפשר לך.

 

מה שאתה יכול לעשות זה לקחת את הקרוס אובר שיש לך ו:

 

א. לשפר לו את הרכיבים.

ב. להחליף לו רכיבים מבחינה של החלפת הערכים שלהם.

ג. להוסיף לו רכיבים בכדי להוסיף בו מנגנוני הגנה, חלוקת הספקים, קביעת התנגדות, שינוי סלופים.

 

לגבי שיפור רכיבים - פשוט מאוד

 

אתה לוקח רכיב בקרוס שלך ומחליף אותו ברכיב אחר שיש לו את אותו הערך 1:1 רק שהרכיב שמדובר עליו איכותי יותר או טוב יותר בפרמטר מסויים שאתה מעוניין בו.

 

נגדים וסלילים יכולים ליצור השראות למשל שיכולים להשפיע על נקיון הצליל.

קבלים יכולים להיות מאוד לא מדוייקים או לא עמידים למתח (הספק) עבודה מסויים.

 

לגבי החלפת רכיבים מבחינת הערכים שלהם - אתה יכול בצורה שכזאת לשנות לקרוס את נקודות החיתוך שלהם לנקודות שיותר מוצאות חן בעיניך.

 

לגבי הוספת רכיבים - כאן אפשר לעשות המון

 

אפשר לשנות סלופים.

אפשר להוסיף הגנה (נתיכים או נורות להט למשל) נגד עומס יתר\הספק יתר.

אפשר להוסיף LPADים שמקשיחים את נקודת החיתוך של הקרוס כלפי האלמנט ובו זמנית גם יכולים להנחית את האלמנט וליצור פיזור הספק יותר נכון.

אפשר להוסיף קבלי BYPASS שבמידה והקבלים ה"חותכים" נהרסים עדיין יעבור סיגנל לרמקול (אם כי מאוד מסוכן ורצוי לעשות את זה רק לתחומים הגבוהים של הוופרים והמידריינג'ים)

במקום LPADים קשיחים אפשר לשים ראוסטטים וליצור קרוס פסיבי עם הנחתות אקטיביות.

אפשר להוסיף מפסקים (מטריצות) להיפוכי פאזות חשמליות לאלמנטים נבחרים.

 

בקיצור - אפשר להתפרע על הקרוס הפסיבי.

 

והדבר הכי מצחיק הוא שיש היום המון רמקולים זולים שיכולים לתת תוצאות נהדרות - מה שמסרס את רוב הסטים האלו זה בעיקר הקרוסים.

 

תקפידו על HU נקי עם יכולת TC בלבד.

תקפידו על מגבר נציל וחזק ונקי ככל האפשר.

 

ותתכננו את הקרוס הכי טוב שאתם יכולים.

 

במינימום הזה אפשר להגיע לתוצאה מקסימלית.

 

מה זה הערכים שסימנתי באדום? מה הפירוש של כל אחד?

ומהיכן ניתן לקנות רכיבים אלקטרוניים כדי לשדרג את הקרוסים?

 

תודה רבה על התשובות עד כה

[orel_v]

TC - TIME CORRECTION - מאפשר לך להשהות אלמנטים שמחוברים, (ימין\שמאל וקדימה\אחורה)

לגבי השאר אין לי מושג. הרכיבים אפשר להזמין מMADISOUND ואם יש מקום בארץ שיוצא יותר זול אשמח לדעת עליו

[Bobby2002]

LPAD - מנחת קשיח, רשת רגדים שמורידה את העוצמות באופן שווה לכל התדרים

קבלי BYPASS - קבלים שמיועדים לתת לתדרים גבוהים לעבור לארקה או לאלמנט (תלוי בחיבור) ובכך מנחיתים או מעבירים תדרים גבוהים. קבלי BYPASS נמצאים בשימוש רחב לא רק בקרוסים אלא גם במיישרים ומייצבי מתח כדי למנוע הפרעה הנגרמת ממיתוג של דיודות (טוב, זה לא כ"כ קשור לנושא)

[lanosforce]

אכן לגביי קבלי הBYPASS בובי הסביר יותר טוב ממה שאני אי פעם הייתי יכול להסביר למה שימושם.

 

לגבי TC - זה ראשי תיבות של TIME CORRECTION אצל חלק מהיצרנים זה גם יותר ידוע תחת הכינוי TA _פיוניר בעיקר - TIME ALLIGNMENT שלדעתי זה גם יותר נכון, כי אי אפשר "לתקן" זמן, אפשר רק ליישר רכיבים בציר הזמן אחד כלפי השני.

 

לגבי LPAD או יותר נכון L-PAD

 

זה בסה"כ מנחת שמורכב משני נגדים כאשר מרכיבים אותם בצורת האות L (במידה והרמקול משמאל לאות ) ומכאן שמו.

 

זהו מנחת שבמקביל עושה עבודה דומה מאוד למעגל זובל - הנה הסבר על מעגל זובל:

 

http://www.carstereo.com/help/Articles.cfm?id=36

 

מה ההבדל?

 

בזמן שLPAD בעיקר משמש כמנחת ועל הדרך מקבע את ההתנגדות שהמגבר רואה, מעגל זובל רק מקבע את ההתנגדות ולא מנחית.

 

מה המטרה בקיבוע ההתנגדות? קיבוע ההתנגדות משמעה קיבוע של נקודת החיתוך.

 

רמקול לא מתנגד בצורה קבועה למגבר - הוא לא באמת נמצא על 4 אוהם כשהוא עובד אלא הוא מטייל כמו משוגע למעלה וחזרה למטה (להתנגדות המינימלית שלו - נומינלית במילים אחרות שהיא 4 אוהם) ולכן נקודת החיתוך בקרוס פסיבי ללא LPAD או ללא מעגל זובל פשוט "רוקדת" כמו מטורפת כלפי מטה (ככל שהתנגדות עולה נקודת החיתוך יורדת) וזה מסוכן לרכיבים.

 

לכן רצוי לעשות נקודת חיתוך גבוהה מהרצוי בפילטר HPF במידה ולא משתמשים בזובל או בLPAD.

 

כאשר יש שני סוגים של L-PAD האחד הוא סטטי - זוג נגדים.

השני הוא ראוסטט - מערך נגדים, הוא בעצם מתפקד כמו כפתור ווליום ומנחית את הרמקולים שאתם מחברים אליו לפי הצורך.

 

במידה ואתם מתכננים קרוס לרמקול שלא זקוק להנחתה - מעגל זובל יספיק.

 

במידה ואתם מתכננים קרוס לרמקול שזקוק להנחתה - במקום זובל תשתמשו בLPAD

 

אבל בכל מקרה רצוי להשתמש באחד מהשניים אם אתם רוצים שהקרוס הפסיבי שלכם יהיה מדוייק כמו קרוס אקטיבי (בערך).

 

אשמח לענות על עוד שאלות, בכיף.

[Kenworth Man]

זה כבר מעל כמות המידע שהראש שלי מסוגל לקבל

 

 

האם יש רכיב מוכן שאפשר לקנות שעושה את כל ההנתחת, הכיוונונים, ההתנגדויות וכ'ו + אופציה לכיוונון?

(כי נראה לי שאם אני אבנה דבר כזה לבד יצא לי שלט של טלוויזיה ולא קרוס)

[lanosforce]

לרמקולים 8 אוהם אפשר למצוא ראוסטטים בכיף - בסט שני חלקים אתה יכול פשוט להביא טוויטר ביתי ובזה נגמר הסיפור.

 

ברגע שקולטים את זה - זה לא כל כך מסובך כמו שזה נראה\נשמע

 

הLPAD הוא סה"כ שני נגדים שבאים ממש לפני הרמקול.

 

מאחוריהם מגיע הקרוס שזה בדרך כלל בין סלופ 6 ל12 וכמות הרכיבים היא קטנה.

 

יש לא מעט מחשבוני קרוס ומחשבוני LPAD ברשת שאתה יכול בשניות לתכנן לך את הקרוס הדרוש וכל השאר זה להזמין רכיבים.

 

יש אתרים מעולים - השניים הבולטים ביניהם יהיו

 

www.madisound.com

www.parts-express.com

 

 

[Kenworth Man]

תודה רבה,

 

הנגד בא בין הקרוס לרמקול או בין הקרוס למגבר/ר"ד (ניצל"שתי את האשכל הזה קשה...)

[lanosforce]

זוג הנגדים מגיעים ממש בסמוך לרמקול.

 

הדבר הראשון שהרמקול אמור לראות זה הנגדים האלו, הנגד שמחובר במקביל מחובר הכי קרוב אליו ואז מיד על רגל הפלוס בטור לכוון המגבר הנגד השני.

 

אפרופו - מחשבון LPAD

 

http://www.sengpielaudio.com/calculator-Lpad.htm

 

אתה ממש יכול לראות איך זה נראה.

 

והנה דף שכולל בתוכו גם קרוס מסדר ראשון עד רביעי (סלופ 6,12,18,24), גם מעגל זובל וגם LPAD

 

http://ccs.exl.info/calc_cr.html

 

עם שני הכלים האלו מעלה אתה באופן עצמאי בעצם יכול לתכנן לעצמך קרוס.

 

מאיפה להזמין רכיבים אתה כבר יודע.

 

וכמובן - אני תמיד עוזר למי שמבקש.

[Kenworth Man]

תודה רבה

 

 

הנגד שבא על ה+ אני מבין, אבל מה תפקידו של הנגד בין הפלוס למינוס (R2)

[orel_v]

באתר שפרסמת (האחרון) יש סדר ראשון עד רביעי, מה ההבדל ביניהם בעצם? וה6DB 12DB וכו' זה הסלופ?

אם כן נגיד שאני רוצה לעכב את המיד השמאלי, אני צריך להוסיף קבל במקביל למיד נכון?

יש לי טמפו ולמיד נשאר הקרוס הרגיל, אם אני ישים לו קבל של 10 מיקרו במקביל לרמקול זה יתאים? (לא יודע את הערך של הסליל בגלל זה אני שואל)

[Bobby2002]

Kenworth Man

R1 ו-R2 מייצרים מחלק מתח. בתמונה שהבאת, R1 הוא נגד שמחובר בטור לנגד "דמה" שמתקבל מחיבור מקבילי של R2 ורמקול. דוגמה מהירה: נניח, התנגדות של רמקול היא 4 אוהם (רק לצורך דוגמה) והתנגדות של R2 גם היא 4 אוהם. כך נוצר נגד בעל ערך של 2 אוהם. אם R1 הוא 2 אוהם, הרי שלרמקול מגיע חצי מההספק ובכך קיבלנו הנחתה של 3DB לרמקול.

orel_v

בפעם האחרונה שמדדתי את הסליל בקרוס של טמפו הערך שלו היה 0.4 מיליהנרי. בקרוס של טמפו סליל זה מייצר חיתוך ב-1800 הרץ אם הזיכרון אינו מטעה אותי.

[lanosforce]

לגבי הLPAD

 

הנגד בטור מנחית עד כמה שידוע לי, הנגד במקביל מקבע את ההתנגדות שהקרוס והמגבר יראו בהתאם לנגד המנחית.

 

אבל אל תתפוס אותי במילה - כמכלול המעגל כולו בנוי משני הנגדים והמטרה הכללית היא להנחית ולקבע נקודת חיתוך לפי ההתנגדות שלה ייועד הLPAD.

 

לגבי השאלה של אורל,

 

אה... לא ממש.

 

כן - חיבור של קבל בטור על הפלוס של הרמקול הוא בעצם קרוס HPF מסדר ראשון (6 דציבל סלופ)

 

זה יעקב את הרמקול ברבע אורך גל (90 מעלות) בפועל. אבל זה ממש לא פעולה של TC מבחינתך.

 

הסלופ אומר באיזו מידה אתה מנחית את הרמקול מיד לאחר נקודת החיתוך.

 

תיקח בחשבון שהקרוסים עובדים בכפולות תדר בהנחתה שלהם - כלומר, נניח, שחתכת את הרמקול בHPF בתדר 100 הרץ בסדר שני (12 דציבל סלופ) - מה שזה אומר זה שתדר 100 הרץ ינוגן בלי הנחתה, תדר 50 הרץ כבר יהיה מונחת ב12 דציבל ותדר 25 הרץ כבר יהיה מונחת ב12 דציבל לעומת תדר 50 וכך הלאה.

 

ככל שהסלופ יותר גבוה - ההנחתה יותר תלולה.

ככל שהסלופ יותר גבוה - הסטת הפאזה יותר גדולה = הסטת הזמן בנקודת החיתוך יותר גדולה.

ככל שהסלופ יותר גבוה - הקפיצה בהספק בנקודת החיתוך רגע לפני תחילת ההנחתה קטנה יותר וכך גם אחוז העיוותים שנוצר מכך לאורך הספקטרום קטן יותר גם כן.

 

מה שאתה צריך לדעת זה שבתיאוריה - ככל שהאלמנט קטן יותר פיסית (טוויטר למשל) רצוי יהיה להשתמש בסלופ גבוה יותר, ככל שהאלמנט גדול יותר פיסית - רצוי דווקא לרדת בסלופ.

 

זה לא בהכרח יתקיים או יהיה דרוש בכל סט שתחתוך ובכל רכב.

 

זה עקרון שמונחה ע"י חוקי פיסיקה ואפשר ליישם אותו במציאות.

 

עריכה - אני רואה שכבר הגיבו מעליי והסבירו טוב יותר ממני מבחינה חשמלית מה קורה בLPAD.

 

לגבי הקרוס במוראל - זה נכון מצד אחד אבל מצד שני אין שם שום דבר שמקבע התנגדות אז נקודת החיתוך מתחילה ב1800 הרץ אבל היא יכולה לטפס הרבה יותר גבוה.

 

מה שמרגיז זה שהטוויטר בפועל נחתך שם באיזה 8 קילוהרץ אבל המזל הוא שגם שם אין LPAD ונקודת החיתוך יכולה לרדת הרבה יותר נמוך.

 

קרוס מפגר שעד היום לא הבנתי אותו למעט החשיבה שמוראל מייצרים אלמנטים מעולים אבל דואגים לשמור על הסדרות שלהם פשוטות וזולות דרך קרוסים עלובים.