לעזוב הכל וללכת, או - שליחות של שנה בחו"ל ודיון על ירידה מהארץ (מכיל מסרים של בנצי)

[בנצי]

אני חושב שההסתכלות שלך פה קצת פשטנית ושטחית.

 

קודם כל תשים לב מי מדבר כביכול "בגנות" המדינה וכמה זמן אנחנו משקיעים בכתיבת ההודעות האלה. אם לא היה אכפת לנו, האם היינו טורחים בכלל? או שאולי היינו חוזרים לווילות המפוארות שלנו, לוגמים וויסקי, משחקים עם החברה השיקסה הבלונדינית שלנו וסופרים את ערימת הדולרים שמפוזרת על הרצפה?

 

שנית, תפריד בין שני דברים: זה שישראל היא הבית היהודי, וזה שישראל היא מדינה מזרח תיכונית. אני אישית פשוט לא מרגיש בנח בישראל עם ההתנהלות הלבנטינית שלה, מאז אמצע שנות ה-90 לא הרגשתי שם בנח. אני לא אוהב את הסחבקיות, את הצעקות והדחיפות והלחץ בכל מקום, את חוסר התרבות המשווע. זה לא קשור לחזון הציוני, אלא לטבע האדם, וזה משהו שסבלתי ממנו יום יום, שעה שעה. ובשביל מה? להרוג את עצמי קצת בכל יום מתוך הידיעה שאין לי בית אחר?

 

עכשיו נחזור לעניין האידאולוגי, וכאן אני שב ומציג את השאלה שהצגתי לישה:

 

 

ואני אוסיף לזה עוד כמה שאלות:

 

- איך משפרים את התחבורה הציבורית?

- איך משפרים את התשתיות, הכבישים והשירותים לאזרח?

- איך משפרים את רמת הנהיגה הנמוכה שגובה הרוגים ופצועים כל שנה?

- איך גורמים לגני הילדים לעבוד עד 6 כל יום ולא עד 4? איך מתאמים את זה עם שעות העבודה?

- איך גורמים לצבא להפסיק להפחיד אותנו עם סיפורים על "מחבלים" ו"חשודים" בכל מקום?

- איך גורמים לממשלה להפסיק להפחיד אותנו עם סיפורים על כך ש"ישראל מתייבשת"?

- למה הכל פה צריך להיות בפחד ואיומים, במקום להעביר את המסר בצורה נורמלית?

 

אני יכול להמשיך ככה עוד הרבה זמן, יש לי בטן מלאה אחרי 20 שנה...

 

לשיטתי, המצב הנוכחי הוא שהמדינה רקובה מהיסוד בכל השכבות עד לפני השטח, וזה מבלי להיכנס בכלל לשאלות יותר משמעותיות של דת-מדינה, מיעוטים, רשות פלסטינית ועוד. החיים בישראל קשים שלא לצורך, הם מונעים ע"י פחד ואווירה מיליטנטית, אבל מי שלא חי בחוץ כמה שנים פשוט לא מרגיש את זה, בדיוק כמו שההורים שלי לא ממש הרגישו שהקומוניזם פוגע בזכויות האזרח שלהם או באיכות החיים.

 

נכון שיש פה כמה נקודות אור והישגים היסטוריים, אבל כמה שנים נוכל להתקיים על תהילות העבר של מלחמת ששת הימים, ההשקייה בטפטוף והמצאת האפיליידי? האם לא הגיע הזמן להתבגר ולעשות שינוי קרדינלי בחיי היומיום במקום רק לדבר כל הזמן על זה שאין לנו ארץ אחרת?

 

אני הייתי בטוח שאחזור לארץ כשעזבתי לספרד. באמת שלא חשבתי שזה ליותר משנה-שנתיים, אבל עכשיו ברור לי שגם אם אנדוד עוד 10 שנים בחיפוש אחר המקום "שלי", לישראל הנוכחית כבר לא אחזור. אלא אם כן משהו ישתנה.

 

בכמעט 20 שנה שחייתי בארץ שמעתי הרבה תסכול ובכי, אבל כמעט ולא נתקלתי באנשים שהיו מוכנים לקום ולחולל מהפכה. נראה שלכולם נח עם זה - בדיוק כמו תינוקות, הבכי מרגיע אותם. קורעים את החתיכה שלהם מהעוגה, רצים לפינה ומסתגרים שם עם הליסינג והדירה והאישה והילד וחצי שלהם. ומתלוננים. תמיד תמיד מתלוננים.

 

ובכן, אני לא מתלונן. קטונתי מלשנות מדינה שלמה בהתאם למידותיי וחזוני הפרטי, לא מצאתי שותפים אידאולוגיים, אז קמתי ועזבתי. מי שמסוגל להישאר בארץ, לסבול ולהאמין במשהו, שיבושם לו. מי שלא מסוגל פשוט קם ועוזב, והוא לא צריך אותי שאגיד לו זה הצעד הנכון. בשביל אנשים כאלה שרוצים לשמור על שפיותם ולהעניק למשפחתם איכות חיים, זה הצעד היחידי.

 

אני לא מתנצל על מעשיי ולא מרגיש שאני חייב דין וחשבון למישהו. אני משקיע את הזמן ע"מ להסביר ולהראות שלכל דבר יש סיבה ולכל בן אדם מגיע צ'אנס לאושר. מקווה שכל מי שיקרא את זה יבין שגם בצד השני של הגבול יש בני אדם, ולא חייבם לבוז להם בגלל שהם החליטו לחפש את האושר שלהם במקום אחר.

 

מחזק כל מילה.

[שביט]

ובינתיים פותח השרשור פרש וחי כמו מלך בפטגוניה.

:mm_yeah:

בדיוק עכשיו הסרט משודר בYES 5 (ואיך שהוא אמר את המשפט נפל לי האסימון למה כתבת את זה )

[נהג מתחיל]

סוף סוף צדיק אחד בסדום...

[bagira]

מחזק כל מילה.

 

 

גם אני נאלץ להסכים עם כל מילה ולהוסיף עוד משהוא שמעצבן אותי רצח, ביקורת הדרכונים בכניסה לארץ.

 

למה בכל מקום בעולם (אני לא מדבר על מחלקות הגירה) השוטר נותן מבט זריז בפספורט ומיד משחרר אותי, בארץ כשאני נכנס החולרות בודקים אם אני עריק מצה"ל, אם אני אסיר נמלט, אם אני מבוקש לחקירה, אם אני חייב מזונות ובינתיים התור מאחורה נמשך אל תוך המסלולים ומפריע לנחיתות.

 

ראבאק, אני ישראלי בישראל, אני לא נערת ליווי מסלובניה עילית, אני לא פליט מדרפור תחתית, אני לא מחבל.

 

שחררי אחותי, האחרונים בתור כבר קונים בורקס במרכז המסחרי של יהוד.

 

 

וזה עוד בכלל לפני שהגעתי לבטחון ביציאה מהארץ, הסיבה היחידה שלא מבטלים את כל הקשקשת המטופשת הזאת היא כנראה בגלל ועד עובדים מאוד חזק בנתב"ג.

[Eviatar]

אני חי בקנדה, ואני תמיד אומר ישראל צריכה להיות בלב ולא בגרון

[בנצי]

נתת לי רעיון לקעקוע

[Eviatar]

שמח שאהבת

[nitch]

למה בכל מקום בעולם (אני לא מדבר על מחלקות הגירה) השוטר נותן מבט זריז בפספורט ומיד משחרר אותי, בארץ כשאני נכנס החולרות בודקים אם אני עריק מצה"ל, אם אני אסיר נמלט, אם אני מבוקש לחקירה, אם אני חייב מזונות ובינתיים התור מאחורה נמשך אל תוך המסלולים ומפריע לנחיתות.

אני אגיד לך למה. כי אתה אדיוט.

התור להוצאת כרטיס ביומטרי יותר קצר מזה של ביקורת הדרכונים.

הוצא אחד כזה, ואמור שלום לביקורת הדרכונים והתור שלה ל5 השנים הקרובות.

[sperial]

גם אני נאלץ להסכים עם כל מילה ולהוסיף עוד משהוא שמעצבן אותי רצח, ביקורת הדרכונים בכניסה לארץ.

 

למה בכל מקום בעולם (אני לא מדבר על מחלקות הגירה) השוטר נותן מבט זריז בפספורט ומיד משחרר אותי, בארץ כשאני נכנס החולרות בודקים אם אני עריק מצה"ל, אם אני אסיר נמלט, אם אני מבוקש לחקירה, אם אני חייב מזונות ובינתיים התור מאחורה נמשך אל תוך המסלולים ומפריע לנחיתות.

 

ראבאק, אני ישראלי בישראל, אני לא נערת ליווי מסלובניה עילית, אני לא פליט מדרפור תחתית, אני לא מחבל.

 

שחררי אחותי, האחרונים בתור כבר קונים בורקס במרכז המסחרי של יהוד.

 

 

וזה עוד בכלל לפני שהגעתי לבטחון ביציאה מהארץ, הסיבה היחידה שלא מבטלים את כל הקשקשת המטופשת הזאת היא כנראה בגלל ועד עובדים מאוד חזק בנתב"ג.

 

1. היחס של פקידי משטרת הגבולות הישראלית אינו גרוע מזה של כל פקיד הגירה\גבולות בעולם, למעשה בד"כ יותר נעים. אתה מוזמן לראות אמריקאים בכניסה לארה"ב ואירופים בכניסה לאיטליה. אני נושא דרכון גרמני (הזכרתי קודם את אבי שנולד בגרמניה), ובפעם האחרונה שהגעתי למינכן זכיתי לתחקיר לא פשוט לגבי מקורו. גם מבחינת שאר תהליכי היציאה מהשדה נתב"ג הוא מהיעילים שאני מכיר, היו שדות אירופיים שבהם לקח לי שעה וחצי ויותר לקבל את המזוודות (כן, בהולנד וגרמניה המסודרות), שלא לדבר על פקידי ההגירה בארה"ב.

2. צודק nitch לגבי הזיהוי הביומטרי. יש עם זה רק שלוש בעיות: א. צריך לחדש את הכרטיס בכל פעם שמחליפים דרכון (וזה רק פעם ב-10 שנים) ב. בעת המעבר צריך להסיר טבעות - לי אין בעיה, אני לא עונד טבעות, אבל אשתי כל פעם שוכחת ונתקעת ליד הקורא. ג. כנראה שהטכנולוגיה לא מושלמת ולפעמים צריך להעביר עם כף היד 5 פעמים.

3. לגבי הביטחון - כנראה שאתה נוסע מעט מאוד. גם אני לא נוסע הרבה, אבל מספיק לי המעבר ב-2-3 נמלי תעופה מחוץ לישראל מדי שנה כדי להעריך את אנשי הביטחון הישראליים שהרבה יותר אדיבים ויעילים מאחרים. בעוד שנתיים - שלוש צפוי שיפור נוסף עם העברת שיקוף המזוודות מאולם הנוסעים הנכנסים לאיזה מקום נסתר, אחרי הצ'ק-אין.

[ישה]

גם אני נאלץ להסכים עם כל מילה ולהוסיף עוד משהוא שמעצבן אותי רצח, ביקורת הדרכונים בכניסה לארץ.

 

למה בכל מקום בעולם (אני לא מדבר על מחלקות הגירה) השוטר נותן מבט זריז בפספורט ומיד משחרר אותי, בארץ כשאני נכנס החולרות בודקים אם אני עריק מצה"ל, אם אני אסיר נמלט, אם אני מבוקש לחקירה, אם אני חייב מזונות ובינתיים התור מאחורה נמשך אל תוך המסלולים ומפריע לנחיתות.

 

ראבאק, אני ישראלי בישראל, אני לא נערת ליווי מסלובניה עילית, אני לא פליט מדרפור תחתית, אני לא מחבל.

 

שחררי אחותי, האחרונים בתור כבר קונים בורקס במרכז המסחרי של יהוד.

 

 

וזה עוד בכלל לפני שהגעתי לבטחון ביציאה מהארץ, הסיבה היחידה שלא מבטלים את כל הקשקשת המטופשת הזאת היא כנראה בגלל ועד עובדים מאוד חזק בנתב"ג.

 

בגירה מחשבותיך על תחלואי הארץ מעבירים אותך על דעתך

 

ועד העובדים של אנשי הבטחון חובק את כל נמלי התעופה בעולם ומטרתו שתנחת ביעד שלך ולא במגדלי התאומים או באנטבה או בלוקרבי.

 

ובחלק משדות התעופה מיישמים וקונים שיטות ישראליות " כי מציון תצא תורה ".

 

ויש שדות בהם "היקיות " עולה על כל דמיון, שכאן מדובר בפיקניק לעומת שם.

[סולל הדרך]

תחלואים יש בכל מקום בעולם.

באחד, זה החינוך. באחר זה ביטחון ובשלישי זאת מערכת הבריאות.

היחודי למדינת ישראל (סליחה, גם למדינות העולם השלישי ולגוש המדינות הלא מזדהות) שהתחלואים נוגעים לרוב תחומי החיים.

עם כל הכבוד (אני באמת מכבד את דעותיו של ישה) אין סיבה לקדש את הסבל והקושי.

אם פלוני אלמוני מאמין שחייו היו טובים יותר מעבר לים, אין סיבה אמיתית שלא ינסה את מזלו. ירצה? יאהב? לבריאות. יכשל, יתגעגע...? תמיד יוכל לחזור.

כמכלול עם כל הגעגעוים לחומוס, למשפחה ולשכנה שהמיץ של הזבל מטפטף לה במעלית ובהכללה גסה. החיים במדינות מערביות מתקדמות נוחים וטובים יותר מהחיים בארץ הקודש.

להישאר להילחם? יש כאלה שזה באופיים להילחם...להילחם בבריון שתופס לכם את החניה, להילחם בפקיד של ביטוח לאומי, להילחם במילואים, להילחם בפקיד ההגירה, להילחם במשכרות ובנטו שנשאר ממנה או לבחור חיים שבהם לא נלחמים.

ישה בוודאי יכנה אותם מפסידנים, רבין כינה אותם "נפולת של נמושות" אבל אלו החיים שלנו וכל-אחד זכאי לעשות בהם כראות עיניו כל עוד הוא לוא פוגע בזולתו.

איזה הגיון יש לשלם 50% מס הכנסה ולקבל מערכת בריאות גוססת, מערכת חינוך חינם ששוה "חינם", מיסוי גבוה על רכבים ודלק בלי אופציה אמיתית למערכת תחבורה ציבורית. מדינה שמנהיגיה צועדים לכלא וגודשים את בתי המשפט בעבירות קלון. על איזה עתיד אתם בדיוק מדברים? על עתיד שבו הילדים שלנו ילכו לצבא להילחם על ערכים ומטרות שנויות במחלוקת (אני ממש לא מביע דעה ימינית או שמאלנית כי אני לא זה ולא זה) או על הסיכוי שהילדים שלנו יוכלו להרשות לעצמם לגור לידינו ולא במצפה בגליל או 5 דקות מכפר סבא כי שם זול.

תעמדו 10 דקות בהפסקה בבית ספר יסודי ברעננה, תשמעו איך הילדים מדברים ומתנהגים (אני מדבר מנסיון אישי) ואח"כ תקדישו את אותו פרק הזמן לעמוד בחצר בית הספר הבינלאומי בסינגפור (3000 תלמידים מ 70 מדינות) ואז דברו איתי על חינוך, על ערכים שבית הספר מעניק שלא לדבר על 15-25 ילד בכיתה שמכבדים את המורה. כי מורה זה לא פחות מהסגן של אלוהים.

צר לי שארץ הולדתי, הבית של העם היהודי הולכת בדרך שבה היא הולכת. וצר לעוד מליון ישראלים שיצאו לכיכרות להפגין. אז מה? ישראל הפכה לטובה יותר? נוחה יותר? בטוחה יותר? הכי הרבה הקוט'ג הפך להיות זול יותר (וגם זה זמני)

שינוי, עם כל הצער והכאב יתרחש אחרי מלחמה גדולה, כי כמה שזה עצוב שגשוג ופריחה הגיעו רק אחרי מלחמות. וזו למי שקורא כותרות ב YNET תגיע והרבה יותר קרוב ממה שאנחנו מדמיינים.

אז תקראו לי "ממורמר" כמו שכינה אותי הקב"ן של הפורום, או רואה שחורות או באיזה כינוי גנאי שלא תבחרו. אבל חיים רק פעם אחת וגם עם יכתבו לי על הקבר "נהנה מהחיים" זה עדיף בעיני ממצבה עם כיתוב של "סבל בשקט".

[mystopp]

אם פלוני אלמוני מאמין שחייו היו טובים יותר מעבר לים, אין סיבה אמיתית שלא ינסה את מזלו. ירצה? יאהב? לבריאות. יכשל, יתגעגע...? תמיד יוכל לחזור.

 

אני חושב שהשרשור מיצה את עצמו כבר לפני כמה עמודים, ובמשפט הנ"ל אפשר לסיים אותו. כולנו אנשים בוגרים, מי שרוצה לנסות את מזלו בחו"ל שינסה ויהיה לו בהצלחה, מי שרוצה להשאר שגם לו יהיה בהצלחה.

[Derish]

וזה עוד בכלל לפני שהגעתי לבטחון ביציאה מהארץ, הסיבה היחידה שלא מבטלים את כל הקשקשת המטופשת הזאת היא כנראה בגלל ועד עובדים מאוד חזק בנתב"ג.

כרטיס ביומטרי

 

טוב, הגענו לאחד הנושאים האהובים עליי... זה שכתבתי עליו לא מעט לאורך השנים.

 

הכרטיס הביומטרי עוזר לצערי רק בכניסה, ביציאה עדיין עושים לי את המוות כמעט בכל פעם.

הגענו למצב שאני מסתובב עם תעודת השחרור מהמילואים צמודה לדרכון, פן יעכבו אותי בנמה"ת.

 

מעניין, למה מניחים אוטומטית שאני עריק, וחובת ההוכחה עליי? למה שלא יוכיחו קודם שאני רשום

במערכת כעריק או פושע, ואז ישאלו שאלות? האם זה לא מפריע לאף אחד?

 

ואגב, לא מדובר כבר בעובדי נתב"ג, כיום זה אנשי כח אדם (ל.מ.) שעושים את העבודה המפוקפקת.

לסיכום, נקודה למחשבה: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4118173,00.html

 

1. היחס של פקידי משטרת הגבולות הישראלית אינו גרוע מזה של כל פקיד הגירה\גבולות בעולם, למעשה בד"כ יותר נעים. מספיק לי המעבר ב-2-3 נמלי תעופה מחוץ לישראל מדי שנה כדי להעריך את אנשי הביטחון הישראליים שהרבה יותר אדיבים ויעילים מאחרים.

 

לא יודע לספר על ארה"ב או המזרח, אבל באירופה המצב הרבה יותר טוב. וזה מנסיון של עשרות

טיסות בשנה, לא 2-3. מאידך, מדובר בעיקר בטיסות פנימיות, שם רואים אותי כספרדי ולא כתייר

שמגיע מחוץ לאיחוד.

 

לאחרונה עיכבו אותי במסוף המעבורת של התעלה האנגלית. עיכבו במשך שעה, ובסוף לא אישרו

לחצות את הגבול. כל זה בנימוס, בשקט, ועם הסברים לאורך כל הדרך לגבי מהות הבעיה.

 

הייתי רוצה לראות איך זה מתנהל בארץ, או בכל נמ"ת זר שבו נמצאים "טובי אנשינו" מבטחון אלעל...

[אייל]

תנוח דעתך, הייתי יכול לחסוך סכום כפול אם הייתי חי בתנאים אחרים.

עקב הרקע שלי (20 שנות עוני, כאמור) בחרתי לפצות את עצמי - לחיות בדירה גדולה ולטייל הרבה - וכתוצאה, לחסוך פחות.

 

 

 

לא יודע אם אתה עוקב אחרי העלילה, אבל עזבתי את החברה שלי לפני מספר חודשים (ביוזמתי) וכיום אני בשבתון.

אם כבר מדברים על דברים שבחיים לא הייתי יכול להרשות לעצמי אם הייתי נשאר בארץ...

 

לאחר שאסיים שנה של פעילויות "לנשמה", אני מתכנן להתחיל ללמוד ב-2012. התקבלתי לאוניברסיטה אוסטרלית,

אולם בחרתי לוותר על האופציה הזאת ממספר סיבות. כרגע אני מכוון למדינות אחרות ובודק את האפשרויות שם.

 

המקצוע שלי נשאר ברקע, ובדומה למה ששי כתב, זה מקצוע שאפשר להתפרנס ממנו בכל מדינה ובשכר לא רע.

 

לעדכונים נוספים עקוב אחרי הפייסבוק שלי לקראת הקיץ. ושוב תודה על הדאגה.

 

לא ממש עוקב אחרי העלילה , אני לא יושב שעות בפורום כמו פעם.

יפה שאתה בשבתון, הייתי בטוח שאתה בחופשת לידה

תגיד שאתה מובטל, בין עבודות. מה זה שבתון?

 

מאחל לך בהצלחה בהמשך הדרך בכל מקרה, אין לי כח וזמן להמשיך בויכוח , אני מציע עוד כמה שנים לבצע הערכת מצב, נראה איפה נמצאים כל החכמים הגדולים שנטשו לחו"ל ומטיפים לנו מעבר לים.

 

אגב, סתם משהו ששאלתי את עצמי : מתי בפעם האחרונה רשמת הודעה בנושא רכב? כלומר לא באוף טופיק

[Derish]

יפה שאתה בשבתון, הייתי בטוח שאתה בחופשת לידה

תגיד שאתה מובטל, בין עבודות. מה זה שבתון?

 

"שבתון" זה כי אני קורע את התחת בעבודה משנת 2004, כלומר 7 שנים:

3 שנים בצבא בתור טכנאי מוטס/טבח/מאבטח מתקנים/עובד רס"ר

שנה ב-Scitex במשמרות של 14 שעות כמפעיל מכונה (ועוד)

3 שנים בספרד, לא בדיוק סגור על הג'וב דסקריפשן שם...

 

יצא שהתגלגלתי לעבוד בחברת ה-IT הגדולה בעולם, זאת שבשם שלה יש רק שתי אותיות וידועה בארץ בעיקר בזכות המדפסות והלפטופים. העבודה בתאגיד זה לא עניין פשוט לאדם כמוני, או לכל אחד אחר עם עמוד שדרה, יכולת חשיבה עצמאית ואתיקה בסיסית. למעשה, התחושה לא שונה בהרבה מלהיות נגד טכני בקבע. כבר בשלב מוקדם הבנתי שאני לא אשרוד הרבה זמן בסביבת עבודה כזאת, אבל החלטתי לזרום עם הסיטואציה ולראות איך מפיקים ממנה את המיטב, והיו לי התחייבויות שהייתי צריך לעמוד בהן גם כשלא נהניתי מהתהליך. חוץ מזה, היו כמה דברים נוספים שהצדיקו את ה"סבל".

 

כשסיימתי את הפרוייקט שלשמו הגעתי לשם, הבנתי שאין טעם להתעכב בשוק העבודה ותכננתי להמשיך ישר ללימודים. לאחר שהתחלתי לחקור את הנושא יותר לעומק, ראיתי שיש דרכים טובות יותר להשקיע את החסכונות, ואוסטרליה לא תלך לשום מקום. ההחלטה לצאת לשבתון נבעה מכך שיש הרבה דברים שרציתי לעשות לאורך השנים, ולא היה זמן, או כסף, או שניהם בו זמנית. אז עכשיו יש, ולכן אני מבלה את החודשים הקרובים על קו ת"א-ברצלונה ומשתדל לנצל את התקופה בשביל לעסוק בכל אותן פעילויות, לעשות כמה שיפוצים בבית ההורים, לקנות להם אוטו חדש, לבלות קצת זמן עם האחייניות שלי וכו'. שנה הבאה אני מתכנן לעזוב פעם נוספת לתקופה ארוכה, ומשם נראה מה הלאה.

 

אז כן, שבתון ולא אבטלה. כי עבודה זה לא הכל בחיים, וצריך לדעת למצוא את האיזון בינה לבין החיים הפרטיים.

אני בטוח שאילו היית מבלה כמה שנים בחו"ל, היית נהנה ומבין הרבה יותר טוב על מה אני מדבר.

 

אני מציע עוד כמה שנים לבצע הערכת מצב, נראה איפה נמצאים כל החכמים הגדולים שנטשו לחו"ל ומטיפים לנו מעבר לים.

 

רעיון טוב, באמת מעניין לראות איפה כולם יהיו בעוד עשור.

 

אגב, סתם משהו ששאלתי את עצמי : מתי בפעם האחרונה רשמת הודעה בנושא רכב? כלומר לא באוף טופיק

 

אוי, עזוב... כבר מזמן הבנתי שאין לי הרבה מה להציע בחלק של ה"קארז" ולכן אני מתמקד בחלק של ה"פורום". האמת היא שעם השנים אני פחות ופחות מתעניין בזה, לאחרונה אפילו מסרתי את כל המגזינים והקטלוגים הישנים שלי שאספתי מגיל 4. אבל יש דברים אחרים שלמדתי, ואני חושב שבאוף טופיק אני הרבה יותר מועיל לקהילה מאשר בפורום הכללי או הטכני.