לעזוב הכל וללכת, או - שליחות של שנה בחו"ל ודיון על ירידה מהארץ (מכיל מסרים של בנצי)

[מרק10]

בשעת הצורך (מקווה שלא תצטרכו) צור איתי קשר ואני אוכל לתת לך טיפים מהיכן ניתן לגרד קצת כסף ללא הרבה בירוקרטיה.

לא כול המידע הנדרש מפורסם באינטרט.

[Derish]

דריש אתה טועה

יהודים עסקו בכל המלאכות ואפשר לבחון את זה בשמות משפחה שמעידים על מקצועות .

הכנסיה הייתה נגד הגילדות כי הגילדות היוו תחרות לכנסיה ביצירת קולקטיב שמגן על חבריו ודואג להם.

 

שים לב שאנחנו מדברים על תקופות שונות. דרוקר, מילר וקרביץ שייכים לעידן שאחרי המהפכה התעשייתית.

הלך הרוח שם היה יותר סוציאליסטי, והחלוקה לפי מקצועות אופיינית לארצות הכיבוש הגרמני במזרח אירופה.

 

גם היחסים בין הכנסיה והממשל לבין האיגודים ראו עליות ומורדות לאורך השנים, לכן אין פה אמת אחת אבסולוטית.

כאמור, התייחסתי לתקופה מוקדמת יותר שבה הכל רק התחיל.

 

גיטאות נוצרו לא רק על רקע דתי אלא היו גם רחובות הקצבים ורחובות הבדים וכו' תופעה דומה אתה יכול למצוא אפילו בניו יורק.

 

ארה"ב לא רלוונטית, אני דיברתי על אירופה. מה גם שביבשת החדשה החלוקה לפי רחובות הייתה מטעמי נוחות,

איש לא אסר עליהם לעבוד בחלקים אחרים של העיר.

[ישה]

ככה קצת על המחאה החברתית ועל הבעיה החרדית מהיום.

 

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4160760,00.html

 

 

דריש

 

אני מדבר על אירופה וכתבתי שגם בארה"ב זה בוצע מטעמי "שבת אחים גם יחד" התקבצות של בעלי מקצוע או שכונות על בסיס אתני.

 

וגם אני מדבר על תחילתן של הגילדות ולאו דווקא אחרי שכוחן ירד בעקבות המהפיכה התעשייתית , והולדת הסוציאליזם

 

שאחד מהוגיו או אפילו אביו הוא איך לא ממוצא יהודי מרקס .

 

אתה מכיר מרקסיזם קומוניזם

[sperial]

חלק גדול מהדור המבוגר (בא נגיד מגיל 65) לא רואים אופק קיומי למדינת ישראל.

 

אבא שלי ברח מגרמניה ממש ערב פרוץ מלחה"ע 2. עלה לארץ, סבל כאן לא מעט אבל היה שותף להקמת אחת מתשתיות הכלכלה.

 

בתחילת שנות ה-60 יצא ללימודים בחו"ל. בסיומם הוצע לו להצטרף לסגל האקדמי במוסד הלימודים. הוא ואמי - מתוך ציונות ומתוך רצון שאחותי ואני נתחנך במדינת היהודים קמו וחזרו ארצה.

 

השבוע שוחחתי עמו את השיחה היומית וארוע זה עלה. תגובתו היתה - "בתנאי היום יתכן מאוד שההחלטה היתה שונה".

 

והסיבה אינה האיומים החיצוניים. האיש מאוכזב קשות מהמתרחש בארץ, ובמיוחד מחוסר השוויון בנשיאה בעול, בחוסר השוויון בחלוקת המשאבים וההכנסות, מהשתלטות החרדים והימין הקיצוני. ראו רק מה קרה הבוקר.

[shais01]

והסיבה אינה האיומים החיצוניים. האיש מאוכזב קשות מהמתרחש בארץ, ובמיוחד מחוסר השוויון בנשיאה בעול, בחוסר השוויון בחלוקת המשאבים וההכנסות, מהשתלטות החרדים והימין הקיצוני. ראו רק מה קרה הבוקר.

כולנו שותפים לאותה התחושה הקשה.

השאלה היא מה עושים.

האם קמים ומוותרים על הנכס הזה ששמו מדינת ישראל ונוטשים אותו לקיצונים משני הצדדים שיריבו עד מוות או מבינים שיש כאן פנינה אמיתית, גם אם דהויה מעט עכשיו, ששווה להילחם עליה ולמענה כי לנו כעם (בשונה מיחידים)אין באמת אופציה אחרת.

 

שי

[shais01]

תראה, לי יש סדר עדיפויות בחיים.

סדר העדיפויות הזה אומר שקודם כל אני בן אדם עצמאי, ורק אחרי זה אני יהודי.

 

זה אומר שגם אם ישראל לא תהיה קיימת, אני אמשיך להיות קיים.

עם כל הכאב, אני מעדיף להיות חי ולהסתיר שאני יהודי על פני למות כמו יהודי.

 

מבחינתי אין שום דבר ששווה להקריב את החיים שלי בשבילו, אפילו לא המדינה.

 

אולי בעתיד כשיהיו לי ילדים, כן יהיה לי שווה להקריב את החיים שלי כדי שלהם יהיה יותר טוב. כרגע ממש לא!

בכל הקטע הלא קצר הזה לא התייחסת לאמירה שלי שמדינת ישראל היא תעודת הביטוח של העם היהודי כנגד שואה שניה.

 

כן הבהרת היטב את סדרי העדיפויות שלך.

 

זכותך, אם כי אני לא מאמין לך. בטוח יש מעשים/עקרונות/ערכים שתעדיף למות ולא לעבור עליהם. לא צריך מוח חולני במיוחד כדי להעלות דוגמאות.

 

ושוב, זה בסדר שאתה מעדיף לגור בצ'ילה, זה בסדר שאתה לא אוהב את מה שקרה לך/שבחרת שיקרה לך כאן.

 

אבל תפסיק לקטר עלינו, על המדינה שלנו ועל מה שקורה כאן.

רוצה לעזוב - בכיף, סע!

כאן הדברים רחוקים מלהיות מושלמים, ואני מסכים שחלק מהמגמות בשנים האחרונות מאוד מטרידות, אבל אני בניגוד אליך בוחר להישאר כאן, בשל אמונותי (ואני כופר גמור).

כפי שאני מפרגן לך על עזיבתך לצ'ילה, ולא מלכלך (חשבת למשל איזה סוג של גזענות יש בחברה שאתה בוחר לעבור אליה? רק בגלל שאתה יהודי ושייך לחוג חברתי מסויים אתה משודרג אוטומאטית ברמת החיים והשכר בלא קשר לכישוריך ) אל תלכלך עלינו.

כבר אמרו לך לא פעם, ולא אני, שחלק לא קטן מהקשיים שנתקלת בהם נובעים מבחירות שעשית לאורך הדרך.

 

במילים אחרות - זה לא רק אנחנו, זה גם אתה.

 

בהצלחה (באמת!) בצ'ילה

 

שי

[ישה]

קצת נתוני אבטלהhttp://www.themarker.com/wallstreet/1.1590272

 

ומי מובילה ?

 

טוב זה רק בגלל שדריש הפסיק לעבוד

[Derish]

כולנו שותפים לאותה התחושה הקשה.

השאלה היא מה עושים.

האם קמים ומוותרים על הנכס הזה ששמו מדינת ישראל ונוטשים אותו לקיצונים משני הצדדים שיריבו עד מוות או מבינים שיש כאן פנינה אמיתית, גם אם דהויה מעט עכשיו, ששווה להילחם עליה ולמענה כי לנו כעם (בשונה מיחידים)אין באמת אופציה אחרת.

 

אני חושב שההסתכלות שלך פה קצת פשטנית ושטחית.

 

קודם כל תשים לב מי מדבר כביכול "בגנות" המדינה וכמה זמן אנחנו משקיעים בכתיבת ההודעות האלה. אם לא היה אכפת לנו, האם היינו טורחים בכלל? או שאולי היינו חוזרים לווילות המפוארות שלנו, לוגמים וויסקי, משחקים עם החברה השיקסה הבלונדינית שלנו וסופרים את ערימת הדולרים שמפוזרת על הרצפה?

 

שנית, תפריד בין שני דברים: זה שישראל היא הבית היהודי, וזה שישראל היא מדינה מזרח תיכונית. אני אישית פשוט לא מרגיש בנח בישראל עם ההתנהלות הלבנטינית שלה, מאז אמצע שנות ה-90 לא הרגשתי שם בנח. אני לא אוהב את הסחבקיות, את הצעקות והדחיפות והלחץ בכל מקום, את חוסר התרבות המשווע. זה לא קשור לחזון הציוני, אלא לטבע האדם, וזה משהו שסבלתי ממנו יום יום, שעה שעה. ובשביל מה? להרוג את עצמי קצת בכל יום מתוך הידיעה שאין לי בית אחר?

 

עכשיו נחזור לעניין האידאולוגי, וכאן אני שב ומציג את השאלה שהצגתי לישה:

איך אתה מציע שאפעל למען השינוי?

להצביע למפלגה חילונית? הצבעתי. לעבוד ולשלם מסים כחוק? עבדתי. להיכנס בעצמי לפוליטיקה? גם לי יש גבולות... מלבד להישאר בארץ ולסבול למען הפרינציפ והחזון הציוני, מה עוד אדם פשוט מן הישוב יכול לעשות כדי לשפר?

אשמח להשכיל.

 

ואני אוסיף לזה עוד כמה שאלות:

 

- איך משפרים את התחבורה הציבורית?

- איך משפרים את התשתיות, הכבישים והשירותים לאזרח?

- איך משפרים את רמת הנהיגה הנמוכה שגובה הרוגים ופצועים כל שנה?

- איך גורמים לגני הילדים לעבוד עד 6 כל יום ולא עד 4? איך מתאמים את זה עם שעות העבודה?

- איך גורמים לצבא להפסיק להפחיד אותנו עם סיפורים על "מחבלים" ו"חשודים" בכל מקום?

- איך גורמים לממשלה להפסיק להפחיד אותנו עם סיפורים על כך ש"ישראל מתייבשת"?

- למה הכל פה צריך להיות בפחד ואיומים, במקום להעביר את המסר בצורה נורמלית?

 

אני יכול להמשיך ככה עוד הרבה זמן, יש לי בטן מלאה אחרי 20 שנה...

 

לשיטתי, המצב הנוכחי הוא שהמדינה רקובה מהיסוד בכל השכבות עד לפני השטח, וזה מבלי להיכנס בכלל לשאלות יותר משמעותיות של דת-מדינה, מיעוטים, רשות פלסטינית ועוד. החיים בישראל קשים שלא לצורך, הם מונעים ע"י פחד ואווירה מיליטנטית, אבל מי שלא חי בחוץ כמה שנים פשוט לא מרגיש את זה, בדיוק כמו שההורים שלי לא ממש הרגישו שהקומוניזם פוגע בזכויות האזרח שלהם או באיכות החיים.

 

נכון שיש פה כמה נקודות אור והישגים היסטוריים, אבל כמה שנים נוכל להתקיים על תהילות העבר של מלחמת ששת הימים, ההשקייה בטפטוף והמצאת האפיליידי? האם לא הגיע הזמן להתבגר ולעשות שינוי קרדינלי בחיי היומיום במקום רק לדבר כל הזמן על זה שאין לנו ארץ אחרת?

 

אני הייתי בטוח שאחזור לארץ כשעזבתי לספרד. באמת שלא חשבתי שזה ליותר משנה-שנתיים, אבל עכשיו ברור לי שגם אם אנדוד עוד 10 שנים בחיפוש אחר המקום "שלי", לישראל הנוכחית כבר לא אחזור. אלא אם כן משהו ישתנה.

 

בכמעט 20 שנה שחייתי בארץ שמעתי הרבה תסכול ובכי, אבל כמעט ולא נתקלתי באנשים שהיו מוכנים לקום ולחולל מהפכה. נראה שלכולם נח עם זה - בדיוק כמו תינוקות, הבכי מרגיע אותם. קורעים את החתיכה שלהם מהעוגה, רצים לפינה ומסתגרים שם עם הליסינג והדירה והאישה והילד וחצי שלהם. ומתלוננים. תמיד תמיד מתלוננים.

 

ובכן, אני לא מתלונן. קטונתי מלשנות מדינה שלמה בהתאם למידותיי וחזוני הפרטי, לא מצאתי שותפים אידאולוגיים, אז קמתי ועזבתי. מי שמסוגל להישאר בארץ, לסבול ולהאמין במשהו, שיבושם לו. מי שלא מסוגל פשוט קם ועוזב, והוא לא צריך אותי שאגיד לו זה הצעד הנכון. בשביל אנשים כאלה שרוצים לשמור על שפיותם ולהעניק למשפחתם איכות חיים, זה הצעד היחידי.

 

אני לא מתנצל על מעשיי ולא מרגיש שאני חייב דין וחשבון למישהו. אני משקיע את הזמן ע"מ להסביר ולהראות שלכל דבר יש סיבה ולכל בן אדם מגיע צ'אנס לאושר. מקווה שכל מי שיקרא את זה יבין שגם בצד השני של הגבול יש בני אדם, ולא חייבם לבוז להם בגלל שהם החליטו לחפש את האושר שלהם במקום אחר.

[bagira]

כולנו שותפים לאותה התחושה הקשה.השאלה היא מה עושים.

האם קמים ומוותרים על הנכס הזה ששמו מדינת ישראל ונוטשים אותו לקיצונים משני הצדדים שיריבו עד מוות או מבינים שיש כאן פנינה אמיתית, גם אם דהויה מעט עכשיו, ששווה להילחם עליה ולמענה כי לנו כעם (בשונה מיחידים)אין באמת אופציה אחרת.

שי

 

שמע שי, ברמה האידיאולוגית אני מסכים איתך ב 100%.

 

ברמה המעשית, תכלס בשטח, אף אחד מאיתנו כבני אדם אינדיבידואלים לא נמצא כאן לנצח, אם נוריד 18 שנים ראשונות שאנחנו סתם ילדים שעדיין לא מתמודדים עם העולם ו 10 שנים אחרונות שאנחנו לא ממש נהנים מהחיים, אז מה נשאר באמצע, 50 שנים שחולפות עוד לפני ששמת לב שהתחילו לספור (תשאל את ישה) ואני ממש לא בטוח שבא לי לבזבז זמן כ"כ יקר בנסיונות לתקן את העולם תוך כדי חיים קשים (ושלא תהיה טעות, החיים בארץ קשים פיזית, כלכלית והכי קשים נפשית).

 

מה אני סה"כ מבקש, תן לי להעביר את השנים האלה בסבבה, במקום שעושה לי הכי טוב ונותן לי להתקיים בשלווה וברווחה טובה יותר מהטירוף של "ארץ זבת חלב ודבש".

[shais01]

דריש ובאגירה,

שוב ושוב, אין לי שום בעיה עם עם הבחירות שלכם, להיפך. אני מפרגן ברמה האישית לכל אחד שיצליח היכן שטוב לו.

אתם לא צריכים להתנצל/להסביר או לתרץ. כל אחד והבחירות שלו. והבחירות שלכם טובות בדיוק כמו הבחירות שלי.

 

כל שאני אומר (ואני מרגיש קצת כאילו אני טוחן מים כי כבר כתבתי זאת לפחות פעם אחת):

אל תירקו לבאר שלי. גם אם אתם לא אוהבים אותה. אני לא יורק לשלכם.

א - הבאר הזו בתקופה זו או אחרת השקתה אתכם. לא נכנס לויכוח מי תרם למי יותר, אתם לה או היא לכם.

ב - הבאר הזו, תרצו או לא, נכון לעכשיו, היא בעלת משמעות רבה מאוד לקיומו של העם אליו אתם שייכים.

 

אחי (לא ככינוי, הביולוגי) גר באוסטרליה כבר מספר שנים. היגר לשם עם אישתו ושתי בנות אחרי שמצא עצמו בארץ בסיטואציה מאוד דומה לזו שאתם מתארים - העדר אופק אישי/משפחתי. חלק מזה קשור למה שכתבתי לפרנקוס ולבחירות שאחי עשה וחלק למזל (להעדרו יותר נכון) ולמצב בארץ שהוא באמת לא קל. אין לי שום בעיה עם העובדה שהוא גר שם, ושחייו שם טובים בהרבה מאלו שהיו לו בארץ. הבעיה היחידה בעצם היא המרחק...

 

שי

[Derish]

זה בסדר, העמדה שלך ברורה כבר מההודעה הראשונה.

מה שאני שואל - כשאתה מדבר על שינוי, איזה שינוי אתה מצפה שיעשה האזרח הפשוט?

 

האם אתה מתרשם שיש מספיק אזרחים שבאמת רוצים לשנות, ומוכנים לקחת את זה על עצמם?

כי אני רואה בעיקר בכיינים שנהנים להתלונן, אבל אין להם הבנה או חזון ברור מה צריך לעשות.

[מרק10]

אני לצ'ילה לא הייתי נוסע גם אם היו מבטיחים לי הרים וגבעות. רק לנוכח הקריאה של המאמר המצורף הזדעזעתי קשות.

 

מדיניות פנים

ב-11 בספטמבר 1973, הסתער צבא צ'ילה בהנהגת פינושה על הארמון הנשיאותי ותפס את השלטון מידיו של הנשיא איינדה, אשר נמצא מת זמן קצר לאחר מכן. משטר החונטה שבראשו עמד פינושה השעה מיד את החוקה, את חירויות האזרח ואת זכויות האדם בצ'ילה, פיזר את הקונגרס, השליט צנזורה חריפה, הוציא אל מחוץ לחוק את מפלגות השמאל שהיוו את בסיס הקואליציה של איינדה, ועצר כל פעילות פוליטית. בנוסף, נפתח מסע של טרור כנגד יריבים מן השמאל. על פי דו"ח של ועדת חקירה מיוחדת בראשות הבישוף סרג'ו וואלך אשר התפרסם ב-2004, הוצאו להורג או "נעלמו" במהלך הרדיפה הפוליטית כ-3,000 אזרחים צ'יליאנים וכ-27,000 נאסרו ובמקרים רבים אף עונו. רבים גלו מצ'ילה לארצות חוץ, במיוחד לארגנטינה, אולם נרדפו גם שם על ידי סוכנים של המשטרה החשאית (ה-DINA). ביוני 1974 מונה פינושה לנשיא צ'ילה.

 

תכתבו בגוגל אלימות בצי'לה ותמצאו שפע של מידע מסמר שיער.

 

http://cafe.themarker.com/post/2309366/

 

 

מקריאה באינטרנט ראיתי לא מעט כתבות על אלימות של המשטרה כלפי אזרחים מפגינים והפחד מפני שודדים לאור היום.

 

לשם אתה נוסע אדון פראנקוס ? האם אין לך קיטורים או דברים שלא נראים לך בצ'ילה ?

שתף אותנו בבקשה בנתונים ובמידע לגבי הדברים והנושאים שמפריעים לך בצ'ילה במקום לטחון לנו את הראש מה רע בישראל.

[ישה]

זה בסדר, העמדה שלך ברורה כבר מההודעה הראשונה.

מה שאני שואל - כשאתה מדבר על שינוי, איזה שינוי אתה מצפה שיעשה האזרח הפשוט?

 

האם אתה מתרשם שיש מספיק אזרחים שבאמת רוצים לשנות, ומוכנים לקחת את זה על עצמם?

כי אני רואה בעיקר בכיינים שנהנים להתלונן, אבל אין להם הבנה או חזון ברור מה צריך לעשות.

 

אז בוא תנהיג אותם.

 

למה רק דפני ליף יכולה להוציא מאות אלפי איש לרחובות.

 

והצאר אמר כבר מזמן שכל עוד שהיהודים בוכים לאחר כל הטלת גזירה אין בעיה , כאשר הם יתחילו לצחוק אז אדע שהגזמתי.

 

האם בארצות שאתה רוצה לחיות בהם באירופה או בספרד אין בעיות .? רק כאן?

 

ציטוט

 

"בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 ותחילת שנות המאה ה-21, עודדה הממשלה הימנית ליברליזציה, הפרטה, דה-רגולציה והקטנת שיעור המס. ב-1 בינואר 1999 הייתה ספרד בקבוצה הראשונה של המדינות באיחוד האירופי, שהחליפו את המטבע המסורתי שלהן באירו. לאחר הבחירות של 2004 הפחיתה המדינה עוד יותר את המעורבות הממשלתית בעסקים, נלחמה ביתר שאת בהונאות מס, ועודדה יצירתיות, מחקר ופיתוח. עם זאת, סובלת ספרד משיעור אבטלה גבוה מאד (21% ב-2011), בעיקר בקרב צעירים, מגרעון ממשלתי, ומבועת נדל"ןשהובילה בין 1995 ל-2007 לזינוק של יותר מ-200% במחירי הבתים. משבר החוב האירופי החמיר את מצבה הכלכלי של ספרד, כפי שהשפיע על שאר מדינות ה-PIGS, בשל הגידול החד בחוב החיצוני של ספרד והתחזית לצמיחה נמוכה, אשר יחד עם הורדת דירוג האשראי של ספרד על ידי סוכנויות הדירוג הביא לחששות כי המדינה תגיע למצב שבו לא תוכל לפרוע את חובותיה ("פשיטת רגל"). אחת מתוצאות המשבר המהווה גם אינדיקטור לחומרתו הייתה ירידת השערים ועליית התשואות של אגרות החוב של ספרד הנסחרות בבורסה ומיועדות להיפרע בעוד 10 שנים. הבנק המרכזי האירופי (ECB) הגביר את רכישות אגרות החוב שהונפקו על ידי ספרד בניסיון למתן את הירידה החדה בערכן אך המצב הכלכלי של המדינה לא השתפר ‏[8]."

 

לספרד אתה רוצה שצעירים יגיעו ? אם האבטלה היא 21% כללית כמה היא בין הצעירים ? כפול??

 

Ugly numbers abounded. The number of households with no one working, for instance, rose by nearly58,000 to 1.43 million

וזה מה שקרה ב 4 השנים האחרונות שאתה נמצא שם ( לא באשמתך )

 

 

 

Spain's jobless rate is now nearly triple what it was about four years ago, when the global economic crisis first started to bite.

 

אכן משקפיים מיוחדות אתה מרכיב.

[shais01]

האם אתה מתרשם שיש מספיק אזרחים שבאמת רוצים לשנות, ומוכנים לקחת את זה על עצמם?

כי אני רואה בעיקר בכיינים שנהנים להתלונן, אבל אין להם הבנה או חזון ברור מה צריך לעשות.

אני לא מנהיג חברתי ולא מתיימר להציג חזון כזה או אחר.

אני יודע מה חשוב לי ואיך אני נוהג, על מה אני מוכן להתפשר ועל מה לא.

חוסר שביעות הרצון מהתהליכים שעוברת המדינה הוא עמוק ונרחב.

לאן זה יוביל

 

שי

[Derish]

למה רק דפני ליף יכולה להוציא מאות אלפי איש לרחובות.

 

המחאה של דפני ליף זה בערך כמו "המהפכה הכתומה" של אוקראינה מלפני עשור.

הצגה עם אג'נדה פוליטית שתפסה טרמפ על מכאובי הציבור. יכלו באותה מידה למחות על כך שיש גשם בעולם.

 

בשורה התחתונה, תכנית לא הייתה להם. דרישות של ממש לא היו להם. רק משאלות לב של ילדים והרבה רעש.

 

הרבה נתונים...

 

אתה בטח יודע מה אמר ד'יזראלי על שקרים וסטטיסטיקה.

בוא לא נשכח גם שאתה מדבר על ספרד, ואני עבדתי וגרתי בקטלוניה, שסוחבת את כל המדינה הזאת על גבה.

לא מעט מחקרים מראים שאם קטלוניה הייתה מקבלת עצמאות, היא הייתה אחת מהמדינות העשירות באירופה.

 

בגדול, הבעיות של הספרדים נובעות בעיקר מהמנטליות הספרדית. זאת גם הסיבה הגלובלית לכך שלא מצאתי

שם את מקומי והחלטתי לעזוב. ועדיין סבלתי שם הרבה פחות ברמה היומיומית מאשר בארץ.

 

בקיצור, אני לא רואה מה בדבריי לא היה נכון או מדוייק. כאמור, בעיות יש בכל מקום, לכן אני ממשיך לחפש.

ישראל וספרד זה שני מקומות שניסיתי ובהם כנראה כבר לא אכה שורש.