התפרעויות החרדים בירושלים,עד מתי נשמיך להיות פראיירים?

[פיני חד]

אני אנסה לראות את העניין מזוית קצת שונה: יש כאן קבוצה שאיננה מאמינה במדינת ישראל, מרגישה שהשתלטו לה על הארץ שבה היא חיה, ובטוחה שאם עצרו אשה שחשודה בהתעללות בבנה - זו עלילת דם. אם עצרו שר חרדי - פשוט רצו למנוע ממנו להתקדם בפוליטיקה והוא באמת חף מפשע. אם המשטרה מעוניינת לנתח גופה זה כדי לחלל את כבודה. מה גרם לכל זה? אולי גם השלטון במדינה מתייחס לחרדים בצורה שגורמת להם להתנהג כפי שהם מתנהגים?

 

יצא לי פעם לקרוא הרבה על יחס החרדים למיניהם למדינה. אני אנסה פה לתמצת את ההשקפה החרדית (אולי מהולה בקצת פרשנות משלי).

 

החרדים בעצם היו כאן הרבה לפני הקמת המדינה. בני ברק קמה לפני קום המדינה, וגם את פ"ת הקימו חרדים. בתקופת קום המדינה רוב החרדים שירתו בצבא בהוראת הרבנים, וישיבות שלמות עסקו במיגון ושאר תפקידים דומים. מה שבעיקר קומם את ההנהגה החרדית היה שהמדינה קמה בסוף על יסודות של כפירה ו"כוחי ועוצם ידי עשו לי את החיל הזה". במגילת העצמאות היה וויכוח ארוך מאוד על הזכרת שם ה', עד שהרב מימון הציע את הנוסח "מתוך ביטחון בצור ישראל", שיכול להתפרש לכאן ולכאן. זה גם מה שגרם להתנגדות החרדית לציונות, עוד מפולין. האדמו"ר הקודם של חב"ד, או זה שלפניו, אמר בזמנו: אם תנועת ביל"ו היתה חורתת על דגלה את סיום הפסוק - בית יעקב לכו ונלכה באור ה' - הייתי מצטרף עם 50000 חסידים.

כאן התפצלו הדתיים לשניים: שיטת הרב קוק, שראתה את המדינה כתחילת הגאולה והחליטה להצטרף ולהשפיע מבפנים, והחרדים שהרגישו שהמדינה מתנכרת ללהם ולאמונתם.(צריך לציין גם את אגודת ישראל, שלמרות שאיננה מאמינה במדינה משתפת פעולה , גם חב"ד בשיטה דומה של הכרה למפרע ) אפשר להאריך עוד, אבל בגדול, הדור הצעיר גדל בתחושה שהמדינה היא גוף שמנוגד לעקרונותיו ומוסדותיה (המשטרה, ביהמ"ש) הם דבר שצריך לחיות בצילו המאיים והמדכא.

הבעיה היא שאף אחד לא מנסה לטפל בבעיה אלא רק לדכא אותה, וחבל. אני מקווה שעשיתי משהו בכיוון.