ויתור על רשיון נהיגה, האם ניתן לעשות דבר כזה מיוזמתי ?

[carisma kfir]

אל תוותר על דברים שהשגת בחיים, יש לך רישיון בגדול זאת זכות לרכב בקטן זה כרטיס בכיס.

תחדש כן את הרישיון לך תדע מתי תיצא מהטראומה ותרצה לנהוג שוב בחיים, חבל לוותר, באמת.

לחבר שלי יש רישיון על אופנוע ללא הגבלה גם עבר לפני כחמש שנים תאונה לא קשה במיוחד, הוא לא רוכב כבר 5 שנים אבל עכשיו הוא מעוניין לקנות אופנוע.

תחשוב שאם כן תרצה תצטרך לעשות שוב רישיון מחדש...

[אלעד]

מצטרף לאלה שקוראים לך לא לבטל.

בגיל 18 הוצאתי רישיון לאופנוע עד 500 סמ"ק. זה אומר שישר רצתי לאחר מכן להזמין לי GPZ חדש? ממש לא. הסיבה להוצאת הרישיון היתה שחשבתי על רכישת קטנוע, ולא רציתי להיות מוגבל אם וכאשר אמצא משהו שימצא חן בעיניי.

לפני יותר משנה שידרגתי את הרישיון שלי במסגרת הרפורמה שהיתה ללא מוגבל. שוב: אני בכלל רוכב ביומיום על וספה 200 סמ"ק, אבל אם וכאשר ארצה לעבור לקטנוע בעל הספק של יותר מ-33 כ"ס, אני לא רוצה שהרישיון יגביל אותי. אגב, נכון להיום אין לי בכלל תוכניות לעבור לאופנוע כזה, אבל מה זה מפריע לי שהאפשרות פתוחה בפניי?

[אור .ס.]

היי, זה לא העניין של הטראומה, זה העניין שאין לי מזל על דו"ג, לפני כ7 חודשים שברתי את הרגל הימנית+פציעה בברך, לפני חודש קניתי JR125, עוד לא עבר חודש וכבר תאונה, הבעיה שלי היא שאני שוכח את הסבל הזה שאני עכשיו עובר ושוכח את ההשלכות, לכן לא צריך להיות לי רשיון.

אלעד, גם אני בגיל 18 הוצאתי 500 סמ"ק, בפועל הכלי הרציני הראשון שקניתי, היה רק לפני שנה, TMAX מהמם, כלומר בגיל 23, כ5 שנים אחרי הרשיון, עד אז היה לי 125-250, גם עכשיו בתאונה כאמור, היה לי 125.

הנפח לא עושה פגיעה פחות או יותר קשה.

[carisma kfir]

זה שיש לך רישיון לא אומר שאתה צריך קטנוע או אופנוע, ולי יש רישיון על משאית במסגרת הצבא, אז זה אומר שיש לי משאית בחניה?

מתי שהוא אם אני ארצה תקופה של עבודה בחו''ל זה יכול לשמש אותי מאוד.

וגם אם אתה תרצה מתי שהוא, אפילו בגיל 40 לקנות איזה אופנוע תמיד תוכל.

מזל זה עניין רוחני, ואני מבין את הסבל אחרי תאונה, אם אתה מרגיש נפשית לא לרכב, אז אל תרכב.

אבל את הרישיון תשאיר אצלך, תמיד זה טוב.

[אור .ס.]

במקרה שלי זה לא טוב, יש לי רף עצבים מאוד בעייתי, אחרי פקק או 2 אני יאכל תסריט ואקנה עוד דו"ג.

זה מה שהיה אחרי התאונה האחרונה, אבל זה צריך להפסק כי החיים שלי יותר יקרים מהפיצויים/כמה דקות של פקק שחסכתי.

[אומי5]

אור , יש החלטות בחיים שאתה צריך לקחת לבד, כל מי שמייעץ לך לא מכיר אותך כמוך ולא יחווה את הכאבים שלך בפעם הבאה.

והיא כנראה תבוא .

אני אישית אחרי כמה תאונות עדיין רוצה לרכב , אם החלטת שאתה מפחד ואתה לא סומך על כוח הרצון שלך , תבטל את הרשיון .

 

כל אחד והחיים שלו .

ואם יום אחד באמת תרצה , אז תעשה רשיון , זה לא באמת כזה סיפור מסובך , אפשר תוך שבוע לעשות הכל באופן חוקי.

[אייל]

דווקא אני בעד הגישה של למנוע מעצמך במודע דברים שיכולים לגרום לך נזק.

 

אחרי שראיתי כבר מאז שנות הטיפש-עשרה, מה קרה לחברים / מכרים / קולגות - חלקם מריחים שיש, חלקם מרותכים בחלקים שונים בגופם , החלטתי שאני לא מוציא רשיון לדו"ג - NO MATTER WHAT.

אני פשוט יודע שאם זה יקרה אני אעלה צ'יק צ'ק על כלי פסיכי (דבר שבניגוד למכוניות - לא דורש תקציב גבוה במיוחד) והסוף לא יהיה טוב. אפילו רוב הסיכויים שזה יקרה בגלל חוסר אחריות/טעויות של אחרים.

[Derish]

ראשית כל, מצטער שלא הגבתי עד עתה, אבל אני שמח שיצאת מזה בשלום ומאחל לך החלמה מהירה.

 

בעניין הרשיון - הייתי ממליץ לך לדחות את ההחלטה הזאת בחודש-חודשיים. עכשיו אתה עדיין בהשפעת

התאונה, ושיקול דעתך לא אובייקטיבי, גם אם בעצם נראה לך שהכל בסדר. קח את הזמן לשקול את זה

עד הסוף, ואל תתפתה לפתרונות קלים.

 

קח בחשבון שאתה לא יודע לאן החיים יביאו אותך בהמשך. בגילך ובמצבך, ללא מחוייבויות משפחתיות

או אחרות, יתכן ותמצא את עצמך תוך כמה חודשים עובד על איזה פרוייקט מעניין בחו"ל, ולא מן הנמנע

שאפילו תרצה להשתקע שם לכמה שנים. תתפלא, אבל באירופה דווקא מתייחסים די יפה לנהגי הדו"ג,

ואני מאמין שהמצב דומה גם ביבשות אחרות.

 

היחס לנושא הדו"ג בישראל הוא מחפיר ברמות קשות, ונובע ממגוון סיבות היסטוריות, כשהעיקרית ביניהן

היא הלובי החזק של יבואני הרכב בכנסת. אל תמהר להשליך ממה שאתה רואה בארץ על גישת העולם

הרחב כלפי הנושא הזה. נכון להיום, רכיבה בארץ היא חווייה שמומלצת רק לאוהבי הז'אנר, ולא לאנשים

רגילים שרואים בכך הגיון כלכלי וסביבתי.

 

בקיצור, הייתי מתמקד במקומך בשיפור המשמעת העצמית, ולא סוגר אופציות לעתיד. בגילנו, הזדמנויות

יכולות לבוא ללא התראה מוקדמת, ולהביא אותנו תוך זמן קצר למקומות שלא חלמנו עליהם. במצב כזה,

רשיון נהיגה בינלאומי, דרכון בתוקף ואמצעי מניעה איכותיים, הם דברים שתמיד כדאי להחזיק בהישג יד.

 

[edanj]

אני מסכים עם אייל.

הסיבה שאני לא מוציא רשיון נהיגה על אופנוע נעוצה בעובדה שאני אלך לכיוון של אופנוע כבד וסביר להניח ששם אסיים את חיי.

לא לוקח שם את הסיכון הזה.

עידן

[nati-s]

אור בעקבות זה שאנחנו מכירים ולא שנה שנתיים.אלה רוב החיים, הוחלט בפה אחד שאתה כן צריך לוותר. וזאת החלטה מאוד בוגרת עם אתה הגעת אלה לבד בעקבות התאונה שעברתה, בעצם שני התאונות.(אבא שלי שאתה גם מכיר גם תומך בהחלטה שלך).

בבקשה תוותר עליו כבר דיברנו על זה הרבה, קנית לך גיפון מעולה ואתה נהנה מכל רגע איתו.אז בחייאת קח את אחי הקטן איתך למשרד הרישוי וייאלה לברר לבד איך אפשר לוותר עליו, הריי אין בזה תועלת!רק סיכון. בבקשה עברת שתיי תאונות לא קלות ויצאת יחסית בזול. זה אחלה סימן בעולם שאתה צריך לוותר עליו, הריי החיים חשובים ובטוח שאתה רוצה לגדול ולגדל ילדים, וזה יכול ללכת ברגע בגלל טמטום של איזה אידיוט על הכביש!(ואתה מבין למה אני מתכוון).

 

המשך ההודעה נמחק עקב תוכן לא ראוי למאכל אדם.

[אור .ס.]

למנהל שמחק את מה שנתי רשם:

אני אשמח אם זה יחזור/יעבור אלי לפרטי, זה משפחה שלי גדלנו ביחד כל השנים, כל מה שהוא יכתוב מקובל עלי.

נתי, אני אכן מתכנן ללכת עם אבי ביום ראשון הבא (עוד שבוע) למשרד הרישוי לראות מה עושים, כי אני יודע שאם יהיה לי רשיון בכיס, עוד חצי שנה אני אשכח ושוב יחזור התסריט הזה.

בכל מקרה תודה לכולם על העצות, אני אמנם אדם חזק מאוד בדעתי, אבל יש גם לי, כמו לכל אחד נקודות תורפה, זוהי הנקודה שלי.

[nati-s]

אור. הייי

רשמתי לאנשים פה שהם לא חושבים בהגיון (במילים יותר בוטות).

שהשאלה שלך הייתה איך אתה מוותר דרך משרד הרישוי ולא עם לוותר או לא.

והם לא ענו לשאלתך ואתה רואה את זה.

אז החלטתי להגיד להם את זה במילים שלי.

 

אלעד שלום (146)

אני מכיר אותך ואני יודע אתה שהפסדת לג'ולייטה ברייס בכביש החוף! (נפגש בחמישי)

[אור .ס.]

נתי מספיק עם השטויות "אני יודע שהפסדת לג'ולייטה", זה לא בושה להפסיד, בטח לא אם אבא נהג

לגבי הרשיון: שים לב שאני נשאר עומד בדעתי, מרבית המגיבים בשרשור הזה, לא יודעים שב6 שנים מכרתי 7 קטנועים, כאשר 6 פעמים אמרתי שאני לא חוזר לרכב יותר.

 

יהיה בסדר

[arik34]

ראשית כל, מצטער שלא הגבתי עד עתה, אבל אני שמח שיצאת מזה בשלום ומאחל לך החלמה מהירה.

 

בעניין הרשיון - הייתי ממליץ לך לדחות את ההחלטה הזאת בחודש-חודשיים. עכשיו אתה עדיין בהשפעת

התאונה, ושיקול דעתך לא אובייקטיבי, גם אם בעצם נראה לך שהכל בסדר. קח את הזמן לשקול את זה

עד הסוף, ואל תתפתה לפתרונות קלים.

 

קח בחשבון שאתה לא יודע לאן החיים יביאו אותך בהמשך. בגילך ובמצבך, ללא מחוייבויות משפחתיות

או אחרות, יתכן ותמצא את עצמך תוך כמה חודשים עובד על איזה פרוייקט מעניין בחו"ל, ולא מן הנמנע

שאפילו תרצה להשתקע שם לכמה שנים. תתפלא, אבל באירופה דווקא מתייחסים די יפה לנהגי הדו"ג,

ואני מאמין שהמצב דומה גם ביבשות אחרות.

 

היחס לנושא הדו"ג בישראל הוא מחפיר ברמות קשות, ונובע ממגוון סיבות היסטוריות, כשהעיקרית ביניהן

היא הלובי החזק של יבואני הרכב בכנסת. אל תמהר להשליך ממה שאתה רואה בארץ על גישת העולם

הרחב כלפי הנושא הזה. נכון להיום, רכיבה בארץ היא חווייה שמומלצת רק לאוהבי הז'אנר, ולא לאנשים

רגילים שרואים בכך הגיון כלכלי וסביבתי.

 

בקיצור, הייתי מתמקד במקומך בשיפור המשמעת העצמית, ולא סוגר אופציות לעתיד. בגילנו, הזדמנויות

יכולות לבוא ללא התראה מוקדמת, ולהביא אותנו תוך זמן קצר למקומות שלא חלמנו עליהם. במצב כזה,

רשיון נהיגה בינלאומי, דרכון בתוקף ואמצעי מניעה איכותיים, הם דברים שתמיד כדאי להחזיק בהישג יד.

 

 

הוצאת לי את המילים מהמקלדת +3