Jump to content
  • הצטרפו למשפחה

    היי, היי אתה (או את) שם!

    אנחנו יודעים, נחמד להיות אנונימי, ולמי בכלל יש כוח להירשם או להיות עכשיו "החדשים האלה".

    אבל בתור חברי פורום רשומים תוכלו להנות ממערכת הודעות פרטיות, לנהל מעקב אחרי כל הנושאים בהם הייתם פעילים, ובכלל, להיות חלק מקהילת הרכב הכי גדולה, הכי מגניבה, וכן - גם הכי שרוטה, באינטרנט הישראלי. 

    אז קדימה, למה אתם מחכים? בואו והצטרפו ותהיו חלק מהמשפחה הקצת דפוקה שלנו.
     

dir="rtl" style="text-align:right;"> שימו לב! השרשור הזה בן 6926 ימים, שזה ממש ממש הרבה ולכן הוא ננעל.

אם אתם פותחי השרשור ו/או יש לכם עדכון רלוונטי לנושא - פנו לאחד המנהלים ונפתח את השרשור חזרה לתגובות.

פוסטים מומלצים

פורסם

התאמתו של מגזין זה או אחר ל"קריאת תחת" מעולם לא הייתה שיקול אצלי.

בשביל זה יש את "לוח פוקוס" ואת המקומונים. אבל זאת רק דעתי... :?

 

אז היה לי מנוי ל"הגה" במשך שנתיים, ואז בדיוק הופיע "רכב" בעריכתו של

יעקב צלאל. זה היה שינוי מרענן, וב-10 ש"ח לגיליון יכולתי להרשות לעצמי

לקנות אותו רק בחודשים שבהם היו כתבות מעניינות. היה סבבה, עד שסיבות

כלכליות (ככל הנראה) הפכו את המגזין למעין עיתון לייפסטייל דבילי וחסר מיקוד.

 

ואז הלכתי לכיוון אחר לגמרי. עשיתי מנוי ל-Car & Driver האמריקאי. 8)

 

שתי סיבות עיקריות הביאו אותי להחלטה הזאת. ראשית כל, לא הבנתי מדוע

המגזינים בארץ כ"כ יקרים. עד היום אינני רואה הצדקה לדפי הכרומו המבריקים

המייקרים את עלויות ההדפסה. זה בסה"כ מגזין רכב, לא ברושורה של מייבאך.

 

הסיבה השניה היא התוכן. עיקר הכתבות במגזינים המובילים (אוטו, הגה) תמיד

סיקרו את המכוניות שאפשר לראות ברחוב ובאולם התצוגה. מעניין. אבל לא מרתק.

רציתי לקרוא על חוויית הנהיגה בפרארי ופורשה, לשמוע על המכניקה והנדסת האנוש,

לא רק להתבונן בתמונות במדור החדשות. בארץ, משום מה, לא ידעו לספק את הסחורה.

 

תמיד חשבתי שמגזינים כאלה מיועדים לפריקים כמוני, אנשים שמתעניינים ושואפים ללמוד.

למטרה זאת, ההיצע בארץ היה מאכזב ביותר. האוריינטציה שלו הייתה שיווקית לגמרי, עם

הבלחות נדירות של car enthusiasm אמיתי. בחלק מהמקרים, הכתבות והסיקורים עצמם

היו נראים כמו פרסומות ליצרן או יבואן זה או אחר. זה היה מגוחך, אבל כל עוד זה הוגש על

נייר כרומו מבריק, למי היה אכפת? כל עוד היו מספיק לקוחות, איש לא שאף לשפר את המצב.

 

המעבר ל-C&D היה טבעי. שם מצאתי את כל מה שחיפשתי - את האקזוטיקה, החדשנות,

המאמרים המרתקים של העורכים והמאמרים הטכניים ששיפרו והעמיקו את הידע הבסיסי שלי.

אהבתי את היכולת לקרוא סקירה של נהיגת מבחן על מכוניות חדשות מיד עם יציאתן לשוק, לא

מספר חודשים או שנים אח"כ, כשיואילו לייבא אותן לארץ בגרסה פשוטה ומסורסת טכנולוגית.

 

כל זה התאפשר לי במחיר של 8 ש"ח לחודש, בלי קומבינות, בלי מבצעים וכולל משלוח.

המגזינים הודפסו על נייק דק וקל, הרבה יותר פרקטי מהכרומו הישראלי. לשם שינוי, לא

הייתי צריך לחשוש מהשארת טביעות אצבע או קמטים על הנייר, ויכולתי להתרכז בקריאה.

 

יכול להיות שאני מגזים בתיאורים, ולוקח את זה קשה מדי. אבל שוב, זאת רק דעתי. :wink:

×
×
  • תוכן חדש...