האם כולם צריכים הגשמה עצמית סטטוס מסוים ומקצוע?

[ChemGuy85]

לפני 4 שעות, omricn כתב:

לדעתי, עבודה ≠ הגשמה עצמית. אלא אמצעי בלבד.

הרי 99.9% מהמשתמשים בפורום ומבני האדם בכלל, היו מתפטרים מהעבודה שלהם במאית שניה אם היה נופל עליהם סכום כסף אשר יסדר אותם ואת ילדיהם לכל החיים. 

אם אתה יכול להנות מהעבודה שלך בדרך למציאת "הגשמה עצמית" מה טוב. 

בנוסף, הגשמה עצמית הוא מושג כל כך פופוליסטי ושחוק, שכל אחד עושה איתו מה שבא לו. מבחינתי, המושג הגשמה עצמית יכול להיות לגור בחווה בטקסס, לעסוק בנגרות, לשתות בירות ולהנות מהחיים עם המשפחה שלי. בשביל מישהו אחר זה פשוט אומר להצליח לעבור את היום בשקט.

לדעתי - תאהב מישהי\ו, מצא משהו שמעניין אותך מאוד, שכשאתה מסיים לעסוק בו אתה מרגיש סיפוק גדול. אני לימדתי את עצמי לנגן בגיטרה בשנים האחרונות, כל פעם קצת, לומד, ומשתפר. אתה לא מבין איזו "הגשמה עצמית" זו לצאת עם בת הזוג לחורשה, להדליק מדורה ושיש לי את האפשרות לנגן בגיטרה.

בקיצור - הדברים הקטנים בחיים.

 

לא יודע אם הייתי מתפטר, אבל בהחלט הייתי מצמצם אחוזי משרה ועובד בשעות יותר גמישות או הולך לעבוד בעבודה שנותנת לי בעיקר סיפוק מקצועי/עניין בלי להסתכל על רכיב הכסף. 

 

 עבודה נותנת לנו הרבה יותר מאשר פרנסה. עבודה קודם כל נותנת משהו לעשות וזה חשוב לבריאות הנפשית שלנו. עבודה נותנת לנו זהות ומטרה. עבודה נותנת לנו תחושה שיש מאיתנו תועלת בעולם הזה. עבודה נותנת לנו תחושה שיש לאן לשאוף. 

 

טבע תכנן בני אדם לחיות בסוג של מאבק קיומי יומיומי. לאובדן צורך להילחם על מקומך בעולם יש השלכות לבריאות הנפשית שלנו. תסתכל כמה אנשים "בשיא" אנשים שלא חסר להם דבר מבחינה כלכלית הם נרקומנים/בולעים כדורי שינה/כדורים נגד דיכאון כמו סוכריות מנטוס. 

עריכה אחרונה ב-6 למאי, 2020 על ידי ChemGuy85

[Bob Ross]

אנשים מתנהגים כאילו זה כזה מובן מאליו שתשתחרר מהצבא וישר תחילט מה אתה רוצה ללמוד ולעסוק לשארית חייך. כאילו, מה נסגר? כל אחד והפאקינג קצב שלו.

אני למשל, הבנתי מה אני רוצה לעשות בחיים רק בגיל 27, ורק השנה, בגיל 30 התחלתי אשכרה ללמוד את זה. אין חרטות.  

קח את הקצב שלך בן-אור, אל תיכנע לתכתיבי החברה. 

[vadim6385]

אני התחלתי ללמוד את מה שאני רוצה בגיל 35, והולך לסיים בגיל 40, אם לא יותר מאוחר.

[phpclub]

לפני כשעה, vadim6385 כתב:

תלוי בבן אדם לדעתי.

 

יש כאלה שאין להם בעיה עם עבודת dead end בשכר נמוך, הם מסתפקים במועט, או שיש להם מקור הכנסה אחר.

 

הכרתי מישהו כזה. בן 50 ומשהו, רווק ללא ילדים, גר בדירה שקיבל בירושה, אין לו רכב, לא קונה דברים יקרים, ומבחינתו לעבוד בשירות לקוחות ב4500 ש"ח לחודש הספיק לו מעל ומעבר.

 

או לחילופין - איפה שאחד יראה dead end, אחר יהנה מכל רגע. הוא יהפוך המבורגרים, אבל יראה את זה בתור עבודה סופר מעניינת וסופר מגשימה, ולא צריך שום דבר מעבר.

 

דוגמא - מעשה בשני ודימים.

 

דריש עובד בתור אינטגרטור ואוהב את זה, זה מספק לו אתגר והגשמה עצמית.

 

אני עבדתי בתור "אינטגרטור ודים כל יכול" בחברה בינלאומית גדולה כמה שנים, וזה יצא לי מכל החורים.

 

מי משנינו צודק - אין צדק. כל אחד ומה שמתאים לו.

 

קודם כל הדוגמא שלך לא טובה, כי אני לא מכיר אדם אחד שיגיד שלהפוך המבורגרים *בלבד* כל יום כל היום זאת עבודה סופר מעניינת וסופר מגשימה.

כן אפשר להגיד שאדם שמאוד אוהב להתעסק בהמבורגרים ישאף ללמוד ולהתפתח בתחום הקולינריה / הבשרים, ויכין המבורגרים פצצות ויפתח מסעדה או יחפש עבודה בתור מומחה בשר כזה או אחר.

 

אותו בחור שעובד ב 4500 עובד כדי להתקיים, לא מעניין אותו כלום חוץ מהמינימום של המינימום ולחזור הביתה, כלומר אין לו שאיפות.

אם היו לו שאיפות, הוא היה במקום אחר, אם הוא אוהב שירות לקוחות וזה השאיפה שלו אז היה סמנכ"ל שירות לקוחות לדוגמא.

יש יוצאים מן הכלל, מורים לדוגמא, שבהחלט יכולים להיות מונעים מתוך שאיפה לחינוך שממלאת להם את הלב, הם ישאפו להתקדם מקצועית, כלומר ישארו עדיין מורים (כי שם ההשפעה שלהם הכי משמעותית) אבל מורים כאלה שמשקיעים ומפתחים ילדים, לא סתם כאלה שבאים להעביר חומר על הלוח.

יש כאלה מעטים וכל מי שהיה תלמיד של מורה כזה יודע ומעריך גם 20 שנה קדימה. מי שהיה תלמיד של מורים שבאים להעביר את הזמן, גם את זה זוכר - ולא לחיוב.

 

[davemustaine87]

לא רוצה להיות חטטן ואתה לא חייב לענות מן הסתם, אבל ניסית ללכת לטיפול פסיכולוגי כלשהו? 

 

כי העיצות והחוות דעת שאתה מקבל הם טובות אבל אני לא חושב שמישהו כאן(כולל אותי) יודע מה זה לנווט בחיים האלה עם המשקולת 100 קילו בדמות הטורט שלך. ניכר שזה מכביד עליך מאוד וגוזל את רוב האנרגיה שלך. 

 

יכול להיות שאיש מקצוע יוכל לעזור לך הרבה יותר ממה שאנחנו. 

[Paprika-Metuka]

אהלן, ראשית כפי שציינו מעליי אולי כן יש אפשרות להקלה במה שיש לך.

שנית, אציין שהכרתי בתחום ההייטק המון אנשים שטוב להם - רובם ככולם היו: דתיים / אידיאולוגיה מסוימת / שכל מה שרצו לעשות את המוטל עליהם ולחזור למשפחתם. ללא רצון להתקדם בכלום מלבד החיים האישיים ומשפחתם.

 

אז אתה לא לבד, ובטח לא מיוחד בעניין הזה.

 

[amos77]

פעם קראתי משהו כזה:
עבודה מורכבת משלושה דברים:
-משכורת
-עניין בעבודה
-חברה (האם אתה מתחבר לאנשים בעבודה או לא)
אם אתה מרוצה בשניים או שלושה מהדברים האלה - תישאר. אם לא - תעזוב.
זאת לא תורה מסיני אבל נראה לי שהעיקרון נכון - אין עבודה מושלמת וכמעט כולם מתפשרים על משהו. יש כאלה שלא יסכימו להתפשר על X ואחרים דווקא יקפידו על Y. בסוף צריך להקשיב לקול הפנימי שלך ולהיות שלם עם מה שבחרת.

Sent from my Mi A1 using Tapatalk

[vadim6385]

לפני 2 שעות, phpclub כתב:

 

קודם כל הדוגמא שלך לא טובה, כי אני לא מכיר אדם אחד שיגיד שלהפוך המבורגרים *בלבד* כל יום כל היום זאת עבודה סופר מעניינת וסופר מגשימה.

כן אפשר להגיד שאדם שמאוד אוהב להתעסק בהמבורגרים ישאף ללמוד ולהתפתח בתחום הקולינריה / הבשרים, ויכין המבורגרים פצצות ויפתח מסעדה או יחפש עבודה בתור מומחה בשר כזה או אחר.

 

אותו בחור שעובד ב 4500 עובד כדי להתקיים, לא מעניין אותו כלום חוץ מהמינימום של המינימום ולחזור הביתה, כלומר אין לו שאיפות.

אם היו לו שאיפות, הוא היה במקום אחר, אם הוא אוהב שירות לקוחות וזה השאיפה שלו אז היה סמנכ"ל שירות לקוחות לדוגמא.

 

אולי לא אמרתי את זה נכון.

 

מה שאני בא להגיד זה שיש כאלה שפשוט טוב להם איפה שהם, ואין להם רצון או צורך להשקיע מאמץ בשביל להתקדם הלאה.

 

לא כל אחד רוצה להיות הגורדון ראמזי הבא. יש כאלה שמספיק טוב להם לחמם המבורגרים ומקנאגטס קפואים.

 

כי הקטע בדרים ג׳ובים זה לא "תמצא מה אתה אוהב לעשות, ולא תצטרך לעבוד יום אחד בחיים שלך" (בעיני זה מטומטם באותה רמה של "תתחיל הכי חזק שאתה יכול ולאט לאט תגביר").

 

העניין בעבודת חלומות זה שאתה תצטרך לקרוע את הת#ת כדי להגיע אליה, ולקרוע את הת#ת עוד יותר אחרי שתגיע לשם. ולא לכולם זה מתאים, וחלק מעדיפים שחלומות יישארו בגדר חלומות.

 

חלק גם יסתפקו בלהפוך המבורגרים או להגיד "תוציא מהחשמל ותחזיר", רק כדי לא לעבוד קשה מדי.

 

אם כבר גורדון ראמזי והמבורגרים, אז בהצלחה:

 

 

עריכה אחרונה ב-6 למאי, 2020 על ידי vadim6385

[phpclub]

הפואנטה היא שכשאתה עושה משהו שהוא כיף לך ומספק אותך, ה "קריעת תחת" באה בכיף, לואדים שמסתכל מהצד זה נראה קריאת תחת, אבל מי שאוהב את זה, הוא עושה את זה בכיף.

כל אחד ואחד שעושה עבודה כדי להתפרנס, לא רואה בעבודה יותר ממקור הכנסה כדי לספק את צרכי המשפחה שלו.

מי שעושה עבודה כי העבודה נותנת לו סיפוק עצמי הרבה יותר מ "יש לי כסף למכולת בסוף החודש", יגיע רחוק כי הוא כל הזמן יחפש להתקדם ולהתפתח באהבה שלו.

 

אני אומר את זה בתור אחד שחווה את זה רוב החיים כ "אני צריך להכניס כסף" אבל יצא לי לטעום מה "וואי כמה שעות אני עובד אבל זה ממש כיף ומעניין!!!! תן לי עוד כזה", ואדים וכנראה הרוב לא חוו את זה, לכן לא ממש מצליחים להבין.

 

זה בערך כמו להסביר לך מה זה להיות אבא, שום הסבר שבעולם לא יכול להסביר את זה עד שאתה תהיה אבא בעצמך.

[pooh-bear]

זה נשמע קצת רוחניקי, אבל בכל זאת אני אנסה.

 

לאנשים שונים יש סדרי עדיפויות שונים. הם נהנים מדברים שונים ויש להם העדפות שונות. בגלל זה, לא כדאי להסתמך על עצות שאתה מקבל דרך האינטרנט שלרוב מסתמכות על הניסיון האישי של המציע ועל סדרי העדיפויות שלו.

 

ועכשיו בהפוך על הפוך, אני אגיד שלדעתי האישית, בהתחשב בשעות הלא מעטות שאתה נמצא בעבודה, חבל לעשות משהו שאתה ממש לא אוהב או לגמרי משתעמם ממנו. מצד שני, די ברור שכמעט בכל תפקיד לא תקבל 100% הנאה, גם לא 50%. אבל כן כדאי שיהיה איזשהו שילוב שלא יבאס אותך לגמרי, לפי סדרי העדיפויות שלך - כסף, עניין, אנשים או כל דבר אחר.

 

אני גם אסתכן בלהגיד שלהזיז דפים מצד לצד זה נחמד,אבל צריך גם לחשוב (היום) על משהו שתוכל לעשות בגיל 50 או 60 ושלמעסיקים עדיין יהיה כדאי להעסיק אותך גם אז. אם יש משהו שלא הייתי מאחל לאף אחד זה להישאר בגיל מבוגר ללא כישורים / השכלה / מקצוע ולחפש עבודה עם כל החסרונות של הגיל ובלי שום יתרונות. זה לא מקום שכדאי להיות בו לדעתי.

 

אני כמובן לא אומר (או חושב) שכל אחד צריך (וכמובן יכול) להיות ביל גייטס / וורן באפט / ג'ף בזוס. זה בסדר לגמרי לא להרוויח משכורת גבוהה, פשוט חבל לדעתי לבזבז את החיים על משהו שאתה בכלל לא נהנה ממנו, ושבנוסף לא מכניס לך סכום משמעותי ולא מבטיח לך תעסוקה בעתיד הרחוק. זה בסדר גמור להיות מורה / מוסכניק / שחקן / איש support / ווטאבר אם אתה מצליח להתפרנס מזה ואוהב את זה, זה ממש לא חובה להיות סמנכ"ל פיתוח בחברת הייטק. אני אפילו אסתכן בלהגיד שיש הרבה דברים בתפקידים "יוקרתיים" שלא מתאימים להרבה מאוד אנשים, וחבל לעשות תפקיד שלא מתאים לך ואתה לא נהנה ממנו רק כי הוא "יוקרתי" יותר או מכניס 10% יותר.

 

לפני 39 דקות, vadim6385 כתב:

(בעיני זה מטומטם באותה רמה של "תתחיל הכי חזק שאתה יכול ולאט לאט תגביר").

איך אתה לא מתבייש... אחת היציאות הגדולות בתולדות הקולנוע הישראלי, התסריטאי שהמציא את זה גאון. גאון!

[DareDevil]

המעמד מחייב

 

 

מאמר שקראתי וחשבתי שיתאים

https://www.eol.co.il/articles/1392?fbclid=IwAR2vebLbwCkJUTUOSCZ2bRrCQlJ_YaijVHEi5LMXoLfl0uhP0jLiFIexAuQ#

עריכה אחרונה ב-6 למאי, 2020 על ידי נמרוד...

[Derish]

לפני כשעה, phpclub כתב:

זה בערך כמו להסביר לך מה זה להיות אבא, שום הסבר שבעולם לא יכול להסביר את זה עד שאתה תהיה אבא בעצמך.

 

ובדיוק כמו במקרה הנ"ל - לא כולם צריכים לחוות את זה בשביל להיות מאושרים.

 

[Benor]

כנראה שאני לא אשנה את אורחות חיי כנראה בשביל שום אישה, אבל שמתי לב שיש נשים שמאוד בוררות על זה. (לא מתכוון להסיט ולגרור את הנושא לשם).

עריכה אחרונה ב-6 למאי, 2020 על ידי Benor

[vadim6385]

לפני 6 שעות, pooh-bear כתב:

 

איך אתה לא מתבייש... אחת היציאות הגדולות בתולדות הקולנוע הישראלי, התסריטאי שהמציא את זה גאון. גאון!

 

לא ידעתי שזה משפט מסרט, חשבתי סתם עוד משפט מוטיבציה ניו אייג׳י

 

לפני 5 שעות, Benor כתב:

כנראה שאני לא אשנה את אורחות חיי כנראה בשביל שום אישה, אבל שמתי לב שיש נשים שמאוד בוררות על זה. (לא מתכוון להסיט ולגרור את הנושא לשם).

 

Never say never

 

יכולה ועוד איך לבוא מישהי מסויימת, שאתה תרצה לשנות את אורחות חייך בשביל להכניס אותה אליהן.

 

שים לב, לא למחוק את עצמך לגמרי, ולהפוך למת מהלך עם חיוך מאוזן לאוזן ומערכת הפעלה עם פקודות בסיסיות במוח, אבל כן לעשות את ההתאמות הנדרשות.

 

ואתה תעשה את זה לגמרי מרצון.

עריכה אחרונה ב-7 למאי, 2020 על ידי vadim6385

[pooh-bear]

@vadim6385, יש מצב שלא ראית את מבצע סבתא? אם כן, עזוב הכל, תגיד לבוס שלך שאתה חייב חצי יום חופש, ולך תראה. עכשיו.