עזרה בבניית תיבה מתואמת לבגז' הונדה ג'אז

[dny]

הרי למה יש לנו תיבות?

יש כמה סיבות:

 

• לקבע את הרמקול.
  
• לבטל את הגל החוזר (מצדו האחורי של הרמקול).
  
• לשמש כעכבה אקוסטית לרמקול (תיבה סגורה קטנה).
  
• לשמש כמערכת תהודה שניה לרמקול (תיבה עם צינור).
  

שום דבר מזה לא מוסיף עצמה לרמקול קיים. זה בלתי אפשרי.

 

למה אחד בוחר בתיבה בנפח X ולמה האחר בוחר בתיבה בנפח Y?

לא כדי לשנות עצמה, אלא כדי לקבל עקומה שונה של ריסון לרמקול.

 

הנתונים של הרמקול מצביעים על איזה תיבה יתאים לו יותר

נכון. ותיבה עם צינור מאפשרת שימוש ברמקול יעיל יותר, שלא יוכל לפעול היטב בתיבה סגורה. אבל היא אינה מגדילה את עצמתו של רמקול קיים.

 

דני

[Tom_22]

בסדר, אולי בפן הטכני, הרמקול נשאר אותו רמקול. אבל אפקטיבית בשימוש בתיבות אחרות שיוצרות את אותה עקומה שונה, המאזין יחוש הבדל שבא לידי ביטוי בתדרים מודגשים יותר או פחות ועוצמת סאונד שונה. הלא כן?

[dny]

שינוי בעקומת תדרים - כן, במיוחד בצד הנמוך. שינוי בעצמה ברוב המכריע של טווח הפעולה של הרמקול - לא.

 

זה כמו ששינוי בכפתור "bass" או "treble" משנה את הצליל, ואת העקומה, אבל אינו משנה את העצמה הכללית כמו שעושה כפתור "volume".

 

דני

[ReZ0]

אתה סותר את התיאוריה לך פעם אחר פעם.

אז העוצמה של הרמקול הוא קבוע (לא יודע איך קבעת את זה), אבל כשמשנים את סוג התיבה, הנפח והטיונינג, אז מתקבלים פיקים של עוצמה ביחס לתדר.

אז תיבה אטומה עם נפח 30 ליטר יהיה לו FB של40 הרץ, ותיבה של 40 ליטר פתוחה עם FB של 30 הרץ. מה יפיק יותר עוצמה על כל הטווח? הפתוחה. תכוון אותה יותר גבוה ואתה תפיק אפילו יותר עוצמה בפיק (הרווחת את אותו הטווח כמו האטומה, רק שהוספת איזה 3 דציבל של עוצמה). אתה עדיין רוצה להגיד לי שהעוצמה קבועה?

 

כפתור באס יוצר בוסט, כפתור Q משנה את העקומה, או את הפיק והזווית של הרול אוף. בוסט זה בוסט וכשמו הוא מוסיף עוצמה.

 

אני עם תום בעניין הזה.

[ליין מן]

רמקול ( אלמנט ) Driver נמדד ומופעל בד"כ בשלושה ממדים - Vented/closed box or Free-Air

 

א - אויר חופשי ( Free air ) - ללא תיבה , מקובע למחיצה ופתוח לאויר מכל הצדדים מלפנים ומאחור .

 

במצב זה הוא חופשי לפעולה , אין עליו עומס פנימי של מגבלת האויר בתיבה , במיוחד ברמקול גדול ( וופר ) המשמש לבאס סאבוופר .

החסרון - הרמקול לפעמים לא יהיה מדוייק בכיווניות הצליל וובעוצמה ( יתפרע - ינוע ללא התנגדות מבוקרת , ויעלה אחוזי עיוות )

ואפשר כי יצרוך מהמגבר עוצמה בפיקים מסויימים אשר יפגעו במגבר , ומנגד אפשרות לנזק לרמקול .

במצב זה גם בודקים את התהודה העצמית של הרמקול הבודד / האלמנט .

יש יצרנים המבצעים במצב Free air את בדיקת הנצילות העוצמה SPL ועוצמת הספיגה הסופית .

 

ב - תיבה סגורה - משמשת לקיבוע הרמקול יוצרת התנגדות מבוקרת ושומרת עליו - מונעת עיוותים ומאפשרת כיוון לתדרים

אשר אנו מבקשים מהרמקול .

מאחר והתיבה סגורה - כמות האויר בה מוגבלת בגודל / נפח .

עם תנועת הרמקול קדימה הוא יוצר תת לחץ בתיבה ( ואקום ) , ולכן יש לו התנגדות לנוע קדימה .

המגבר מספק עוצמה לרמקול הן להשמעת התדרים/מוסיקה , והן להתגבר על הואקום .

עם תנועת הרמקול אחורה - נוצר בתיבה לחץ גבוה ( האויר נדחס ) הרמקול משמש כמשאבת אויר ולוחץ את האויר בתיבה לדפנות .

שוב המגבר מבזבז חלק מעוצמתו על דחיפת הרמקול פנימה והנעת הרמקול .

( יש יצרנים ובד"כ כול יצרני הרמקולים המוגמרים - המייצרים רמקול + תיבה , המשתמשים בלחץ הנוצר בתיבה כקפיץ העוזר לרמקול לנוע -

ולדייק בתדרים אשר הם מבקשים מהרמקול , והורדת אחוזי העיוות )

היתרון של התיבה הסגורה - דיוק ברמקול , הורדת אחוזי עיוות .

החסרון - הפסד בעוצמת הרמקול ( המגבר מבזבז קצת מהספקו על דחיסת האויר ) בתיבות קטנות ואלמנט קטן -

קושי בירידה לתדרים מתחת ל 35H .

 

ג - תיבה מאווררת Vented עם פורט ( צינור / מבנה , לשחרור לחץ אויר פנימי מהתיבה החוצה - קדמי / אחורי וכו' )

הפורט משמש לשחרור מבוקר של לחץ אויר בתיבה , והתוצאה הרמקול נע בייתר קלות בתדרים אשר הפורט מכוון להם .

יש לבצע חישוב והתאמה מדוייקת של הפורט בהתאם לתיבה ולגודל , ונתוני הרמקול ( האלמנט ) ולתדרים המבוקשים .

תיבה עם פורט מאחדת את יתרון שחרור הרמקול ממגבלות לחץ האויר בתיבה - ומאפשרת לרמקול לרדת לתדרים נמוכים יותר .

וניצול עוצמת המגבר יותר להשמעת ה SPL עוצמת המוסיקה , ופחות להתגבר על לחץ האויר בתיבה .

החסרון - לא תמיד תדרי הבאס מדוייקים , לפעמים הם נמרחים קצת ונשמעים נפוחים - ויש האוהבים צליל מלא זה של באסים .

בד"כ בתיבות הפורט מצליחים להגיע לתדרים מתחת ל 30H ולתנודות האויר המורגשות גם בגוף ולא רק הנשמעות .

 

בעבר אמריקה הייתה מאפיינת את צליל הבאס הנ"ל כצליל החוף המערבי -

והבאס המדוייק יותר נחשב כצליל יצרני הרמקולים של מרכז והחוף המזרחי - היום כמעט כל היצרנים משחקים בשני אפשרויות .

ויש את תיבת הרמקול עם פורט הורן - זה מבנה פורט בצורת שופר -

המבנה בתוך התיבה מתחיל צר ונפתח בגודל בהמשכו - כמו שופר בית כנסת / קרן יער .

מבנה זה של תיבת תהודה מרכז את עוצמת התדר המבוקש , לחץ האויר בחלק הצר של השופר .

ולחץ אויר זה דוחף בהדרגה כמות אויר גדולה יותר אשר נמצאת בשופר .

 

כך אנו מגבירים את כמות האויר הנדחפת , ומנגד מצליחים לשמור על לחץ אויר יותר מדוייק בתיבה - התיבה מאפשרת לכמות קטנה

של אויר / תדרי המוסיקה לצאת לשופר - וכמות לחץ האויר הקטנה יחסית דוחפת בהמשך כמות יותר גדולה של אויר בשופר החוצה .

מבנה זה קצת מסובך לבנייה , נמצא בד"כ ברמקולים ביתיים וסאבוופרים מקצועיים - אבל .

הצליח היום להגיע גם לסמארטפונים - ונמצא גם במערכת הרמקולים של טלויזיות מסוימות .

ערך משנה לשיטה זו היא יצירת אורכי גל / תדרים מסוימים המוגברים בתעלה זו .

Acoustic transmission line - http://en.wikipedia.org/wiki/Acoustic_transmission_line

 

כך כי מבנה התיבה והאו אין תיבה ( Free air ) - משפיע על עוצמת ודיוק הרמקול בתדרים שאנו מבקשים .

שומר על המגבר ועל הרמקול מנזקים .

 

מצורף מאמר עם הסברים -

http://education.lenardaudio.com/en/05_speakers_4.html

 

 

אייל .

 

הוספה - כ 8 שנים אני קורא ועוקב בכייף בפורום הנ"ל - ונהנה מהתשובות והרמה , יותר בזמן האחרון

עריכה אחרונה ב-23 לספטמבר, 2014 על ידי ליין מן

[ReZ0]

תודה על ההסבר, אבל אנחנו לא חובבנים שנכנסו לתחום הזה לפני יומיים. רק לציין, ראיתי שהדגשת את עניין הSPL בפרי אייר.

זה פרמטר שנמדד ב1000 הרץ. הוא לא רלוונטי ב40 הרץ.

תנסה למדוד עוצמה בפרי אייר על הספק של וואט במרחק מטר בתדר מתחת ל50 הרץ. התוצאה לא תהיה מרשימה כלל, ולא קרובה לנתון שנמדד ב1000 הרץ.

[lanosforce]

אני מבין את נושא הדיון\וויכוח ונהנה לראות שבכל זאת האווירה נשמרת חברית וחיובית ואבקש להמשיך כך.

 

אני מסכים עם כך שלא ניתן לשנות את עוצמת הרמקול או היכולת שלו להפיק "מקסימום" מסויים אך כאשר משדכים רמקול לתיבה יוצרים כפי שנאמר כאן ע"י חבר פורום בעבר הלא רחוק - מערכת.

 

שילוב התיבה והרמקול משפיעים על גרף ההיענות של אותה ה"מערכת" כלפי תדרים נבחרים בצורה כזו או אחרת - בתיבה אטומה הנפח משחק תפקיד אשר נע בין יחסי הגומלין של עוצמה לעומת דיוק בעוד צורת התיבה מטפלת בעיקר בגלים העומדים\חוזרים.

 

בתיבה פתוחה - הפורד או הוונט בעיקר מטפלים בתדר אליו הוא מכוון וגם לצורת הפורט יש חשיבות מכרעת לתופעות לוואי כמו רעש פורט למשל.

 

ניתן ליצור גם תיבות אטומות וגם תיבות פתוחות שהן PURIST - תיבות שגרף ההיענות בהן הוא לינארי ככל הניתן והן יותר מתאימות לעולם הSQ

ניתן ליצור גם תיבות אטומות וגם תיבות פורטד שהן BOOMER ומהשם כבר אני לא חושב שצריך להסביר מה המטרה שלהן.

 

אבל בסופו של דבר לסאב וופר יש נתוני ט'יל סמול (TS) אשר מצביעות אם טיבו של הסאב יותר מתאים לתיבה פורטד או לתיבה אטומה או אולי בכלל FREE AIR ואת הנתונים האלה יש לקחת בחשבון, להזין לתוך תכנה ייעודית לתכנון תיבות ולראות מתי מקבלים את הניקוד הכי גבוה לפי הפרמטר אליו מכוונים:

 

עוצמה?

היענות שטוחה?

הדגש על תדר נושא?

 

וכך הלאה.

 

או לסירוגין לבדוק אם יש לסאב וופר הנבחר המלצות יצרן לתיבה כזו או אחרת ולעקוב אחר אותן המלצות.

 

אם אני זוכר נכון הסאב הנבחר כאן הוא JL מסדרת W3? זה סאב וופר עונג טהור בעייני ומתאים לעולם הSQ, הייתי מנסה להוציא ממנו דיוק מקסימלי והולך על תיבה אטומה אם אכן מדובר בW3 - אבל זו דעתי האישית בלבד!

[dny]

אתה סותר את התיאוריה לך פעם אחר פעם.

אשמח אם תסביר איפה בדיוק.

 

אז העוצמה של הרמקול הוא קבוע (לא יודע איך קבעת את זה)

כמו שאמרתי:

 

זה בהחלט לא נכון כשמדובר ברמקול נתון. העצמה שלו היא קבועה מעצם בנייתו (משקל הכיפה, אורך הסליל, עצמת המגנט) ואינה משתנה בגלל התיבה.

 

אבל כשמשנים את סוג התיבה, הנפח והטיונינג, אז מתקבלים פיקים של עוצמה ביחס לתדר.

נכון. אבל זה לא נקרא "עצמה", או ליתר דיוק "רגישות" (sensitivity), שזה עצמת קול בהספק חשמלי נתון, לכל טווח התדרים ולא בתחום תדרים צר.

 

אז תיבה אטומה עם נפח 30 ליטר יהיה לו FB של40 הרץ, ותיבה של 40 ליטר פתוחה עם FB של 30 הרץ. מה יפיק יותר עוצמה על כל הטווח?

שניהם אותו דבר. בגלל זה מציינים שלרמקול מסויים יש רגישות של XX דציבל לוואט, בלי להתייחס לסוג התיבה: כי זה לא משנה את המספר הזה.

 

...תכוון אותה יותר גבוה ואתה תפיק אפילו יותר עוצמה בפיק

אבל לא בשאר התדרים. זו הנקודה.

 

(הרווחת את אותו הטווח כמו האטומה, רק שהוספת איזה 3 דציבל של עוצמה). אתה עדיין רוצה להגיד לי שהעוצמה קבועה?

אתה יכול להגביה תדר מסויים על חשבון דבר אחר - נפילה חדה יותר של העקומה, למשל. אבל אתה לא יכול להגביה את כל העקומה למעלה.

 

אני עם תום בעניין הזה.

אבל זה לא עובד בשיטת "הרוב קובע"...

 

דני

[ReZ0]

גם אתה וגם אדי, תנסו לצאת מהאטימות שלכם לרגע ולהפסיק להיתפס על נתונים יבשים (שברוב המקרים לא רלוונטיים בכלל)

איפה נקודת הבסיס שלך שעוצמה של רמקול הינה קבועה? במדידת רגישות בפרי אייר בתדר של 1000 הרץ? לא רלוונטי חביבי. סאבים לא מנגנים 1K הרץ - נזרק מהחלון.

אתה שוכח שרמקול, ובמיוחד סאבוופר (למעט IB3) לא נועד לעבוד בפרי אייר, אלא בתיבה. זה המשתנה שלך, התיבה. וככל שהתיבה תשתנה כך גם העוצמה. לכן הקביעה שלך שלרמקול עוצמה קבועה אינה נכונה, כי רמקול ובמקרה שלנו, סאבוופר, עובד בתוך תיבה - המשתנה הכי גדול פה.

 

זה כמו שאני יקח שתי מנועים זהים בהספק.

אחד אני ידחוף במשאית פול טריילור, והשני בתוך פיאט פנדה. מה יהיה יותר מהיר? ואל תגיל לי שניהם בגלל שיש להם מנועים בעלי הספק זהה.

אתה מבין את הפואנטה שלי?

ההתבבסות שלך מדידות פרי אייר אינה נכונה כלל.

 

אגב, רק לציין, גם נתוני הT/S לא נשארים קבועים. ככל שהספיידרים\סראונד מתרככים, ככה גם הנתונים משתנים עם הזמן.

קחו את זה בחשבון, ששום דבר אינו קבוע ברמקול.

 

עכשיו לסגור את הסיפור החופר הזה - פותח השרשור:

אל תבזבז איכות מאוד זמינה עם הסאב הזה על עוד דציבל או שתיים של עוצמה. לך על תיבה אטומה.

עריכה אחרונה ב-29 לספטמבר, 2014 על ידי ReZ0

[Tom_22]

ReZ0 - הייתי מתקן קצת את ההשוואה שלך ומתאים אותה גם קצת למה שדני אומר.

אותו המנוע בדיוק (הסאב) אבל עם תיבת הילוכים אחרת (שמהווה את התיבה) עם יותר הילוכים ויחסי העברה אחרים. מפה ההמשך ברור.

[ReZ0]

אני מאמין שזה גם נלקח בחשבון. הפואנטה שלי היה שיש יותר מידי משתנים כדי לקבוע עובדה כזו.

[dny]

איפה נקודת הבסיס שלך שעוצמה של רמקול הינה קבועה? במדידת רגישות בפרי אייר בתדר של 1000 הרץ? לא רלוונטי חביבי.

נכון: זה לא שייך. וזה גם לא מה שאמרתי, אלא - עצמה לאורך כל טווח הפעולה של הרמקול.

 

זה כמו שאני יקח שתי מנועים זהים בהספק. אחד אני ידחוף במשאית פול טריילור, והשני בתוך פיאט פנדה. מה יהיה יותר מהיר? ואל תגיל לי שניהם בגלל שיש להם מנועים בעלי הספק זהה.

אתה מבין את הפואנטה שלי?

כן, הדוגמה טובה. בוא נמשיך איתה קצת: המנוע נשאר אותו מנוע לא משנה איפה הרכבת אותו. בודאי שאת המכונית הקלה הוא יאיץ מהר יותר - אבל זה לא סימן של עצמה חזקה יותר במנוע. להגיד שהמנוע נהיה חזק יותר מפני שהרכבנו אותו במכונית קלה יותר, זה פשוט לא נכון.

 

אגב, רק לציין, גם נתוני הT/S לא נשארים קבועים. ככל שהספיידרים\סראונד מתרככים, ככה גם הנתונים משתנים עם הזמן.

אגדה. השינויים שקורים במציאות הם שניים: ספיחה ופליטה של לחות מהאוויר, שמשנה באופן משמעותי את מאסת הכיפה, במיוחד אם היא מנייר, וחימום של הסליל שמשנה באופן משמעותי את ההתנגדות.

 

שים לב ששני השינויים האלה הם הפיכים לחלוטין.

 

דני