גיבוב ההודעות. בנצי שוכח. הגיבוב זוכר

[יאשה והפיצפוצים]

בתור מי שלפעמים מבין אותך יותר טוב ממה שאתה מבין את עצמך, אין לי מושג על מה אתה מדבר.

 

*עריכה - התכוונת קהילה בטח. נו, הוכחתי את המשפט הראשון .

 

תכלס.

[locomotive]

קודם מגיע איזה ריף גיטרה מעניין שעולה לי לראש,

אני רץ אל הגיטרה ומנסה לחקות את המחשבה.

בדרך כלל זה ה c פארט או הפזמון שנולדים קודם.

יפה, יש לי משהו שרוצה להיות שיר. אולי בגלל שאני מגיע מרקע

של גיטרה אז יוצא שקודם נולד הלחן, והטקסט הוא משהו שנבנה בהתאם.

שירים בודדים שלי נולדו כטקסטים, מעט טקסטים שכתבתי ששימשו לי כאבן דרך.

לרוב זה מתחיל ממנגינה.

 

אולי בגלל שאני מגיע מהגיטרה, אולי זו הסיבה שטקסט אינו הצד החזק שלי.

רוב הטקסטים שלי הם קצרים, לא אוהב להרבות במילים, מעדיף שהמנגינה

תקח אותך למסע ותספר לך היכן הייתי ולאן אני הולך.

מוזיקאי טוב יצליח לעשות את זה במספר תווים בודדים, לפעמים גם בסאונד.

אני אוהב את זה מלוכלך, אני לא יכול לנגן נקי ומשורטט.

אם אנגן את אותו הקטע בלופ, בכל פעם הוא ישמע אחרת, כי בכל פעם שאנגן

ירוצו לי מחשבות אחרות בראש. אולי זו הסיבה שלעולם לא הייתי ולא אהיה נגן אולפנים.

 

לכתוב טקסט זו משימה מאוד לא פשוטה עבורי. קשה לי לנסח את עצמי ואת המסר שלי.

בדרך כלל אני לא כותב בצורה ישירה ומפורשת, רוב הזמן אני משתמש בסאב טקסט.

בשיר ממוצע שלי אין יותר מ 12 שורות, שאר הטקסט חבוי בלחן והוא יקח אותך לאן שתרצה.

 

אני לא שואף לשלמות בשירים, אני לא יודע בכלל מהי שלמות. תמיד אני אחשוב שיכלתי

לעשות זאת אחרת, זה אף פעם לא יגמר.

אולי זו הסיבה שאני לא רוצה להקליט. איפשהו ההקלטה היא חותמת לכך שהנה זה הדבר

המושלם.

אז אני מגיע לנקודה שבה אני אומר שהשיר נשמע טוב בעיניי וזה מספיק לי.

אני מוצא את עצמי חוזר לאחור לשירים ישנים שלי, חוזר ומשנה מילה או מוסיף ריף,

משנה הגייה, זה פשוט לא נגמר לעולם.

[Keyser]

הגיבוב, כשמו כן הוא, הוא אוסף, או יותר נכון מערום. אתה מניח את מה שיש לך להגיד, זה שאחריך מניח את מה שיש לו (אין צורך בקשר בינהם) וכך הלאה. במקביל אתה יכול לחטט בערימה ולשלוף משהו שמעניין אותך, ולהניח למעלה מה שיש לך להגיד, וחוזר חלילה.

 

כוחו של הגיבוב הוא באקלקטיות, אם כי נראה משום מה שטחורים הם קו מקשר.

 

תנסה, מקסימום תתמכר.

 

זה כמו ג׳נגה. שם מגדל מתמוטט, כאן גיבוב מתכנס לתחת

[SuperBamba]

אין בעיה למכור לערבי. רק שהם התקשרו אליי באמצע העבודה ואיכשהוא לכולם יש את אותו תקליט בראש "אני רק מתקשר לקבל מחיר אחרון, לא מתכוון להתמקח, כמה אתה רוצה?" *אומר להם מחיר* *מתמקחים איתי על מחיר*

 

או כל מיני מחפשי מציאות. או כל מיני אנשים שאומרים לי את המילה "מחירון" כשברור שמחירון הוא אוסף של בלבולי שכל שנוצר על ידי בעלי אינטרסים כדי שסופרבמבה ימכור את הרנו שלו במחיר זנ*ת :evil:

ולראיה אני מביא לנכבדים בטלפון את הדוגמא הבאה: טויוטה יאריס מאותה השנה שווה במחירון (של יד 2) 25 אש"ח. הרנו שלי (מאובזרת יותר, חזקה יותר, נוחה יותר ומתקדמת יותר ושלא נדבר על זה שזה בכלל לא אותו סגמנט וכו' וכו') שווה במחירון 8300.

אני לא רוצה להקשיב למחירון שמחליט ככה על רכבים.. משהו מעוות בהיגיון הזה.

[ברווז]

יוצא שקודם נולד הלחן, והטקסט הוא משהו שנבנה בהתאם.

שירים בודדים שלי נולדו כטקסטים, מעט טקסטים שכתבתי ששימשו לי כאבן דרך.

לרוב זה מתחיל ממנגינה.

 

 

באופן מצחיק משהו, אצלי זה הפוך.

טקסטים רצים כל הזמן, אבל מנגינה ולשיר, פשוט לא מסוגל.

לוקו, חכה תראה מה אני אעשה לך, בגללך התחלתי לכתוב טקסטים למגרה כדי שלא ישכחו.

לא חזרתי לעצמי מאז החטיפה.

אפשר לומר שאווז הבר עף על אפקט שטוקהולם.

צריך להכין זוג קבקבים מעץ בהזדמנות הראשונה. תמיד רציתי מאז שראיתי את נילס עושה את זה עם אולר.

[לא נשמע טוב צירוף המילים: נילס עושה את זה עם אולר]

[אליה]

אחד מהשמות האהובים עלי הוא נועה. יש בו משהו נקי, מושבניקי, טבעי.

לפני 20 דקות חבר שאל אותי איזו מפורסמת נקראת נועה. ממ..סאומו. תשבי. אבל היא לא בדיוק מפורסמת כבר..

נזכרתי בשיר "נועה של הים". ובנועה שהכרתי לפני חצי שנה ביערות מנשה. ואחרי שבוע היא זרקה אותי, לא ברור בדיוק למה..

 

גם מאיה זה שם יפה. מישהי בשם מאיה חייבת להיות כוסית. תמיד.

 

לוקו, בתקופה האחרונה התחלתי להעריך את היופי של המדבר. ואת השקט. אני מבין לגמרי למה אתה נמצא בפאקינ' סוף העולם שמאלה. אם הייתה לי בת זוג רצינית הייתי עכשיו הולך לגור איתה בבית חגלה. או בערבה. או באיזה פאקינג חור אחר..

 

Step, תעשה לעצמך טובה ואל תיגע במגאן 2. קח איזו קורולה...

[שומאכר]

נועה בהחלט שם טוב. שם של כוסית.

[אנלוגי]

סופרבמבה, לפי מה קנית את הרכב? גם אז המחירון המגוחך לא היווה שיקול?

 

אליה, נועה הוא השם הכי נפוץ לבנות כבר כמה שנים. גם מאיה במקום די גבוה, כך שאין ערובות לגבי ההתאמה עם המראה. יחד עם זאת אני מסכים שמאיה אקראית היא בד״כ שווה.

 

אני תמיד אהבתי את השם נגה. זה גם אחת המילים היחידות שאני מעדיף בהן כתיב חסר.

יש לי גם חולשה לגלי, אבל לאחת ספציפית.

 

לוקו, לקח לי הרבה זמן לקבל בהבנה את כתיבת הטקסט לאחר המנגינה. אני חולה מילים, ולא מסוגל לדמיין איך בדיוק אפשר לשמור על איכות הכתיבה כשהמסגרת מוכתבת. מצד שני אני גם מעריך מאוד מלודיות איכותיות, אז אני מניח שאין כאן נכון ולא נכון. המבחן האמיתי הוא האם בסופו של דבר: א. אני אוהב את השיר. ב. אני מסוגל לדעת מה נכתב קודם. בגלל שברוב במקרים אני לא מסוגל לדעת, זה פשוט לא משנה. אני זוכר אפילו את יענקל׳ה רוטבליט אומר פעם שהוא מקבל מנגינות וכותב להן טקסטים (אם אני זוכר נכון הוא דיבר על יהודית רביץ).

 

לאחרונה רץ ברדיו לחן חדש של פוליקר לשיר שחמט של חווה אלברשטיין. שיר יפהפה בעיני, מילים של חנוך לוין. שמעתי ראיון איתו בו הוא מספר שהיה לו לחן והוא חיפש לו מילים, ופתאום גילה שהטקסט מתיישב עליו בול. אבל מה? חרא לחן. שום דבר מורכב, שום דבר מעניין, אפילו הטקסט לא יושב מי יודע כמה לטעמי. רצח את השיר ומקבל במה כי הוא פוליקר. חבל, אני דווקא אוהב את פוליקר.

לא יאשה, לא במובן הקהילה.

[rupni]

אפרופו כוסיות, יום אחד היינו בסיור בירושלים מטעם בית ספר, אני וכמה חברים הגענו למסקנה, אין כוסיות בירושלים.

בנצי, שלא תעיז להתקרב לפורום דיטיילינג ככה.

[אליה]

רופני, של נעליך מעל רגליך ותבוא שלא במסגרת בי"ס! יש ועוד איך כוסיות בי-ם!

[אנלוגי]

רופני, זה כי אתה ילד. אין כוסיות ״הכל בחוץ״ סטייל ערי החוף, אבל יש בהחלט יופי ירושלמי אלגנטי. בייחוד בחורף.

[rupni]

לא, אני ממש לא מחפש את הכל בחוץ אבל איזה זיק של פרצוף יפה, גוף מעורר השראה, כלום לא מצאנו (וחיפשנו, תאמין לי).

[locomotive]

אבל יש בהחלט יופי ירושלמי אלגנטי. בייחוד בחורף.

 

מה קורה בחורף? גבבה חולפת מעל ראשיהן?

[locomotive]

מבין לגמרי למה אתה נמצא בפאקינ' סוף העולם שמאלה. אם הייתה לי בת זוג רצינית הייתי עכשיו הולך לגור איתה בבית חגלה. או בערבה. או באיזה פאקינג חור אחר..

 

זה לא כל כך סוף העולם, לאורך תקופה שקלנו באמת בכובד ראש לעבור לצופית או משהו בסגנון.

אני מאוד מאמין ששינויים עוד יחולו בחיים, אי אפשר לדעת.

 

מחר אגיב להודעה שלך ולהודעה 6326 בהרחבה יותר.

 

ברווז, איתך אני מתחשבן בה"פ.

[בנצי]

ואני נוהג, מחכה להגיע הביתה, לכוס תה חם, אולי קצת דרמבוי אם נשאר.

זהו, נוהג בוולוסטר וכמה תובנות לי מהיום:

1. לפי הכאבים בברך, אני כבר לא בגיל המתאים בשביל סקייטבורד.

2. לפי איכות הנסיעה, לא רוצה אוטו עם צמיגים בחתך נמוך.

3. למה קניתי וולוסטר? למה? למה?

4. מחר אני אעשה טסט לג'יפ ואפרסם אותו למכירה.

5. צריך לתקן את ה540 כמה שיותר מהר ולמכור.

6. נראה לי שבינתיים ארכוש m3 אוטומטית, e36, זה בודי שאני אוהב וצריך לסמן וי על חלום ילדות, אסע בה עד הקיץ ואז כבר אחליט מה באמת בא לי כי כולם מבאסים אותי עם הcls, ברצינות. למה אני צריך אוטו של מבוגרים? צריך משהו לכמה חודשים עד שתגיע ה4c והf-type קופה.