6 הרוגים בלילה קטלני. הסיקור התיקשורתי.

[drugstore]

באתר הזה רשומה הסיבה לתאונה של הטויוטה:

http://www.hnn.co.il/index.php?module=albums;task=view;id=1669

תקראו גם את התגובות.

התגובות הראשונות שם פשוט מחליאות.

ואיך אתה יודע שהם יודעים מה הסיבה לתאונה?

HNN מעסיקים בוחני תנועה וחוקרי תאונות מקצועיים?

 

יהי זכרו ברוך.

 

דניאל

[roee]

מה הקשר? הקשר הוא בזה שאתה מפוצץ בהשערות על בנאדם שאתה לא מכיר בכלל ואין לך מושג מה הרגלי הנהיגה שלו.

 

השניה נמצאת אצלו בבית. הוא לא היה מתגרזן על האוטומטית כשיש לו ידנית בבית (מהצהרותיו שלו).

 

מספיק עם הקורקטיות. לא טוב לך? אל תשתתפי בדיון. אם מישהו רוצה לשער\להניח\לדון, בשביל זה יש פורום. זו לא הודעה לעיתונות. מעבר לזה, בין אם הוא היה מנוסה וזהיר או בור ופוחז, עדיין מכוניות כמו הMR2 מועדות יותר לתאונות. אלו החיים, ושום דבר לא ישנה את זה שגם אם קוראים לך מרקוס גרונהולם, מנוע מרכזי, הנעה אחורית ותגובות חדות עלולים לסבך אותך ביותר צרות מהנעה קדמית עצלה, איטית ונמוכת מגבלות.

אני חושב שהרבה יותר חשוב לדון בנושא הזה שוב ושוב ולהדגיש שמכונית ספורט עלולה גם להיות מסוכנת, גם מבחינה פאסיבית וגם מבחינה אקטיבית (וכל הקשקושים על בטיחות אקטיבית עדיפה הם לרוב בדיוק זה - קשקושים), ושיש לתת את הכבוד הראוי לאוטו. כאמור, אין לי מושג מה היה שם ואיך הוא נהג. סתימת הפיות הזו מרגיזה אותי.

 

תודה על ההקשבה.

[בנצי]

את מדבר על זה שסתימת פיות לא מוצאת חן בעיניך אבל סותם ליוליה את הפה, גם אני חושב שרוני לא בדיוק קלע פה במקום, לך תדע מי הבחור ואיך הוא נוהג ואני בטוח שיש גם הרבה נהגים טובים שלא נמצאים על דפי הפורום או באים למפגשים.

ובקשר לרכב, כל פוץ קטן חושב שהאוטו שלו הכי מהיר והכי חזק וממש אין קשר בין סוג הרכב. היום ב22:30 חיכיתי למטה בכביש לאחותי הקטנה, רח' בלפור בבת-ים, כביש רחב מאוד, נשענתי על רכב חונה ופתאום איזו לאנסר כסופה באה במהירות מטורפת ואני מדבר על ממש מטורפת מעל 120 קמ"ש אני מעריך, הרכב שנשענתי עליו (406) רעד כולו כשהרכב עבר. וזה ברחוב שאין בו שדה ראיה, שהכביש סלול די חרא ושהתאורה בהמשך הרחוב לא עובדת, בוא תשב איתי שם 5 דקות ותראה שכל רכב שלישי פשוט טס שם, כאילו הם בכביש 6. ותאמין לי שאני יודע מה זה לראות רכב נוסע מהר מאוד לתנאי הדרך.

 

כן, שיאשימו את סוג הרכב במקום את חוסר הבגרות של הנהגים, תחושת ה"אני" שומאכר שמלווה כל מוציא רישיון, כל דרעק בקולט שחושב שיש לו מינימום M3, ושהטיילת של בת-ים היא המקום המושלם לבדוק איך הרכב מאיץ ביום שישי בלילה.

אני מאשים את חוסר המודעות, את חוסר ההפחדה ואת החוסר בלימוד נכון. מה לעשות, אני רוצה לשמוע כמה אנשים למדו בשיעורים שלהם דברים חיוניים ליום יום, חוץ מלהסתכל במראות ולאותת, וגם את זה לא עושים, אני נוסע מדי יום באיילון בשעות העמוסות יותר ופחות, אני מדבר על כ10% מכלל הנהגים שבאמת יודעים למה שמו להם את הידית הקטנה הזאת מאחורי ההגה.

הכל פה חרא. הנהגים חרא, לא מוכנים ללמוד, לא מוכנים להקשיב, כשאני מעיר לנהג הוא מקלל אותי ולא פעם זה גם מגיע לידיים, כשאני נוהג בשדרות רוטשילד ורכב לפני מזגזג בין הנתיבים על 30 קמ"ש ואני מצפצף לו אז הנהג, מרגיש שהנה, מישהו מפגר מאחורי, אז אני אבלום בחוזקה ואז ברמזור הוא עוד יגיד לי שאני מפגר ושהוא נוהג כבר 30 שנה. עם כל הכבוד לתשתיות המחורבנות אני מתחיל להאמין לאט לאט בתירוץ של המשטרה, הגורם האנושי, אנשים לא יודעים לנהוג, לא יודעים לתת זכות קדימה, לא יודעים לכבד, אני בשוק מהולכי רגל שאומרים לי תודה כשאני עוצר במעבר חציה, זאת זכות שלהם ראבק. למה זה ככה?

 

ורוני לך תדע, אולי באמת איזה צמיג התפוצץ לו או שהיה כתם שמן או תקלה באוטו או שהוא פשוט החליק על הצד קצת יותר מדי, אף אחד לא רובוט ואפילו לנהג הטוב ביותר יש טעויות אז לדבר מלמעלה זה לא במקום כ"כ, הבחור מת, יהי זכרו ברוך.

[roee]

אולי סתמתי את הפה, שלא בכוונה, זה פשוט מרגיז. למה זה מרגיז? כי ניתוח מושכל ואינטליגנטי - אפילו אם מוטעה - והבנה של היתרונות והחסרונות (הרבים) של מכוניות ספורט יכולים לעזור להרבה מהקוראים הפוטנציאליים לשמור על חייהם או לכל הפחות, רכושם.

 

אני לא חושב ששרשור שעוסק בדיוק בסכנות במכונית כזו או אחרת יצוץ סתם כך. הם בדרך כלל באים אחרי תאונה. החיים כאן אבדו וזה מצער, אבל זו הזדמנות להציל חייהם של אחרים.

 

התעלמות אינה פתרון הבעיה. ואתה יודע מה? אני בטוח שגם אם בעוד חודשיים היה דיון על מגרעותיה של מכונית כזו או אחרת, והיו מביאים את התאונה הזו כדוגמא, עדיין היו כאלו שמתלוננים.

 

חשוב להראות מה יכול לקרות, מה יכולות להיות התוצאות ומה אפשר לעשות בשביל למנוע.

[איציק נ.]

מה שהכי עצוב בכל הסיפורים הללו הוא שכולם, בכל פעם שמתרחשת תאונה קשה או גל תאונות קשות, חוזרים ומאשימים את המשטרה, התשתית ומה-לא.

 

אז נכון שהתשתית לא מושלמת - וגם נכון שהמשטרה לא מושלמת, אבל אני מוצא לנכון להאשים קודם כל את ציבור הנהגים. לא צריך להיות גאון בשביל לראות מה קורה על הכבישים - ולא יעזור בית-דין, האשמה ברובה המכריע מוטלת על ציבור הנהגים.

הזילזול, החוסר איכפתיות, החאפריות, החוסר סבלנות, חוסר סובלנות, חוסר ריכוז בנהיגה - הם דברים שטבועים בלב ליבם של ציבור הנהגים, איש איש ואמונותיו, מחשבותיו ודעותיו האישיות.

ציבור הנהגים לא נוהג לפי החוק, הוא נוהג לפי האמונה הרובצת בליבו.

 

כשנוסעים בכביש מרגישים בתוך שדה קרב. אתה כבר מכין את עצמך לאידיוט שיבוא ויעקוף מהשוליים, לאידיוט שיבוא ויחתוך מנתיב אחר או לדביל שידחף לקצה התור דרך נתיב פניה שמאלה או מהשוליים. אין רגע שאני נוסע על הכביש, בין אם זה 2 דקות או שעות ארוכות - ולא רואה עשרות עבירות תנועה מחרידות. אנשים פשוט מצפצפים על החוק ושמים זין על כל מי שנקלע לדרכם. פונים לא מהנתיב נהכון, לא מרוכזים בנהיגה, עוקפים בצורה מזעזעת, לא מסתכלים קדימה אלא רק למטר-שניים שלפניהם, נוסעים על 2 נתיבים (על הקו המקווקו) והרשימה עוד ארוכה.

 

האופי הישראלי, האישיות של מרבית הנהגים, פשוט מכתיבה את ההתנהגות הזו - ולא רק על הכביש. לישראלי הממוצע אין עמוד שידרה, קשה לו לשמור על איפוק ועוד יותר קשה לו לקבל, חלילה, שמישהו יחשוב עליו שהוא פראייר או משהו כזה. אז בגלל זה נתקעים כולנו בפקקי ענק (דבילים שחוסמים צמתים מבלי להפעיל תא מוח אחד בראשם), תאונות (חלקן קלות וחלקן מצערות) ומה-לא.

 

למשטרה אין מספיק כח אדם בשביל להתמודד עם גל הפשיעה שמתעצם מרגע לרגע - ואם ננסה לשים עצמנו במקומם נוכל רק לרחם עליהם. אין לי ספק שגם פעילות המשטרה אינה נקיה לגמרי מאינטרסים כלכליים, אבל התדמית ויכולת ההרתעה שהיתה פעם למשטרה - כבר איננה.

 

לצערי הרב המצב לא עומד להשתפר - והסטטיסטיקה שמציגה המשטרה מידי שנה פשוט שווה לתחת. בין הסטטיסטיקה הזו לבין המציאות אין שום קשר למעט עניין של מ-ז-ל.

 

אגב, הכי הצחיק אותי זה שקראתי בעיתון לפני שבוע-שבועיים שהעיר עם הכי פחות תאונות היא בני ברק. מישהו ראה פעם איך נראות המכוניות של תושבי בני-ברק ? על איזה מקורות מסתמך המפרסם שטוען שבני-ברק היא העיר עם הכי הרבה תאונות ? ובכלל, האם המפרסם אי פעם ראה את סגנון הנהיגה ודרך ההתנהלות של תושבי בני-ברק ?

 

בקיצור - סטטיסטיקה לחוד ומציאות לחוד.

 

איציק

[Blue Jay]

 

ברור לחלוטין שהוא "קפץ מעל הפופיק" וללא ניסיון מספק בנהיגה ספורטיבית, חשב שהוא יודע לנהוג וזו התוצאה. זה המקרה הקלאסי - ילד מקבל מכונית ספורט מאבא שלו, שבועיים אחרי זה הוא בקבר.

 

רוני

 

KUNDASON:

 

רוני, עד היום הערכתי אותך.

בתור אדם שמדבר כשהוא יודע על מה הוא מדבר, ושותק כשהוא לא.

 

עכשיו הגיע הזמן שתשתוק.

 

אתה לא הכרת את שחף, אתה לא נהגת איתו בחיים שלך, אתה לא יודע דבר וחצי דבר על כישוריו כנהג או אופיו כאדם בתוך הרכב.

 

הדבר האחשון שאני צריך לשמוע אחרי שאיבדתי חבר הם ערימת השטויות במיץ שלך.

 

לשחף היו שתי מכוניות MR2, אגב. סתם כדי לנפץ את התיאורייה שלך, והוא החזיק את שתיהן יותר משבועיים.

 

הגעת לרמה של הטוקבקים של YNET עם הכתיבה שלך.

 

א'.

 

אגב - את התמונה של ה MR2 שצולמה - יוליה צילמה, הרכב שלי ליד הרכב של שחף, עשינו דוגמנות במיוחד בשבילה.

[Nakamichi]

מספר ההרוגים עלה - נער בן 17 דרס את אימו למוות בעת שנסע על טרקטורון.

[Kundason]

ובנימה אישית:

 

איבדתי חבר.

 

בנאדם מדהים ונפלא , איש שתמיד מרוח לו חיוך על הפרצוף, כל הזמן חשב קדימה, תכנן וטרח גם לספר לי כל הזמן איך הולך לו בלימודים, ומה הוא מתכנן לעשות באוטו...

 

לתהיות החברים - היו לו שתי מכוניות MR2 (הבחור היה צנוע מספיק בשביל לא לכתוב על זה), לפני כחודש הוא קנה את השנייה, זו שאיתה הוא סיים בצורה טראגית את חייו.

 

רעדתי למשמע הבשורה המרה, לא היו לי מילים בהלווייה.

 

זה כואב, הרבה יותר ממה שאתם מתארים לעצמכם, לאבד בנאדם שהיום הייתי אמור לפגוש, כמו בכל שבוע, במפגש של מועדון החמש. מהבוקר כבר חשבתי לעצמי בצחוק "מתי הוא יתקשר לשאול אותי איפה אני", כמו שהוא תמיד עושה, ב- 18:00 בערב, ואז אני אזכיר לו שאני עובד עד 19:00 אבל מבטיח "לשים גז" ולהגיע כמה שיותר מהר...

 

אני זוכר את ההתלבטות שלו, איזו MR למכור ואיזו להשאיר, אני זוכר שהוא שאל אותי האם להוריד את המדבקות של ה"ספיידר" מה- MR החדשה, אני זוכר שרק שבוע שעבר נפגשנו ביום שישי, אני והוא, ביחד עם חברה שלו דנה וחברה שלי יוליה... וניסינו לשכנע את חברה שלו לבוא לאכול איתנו למרות שהיא הייתה בטרנינג...

 

אני זוכר הכל, אני זוכר עוד הרבה. קשה להבין כשמישהו לא כאן, לא יהיה פה יותר...

 

אין לי מילים, באמת שאין לי.

 

יש בי הרבה כאב.

 

כאב על חבר שהלך, חבר שלא יהיה פה יותר, חבר שלי יהיה חסר.

 

היום הייתה הפעם הראשונה בחיים שלי שבה הרגשתי רע לנהוג ברודסטר.

 

להיכנס לבית הקברות עם מה שכל הסביבה רואה כ"מכונת המוות" זו לא הרגשה שהייתי מאחל לאף אחד מכם להרגיש.

 

במיוחד אני, שיום לפני שהוא קנה את ה- MR הראשונה דיברנו שעה וחצי בטלפון, אני, הוא, אבא שלו, ודוד שלו... הסברתי לו מה זה אומר להחזיק רכב כזה, שצריך לנקוט במשנה זהירות עם רכב כזה, שזה לא "סתם עוד רכב". מכל הבחינות.

 

וחשבתי לעצמי שהיום אנחנו ניפגש, כרגיל, במועדון החמש. אני שוב אצחק עליו על שיש לו שתי מכוניות שנראות אותו דבר, הוא יגיד שהוא היה מעדיף את הצבע שלי, והכל יהיה כרגיל...

 

הכל כבר לא יהיה כרגיל, כי שחף איננו. ולא יחזור.

 

אני הולך לבכות לך, תהיה חזק למעלה... לנצח אחי, אזכור אותך תמיד, וניפגש בסוף - אתה יודע.

 

כואב לי, כואב לי מאוד היום.

 

הייתי חייב לפרוק. מצטער.

 

א'.

[shellcase]

חבר'ה. רק תיזהרו!

ראיתי הרגע ליאנה הפוכה על אי תנועה במקום שאני לא מבין איך הפיסיקה מאפשרת דבר כזה!

ואני דיי בטוח שהנהג לא חשב שהוא STAR IN A REASONABLY PRICED CAR!

בכל מקרה, אני לא אגיד סעו לאט! אני אגיד סעו בהתאם לתנאי הדרך!

מר תעלול+יוליה: משתתף בצערכם. תהיו חזקים!

 

דני.

[sronis]

לבלו ג'יי וקונדסון - אתם ממש לא חייבים לקחת באופן אישי את ההשערות שלי בנוגע לתאונה. אם אתם בוחרים לעשות זאת, זכותכם, אבל נסו להבין שהדברים שאמרתי לא נוגעים באופן אישי לאותו נהג חסר מזל שסיים את חייו, אלא לרעיון העומד מאחורי התאונה המחרידה הזו. כולנו נוהגים מהר וכולנו מועדים לתאונות יותר מהנהג הרגיל, אבל צריך תמיד לזכור את הגבולות והמגבלות, ולדעת מתי צריך להוריד את הרגל מהגז. נכון, זה לוקח זמן ובתהליך טועים לא פעם, וזה קרה גם לי ולא פעם אחת, אבל מה שצריך להיות בקדמת הראש תמיד בעת נהיגה הוא הרצון להישאר בחיים, וגם אם עושים טעות - לא להגיע למצב שבו היא תעלה לך בחייך.

 

הבינו שאין לי ולו דבר נגד החבר שאיבדתם. צר לי עליו מאוד. אבל התחושה שלי היא שמדובר במקרה הקלאסי של "מכונית ספורט לנהג צעיר וחסר ניסיון, שמרסק אותה אחרי שבועיים". בדיוק כמו המקרה הקלאסי של "הגן נמצא מעבר לפינה, לא צריך לשים את הילדה על הבוסטר ולחגור חגורה". ואם הייתה לו MR2 נוספת, זה לא משנה דבר. בדיוק כמו ש"על האוטומטית הוא נהג רגוע" אינו משנה דבר (והתאונה היא הוכחה שלא כך).

 

אז כן, יכול להיות שהוא היה נהג נהדר ושאני טועה לחלוטין בהערכה שלי, ויכול להיות שהיה כתם שמן על הכביש או שהתפוצץ גלגל (אבל את זה היו רואים במקום התאונה). אבל משהו במקרה הזה פשוט זועק - זהירות: רכב ספורט בידיים של נהג לא מיומן הוא סכנה גדולה.

 

רוני

[THE-ONE]

כבר יש מסקנות חד משמעיות לתאונה הנוראית הזו מבוחני המקרה?

[Alon_A]

זה כבר לא מעניין אף אחד (חוץ מהמעורבים אישית ומחברי הפורום) - וזאת בדיוק הבעיה.

 

כל ה 400+ אנשים שכיפחו את חייהם השנה כבר לא מעניינים אף אחד.

 

יותר מעניין מה קורה ברשות הפלסטינאית, מה קורה בתא של בני סלע ומה קורה בהוליווד מאשר מה קורה בכביש... לא ?!

[נהגת שודים]

מרגע זה ההרוגים הופכים לסטטיסטיקה, הכל ישכח, עד לתאונה הבאה.

 

 

 

 

ל'

[Kundason]

אבל התחושה שלי היא שמדובר במקרה הקלאסי של "מכונית ספורט לנהג צעיר וחסר ניסיון, שמרסק אותה אחרי שבועיים".

רוני

 

כשהתחושה שלך, שלא מבוססת על דבר וחצי דבר, פוגעת ברגשותיהם של אנשים - אתה מוזמן לעשות "חושבים" לגביה.

 

כשהתחושה שלך, עומדת בסתירה מוחלטת למבחן המציאות, רק בגלל תיאור התאונה ע"י אתר כזה או אחר - אתה מוזמן לעשות "חושבים" לגביה.

 

והיום יצא לי לדבר עם אחד המדריכים מ"מסלולים", שם הוא עשה לא קורס אחד ולא שניים, כולל קורסים אישיים... ותוסיף לזה את העובדה שביום שהוא קנה את ה MR2 השנייה הוא רץ לעשות קורס נוסף במגרש החלקה בסביבה מבוקרת - אז זה מראה לך משהו על שחף ז"ל.

 

אני בעצמי לא הבנתי למה הוא משלם על זמן מסלול כשיש מגרשי חנייה ריקים והוא אמר שהוא מעדיף ככה, בסביבה חסרת סיכונים ועם מדריך צמוד.

 

אז את התחושות שלך, רוני, עם כל הכבוד, תשמור פעם הבאה לעצמך.

[roee]

ואז נשאלת השאלה, מדוע לא בחרת להביא את המידע הזה לרשותנו במקום לחלק רמזים על כך שרוני טועה ולתקוף אותו על השערה כזו או אחרת? מה אתה עשית בשביל למנוע את ההרוג הבא?