פיצוץ אוכלסין בישראל בקרוב - זו עובדה מוגמרת

[יבגניפ]

אין שום קשר בין הצעד הזה להגבלת מס' תינוקות.

תקרא את השורה הראשונה של יגאל ואת הכתבה. בלי לחפש למה אנחנו טועים. זו לא הגבלה. זו נקיטת עמדה מוסרית - מנוגדת, כמה מפתיע, למוסר האוניברסלי שלך - שלא רואה, בדיוק כמוני, בחיים כשלעצם את הערך הכי עליון שיש. זו הקדמה האמתית.

 

ועופר, אתה כותב המון דברים לא נכונים. אין לי חשק לנהל ויכוח חסר טעם על תופעות מוכרות גם לך, כמו גירוש היהודים מספרד, מסעות צלב ומלחמות דת, או על כך שרוסיה הבולשביקית, שאתה כל כך שונא, הצליחה ללמד איכרים לקרוא ואפילו להתקלח. יש לך גם שגיאות לוגיות דומות אחרות (למשל, רוסיה הצארית העמידה שדרה שלמה של סופרים שהם חלק מהמסורת הספרתית העולמית. אז היא הייתה מדינה מוסרית?).

 

אני בטוח שיותר כיף להיות אזרח אמריקאי (לבן, כמובן) מאשר, נניח, אזרח סודני. רק שאנחנו הולכים עם הראש בקיר פה.

 

אתה מספר לי פעם אחר פעם על נפלאות המוסר הרומאי והנוצרי והאמריקאי, כי מבחינתך זה לא מעניין ולא חשוב מה קורה לאלו מחוץ לחומות. זו "שאלה". ולכן רומא מבחינתך מוסרית כי זה יסודות המדינה המודרנית (למרות האנשים שהם הפכו לעבדים או השמידו, והעובדה שדמוקרטיה כלשהי התקיימה גם בשבטים גרמאנים), וכנסייה זה נהדר, כי "רנסנס" ו"בתי ספר" (למרות 2000 שנות עידוד אנטישמיות ופגיעה המוני חפים מפשע, ולמרות שבתי ספר קיימים גם בדיקטטורות כמו ברה"מ ולמרות שהרנסאנס התאפשר בעיקר בזכות אצילים עשירים משועממים), וארה"ב זה מופלא (למרות היחס בין אוכלוסיה לאנשים בכלא שהוא שני לרעה בעולם אחרי סין).

 

אבל "החומה" זו השאלה הכי גדולה.

 

כתבתי לך גם קודם. אם אתה נאיבי מספיק לחשוב שהיא תתמוטט יום אחד - אז חבל. זה בערך כמו להאמין בקומוניזם. מאבד את הקסם אחרי גיל 18. אבל כמובן זכותך, למרות שזה לא הופך את זה "לעובדה". אלא לעוד דעה דטרמניסטית סמי - דתית. שהיא גם לא מגובשת עד הסוף, מכיוון שאתה באותו הלהט גם משכנע אותי, למשל, בערכה החינוכי של הנצרות, וגם תוהה באיזו זכות אני חושב שהמדינה יכולה לחנך משפחה לא להביא יותר מX ילדים לעולם. כאילו שאתה לא יודע שהכנסייה ב"זכות" כלשהי עושה את ההפך. כאילו שאתה לא יודע שהמדינה שלנו ב"זכות" כלשהי עשתה את ההפך גם כן.

 

בינתיים החומה לא התמוטטה, בכל מקרה. ובארה"ב הנערצת אפשר אפילו להתווכח האם כל האזרחים באמת ובתוכה, או שמה זה לא יקרה.

 

אז אנחנו נשארים עם זה שמוסרית, המדינה - שלשיטתך בערך מייצג את המוסר (האליטות וכו', אם כי גם עם זה אתה לא קונסיסטנטי ) - מבקשת מהורים פוטנציאלים לבצע בדיקות גנטיות, כי מסתבר שהם לא חושבים שזה כזה טוב אם יוולד ילד עם מום קשה. ומבחינת החומה - הויכוח בינינו הוא על מקום העברתה. וגם כאן, אני לא כל כך מצליח באמת לרדת סוף דעתך. חינוך זה טוב? לא טוב? אנשים יאמצו לבד נורמות נכונות? לא יודע. לא מבין איך אפשר גם לחשוב שיש תופעות חברתיות עצומות, שאחד מהיתרונות שלהן הוא בחינוך, ומצד שני, גם להיות מבועת כל כך מהרעיון שהמדינה תחנך גם כן. אבל בטח כבר כתבתי את זה.

עריכה אחרונה ב-6 לאוקטובר, 2017 על ידי יבגניפ

[falou]

תקרא את השורה הראשונה של יגאל ואת הכתבה. בלי לחפש למה אנחנו טועים. זו לא הגבלה. זו נקיטת עמדה מוסרית - מנוגדת, כמה מפתיע, למוסר האוניברסלי שלך - שלא רואה, בדיוק כמוני, בחיים כשלעצם את הערך הכי עליון שיש. זו הקדמה האמתית.

 

לא.

 

אתה מכיר בכלל את האופן בו טיפולי פוריות עובדים?

 

הערך העליון בטיפולי פוריות זה להיכנס להריון. עושים כל מה שצריך. ההנחיה פשוט נועדה לאזן סיכון מול סיכוי, כי לבחורות צעירות יש עוד הרבה זמן, אז לא צריך למהר עם החזרה מקסימלית. נשים מבוגרות יותר (שההריונות שלהם מסוכנית ב ה ר ב ה), נוהגים איתן אחרת.

ולא עוצרים אף אחת באף גיל מלקבל טיפולי פוריות, לא חשוב מה הסטטיסטיקה.

 

באמת כדאי להבין בחומר לפני שמגיבים, על סמך משהו שאתה חושב שהבנת מתוך כתבה ב-Ynet...

[ליין מן]

ברור כי אין עולם מושלם -

ויש חלקים ונורמות טובות, גם באיזורים שאין בהם מוסריות גבוה.

 

אבל - השלם האמריקאי עולה על-סך החלקים.

והעובדה - לאמריקה ירצו יותר אנשים לעבור לגור.. זו העובדה.

יותר מאשר לסעודיה ( חן) , ורוסיה.

מאחר ושם הם רואים, ומאמינים כי האקלים המוסרי יאפשר להם ולמשפחתם ולעתידתם יותר להתפתח.

 

 

 

אייל.

[ישה]

לא.

 

אתה מכיר בכלל את האופן בו טיפולי פוריות עובדים?

 

הערך העליון בטיפולי פוריות זה להיכנס להריון. עושים כל מה שצריך. ההנחיה פשוט נועדה לאזן סיכון מול סיכוי, כי לבחורות צעירות יש עוד הרבה זמן, אז לא צריך למהר עם החזרה מקסימלית. נשים מבוגרות יותר (שההריונות שלהם מסוכנית ב ה ר ב ה), נוהגים איתן אחרת.

ולא עוצרים אף אחת באף גיל מלקבל טיפולי פוריות, לא חשוב מה הסטטיסטיקה.

 

באמת כדאי להבין בחומר לפני שמגיבים, על סמך משהו שאתה חושב שהבנת מתוך כתבה ב-Ynet...

 

לא יודע אבל חוזר משרד הבריאות מקווה שזה מספיק טוב עבורך.

 

https://www.health.gov.il/Subjects/fertility/Pages/IVF.aspx

 

במסגרת חוק הבריאות עד להבאת שני ילדים!!!!!!!!!!

[יבגניפ]

באמת כדאי להבין בחומר לפני שמגיבים, על סמך משהו שאתה חושב שהבנת מתוך כתבה ב-Ynet...

יש לך השכלה פורמלית רלוונטית גם בנושא הזה? יפה לך. מודה, לא למדתי רפואה. אבל אני מכיר כמה זוגות שעברו את התהליך הזה, וגם נשים בגיל 40+ שביקשו להכנס להריון וגם, למזלי, סתם למדתי לקרוא:

"המטרה היא לא הריון אלא לידה בריאה", מסבירה ל-ynet פרופ' טליה אלדר גבע, יו"ר האיגוד הישראלי לחקר הפוריות החתומה על מסמך ההנחיות

לידה בריאה. לא רק הריון ולא רק לידה. ההבדל הקטן בין השקפת העולם שלי ושלך, שבא לידי ביטוי - כמה מפתיע - גם בדבריה של מי שאחראית לנושא וחתומה על ההנחיות. בהנחה, כמובן, שאנחנו מסכימים שynet לא המציאו את הציטוט.

אבל אתה גם קורא מאוד... סלקטיבי. התייחסתי גם לנושא בדיקות גנטיות לפני הריון. הן מגיעות מאותו המקום בדיוק. הרפואה המודרנית מאפשרת לא להוליד ילדים שחייהם יהיו סבל, על ידי אבחון מוקדם ומניעה. זו העמדה המוסרית הברורה למדי, כפי שהיא עולה מעמודים רלוונטיים של משרד הבריאות. ושלא במפתיע, כל זוג שאני מכיר, באמת דאג לבצע בדיקות כאלו. ולא הניח שיהיה בסדר, צריך להמר ומקסימום כבר ימצאו פתרון עד שהילד יגדל.

ולא עוצרים אף אחת באף גיל מלקבל טיפולי פוריות, לא חשוב מה הסטטיסטיקה.

לא עוצרים, רק מפסיקים לממן לפחות חלק מסוגי הטיפולים. ומצפים מרופאים פרטיים שיתנהלו בהתאם. כתוב שחור על גבי לבן בקישור של ישה ומקומות נוספים. אם כי אני בטוח שבאופן פרטי אפשר לעשות הכל.

 

ואתה יודע מה? גם זה אחלה כגישה כללית יותר לנושא.

מי שרע מספיק להביא לעולם ילד שאומרים לו שיהיה עם מום קשה, כי "אולי יצא הוקינג" - שיתכבד ויממן את הכל מהכיס שלו. כולל את כל הטיפולים שצריך אחרי הלידה. כולל חינוך מיוחד. הכל.

ואתה יודע מה? גם עם החרדים אני מוכן אפילו לזה.

יש מהם כאלו שלא טרחו אפילו להוציא תעודת זהות. בבקשה, שיהיה להם בכיף. זה רק מחזק את טענת ה"מחוץ לגדר" שלי ביחס אליהם.

 

 

שוב, הטעונים הם מעגליים. וזה גם בסדר שאין לך תשובות להכל. באמת, גם לי אין. רק צריך.. להכיר בזה לפעמים.

[falou]

לא יודע אבל חוזר משרד הבריאות מקווה שזה מספיק טוב עבורך.

 

https://www.health.gov.il/Subjects/fertility/Pages/IVF.aspx

 

במסגרת חוק הבריאות עד להבאת שני ילדים!!!!!!!!!!

 

ומה זה אומר?

 

לידה בריאה. לא רק הריון ולא רק לידה.

 

באמת?!

 

אז למה מאפשרים לנשים מעל גיל 40 לקבל טיפולי פוריות, למרות שמדובר באחוזי סיכון גבוהים משמעותית לעובר לא בריא, ועוד מאפשרים החזרת 4 עוברים, מהטיפול הראשון?

ולמה מאפשרים החזרה של יותר מביצית אחת מעל גיל 30?

ולמה נותנים למי שיש לה כבר ילדים אוטוסיטים לקבל טיפולי פוריות, למרות הסיכון הגבוה, יחסית, שיוולד עוד ילד אוטיסט?

ומי קובע לגבי ההריון לאחר שהתקבע, המדינה או האישה?

 

מה אתה מנסה להגיד, שמישהו מקבל את ההחלטה אם חיי נכה לא שווים לחיותם?

מה הטיעון שלך, שאם מעדיפים הריון בריא, זה אומר שחיי נכים לא שווים?

 

איפה בדיוק למדת לוגיקה?

 

התייחסתי גם לנושא בדיקות גנטיות לפני הריון. הן מגיעות מאותו המקום בדיוק.

 

בדיקות מאפשרות לכל הורה להיות מיודע לפני ההריון, אבל ההחלטה איננה של המדינה, לא אם להיכנס להריון ולא אם להמשיך אותו, והמדינה לא מדרבנת או מרסנת החלטות.

 

כדי ליישר לך את קו המחשבה לדיון, השאלה היא לא אם חיי נכים שווים, השאלה היא מי מחליט? והתשובה היא: ההורים, עד נקודת האל חזור בהריון. משם והלאה, חייו שווים. נקודה. אף אחד לא שואל את יבגני או איזה ריבון שלטוני אילו חיים שווים לחיותם.

וברגע שיקום מי שיחשוב שהוא ריבון מספיק כדי לקבוע לאחרים אילו חיים שווים לחיותם ואילו לא, וגם יוכל לבצע בפועל, צריך לסיים את חייו, ויפה שעה אחת קודם. זו עריצות שחייבת להיות בלתי נסבלת.

 

כי ערך החיים הוא ערך עליון, מבחינה זו שאל לאף אחד, בטח שלא לממסד, לקבוע אילו חיים הם בעלי ערך ואילו לא (לא, וזה לא אותו הדבר כמו להחליט שווה לסכן חיים של פרטים, למען טובת הכלל, למשל בצבא. את הבחירה של חייו של מי לסכן אתה לא עושה לפי שקילת ערך חייו לעצמו או לחברה. אולי יוצא הדופן היחיד בחברה המודרנית הוא עונש המוות, והוא אומר שמי שלוקח חיים, בתנאים מסויימים, חייו הפקר).

 

כי החיים הם קדושים, במובן זה שאנחנו מקבלים זאת כאקסיומה קיומית שחייו של אדם, כל אדם, יש להם ערך ויש לשמור על קיומם.

לקח לצוויליזציה שלנו הרבה זמן לזקק את הערך הזה מעל כל ערך אחר, והוא הוא הבסיס של החברה הדמוקרטית המודרנית:

לחיים יש ערך. נקודה.

הם לעולם לא שווים אפס או ערכם שלילי.

פוגעים בהם רק תחת פיקוח של מגנונים מאוד נוקשים, שפעולתם מוגבלת (צבא, משטרה)

 

לא עוצרים, רק מפסיקים לממן לפחות חלק מסוגי הטיפולים. ומצפים מרופאים פרטיים שיתנהלו בהתאם. כ

 

זה בשל סוגיות של סיכויי הצלחה ובריאות האישה, לא בריאותו הפוטנציאלית של העובר.

הדבר היחיד שעושים זה מאפשרים לבחור מין הילוד, במקרים של בעיות שאופייניות לגבי מין כזה או אחר.

 

שוב, הטעונים הם מעגליים. וזה גם בסדר שאין לך תשובות להכל. באמת, גם לי אין. רק צריך.. להכיר בזה לפעמים.

 

אין לי תשובות להכל, יש לי בסיס ערכי לחזור אליו, סרגל לבחון בו מה התשובה הכי מתאימה. אני לא נע ונד בין דעות לפי קפריזות או אינטרסים, ואני לא חושב שהעולם צריך להתקיים בהתאם למאבקי כוח בהם הכל מותר, והשאלה היחידה היא מי מצליח לגבור על מי.

[ישה]

^

 

זה אומר שהמדינה מוכנה לסייע עד לשני ילדים אם יש לך כרגע אפס ילדים.

 

לא הולך לחפש האם כאשר אמא לילד אוטיסט ייתנו לה טיפולי פוריות או לא.

 

סומך עליך שתמצא , או לא.

[יבגניפ]

באמת?!

באמת. זה הציטוט.

אז למה מאפשרים

לא יודע, בניגוד אליך (ולא ענית אם למדת רפואה) אני לא מתיימר להיות מומחה בתחומים שבהם אני לא מומחה.

פרשנות אחת היא הגישה הכללית לילודה בישראל, שגם היא מתחילה להשתנות. זה מתחבר לא רע בכלל למימון ילודה ולעובדה שבישראל טיפולים מסויימים מתאפשרים בגיל יותר מאוחר ממה שהם מתאפשרים באירופה.

מה אתה מנסה להגיד, שמישהו מקבל את ההחלטה אם חיי נכה לא שווים לחיותם?

...

השאלה היא לא אם חיי נכים שווים, השאלה היא

מי מחליט?

ואתה עוד שואל איפה אני למדתי לוגיקה (ובחייאת, הצלחנו להתווכח יפה בלי לרדת לפסים אישיים - למה זה must בשלב שבו נגמרים הטעונים?)?

מה הטיעון שלך, שאם מעדיפים הריון בריא, זה אומר שחיי נכים לא שווים?

לפעמים הם לא. אתה אפילו מסכים עם זה. רק רוצה שההורים יקבלו את ההחלטה הבלעדית. ואני לא חושב שהם תמיד מקבלים החלטה נכונה. על מקרים כמו הפלה אחרי אונס, שגם נתפסים כ״רעים״ אצל חלק ממקדשי החיים, אני אפילו לא מדבר.

לא, וזה לא אותו הדבר כמו להחליט שווה לסכן חיים של פרטים, למען טובת הכלל, למשל בצבא

זכור לי שפעם היה כאן ויכוח על לגליזציה של סמים. מישהו טען שהבעיה עם סמים חוקיים היא, שאדם יכול להתמסטל, ליפול מהגג ואז אנחנו צריכים לממן את הטיפול בו. בארה״ב, לא יודע אם זה ידוע לך או לא, כלכלנים מובילים של תקופת היובש תמכו באיסור מכירת אלכוהול, מכיוון שכלכלית הם חשבו שאנשים שותים לא מועילים לקפיטליזם וטובת החברה.

 

אני חושב שמשפחה שסטטיסטית שייכת למגזר הכי עני במדינה וממשיכה להוליד בקצב, היא נטל כלכלי יותר גרוע מאותו הסטלן ההיפוטתי. כי הוא אחד והם אחוזים לא מבוטלים מהאוכלוסיה כאן. אז למה כאן פתרון הקסם - שישלמו מכיסם על הכל לבד - הוא רע? למה כאן טובת הכלל פתאום פחות חשובה? למה? למה לשלוח חייל לחטוף כדור בראש בשם גבעה שכוחה ביו״ש זה כן וזה לא? למה מס שאני משלם כל שנה למדינה על רכב מזהם - מאותו השיקול של טובת הכלל - כן וזה לא?

 

אין לזה תשובה אבסולוטית. אפילו לא לך.

לקח לצוויליזציה שלנו הרבה זמן לזקק את הערך הזה מעל כל ערך אחר, והוא הוא הבסיס של החברה הדמוקרטית המודרנית

אתה שוב טועה. זו גישה דתית נטו. זו הסיבה שעכשיו שוב הממשל האמריקאי מתנגד עכשיו שוב לכך שארגונים לא ממשתליים יקבלו מימון לפעילות הסברה על אמצעי מניעה והפלות מחוץ לארה״ב. זו הסיבה לכך שיש רופאים שעוסקים בהפלות שמספרים בראיונות בארה״ב שהfbi מציע להם תוכנית הגנה; ושנשים שבאות אליהם לטיפול מרגישות לעיתים מאומיות על ידי הסביבה.

אני לא נע ונד בין דעות לפי קפריזות או אינטרסים, ואני לא חושב שהעולם צריך להתקיים בהתאם למאבקי כוח בהם הכל מותר, והשאלה היחידה היא מי מצליח לגבור על מי.

תלך רגע עד הסוף עם המוסר שלך.

תחליט, למשל, אם חינוך זה טוב או רע.

ותחליט מה קורה כשאתה לא מצליח לחנך (אם אתה מנסה, במטרה שהחלטת שחינוך זה סבבה).

התשובות שזורות בהיסטוריה האנושית.

אנחנו רק עוד דוגמא, לא יותר טובה ולא פחות טובה.

והאמונה בזה שכולם סביבך יבחרו בפרוגרס (שוב, אם חינוך זה סבבה) מוכחת כלא נכונה משחר ההיסטוריה.

עריכה אחרונה ב-8 לאוקטובר, 2017 על ידי יבגניפ

[falou]

^

 

זה אומר שהמדינה מוכנה לסייע עד לשני ילדים אם יש לך כרגע אפס ילדים.

 

לא הולך לחפש האם כאשר אמא לילד אוטיסט ייתנו לה טיפולי פוריות או לא.

 

סומך עליך שתמצא , או לא.

 

נו, ומה קשור לכמה טיפולי פוריות המדינה מממנת לדיון?

לגבי ילד אוטיסט, אני יודע, לא צריך לחפש.

 

אם אתה מחפש בטיפולי פוריות הוכחה לזה שהמדינה מתערבת בריסון ילודה, משיקולים כלכליים גרידא, אז אתה מחפש במקום הלא נכון

[ישה]

במבי

 

כל פעם שאני קורא תגובה שלך אני רץ למראה לראות מה רואים בה

 

האם מפלצת או בן אדם חביב. רואה בן אדם חביב.

 

ויש לו סרגל ערכים מעולה, גם אם לדעתך אין לו.

 

משהו אישי שלא מייצג כלום כי הוא מייצג מספר מועט של מקרים.

 

במסגרת התנדבותית כלשהי הייתי בקשר אינטימי של שנה עם 10-11 משפחות להם ילד אוטיסט.

 

כל הילדים היו מדהימים במראה חייכנים עדיין אם המגבלה של אוטיזם.

 

כשהתהדקו הקשרים עם אותם משפחות העזתי לשאול שאלה קשה מאוד.

 

לו הייתם יודעים מראש או בזמן ההריון ( כשעוד ניתן לבצע הפלה בסיכון נמוך מאוד ) שהילד שיוולד יהיה אוטיסט , האם הייתם ממשיכים ומולידים את הילד.

 

9 משפחות אמרו שלא, אחת אמרה שכן, ההורים במקרה הזה היו דתיים , לא חרדים.

 

הנסיון הזה גיבש לי חלק מהסרגל שעל פיו אני חי.

[ישה]

נו, ומה קשור לכמה טיפולי פוריות המדינה מממנת לדיון?

לגבי ילד אוטיסט, אני יודע, לא צריך לחפש.

 

אם אתה מחפש בטיפולי פוריות הוכחה לזה שהמדינה מתערבת בריסון ילודה, משיקולים כלכליים גרידא, אז אתה מחפש במקום הלא נכון

 

המדינה מתערבת, פעם לכאן פעם לשם שם אין סרגל, יש שבשבת גועלציונית

[חן ג.]

השאלה פשוטה: מישהו חושב שהרעיון המובא בציטוט להלן לא נכון?!

 

אני לא יודע מה איתכם, אבל שהמדינה תקבע אילו חיים שוויים ואילו הם הפקר - זה חתיכת דבר מפחיד. ממש מפחיד.

 

מזכיר לי כמה תקופות מאוד חשוכות בתולדות העולם המודרני. וכשאני אומר מזכיר לי אני לא מתכוון ברמה השטחית. זה רעיון שלקוח ישר מגרמניה של 1939. לא נגענו.

 

בדיקות מאפשרות לכל הורה להיות מיודע לפני ההריון, אבל ההחלטה איננה של המדינה, לא אם להיכנס להריון ולא אם להמשיך אותו, והמדינה לא מדרבנת או מרסנת החלטות.

 

כדי ליישר לך את קו המחשבה לדיון, השאלה היא לא אם חיי נכים שווים, השאלה היא מי מחליט? והתשובה היא: ההורים, עד נקודת האל חזור בהריון. משם והלאה, חייו שווים. נקודה. אף אחד לא שואל את יבגני או איזה ריבון שלטוני אילו חיים שווים לחיותם.

וברגע שיקום מי שיחשוב שהוא ריבון מספיק כדי לקבוע לאחרים אילו חיים שווים לחיותם ואילו לא, וגם יוכל לבצע בפועל, צריך לסיים את חייו, ויפה שעה אחת קודם. זו עריצות שחייבת להיות בלתי נסבלת.

 

כי ערך החיים הוא ערך עליון, מבחינה זו שאל לאף אחד, בטח שלא לממסד, לקבוע אילו חיים הם בעלי ערך ואילו לא (לא, וזה לא אותו הדבר כמו להחליט שווה לסכן חיים של פרטים, למען טובת הכלל, למשל בצבא. את הבחירה של חייו של מי לסכן אתה לא עושה לפי שקילת ערך חייו לעצמו או לחברה. אולי יוצא הדופן היחיד בחברה המודרנית הוא עונש המוות, והוא אומר שמי שלוקח חיים, בתנאים מסויימים, חייו הפקר).

 

כי החיים הם קדושים, במובן זה שאנחנו מקבלים זאת כאקסיומה קיומית שחייו של אדם, כל אדם, יש להם ערך ויש לשמור על קיומם.

לקח לצוויליזציה שלנו הרבה זמן לזקק את הערך הזה מעל כל ערך אחר, והוא הוא הבסיס של החברה הדמוקרטית המודרנית:

לחיים יש ערך. נקודה.

הם לעולם לא שווים אפס או ערכם שלילי.

פוגעים בהם רק תחת פיקוח של מגנונים מאוד נוקשים, שפעולתם מוגבלת (צבא, משטרה)

עריכה אחרונה ב-8 לאוקטובר, 2017 על ידי חן ג.

[יבגניפ]

במבי

 

כל פעם שאני קורא תגובה שלך אני רץ למראה לראות מה רואים בה

 

האם מפלצת או בן אדם חביב. רואה בן אדם חביב.

 

ויש לו סרגל ערכים מעולה, גם אם לדעתך אין לו.

 

משהו אישי שלא מייצג כלום כי הוא מייצג מספר מועט של מקרים.

 

במסגרת התנדבותית כלשהי הייתי בקשר אינטימי של שנה עם 10-11 משפחות להם ילד אוטיסט.

 

כל הילדים היו מדהימים במראה חייכנים עדיין אם המגבלה של אוטיזם.

 

כשהתהדקו הקשרים עם אותם משפחות העזתי לשאול שאלה קשה מאוד.

 

לו הייתם יודעים מראש או בזמן ההריון ( כשעוד ניתן לבצע הפלה בסיכון נמוך מאוד ) שהילד שיוולד יהיה אוטיסט , האם הייתם ממשיכים ומולידים את הילד.

 

9 משפחות אמרו שלא, אחת אמרה שכן, ההורים במקרה הזה היו דתיים , לא חרדים.

 

הנסיון הזה גיבש לי חלק מהסרגל שעל פיו אני חי.

מעולה, מסכם את הכל.

 

וחן, בוקר טוב. המדינה עושה את זה כל הזמן. אתה מוזמן לקרוא את ספריו של יגיל לוי על מה שהוא מכנה ״המשוואה הרפובליקנית״, על מי שממלא את השורות ביחידות השדה של צהל היום ומה שבשנים האחרונות מתייחסים אליו כ״הבועה של 8200״.

 

אבל כל הויכוח על האם זה טוב או לא להוליד ילד שידוע שלא יהיה עצמאי אף פעם הוא רק התפתחות ומקרה פרטי של רעיון כללי יותר. בצד השני של מי שאני יוצא נגד מעשיו לא נמצא מי שמקדש את החיים מתוך ליברליזם ואהבת האדם, אלא אידיאולוגיה נטו. וזה מה שאתה ועופר משום מה מסרבים לראות.

השיקול שם במקר ההפרטני של הילד הנכה ההיפותטי הוא בכלל לא האם הילד יכול להיות מאושר או לא.

הילד יוולד כי אסור אחרת. ובגלל זה, בפעם המיליון, הלוחמים הגדולים נגד הפלות הם לא אוהבי אדם ליברלים, אלא אנשי דת שמרנים.

[oryo]

וברגע שיקום מי שיחשוב שהוא ריבון מספיק כדי לקבוע לאחרים אילו חיים שווים לחיותם ואילו לא, וגם יוכל לבצע בפועל, צריך לסיים את חייו, ויפה שעה אחת קודם. זו עריצות שחייבת להיות בלתי נסבלת.

 

 

במסגרת התנדבותית כלשהי הייתי בקשר אינטימי של שנה עם 10-11 משפחות להם ילד אוטיסט.

 

כל הילדים היו מדהימים במראה חייכנים עדיין אם המגבלה של אוטיזם.

 

כשהתהדקו הקשרים עם אותם משפחות העזתי לשאול שאלה קשה מאוד.

 

לו הייתם יודעים מראש או בזמן ההריון ( כשעוד ניתן לבצע הפלה בסיכון נמוך מאוד ) שהילד שיוולד יהיה אוטיסט , האם הייתם ממשיכים ומולידים את הילד.

 

9 משפחות אמרו שלא

 

OFF WITH THEIR HEADS!!!

בשם המוסר!

):

 

ככה זה כשמנסים ליישם דיכוטומיה דתית (או פסאודו דתית) אקסיומטית במציאות - תמיד יש תנאי קצה, תמיד יש כשל, וזה תמיד לא מזיז לטוען.

 

כל זה בלי לדבר על הדיסוננס "החיים הם ערך עליון, לכן מי שלא מסכים איתי צריך למות".

עריכה אחרונה ב-8 לאוקטובר, 2017 על ידי oryo

[falou]

השיקול שם במקר ההפרטני של הילד הנכה ההיפותטי הוא בכלל לא האם הילד יכול להיות מאושר או לא.

הילד יוולד כי אסור אחרת. ובגלל זה, בפעם המיליון, הלוחמים הגדולים נגד הפלות הם לא אוהבי אדם ליברלים, אלא אנשי דת שמרנים.

 

אל תכניס לי דברים שלא אמרתי.

אני לא נגד הפלות. אני בעד זכותו של הפרט לבחור את ענייניו הפרטיים, היכן שאסור לחברה להתערב, גם אם החברה משלמת על הבחירה. אם מישהי בוחרת להפסיק הריון בגלל סוגיות של בריאות העובר - זכותה. אבל זו רק זכותה, ולא זכותו של אף אחד אחר. לבן זוגה יש זכות להגיד מה הוא חושב, אבל ההחלטה היא שלה. זו האוטונומיה שלה על גופה.

 

 

אני לא יודע מי יהיה מאושר ממה, זה לא מקומי או מקומה של החברה לקבוע לפרט מתי הוא מאושר. אני נגד לשים תו איכות על מהם חיים ראויים. זה עניין ערכי.

 

מולי מתווכחים אנשים שאין להם ערכים, רק דעות. דעות ללא בסיס ערכי, אין להן... בסיס. הן גחמות.