זכינו בגרין קארד לארה"ב ושוקלים לוותר, האם עושים טעות?

[yossy]

סטס,צא מהבלאגן הזה שנקרא ארץ ישראל.

לפחות ילדך יוכל להיתחתן איך שהוא רוצה בלי תנאים מגבילים מחבורה של הזויים.

מסכים איתך שיש פה חבורת הזויים שמקשים לנו את החיים,

אז מה אתה עושה,גם למעט השפוי שנשאר אתה מייעץ לברוח.

אולי אם יגיע/יצמח דור חדש של שפויים נוכל לשנות משהו לטובה פה.

[gadik6]

1. גם המשפחה שלי ושל אשתי פה בארץ. ההורים של אשתי יחסית מבוגרים אז אני מאמין שיש איזו שהיא דאגה, וזה בהחלט שיקול.

2. האיזורים הפוטנציאלים הם בחוף המזרחי באיזורים שהם נחשבים HUB מבחינת תעופה. האופציות הן איזור ני גרזי, או איזור דאלאס טקסס.

3. קהילה יהודית, או רוסית לא חשובה.

4. אצלי אנגלית טובה מאוד/שפת אם, אצל אשתי רמה טובה אבל תלמד במידת הצורך.

5. המעבר והעבודה הוא כ"עובד מקומי" ואין תלות בחברה לצורך המעבר.

 

שמע, על פניו נראה שנתוני הפתיחה שלכם שם יהיו טובים יחסית, לפחות מבחינה כלכלית - עבודה מובטחת (ועם שכר שנתי לא רע) והוצאות מעבר על חשבון החברה, כך שלהערכתי (הגסה מאוד) אתם תוכלו לשמור על אותה רמת חיים ואף יותר (בין אם זה רכב גדול יותר, טלוויזיה גדולה יותר, דירה גדולה וכדומה), בהנחה ולא תחליטו לגור במרכז מנהטן כמובן.

בנוסף, אתם עוד צעירים, כך שבמידה ותחליטו שזה לא בשבילכם, תוכלו לחזור לארץ בעוד מספר שנים, עם אנגלית טובה יותר (שלכם ושל הילדה), ניסיון נוסף (שלך) ואולי גם עוד סכום כסף שהצלחתם לחסוך. אגב, זאת גם סיבה טובה לא למכור את הדירה שלכם (או נכסים אחרים שיש לכם), אלא להשכיר אותה (בהנחה ויש מי שיכול לטפל בזה בזמן שאתם בחו"ל, גם תמורת תשלום סמלי).

 

לכן, מה שאני הייתי עושה זה קודם כל מברר כמה בדיוק (או לפחות בקירוב טוב) תעלה לכם שם המחייה (האם העבודה תשלם על ביטוח בריאות עבור שניכם או רק עבורך, כמה תעלה דירת 4 חדרים באזורים בהם אתם מעוניינים, כמה יעלה להחזיק רכב, דלק, מצרכים לבית, גן/פעוטון לילדה וכדומה), וכמה תרוויח שם נטו במידה ואשתך לא תעבוד בשנה-שנתיים הראשונות (עד שתוכל להתחיל לעבוד במקצוע, למרות שגם בהתחלה היא תוכל לדעתי למצוא לפחות משרה חלקית שתכניס כ-1000+ דולר בחודש), ובהנחה ואתם רואים שהמאזן עתיד להיות חיובי (כמובן שצריך לקחת בחשבון גם כ-10% ליתר בטחון, ויש גם את עניין הכסף שתצליחו לשים בצד כל חודש), אז שווה להתחיל לחשוב על מעבר, במידה ושאר השיקולים לא מגבילים אתכם (ריחוק מהחברים, מהורים מבוגרים וכדומה).

 

בגדול, אם מבחינה כלכלית אתם רואים שזה אמור להשתלם, אז לכו על זה (איך הולך המשפט - עדיף להצטער על משהו שעשית וכדומה...).

עריכה אחרונה ב-29 לנובמבר, 2016 על ידי gadik6

[outnex]

יוסי,נראה לך שזה ישתנה בעשור הקרוב?או שאני צריך לחכות לגיל חמישים?

בינתיים המסלול חיים שלי הולך לכיוון של הגירה.

[LotusElise]

אתה מוכר את הדירה בארץ, מחזיר לבנק מה שאתה חייב להם וקונה מהכסף שנשאר בית בניו ג'רסי.

אתה יכול גם לקנות בית שמחולק לכמה משפחות ואז לקבל מהם שכירות.

אפילו אם אם תחזור לארץ עדיף להחזיק בית שם מאשר פה כי היחס של מחיר קניה ושכירות שם עדיף להחזיק בית.

אתה מוכר את הפריוס שלך וקונה מכונית יוקרה באותו מחיר מאותה שנה.

באזור ניו ג'רסי\ ניו יורק יש מספיק ישראלים בשביל שתרגיש בבית.

בשביל לגור בטקסס אתה צריך להיות אמריקאי בדם.

אתה חושב שאתה חי פה טוב?

שם תחיה כמו עודד שריקי.

 

הבעיה זה להשאיר הורים מבוגרים בארץ.

[martines]

ועכשיו לשאלה המרכזית, מה אתם הייתם עושים במקומנו? הייתם הולכים על לעבור (בהתחשב במצבנו המתואר מעלה)?

 

אשמח לשמוע את דעתכם.

תודה.

 

אין מה לחשוב הרבה, הזדמנות של פעם בחיים אתה תצטער מאד מאד בעתיד אם תפספס את זה. מעט מאד אנשים קיבלו הזדמנות כזו.

 

אנחנו עשינו צעד לפני 4 חודשים, למרות כל הקשיים (והיו לא מעט) זה היה שווה הכל. לא מצטערים אפילו לרגע !. במיוחד כשאנחנו מסתכלים על הילדה שהתחילה כאן כיתה א, עמדנו בפה פעור כשראינו בפעם הראשונה את כמות ההשקעה והמחשבה בחינוך הילדים וגם בהגנה עליהם, 16 ילדים בכיתה, מערכת לימוד מעולה שנותנת לכל ילד להתקדם לפי הקצב שלו, עזרה של מורה מיוחדת לילדים שנכנסו ולא דוברים את השפה, ועוד המון דברים שקצרה היריעה מלהכיל.

אחרי חודשיים בכיתה א הילדה קוראת אנגלית בצורה מעוררת התפעלות ומדברת אפילו יותר מזה, עם מבטא כמעט מושלם, מפטפטת עם החברות החדשות, ומאד מרוצה.רק לחשוב על מה שהיא תקבל כאן היה שווה הכל.

 

משפחה מגיעה לביקורים (יש כבר בקשות לשנה הקרובה למספר מועדים) - יש חדר מיוחד לאירוח, חברים גם יגיעו , היום אפשר לדבר עם כולם דרך האינטרנט, חודשיים אחרינו הגיע עוד חבר טוב שלי וגר לא רחוק, בנוסף הכרנו כמה משפחות ישראליות עם מנטליות מוכרת. בקיצור לא חסר חברים ומשפחה.

החיים כאן הרבה יותר טובים , נוחים, ומספקים מאשר בישראל אפילו כשלוקחים בחשבון את כל השטויות והחסרונות מסביב.

עריכה אחרונה ב-30 לנובמבר, 2016 על ידי martines

[malcishua]

יש לי כבר (לצערי) שני חברים קרובים ועוד די הרבה מכרים שעשו את הצעד הזה, וגם אני בהתלבטות כרגע אם לעשות צעד דומה, אם כי אצלי ההחלטה לא קרובה כמו אצלך (יש עוד זמן). כולם היו באותה נקודת מוצא - חיים די נוחים בארץ עם שכר מכובד.

 

מה שאני יכול לתרום לך, מהניסיון שלהם ומההתלבטויות שלי, הוא שיש (לדעתי) שני נושאים שלפיהם ההכרעה שלך תיפול בסוף. אני יודע שהם ישמעו לך טריוויאליים אבל אצל כל אחד הם מתבטאים בדברים אחרים ובסופו של דבר צריך להשקיע זמן ולהבין אותם עד הסוף.

 

1. עד כמה באמת חשוב לך העניין החומרי? כבר ביססנו את העובדה שאתם חיים ברמה יחסית גבוהה בארץ, כך שלא מדובר פה על בריחה מחיי עוני. כמה משנה לך אם אתה נכנס בבוקר ללקסוס במקום למאזדה 3? כמה חשובה לך היכולת להגדיל את הטלוויזיה שלך ב-10 אינץ׳ כל שנה בקלות? כמה חשוב לך לגור בבית גדול עם שתי קומות במקום בדירת 4 חדרים בכפר סבא? וכו׳. אין פה תשובה נכונה או לא נכונה וכל מה שתענה כאן לעצמך הוא לגיטימי, אבל אתה חייב קודם כל להבין כמה הדברים האלה באמת חשובים לך. ממה שאני רואה אצל המכרים שלי שעשו את המעבר, העניין הזה משפיע מאוד על כמה הם מרוצים מהצעד שעשו.

 

2. עד כמה חשובה לך הסביבה החברתית שלך (לא כולל אשתך והילדים כמובן) כאן בארץ? זה יכול להיות כל דבר, מחברים קרובים ומשפחה ועד אפילו הקהילה והשכונה שאתה גר בה. כמה חיי היומיום שלך תלויים בכל אלה? כמה הם יהיו חסרים לך אם תעזוב? גם מבחינה פרקטית (הורים שעוזרים עם הילדים) אבל בעיקר מבחינת איזה מקום הם תופסים בחיים שלך.

 

אם העניין החומרי חשוב לך, והסביבה פחות (נגיד אם חייך מרוכזים יותר באשתך והילדים ופחות במה שמעבר), אני ממליץ לך מאוד לעבור. במקרה כזה נראה לי שיש לך הרבה מה להרוויח מהמעבר. אם לעומת זאת התשובה הפוכה, אני לא רואה סיבה לעשות את המעבר. כמובן שהמציאות היא אפורה וכנראה שהתשובה היא לא חד משמעית, ואתה צריך לחשוב טוב איפה אתה נמצא על כל ציר ואיך זה משפיע על ההחלטה שלך.

 

כל זה בהנחה שאין שיקול אחר או מטרה ספציפית שאתה רוצה להשיג במעבר (במקרה שלי למשל, הזדמנות מקצועית יוצאת דופן שלא קיימת בארץ). אם קיים שיקול כזה צריך לתת לו את המשקל שלו בהחלטה. אבל מדבריך הבנתי שאין ממש משהו כזה שעומד על הפרק.

 

ד״א, כתבתי ״לך״ אבל את כל זה צריך כמובן להחליט בתור זוג (ואולי לשתף את הילדים במידת האפשר), מה שמסבך את העניין עוד יותר...

עריכה אחרונה ב-30 לנובמבר, 2016 על ידי malcishua

[Liviur]

לפני שאני מגיב וכו - נגיד שמדהים פה - ואני מאוד מרוצה מהמעבר גם כן.

ואכן מערכת החינוך היא (איפה שטוב) מרשימה ברמות - ולילדים זו חוויה מדהימה.

 

עכשיו לצד הלא פחות חשוב:

באזור ניו ג'רסי\ ניו יורק יש מספיק ישראלים בשביל שתרגיש בבית.

בשביל לגור בטקסס אתה צריך להיות אמריקאי בדם.

אתה חושב שאתה חי פה טוב?

שם תחיה כמו עודד שריקי.

 

עם משכורת יחידה של 130 אלף דולר?

נשמע לי שאתה קצת לא בכיוון - בניו יורק (קווינס / ברוקלין באיזור יפה) או בצפון ג׳רזי (טנפלי , פיירלון) - הוא במקרה הטוב יהיה באותה רמת חיים - אבל ריאלית ירד.

 

אני אעשה את החישוב הבא בהנחה שהוא משכיר ובסוף אני אסביר למה זה לא ריאלי לקבל משכנתא במצב שלו פה.

130 אלף שנתי = נגיד 11 לחודש ברוטו.

נטו 8?

 

נתחיל לספור הוצאות:

* צריך להפריש לחיסכון פנסיוני - לפחות 6-7 אחוז למרות שעדיף לו יותר אם הוא רוצה להשוות למה שהוא מקבל בארץ - אבל נגיד 500 דולר

* ביטוח בריאות (נגיד המעביד מפרגן לו ומשתתף ב80%) טוב - 500 דולר לחודש למשפחה

* בית / דירת 3 חדרי שינה - 2500-3000 דולר

* גן לילדה (אם לא במערכת הציבורית עדיין) 1500 דולר

* חשבונות בסיסיים - 2 טלפונים , חימום , חשמל , אינטרנט וכו - 300-400 דולר (תלוי קצת במי נגד מי אבל זה על הצד הנמוך)

* קניות אוכל סבירות - 1000 דולר

 

בזהירות זה סביב ה6.5 אלף דולר - כלומר נשאר לו 1500 דולר לכסות רכבים (300-400 דולר לחודש לרכב לליסינג למשהו לא רע + 200-300 דולר לחודש לביטוח מקיף טוב. דלק זה גרושים) , מסעדות , בגדים ושונות.

 

בינתיים אין לו קרדיט סקור וכמעט כל דבר עד שהוא בונה את זה הוא צריך להוציא במזומן.

שריקי? לא בכיוון.

 

עכשיו - בתים פה באיזורי ג׳רזי הקרובים , קווינס וכו הם סביב החצי מליון דולר (יש יותר , יש פחות - אני מדבר באיזורים הטובים עם חינוך ציבורי טוב).

גם אם יש לו את הDownpayment הנחוץ - גופים פה לא יתנו לו משכנתא בתנאים טובים עד שאין לו Credit score נורמאלי עם זמן מסוים מאחוריו. זה יקח לפחות שנה + וכנראה שנתיים - אז בזמן הזה הוא יתצטרך להשכיר.

אחרי שהוא יקנה אבל - הוא יהיה עם משכנתא שתחסוך לו הרבה מאוד מהתשלום החודשי אך עם Property tax שמגיע בקלות לעשיריה בשנה (מוכר למס)

 

צריך להבדיל בין אמריקאים שיכולים להסתדר פה עם פחות מזה - לעולים חדשים שבאים עם ציפייה לרמת חיים גבוהה שהם התרגלו אליה בארץ.

[Liviur]

המסקנה שלי אגב הפוכה ממלקישוע במצבך

אם חומרית בטווח הקרוב פחות חשוב לך - תעבור.

כי הסביבה פה מדהימה.

הנופים , האנשים , מערכת החינוך , קצב החיים השפוי יותר , האופציות לתחביבים בשעות הפנאי - כל הדברים האלו - כמה רמות מעל.

 

כלכלית - לפחות בשנתיים הראשונות - אתה לא תתקדם.

 

(שוב מניסיון במעבר לאיזור ג׳רזי עם משכורת באיזור מה שאתה מדבר ומצב משפחתי דומה - מנחש שרוב מי שכתב לך הפוך - לא עשה את מה שאני עשיתי.)

[malcishua]

נכון שמבחינת שכר הוא לא מתקדם אבל כוח הקניה שלו עולה משמעותית בארה״ב לעומת הארץ. הוא יכול להרשות לעצמך רכב יותר יוקרתי, מוצרי חשמל יותר איכותיים וכו׳. זה לפחות ממה שראיתי אצל חברים שעשו את המעבר. כמו שכתבתי, יש אנשים שזה לא חשוב להם בכלל ויש כאלה שזה כל עולמם.

 

שאר הדברים שתארת לא נראים לי משמעותיים לאדם הממוצע (שוב, זה לא גורע בכלום מהחשיבות שלהם לגביך). אף אחד עוד לא אמר לי שהוא שמח שעבר לארה״ב בגלל הנופים. אולי זה משהו שנחמד שיש, אבל לרוב האנשים זה לא שיקול בהחלטה.

 

לגבי החינוך - אני מסכים איתך במקרה הכללי, אלא שפות״ש במצבו בכלכלי יכול להרשות לעצמו חינוך ברמה לא פחות גבוהה גם בארץ, במסגרות פרטיות או חצי-פרטיות.

[ChemGuy85]

לא הכל נמדד ברמת הרכב בחנייה ובכמות הזבל ב-garage.

 

לדעתי אפשרות לקבל work-life balance יותר שפוי בהשוואה לסיר הלחץ שאנו חיים זה השיקול העיקרי בהגירה. מצד שני הוא ינתק את הנכדים מסבא וסבתא וזה לא פשוט בכלל.

[ETAA]

אני לא מבין את ההתלבטות.

במצבו של פות"ש, שהוא לא עוזב עבודה, הוא יכול לנסוע לתקופת ניסיון של 2-3 שנים ולחזור אם ירצה. זו לא החלטה סופנית. גם אם יחליט לחזור, הוא לא ממש יפגע, ובדרך יצבור חוויות.

 

באופן אישי אני מסתכל על העניין הזה ברגשות מעורבים. אני מאוד אוהב את החיים בארה"ב, אך מבחינה חומרית מתרגלים מהר וזה די מפסיק לרגש. המעבר מ"רמת מזדה 6" (רכב, בית וכיו"ב) ל"רמת לקסוס" מרגש בשבועות הראשונים ולאחר מכן זה כבר לא מחזיק כלום. זה לא שפות"ש נזקק בארץ והוא ישפר את איכות חייו מלגור באוהל ללגור בוילה.

 

יש גם את הענין היחסי. במונחים של ישראל פות"ש נחשב ליחסית מבוסס ובארה"ב לא. זה די מבאס, מניסיון.

 

לפני כמה חודשים היתה לי הזדמנות לעבור לארה"ב בשכר גבוה בהרבה מאשר מה שהוצע לפות"ש. המעבר היה ללא הגבלת זמן. אשתי לא התלהבה וגם אני - כשחשבתי על זה לעומק - חששתי ממעבר שכזה. בסופו של יום - עם כל התלונות (ויש המון) - יש מחיר מאוד כבד בלהעביר את יתרת החיים של המשפחה בארה"ב או בכל מדינה אחרת. החיים בארץ למי שמרוויח ברמה של פות"ש הם לא רעים בכלל.

עריכה אחרונה ב-30 לנובמבר, 2016 על ידי ETAA

[yossy]

(דיי אהבתי את התגובה האחרונה)

יש לנו המון אפשריות להתגורר בחו''ל,

אשתי ילידת גרמניה,אמא שלה עדיין שם עושה חייל,

משפחה ענקית בארה''ב וקנדה,שגם אירחו אותנו לאחרונה,

אח מבוסס בפריס צרפת וכו'

כל זה וגם לפני הנישואין עשו לנו בעיות לגבי תעודת רווקות מכיון

שלמרות העובדה שהוריה ניצולי שואה (היו ילדים אז) לא יכלה להמציא

תעודות ועברנו סיפור קשה,מצבינו הכלכלי תמיד היה בינוני מינוס,

מעולם לא חשבנו לעזוב כאן,גם בתקופה האחרונה הוצע לנו לגור בניו יורק

ולטפל בילד בבית חולים שם,תקופה דיי ממושכת.

(הבן נוטל טיפול חדשני ניסיוני)

שוב, סירבנו בעצת הרופאים כאן וכמובן בברכתי.

 

אולי אני ''מקובע'' למי שאמר (וכיוון),

אבל דעותי הן יציבות ונכונות,

אני מאמין במדינה שלנו,

ומאמין שהטוב צריך להיות כאן ולא להתמזג שם,

ולהעלם.

עריכה אחרונה ב-30 לנובמבר, 2016 על ידי yossy

[SJ413]

בשרשור הזה יש הרבה תגובות מעולות.

מנוסחות היטב, חלקן מתבססות על עובדות מוחלטות וחלקן מציגות את הפן התחושתי והחוויתי שבמעבר/הישארות.

 

האם החלטתם מה היעדים המשפחתיים שלכם בחיים הללו?

כי כמו שצוין כבר בשרשור הזה - אם חומריות, צריכה ורמת חיים גבוהה אינה בראש העדיפויות, אתם לא תנצלו את הטלוויזיות 70 אינץ, שני לקסוסים בחניה ובית 300 מ"ר בנוי בפרברים.

בתקופה האחרונה אני מנסה לעשות שינוי אישי ולהמעיט ככל הניתן בצריכה, "לצמצם רכוש".

זוג שמרוויח כמוכם יכול לוותר לחלוטין על רכב, לקנות דירה בתל אביב ולהנות מ'איכות חיים' (-לא רמת חיים) גבוהה ביותר. כזו שיכולה להתחרות במקבילה בארה"ב.

"קל יותר לחסוך שקל מהכיס מאשר להרוויח שניים נוספים"

[stas12]

בשרשור הזה יש הרבה תגובות מעולות.

מנוסחות היטב, חלקן מתבססות על עובדות מוחלטות וחלקן מציגות את הפן התחושתי והחוויתי שבמעבר/הישארות.

 

האם החלטתם מה היעדים המשפחתיים שלכם בחיים הללו?

כי כמו שצוין כבר בשרשור הזה - אם חומריות, צריכה ורמת חיים גבוהה אינה בראש העדיפויות, אתם לא תנצלו את הטלוויזיות 70 אינץ, שני לקסוסים בחניה ובית 300 מ"ר בנוי בפרברים.

בתקופה האחרונה אני מנסה לעשות שינוי אישי ולהמעיט ככל הניתן בצריכה, "לצמצם רכוש".

זוג שמרוויח כמוכם יכול לוותר לחלוטין על רכב, לקנות דירה בתל אביב ולהנות מ'איכות חיים' (-לא רמת חיים) גבוהה ביותר. כזו שיכולה להתחרות במקבילה בארה"ב.

"קל יותר לחסוך שקל מהכיס מאשר להרוויח שניים נוספים"

 

קודם כל אני בהחלט חייב לציין שהתגובות בפורום הזה הם BY FAR הכי טוב ומועילות שקבלתי אי-פעם.

 

 

כמו שמישהו רשם פה לגבי חומריות, זה נחמד לחודש-חודשיים הראשונים להכנס ללקסוס ולשבת לצפות בטלויזיה 70 אינץ אבל בסופו של דבר זה לא חלק

מהותי בהחלטה שלנו. כן כח הקניה גדל ומאפשר לקנות דברים יותר גדולים/חדישים/יקרים אבל זה בסופו של דבר לא מה שיכריע.

ובגלל זה אני די נוטה ומנסה להתעלם מהפן החומרי בהחלטה הזאת ולנסות להבין את הצדדים והיתרונות האחרים שיהיו במעבר.

 

 

לגבי לוותר כל רכב ולקנות דירה בתל אביב, אז כבר היום אנחנו גרים בדירה ברמת-גן, 10-15 דק מהעבודה של שנינו. לוותר על רכב לא הייתי הולך כלכך רחוק.

 

 

גם היום אני ואשתי לא עובדים שעות מטורפות, אשתי לדוגמא עובדת 4 ימים בשבוע 8-15 ויום אחד נשארת מאוחר. אני עובד 8-17:30 כל יום (כמובן בתקופות לחץ נשאר מעבר וגם יש טיסה כל שבוע שני-שלישי).

[ChemGuy85]

אתה צריך לשקול אם שווה לעשות את המעבר למספר שנים רק בשביל החוויה כי זו בהחלט חוויה שתלווה אתכם לכל החיים.