סיקור מגבר AUDISON מסדרת VOCE דגם AV5.1K – ובלוג כוון מערכת

[lanosforce]

ובסופו של דבר הכוון הסופי אתמול בערב - מנקודה זו אני אמשיך שבוע הבא למדידות של כל צד וצד בנפרד ואז השוואת היענות הכוח בין כל רמקול לנגדי לו עם הסברים מפורטים איך כמה ולמה - אבל זה כבר באמת בשבוע הבא.

 

בתמונות הבאות אתם תראו את התיקונים האחרונים שעשיתי בעיקר בתדרים כמו 250 הרץ ו4 ו5 קילוהרץ

וגם את התיקון שעשיתי למידבאסים בקצה התחתון שלהם בין התדרים 50 ל30 הרץ

 

נמשיך את הטיון בלוג בשבוע הבא - מקווה שכבר יהיו לי כמה מדידות עד יום ראשון.

[_boo]

אדי, תהנה מהצעצוע החדש!

 

 

אני אצטרך ממך קצת הכוונה

אני גם עוד מעט נכנס לכיוונים רציניים יותר, אני הולך להזמין את המיקרופון של UMIK-1 או DAYTON USB מה שיהיה יותר נוח לרכוש מארצות הברית.

 

 

אחרי שהבנתי לכוון לפי האוזן לא כל כך יוצא לי, אבל אני רוצה להגיע לרמה יותר מעניינת

 

 

אני בשבוע האחרון עובר על השרשורים המטורפים של ERIN בDIY ומנסה להכין את עצמי תיאורטית

 

 

מעניין אותי איך אתה עושה כיוון של TA בעזרת הREW

וגם איך אתה בודק עוצמות רמקול - רמכול או צד- צד

וRTA אתה עושה לכול רמקול בניפרד או רק לכול צד בניפרד?

 

 

תודה.

[lanosforce]

מבטיח לענות עד יום ראשון בערב לשאלה, אחזור לכאן מאוחר יותר. או ש - אני פשוט אענה לך עכשיו כי מישהו כאן גילה שלאחר שחזר מחדר העבודה לשלוח משהו דחוף ללקוח בשישי בוקר - הילדה הקטנה שלו התגנבה למיטה ותפסה לו את הכרית

 

 

אז אני אענה לך עכשיו

 

אנשי הסאונד

 

אנשי הסאונד חוטאים לרוב בחטא הגאווה - הם בטוחים בכל מאת האחוזים בצדקת דרכם, תמיד. תמיד!

 

אחת הסיבות לעזיבת וותיקי פורום היא בגלל שרובם נהפכו עם הזמן, רואים עצמם כאנשי סאונד - האחד, לא ידע איך לחיות עם השני בכבוד.

 

מה אני בעצם אומר ולמה? כדי שתבין קודם כל שזו הדרך שלי וככה אני רואה את הדברים - יש כאן עוד אנשי סאונד והם עלולים לראות את הדברים אחרת - אל תחשוב שמי מהם טועה אלא תאמץ את מה שנכון או נוח עבורך - בעיקר תאמץ את מה שעובד.

 

נחזור לתשובה

 

ארין הוא מדען בתחום האקוסטיקה והוא מתקיים מזה - מה שארין אומר בגדול זה שבכדי להכנס לעקומת בית נכון ובכדי לעשות השוואת היענות כוח בין צד לצד - צריך לקחת לפחות שלוש מדידות לכל רכיב ברכב אחרת פשוט אין טעם אם מה שאתה רוצה לעשות זה להתבסס אך ורק ובלבד על מכשור וגם בכדי שהקריאות ישקפו משהו שהוא באמת מציאותי עבור שמיעה אנושית.

 

באותה דיעה חי מומחה שוודי שכותב שם תחת השם האנאטסו.

 

אני לוקח את התורה שלהם - או נקרא לזה ה"אני מאמין" שלהם ויוצר ממנה את ה"תורה" שלי - את מה שנכון ונוח עבורי את מה שעובד מזה עבורי ויוצר את ה"אני מאמין" שלי.

 

מה האני מאמין שלי אומר?

 

האני המאמין שלי אומר הוא כי ישנם דברים שהאזניים שלנו פשוט לא מסוגלות לעשות נכון או מדוייק כמו מכשור - אבל אף מכשיר לא יכול לאמר לך מה אתה אוהב או מה באמת נכון עבורך.

 

אז מה הדרך הנוכחית שלי כרגע?

 

אני משתמש במכשור בכדי לקבל אמת מידה נכונה בשביל ליצור בסיס שממנו אני מכוון לפי שמיעה - מאותו רגע אני מכוון לפי שמיעה בלבד. לאחר מכן כאשר אני רוצה לעשות כוונים סופיים - בכדי לדעת את ההבדלים הקטנים אני שוב חוזר למכשור ואז מתקן ולאחר מכן סופית - מתקן על פי שמיעה.

 

מה השלבים?

 

מתחיל בלכוון גיינים במגברים - תחילה בעזרת מכשור - SMD DD1 במקרה הזה הוא כלי השרת המתאים לי.

 

ממשיך בלכוון גיינים על פי שמיעה כאשר במקרה זה אני יודע מאיפה אני רק יכול לרדת בגיין כי אני יודע מה הרף לפני THD שמיע. - בשלב זה אני מחפש להעלים רעשים מיותרים במערכת בעיקר מהטוויטרים ולאזן ע"פ שמיעה את פער הגיין בין הרכיבים.

 

הדבר הבא הוא לקבוע נקודות חיתוך לכל האלמנטים, את הסלופ הרצוי ובסופו של דבר למצוא את הקטביות החשמלית הנכונה (זה נלקח ישירות מרונן נאור דרך אגב - זה הקורט מלח נקרא לזה ככה שהיה חסר לי)

 

את נקודות החיתוך אני קובע לפי גרף היענות התדר של כל אלמנט ולפי זה אני גם קובע איך האלמנט יותקן - על הציר או מחוץ לציר - נושא הבימינג במילים אחרות.

 

את הסלופים אני מכוון ע"פי שמיעה תוך כדי מציאת הקטביות הנכונה.

 

ברגע שסיימתי כאן - אני ממשיך לביצוע תיקוני TC בין כל אלמנט כלפי האלמנט הרחוק ביותר - לעומת הראש.

 

כאן - אני משתמש במכשור בפעם הראשונה בין המידבאס הימני לסאב וופר - כאן מכשור עובד ממש טוב ומראה לך עד כמה האוזן שלך רחוקה מהתוצאה האמיתית.

 

בעזרת תכנת הREW והמיקרופון אני משתמש כאן בשיטה שכתבתי בזמנו (תרגום של מאמר של האנאטסו) כיצד לבצע זאת.

 

ואז אני נותן לכל הסט הקדמי את ההשהייה כלפי הסאב.

 

מרגע זה - TC מתבצע על פי שמיעה

 

הסיבות לכך הן שבתדרים הגבוהים יותר, כל נגיעה הכי קטנה משנה את התוצאה - לכל אדם יש מרחק שונה בין שתי אזניו - ולכן - התוצאות שתקבל מהמכשור, יהיו לא נכונות עבורך - פשוט מכוונים כאן לפי שמיעה בעזרת טרקים שאתה יודע בהם בוודאות שהמרכז בהם מגדיר את מרכז הבמה - לדוגמא - טרקים של שבע תופים, טרקים של בדיקת שמאל-מרכז-ימין.

 

בסוף כל התהליך הזה וגם רגע לפני ביצוע הTC - בעזרת טרק של IN PHASE OUT OF PHASE תבדוק מרכז נכון - לפני TC - תשים את הראש במרכז הרכב כאשר אתה בודק מרכז, אחרי TC אתה צריך לקבל תחושת מרכז כאשר אתה יושב במושב שלך בתנוחת נהיגה - גובה צריך להיות מעל הדשבורד, אתה צריך להרגיש שאין רמקולים בדלתות אלא תחושה של רמקול אחד (בכל צד של הרכב) בגובה הנכון והסאב וופר צריך להכות במרכז השמשה מעל הדשבורד - ככה אתה יודע שפגעת נכון בקטביות, נקודות החיתוך, הסלופים והתזמון (זה גם חלק ניכר מהשיטה של רונן דרך אגב)

 

אבל כאן סיימת את הבסיס - את יצירת הסטייג'ינג הראשוני - עכשיו מתחיל הכיף האמיתי - סאונדינג!

 

בנקודה זו אתה מתחיל להשתמש בEQ בכדי לאזן נכון את הספקטרום - למה?

 

כי צריך להיות יחס מסויים בהבדלים העוצמות כלפי האוזן בין תדר לתדר בכדי שנוכל לקבל תמונת סאונד נכונה, בכדי שנוכל לקבל היענות באס נכונה ולעומת זאת ששאר הכלים ישמעו טבעיים - לא חזקים מידי, לא חלשים מידי ופה נכנסת לעניין עקומת הבית - היא מגדירה בדיוק את היחסים האלו.

 

אז איך?

 

כמו שאני רואה את זה - לעקומת הבית הראשונית אתה נכנס בעזרת עקומת בית ידועה מראש שמגדירה את מה שאתה אוהב בסאונד - במקרה שלי גם אודיו קונטרול וגם אודיו פרוג עושים זאת היטב - אני אוהב הרבה באס (לא חזק מידי אלא הרבה באס ביחס לשאר הספקטרום) - מיד במרכז וכל התחום הגבוה איש שם ב3 עד 6 דציבל מתחתם

 

מי שאוהב מיד חזק ומתפוצץ - תעברו על עקומות הבית שהעליתי במדריך לאודיופיל המתחיל ואתם תמצאו אחת שכזו - שוב, אנשי הסאונד - כל אחד ועקומת הבית שלו.

 

לעקומת הבית הזו אתה נכנס בעזרת מכשור - מריץ תדרים בקפיצה של שליש אוקטבה ובודק ורושם על אותו הווליום כמה כל תדר ותדר נמדד ומתקן תוך כדי עם האקולייזר.

 

מד SPL קיים גם בתוך הREW. מציע בשלב הזה לשים אזניות מטווחים עלהאזניים כדי להגן עליהן - כאן המכשור עושה את העבודה ולא אתה אז אין שום סיבה שתסבול תדר ב600 הרץ למשל ב95.5 דיבי!

 

-- ארין --- ארין ודומיו אומרים שיש לקחת לכל תדר ותדר כזה בין 6 מדידות לאוזן ימין ו3 לאוזן שמאל למשל

 

לאמר לך את האמת - אם אתה רוצה להכנס לעקומת בית מדוייקת שהיא לא שלך - מסכים איתם.

 

אבל בסופו של דבר אתה רוצה להכנס לעקומת הבית שלך אז בסופו של דבר אתה תעשה את זה לפי שמיעה נכון? נכון! אז גם אין שום טעם לקחת כל כך הרבה מדידות!

 

במקרה שלי אני נכנס לעקומת הבית של אודיו פרוג כאשר המיקרופון ממוקם איפה שהוא במיקום שמדמה את מרכז הראש שלי - מבצע את הכניסה לעקומת הבית רק בשביל לקבל אמדן עד כמה הייתי רחוק ממנה ותאמין לי - זה יותר ממספיק.

 

ואז מתקן רק על פי שמיעה - כל יום קצת - עד שאני מגיע לתוצאה שאני הכי אוהב - כמה זמן לעשות את זה? עד שתגיע לתוצאה שממנה התיקונים הם כל כך קטנים שאתה תגיד- או קיי כאן זה מספיק.

 

***** עד לשלב הזה - תעבוד עם אקולייזר מאוחד לכל זוג ערוצים - הסיבה היא שעד לשלב הזה אתה מחפש היענות כוח כוללת, גסה - למערכת שלך - בין כל זוג רכיבים.

 

הסיבה הנוספת לכך היא שזה הרבה יותר נוח ופשוט לעבוד עם אקולייזר אחוד - לאחר שתפצל אותו אין בעצם דרך חזרה ואז יש לך פי שניים כיוונים לעשות - אז תהיה סבלני - תפצל את האיקולייזר רק כאשר אתה נעול על עקומת הבית שלך על בסיס שמיעה וכוונים מתמשכים - תן לזה כמה שבועות אם לא כמה חודשים.

 

מה השלב הבא? - איזון היענות הכוח בין כל שני רמקולים מאותו סוג - צד כלפי צד

 

כאן - לאחר שכוונת עקומת בית על בסיס שמיעה - אתה חוזר למכשור - בשלב זה צריך הרבה סבלנות כי אתה צריך לקחת הרבה מדידות - כמה מדידות?

 

אם אתה רוצה שהמכשור ישקף לך שמיעה אנושית -

 

לכל רמקול - כלפי האוזן שהוא מנגן כלפיה - 6 נקודות מדידה לאוזן הקרובה ו3 לאוזן הרחוקה - זה אומר 9 מדידות לכל רמקול! תכפיל את זה ב4 לסט שני חלקים וקיבלת 36 מדידות!!! לא פחות ולא יותר

 

לסט שני חלקים 27 מדידות - כואב.

 

אם אתה רק רוצה לקבל רפרנס להבדלים בין אלמנט בצד אחד למקביל אליו בצד השני - תשתדל להריץ לפחות 3 מדידות בכדי לראות את הממוצעים שלהם - אתה מסיים כאן עם 12 מדידות לסט שני חלקים ו18 לסט שלושה חלקים.

 

מדובר על מדידות קצרות מאוד בניגון רעש וורוד - זה לא כזה נורא.

 

עכשיו אתה לוקח את תכנת הREW - משווה ממוצע של צד אחד למשנהו ואתה רואה איפה יש לך הפרשים שכדאי\רצוי לתקן אותם

 

תיקח בחשבון שלא כל דבר אפשר לתקן וגם לא כל דבר כדאי לתקן - איך לעשות את זה - בשבוע שבועיים הקרובים אני אדגים בדיוק את השיטה.

 

הערה\הארה אחרונה - אמנם את המדידות אני עושה בשלב זה עם מכשור אבל את התיקון אני עושה תוך כדי שמיעה ומחליט עבור כל תיקון אם הוא טוב לי או רע לי - על בסיס שמיעה בלבד! ולכן אני גם לא טורח בכלל לקחת 27 מדידות - מה הטעם? אני מתקן בסוף על בסיס שמיעה.

 

לסיכום

 

יש שפים שמתמחים במטבח מולקולארי - הכל אצלם מדעי, מדוייק! הם לא מוכנים לשמוע על שום חריגה מהמתכון שלהם - אוי ואבוי אם תוסיף לשם קורט של מלח או תפזר קצת פלפל. כורכום בכלל לא קיים מבחינתם. וזה יוצא טעים טעים!

 

יש שפים שמבשלים הכל מהלב - זורעים מלח ומפזרים פלפל איך שבא להם וזה יוצא טעים טעים! אתה רוצה כורכום? תביא כורכום! אתה רוצה זנגוויל - תביא זנגוויל - אין בעיה, אוכל טעים!

 

ויש שפים שלוקחים מהמטבח המולקולארי את מה שאי אפשר להכין בלעדיו - ומוסיפים לזה נגיעה מהלב שלהם - וזה יוצא טעים טעים, טעים טעים!

 

 

אני הכי אוהב את הסוג השלישי של השפים ורוצה להאמין שאני משתייך לאסכולה הזו.

 

תחליט אתה איפה אתה רוצה להיות ורק תזכור שגם שף - עד כמה שהוא גאה בתוצרת שלו - תמיד מתייחס לשף אחר בכבוד ואולי אפילו מעוניין ללמוד ממנו.

 

הראש שלי פתוח ואני לא אוהב לשלול - בגלל זה חזרתי לכאן, בשביל לנסות לתקן.

[_boo]

תודה על התשובה המפורטת.

אני לא שולל את אף אחד מה"שפים" אפילו עם יהיה מזל גם ללמוד מהם כמה שיותר.

בסך הכול אני רק רוצה למצוא את הדרך הנוחה בשבילי.

[lanosforce]

וזה בדיוק המפתח לכל העניין סרגיי - נוחות!

 

אם זה לא נוח, זה לא עובד - אז באמת, תנסה להגיע למצב שבו אתה מפתח שיטה שהיא ברורה ונוחה לך - במהלך הערב הזה אני הולך להעלות לכאן את המדידות שעשיתי היום בבוקר לרכב - כ12 מדידות, 3 מדידות לכל רמקול ורמקול בסט הקדמי.

 

מה שאני אסקור כאן זה קודם כל כל רמקול בפני עצמו - היכן אני רואה את עיקר הבעיות ומה אני הולך לנסות לעשות בכדי לתקן.

רמקול מול רמקול מאותו סוג צד מול צד.

ובסופו של דבר מבט כולל על הסט הקידמי ואבחון שלו.

 

לאחר שאבצע את התיקונים (במהלך השבוע אני מקווה) אעלה תמונה של הביט 1 לכל רמקול ורמקול להראות את השוני בכוונים בפועל ולבסוף עוד קריאה של דגימה לכל רמקול בכדי להראות את התוצאה הסופית של בלוג הכוונים הזה.

 

לבסוף - אעלה סקירה נוספת לחוות הדעת שלי למעבר למגבר החדש - זו תהיה סקירת הביניים ובעוד כחודש לפחות אחזור עם סקירה וחוות דעת סופית בכדי לסגור את הנושא.

[ליין מן]

אדי, אם יש לך אפשרות גם להוסיף את נתוני ההתנגדות הבסיסיים של כל רמקול, ( אם יש גם נגדים במעגל שלהם +-)

מה ההיתנגדות שהמגבר רואה בכל רמקול לפני הפעלת המערכת.

 

בד"כ במיד יש קפיצה קטנה בהתנגדות סביב ה 100H , וחיתוך תחתון באזור ה 80H בסלופ 6 דרג ראשון כמו קודם, יאזן קצת.

ושוב בד"כ יש קפיצה קטנה בהתנגדות באזור ה 900-1100H , דבר אשר אפשר ליישר בעזרת האקולייזר בתדרים מסביב כמו שרשמתה.

או אולי מבחינת השמיעה לפעמים העלייה הזו בהתנגדות מתאימה לנו לגרף השמיעה האהוב עליינו, כי היא מנחיתה את העוצמה באזור תדר ה 1000H ,

ואפשר ליישר/לרכך בעזרת האקולייזר תדרים בסביבה בלבד.

 

אני נהנה לקרוא על מעבדת הסאונד שלך.

 

אייל.

עריכה אחרונה ב-3 למאי, 2015 על ידי ליין מן

[lanosforce]

הי אייל - כרגע, נכון לעכשיו - מדובר על חיתוכים בעזרת קרוס אקטיבי בלבד לכל הרמקולים.

 

מדובר על פרוססור של אודיסון מדגם ביט ONE אשר יש לו שמונה ערוצי יציאה עם DSP מלא לכל אחד מהם.

 

התנגדויות הרמקולים הינם - 4 אוהם לכל רמקול בסט הקדמי ו3 אוהם לסאב וופר.

 

אם אתה שואל על נתון הLE בשביל לבנות מעגל זובל מייצב התנגדות - שוב, קרוס אקטיבי.

 

בכל מקרה בעתיד אני מתכנן בהחלט להוסיף טוויטרים לחגיגה וזה יהיה בעזרת קרוס אקטיבי מדרגה שניה (סלופ 12 דיבי לשני הרכיבים) עם מעגל LPAD לטוויטרים בהנחתה של 6 דיבי - הטוויטרים יהיו 8 אוהם בנקודת חיתוך 6.3 קילוהרץ

 

 

ועכשיו נעבור לחלק הבא של הטיון בלוג - השוואת היענות הכוח בין רמקולי צד שמאל לבין מקביליהם בצד ימין - טוויטר מול טוויטר ומידבאס מול מידבאס

 

בכדי להבין מה עשיתי לקחתי סט של 12 מדידות כאשר לכל רמקול 3 מדידות -

 

מדידה אחת כאשר המיקרופון בצידה השמאלי של משענת הראש

מדידה אחת כאשר המיקרופון בחלקה האמצעי של משענת הראש

מדידה אחת כאשר המיקרופון בצידה הימני של משענת הראש

 

שמות המדידות בכדי שתדעו כיצד לקרוא את הגרפים הינם

 

AV - בכדי שאני אדע שמדובר על מדידות שקשורות לסיקור מגבר הVOCE

TL - זה בשביל TWEETER LEFT

TR - בשביל טוויטר (מיד טוויטר בפועל) ימין

WL - זה בשביל WOOFER LEFT

WR זה בשביל וופר (מידבאס) ימין

 

ואז התיוגים של היכן נלקחה המדידה

 

LEFT-1 - תמיד המדידה הראשונה היא בצד שמאל.

MID-2 - תמיד המדידה באמצע המשענת היא המדידה השניה.

RIGHT-3 - תמיד המדידה בצד ימין היא השלישית במספר לאותו הרמקול.

 

הטרק המתנגן הינו רעש וורוד

 

התופעות אותן בעיקר שמתי אליהן לב אשר אותן ארצה לתקן:

 

1. אני מרגיש כי בתחום הבאס, כאשר הסאב וופר מכה - יש לי קצת BIAS (משיכה - התבססות) לצד ימין - חושד כי מידבאס שמאל דורש קצת הגבר בתחום הנמוך.

2. אני מרגיש כי עדיין התחום הגבוה (8 קילוהרץ עד 20 קילוהרץ) טיפה בהיר לי מידי - זה בכוונה תחילה - אני מתכוון לאזן את הצד החזק יותר כלפי החלש.

3. יתכן ובתחום המיד אני סובל בתדרים מסויימים מהחזרים.

 

בסדרת המדידות אשר אעלה בקרוב בשלושה שלבים במהלך הערב (אני מקווה כי יתאפשר) אתם תראו כיצד אני מנתח את הגרפים ומה הם השיקולים שלי לביצוע התיקונים.

 

המשך יבוא... (והפעם אני משוכנע כי לשלושת הנקודות שימוש ראוי)

[lanosforce]

נתחיל בטוויטרים

 

אז מה הוא בעצם הסיפור שהטוויטרים מספרים?

 

נצא מנקודת מוצא בה כל 12 המדידות בוצעו באותה העוצמה בדיוק ואותם מיקומי מיקרופון.

 

הטוויטר השמאלי מסומן בTL בעוד הימני בTR בהתאמה - הביטו בתחתית כל תמונה מה הן המדידות המסומנות להופיע על המסך וכך תדאו במי מדובר ובאילו מדידות.

 

המדידות לטוויטרים תחומות בין תדרים 600 הרץ לבין 20 קילו הרץ - הסיבה לכך היא כי אלו אינם טוויטרים אלא מיד - טוויטרים - נקודת החיתוך הינה 1200 הרץ בסלופ 12 ולכן יתחילו לנגן בפועל מ600 הרץ לערך ואכן זה כך כפי שניתן לראות בגרפים.

 

מידע לגבי הטוויטרים - הפיק שלהם לפני הגעה לתחילת הרול אוף מגיע ב5 קילו הרץ ולאחר מכן מ6 קילוהרץ מתחיל רול אוף הדרגתי - הרול אוף התלול מתחיל איפשהו באזור ה17 קילוהרץ.

 

טוויטר שמאל

 

בירוק - מיקרופון במרכז - בכחול הוא בצד ימין ובאדום בצד שמאל של המושב (הכל בתוך תחום משענת הראש של מושב הנהג)

 

אם תביטו היטב מה שתראו זה בעיקר באזור ה12-16 קילוהרץ - כאשר המיקרופון במרכז המדידה חזקה יותר וכאשר הוא בצדדים היא חלשה יותר - זה רק מראה לכם עד כמה נושא הBIMMING בא לידי ביטוי כאשר הטוויטר קרוב כל כך למיקרופון - כל סטיה של המיקרופון בין חמישה לעשרה ס"מ לפה או לשם יכולה להוציא אותו ממרכז העלומה בתדר הכל כך גבוה הזה.

 

האם זו בעיה? לא זה רק מראה שהמיד-טוויטר הזה נותן היענות כוח טובה יותר בקצה העליון שלו כאשר הוא בדיוק באון אקסיס מלא.

 

טוויטר ימין

 

בטוויטר ימין בפני עצמו - אין תיקונים כלשהם אשר אני מתכוון להשקיע בהם מאמץ - גם באזור 7 קילוהרץ למשל שם אתם רואים הבדלים - הם קטנים מידי בכדי לנסות לאזן אותם בעזרת אקולייזר ובכל מדידה זה עלול גם לצאת שונה - מה שאני מחפש זה הבדלים גדולים יותר, הבדלים הרבה יותר גורפים או ברורים לעין - תיכף תבינו על מה אני מדבר.

 

טוויטר שמאל לעומת ימין

 

כאן כבר רואים שתי בעיות ברורות לעין -

 

הראשונה - באזור תדרים 4 קילו לבין 6 קילו הרץ - טוויטר שמאל פשוט חזק יותר

השניה - לאורך כל תחום התדר טוויטר שמאל חזק יותר בכ2-3 דיבי - תעקבו אחרי הקו הכחול - זה יהיה לכם יותר ברור.

 

כיצד אני מתכוון לתקן?

 

קודם כל התיקונים יתבצעו בעזרת שמיעה כאשר אני מתכוון לעשות את הפעולות הבאות

 

בתחום 4-6 קילוהרץ - קודם כל אנסה להנמיך את טוויטר שמאל בלבד בכ2 עד 3 דציבל ואראה כיצד זה משפיע על התוצאה.

 

לאחר מכן אחזור לפריסט מקביל לפני התיקון ואנסה להנחית את טוויטר שמאל בכ1.5 דציבל ולהגביר בתחום זה את טוויטר ימין בכ1.5 דציבל

 

אשמור פריסט לכל אחד מהתיקונים ואנסה במשך יום יומיים לזפזפ מהאחד לשני בכדי להחליט מי מהם אהבתי יותר וכך אדע מה יותר נכון עבורי.

 

בתחום זה אתמקד בעיקר בכיצד נשמע תחום המיד העליון - צרימות בקלידי פסנתר למשל.

 

בתחום מ8 קילוהרץ ועד הסוף אני פשוט מתכוון להנחית את טוויטר שמאל בכחצי דציבל עד 2 דציבל לאורך כל התחום ע"פ שמיעה ולהחליט מה אהבתי יותר - את זה אעתיק לשני הפריסטים כאשר בתחום זה אני מתמקד בעיקר בנושא הבהירות של התמונה.

 

בתגובה הבאה נסקור את המידבאסים.

[lanosforce]

ונעבור למידבאסים

 

מדידות המידבאסים נתחמו לתדרים בין 50 הרץ לבין 8 קילוהרץ שכן הם חתוכים ב1.2 קילוהרץ אבל בסדר ראשון (סלופ 6דיבי) ולכן מנגנים עד תחום תדרים זה בפועל.

 

רגע לפני שניגע במידבאסים - אם תביטו בתמונות אשר תראו כאן ובתמונות מעלה אתם תבינו כי בעיות מסוג זה - הבדלי היענות כוח בתחומי תדר מסויימים בין שני רמקולים - הן בעיות אשר ניתנות לתיקון בעזרת האיקולייזר בלבד - זהו הכלי היחידי אשר יכול להתמקד בבעיות פרטניות על בסיס תדר נתון.

 

בעיה גורפת יותר יכולה להפטר כמובן ע"י הנחתה אך בעיות פרטניות שכאלו באות לידי פתרונן בעזרת איקולייזר ולכן חשיבותו הכה רבה של הכלי הזה.

 

אז מה המידבאסים מספרים לנו?

 

אם נביט על מידבאס שמאל בנפרד ועל מידבאס ימין בנפרד לא נראה יותר מידי בעיות למען האמת - בשמאל אנחנו נראה בעיקר שתי בעיות אפשריות -

 

האחת היא בור עמוק בתדר 80 הרץ ובתדר 550 הרץ

השניה היא היענות כוח חזקה הרבה יותר כאשר המיקרופון ממוקם במרכז ב1.5 קילוהרץ

 

לגבי הבורות - יתכן מאוד ומדובר בביטולים בין שני המידבאסים או פשוט במעבר גל הקול בצד שמאל של הרכב לאזור המושב ואין מה לעשות נגד התופעה אך שימו לב כי הזכרתי בתחילת הטיון בלוג כי אני מרגיש שיש התבססות באס חזקה יותר לצד ימין - זה כנראה יהיה פתיר.

 

הבור בתחום 550 - קצת פחות איכפת לי ממנו - יותר מאוחר תבינו למה.

 

עכשיו תביטו על מידבאס ימין בתחום תדר לערך 1.6 קילוהרץ

 

הפס הכחול מייצג את מיקום המיקרופון בצד ימין של המושב - כלומר קרוב יותר למידבאס ימין.

 

הוא באופן מובהק חלש יותר במדידה באזור הזה מאשר המיקרופון במרכז המושב ובצד שמאל שלו - כאשר רואים התנהגות שכזו סביר מאוד להניח כי מדובר בתדר שיש בו בעיה של החזרים והסאונד בתדר זה מוחזר על המיקרופון ישירות מהשמשה השמאלית שנמצאת מול מידבאס ימין במובן הזה.

 

אני רוצה להאמין שאין לי מה לעשות בנוגע לזה ושאין טעם לנסות לתקן שם - למה?

 

1. האבטיח העצום שלי (הראש שלי) כאשר יהיה שם במקום המיקרופון - יהווה מחסום לחלק ניכר מהחזרים אלו

2. זו גם ככה בעיה שנמדדת במידבאס שנחתך כבר ב1.2 קילוהרץ ולכן עוצמת הבעיה היא נמוכה יחסית לשאר הספקטרום

 

פשוט חבל על המאמץ שלי - ניתן לאבטיח לנוח!

 

מה? לא משנה, תתעלמו מהעייפות.

 

 

אבל, כאשר נביט על שני המידבאסים זה מול זה - רואים בעיות הרבה יותר ברורות

 

1. בתחום התדרים 60 הרץ עד 100 הרץ - מידבאס ימין הרבה יותר חזק!

 

חלק ניכר מהבעיות הללו כנראה יהיו ביטולים אז אין לי יותר מידי מה לעשות בנידון בטח ובטח שלא להנחית את מידבאס ימין - אני רק הולך לנסות להגביר את מידבאס שמאל בתחום תדר 80 עד אשר ארגיש כי הBIAS על צד ימין בתחום הבאס עבר למרכז הרכב באופן עיקבי ויציב.

 

2. בתחום התדרים - 150 עד 200 הרץ - צד ימין גם כן חזק בהרבה - היות וזהו תדר מאוד בעייתי בעיקר בתחום הכניסה לאזור המיד (משפיע מאוד על איך שזמרים וזמרות נשמעים - רזים או שמנים) אני מתכוון להיות מאוד עדין ולנסות להנחית עוד קצת את מידבאס ימין - זהו תחום תדר שאני לא מעוניין להגביר בשום פנים ואופן היות והתוצאות שלו הן הרסניות על איך כל תחום הווקאל נשמע והרגישות שלו מאוד גבוהה - אנסה להנחית קצת על בסיס שמיעה ולא יותר - אם לא אוהב את התוצאה - אחזור למצב המקורי ולא אגע יותר.

 

3. בתחום התדרים 250 עד 550 באופן הפוך לחלוטין - מידבאס שמאל הוא החזק יותר וכאן בוצעו הנחתות רבות - יתכן ואנסה להגביר בהדרגה את מידבאס ימין בכ1.5 דציבל עד 2.5 דציבל לערך - כמות ההגבר או הנחתה מבוצעת ע"פ נסיון ממדידות עבר שלי לעומת התוצאות בפועל בRTA לאחר מכן.

 

 

בתגובה הבאה נראה מבט כולל על כל 12 הבדיקות יחדיו וכיצד מבינים מזה תמונה כוללת לגבי הסט הקדמי בשלמותו. - שם תבינו מדוע בחרתי לא להתייחס לבור ב550 הרץ.

[lanosforce]

מבט כולל על הסט הקדמי

 

טוב - כאן אתם כבר תראו תמונה אשר נתחמה בין 20 הרץ ל20 קילוהרץ

 

הסאב וופר במדידות אלו היה כבוי לחלוטין - עצם זה שאתם רואים כזה רעש באזור 30 עד 40 הרץ זה הודות לבעיית הארכה במיקרופון ככל הנראה אשר מייצרת שם קצת רעש וגם רעידות של תושבת המנוע של הרכב ולכן אומר לכם להתעלם מכך לחלוטין.

 

אז מה אנחנו רואים כאן - רואים שני מפגשים ברורים בין הטוויטרים לוופרים

 

הראשון באזור ה550 הרץ - כנראה בנקודה זו ישנם ביטולים בין ארבעת הרמקולים בתדר זה - היות ועפ שמיעה אני אוהב את הכוון אני לא מתכוון לנסות לתקן שם - גם מעצם העובדה שהגרף הכולל כבר מכוון ע"פ השמיעה שלי ובאזורים אלו אני מרוצה מהתוצאה וגם בגלל שביטולים אלו יכולים לנבוע ממיקומי הרמקולים ואין לי שום כוונה ולו הקטנה ביותר לשנותם.

 

השני הוא ב1.2 קילוהרץ וזה צפוי כי זוהיא נקודת החיתוך בין שני האלמנטים - ניתן לראות כי כבר ב2.5 קילוהרץ ישנה הפרדה מלאה בין שני האלמנטים והפער בעוצמות בינם ניכר.

 

 

מה הלאה? - בימים הקרובים אני אנסה ליישם את התיקונים אשר מניתי מעלה - התיקונים האלו כבר יבוצעו על בסיס שמיעה בלבד.

 

בסוף התהליך אקח תמונות מסך של כל ערוץ בביט 1 ועוד סט של קריאות RTA - אחד לכל רמקול הפעם גם כולל הסאב וופר - אראה השוואה בין כל צד לכל צד ועוד קריאת RTA אחת כוללת למערכת כולה.

 

למה אני מצפה?

 

קודם כל לתוצאה הטובה ביותר שיכלתי להגיע אליה בפרק זמן קצר כל כך ועמוס כל כך של כווני מערכת - כמובן - התוצאה הטובה ביותר לטעמי האישי.

 

ובנוסף לכך - היענות תדר קצת יותר הומוגנית, חלקה בין האלמנטים אך לא בהכרח - אם מדובר בבעיות אשר נובעות מהתקנה או מבנה הרכב - לא ניתן לתקן זאת בעזרת איקולייזר אלא רק בעזרת שינויי התקנה - זוויות, מיקומים, בידוד וכך הלאה וכך הלאה.

 

 

אני יודע שאני דינוזאור - אבל אני לא מפלצת - תרגישו חופשי להאיר\להעיר, לשאול שאלות - להיות מעורבים, להתעורר.

[ליין מן]

תודה, זו הייתה הכוונה שלי.

לדעת את אזור החיתוכים, כניסה ויציאת ה סאב- וופר מיד, והטוויטרים, וההענות שלהם .

ממשיך לעקוב.

 

אייל.

[asmily]

תמיד היה לי בראש המגבר הזה, חלום תודה על כל הידע שאתה מעשיר אותנו!

[lanosforce]

היום בערב אני הולך לבצע את הכוונון העדין ואולי אולי אם יהיה לי זמן אספיק לקחת כמה מדידות.

 

בכל מקרה - שלא תבינו אותי לא נכון - הלוויתן הוא בהחלט מגבר שאני מחשיב אותו כמגבר "חלומי" ואני אכן נהנתי ממנו במשך שש שנים אף יותר - נהניתי ממנו מאוד והוא שווה כל גרוש אשר הושקע בו - הלוויתן 3 מוצלח עוד יותר מן הסתם.

 

הווצ'ה הזה מאוד רגיש לכוונים בתדרים הנמוכים - מאוד - קצת הגזמה או חיתוך מטירני מידי ואני מביא את הרמקולים שלי לקצה המהלך שלהם - זה משהו שלא קרה לי עם הלוויתן אף פעם ואני עדיין מגרד את הסנטר להבין מה באמת קורה כאן.

 

מה שלא יהיה התוצאה הנוכחית "מתסכלת" במובנים מסויימים - הסטאפ לטעמי עדיין בהיר מידי בקצה העליון ובזה אני הולך לטפל היום בערב.

 

הווליום הכולל של המערכת רחוק מלהיות נמוך אבל התחושה המתקבלת היא שדווקא עם הלוויתן הייתי יכול להגביר את המערכת יותר ובייחוד בגלל נושא החיתוכים שהיו רגישים פחות - זה בסה"כ עניין של כוונים אבל לוקח זמן להתרגל להבדלים בעבודה עם שני המגברים והטכנולוגיות.

 

זה גם גורם להבין למה אנשים מסויימים בחו"ל טוענים שהם הגיעו למסקנה שלמגבר שלהם לא היה מספיק כוח בכדי להרים רמקול בזמן שבתוצאה הסופית שממנה הם מרוצים הם שמים מגבר עם כמה מאות וואטים (מדבר אתכם על משהו בין 400 ל700 וואט לערוץ!) על רמקול מיד ריינג'! ואז אני מבין שהם כנראה שמים את הגיין על הרגישות הנמוכה ביותר, לא מוסיפים לאות דבר ומסתמכים על הכוח הנקי של המגבר מול אות כניסה אידאלית - זה מה שהווצ'ה באמת לימד אותי.

 

אכן המגבר הזה עוד חלום אחד נוסף בתחום התחביב שיצא לי להגשים - חוץ מתודה, אין לי מה לאמר.

[BEEKER]

נתחיל בטוויטרים

 

נקודת החיתוך הינה 1200 הרץ בסלופ 12 ולכן יתחילו לנגן בפועל מ600 הרץ לערך ואכן זה כך כפי שניתן לראות בגרפים.

 

הי אדי, זה נהדר שאתה מנסה להוריד את נקודת החיתוך כלפי מטה,

אבל שקלת לעשות מדידות עם נקודת חיתוך יותר גבוהה?

 

לדעתי חיתוך ב-1.2K הוא נמוך מדי, מכיוון שהוא מאלץ את המידבאס לעבוד בתחום צר,

במקביל למיד-טויטר שמקבל לעומתו תחום רחב מאוד.

להבנתי נקודת חיתוך נמוכה, עלולה לגרום לבעיות של "בהירות" רבה מדי בצליל, דבר שמתבטא בצרימה לא נעימה.

 

אני בטוח שהרכיבים שלך מספיק איכותיים לעבוד עם נקודת חיתוך ב-1.2K,

אבל אני חושב שכדאי להעלות את נקודת החיתוך.

עריכה אחרונה ב-5 למאי, 2015 על ידי BEEKER

[lanosforce]

הי חיים,

 

קודם כל המיד-טוויטרים האלה בעקרון יודעים לנגן יפה גם ב900 הרץ והם יכולים לרדת עד לתדר של 500 הרץ אבל אז אני כנראה אשלח אותם לעולם שכולו טוב והצרימות יהרגו אותי.

 

המידבאסים עובדים אמנם בתחום תדר צר אבל זה בדיוק מה שמונע מהם לנגן בעלומה צרה - אז בדיוק להפך - ככל שתחום החיתוך שלהם יותר נמוך הוא מנגנים דווקא רחב יותר! זה בדיוק נושא הבימינג של רמקול.

 

הL6SE הם בקוטר 7 אינטש - אמנם הם יודעים לנגן יפה מאוד עד תדר 6 קילוהרץ אבל הם יעשו זאת מעבר ל2 קילוהרץ באלומה צרה מאוד וזה ימשוך את גובה הבמה כלפי מטה וגם יצר אותה מאוד - בדיוק מזה אני רוצה להמנע.

 

הבהירות מגיעה ישירות מתחום התדרים 10-20 קילוהרץ שם למידבאסים אין נגיעה כלשהיא בתחום שמיע וגם לא שמיע.

 

בגלל שהמיד טוויטרים שלי מנגינים גם כטוויטרים - הם בכל מקרה ינגנו באלומה צרה מאוד - וזה גם הודגם והוסבר בצורה מאוד מדעית לגבי השמאלי ביניהם שמראה איזה הבדל מקבלים בקצה העליון ולו רק מזיזים את המיקרופון 5 ס"מ לצד זה או משנהו.

 

לו הייתי מוסיף טוויטרים לחגיגה - לכוון המידריינג'ים וגם למיקומם כמעט ולא היתה כל משמעות אלא אם כן בקירוב לשמשה.