"גם אני נולדתי בשכונת פלורנטין" - והמכוניות שנסעו שם

[אבי נוף]

בוקר טוב.

 

ראשית הסיפור בינואר 2013, בו עלה לאויר עמוד הפייסבוק של דרי פלורנטין בשנות החמישים-שבעים.

שמו "גם אני נולדתי בשכונת פלורנטין". (כולל סביבותיה - הרצל, נ. בנימין, אוריאל אקוסטה, סלמה, הקישון, קורדובירו ועוד).

בעמוד אנו מעלים תמונות שלנו מהעבר,

תמונות הבתים של אז, החנויות של פעם (שמיעוטם נותר עד היום),

מחפשים חברים שלמדו איתנו או שהיו בתנועה, או סתם בשכונה,

וכמובן, וכאילו דרך אגב, מופיעים רכבים שהיו אותה תקופה.

 

מידי פעם אעלה ברשותכם תמונות עם רכבים המועלות לאתר.

מי שיודע מוזמן לזהות.

 

תמונה מרחוב סלמה בימי הגשם.

 

 

 

 

יום טוב

אבי נוף

[ofurst]

קל מאד:

 

משאית "מק", סוסיתא 10, רנו Juvaquatre , כנראה פג'ו 403 שמציץ מאחוריה, ו " Un Cheval " (סוס אחד...)

[אושרי]

גם אני משם,תוכל להעלות,בבקשה,קישור לעמוד?

[אבי נוף]

אושרי? אתה מפלורנטין?

 

כעת עלו המניות שלך ...

איפוא גרת? איפוא למדת?

אני גרתי בהרצל 85.

 

תרשום בפייסבוק גם אני נולדתי בשכונת פלורנטין ותוכל להכנס.

 

יום טוב

אבי

[אושרי]

אני נולדתי בשכונת שבזי,ולאחר מכן גרנו ברחוב היכל התלמוד,שמצטלב

בלילינבלום.

עד היום הדירה איתי,כרגע בני גר בה ומתאהב בתל אביב.

אמנם לא ממש פלורנטין אבל בהחלט סביבותיה,כמצוין ב"תנאי הקבלה"

לחבורה המכובדת.

[אושרי]

נכנסתי ,מדהים.

למדתי דרך אגב באחד העם,יליד 1955 .

תודה להפניה.

[אבי נוף]

למדתי בתחכמוני, לילינבלום מול פינת היכל התלמוד.

 

גרה איתך בבנין משפחת הדס / הדסי?

גם כתב טלויזיה שאיני זוכר את שמו גר בהיכל התלמוד.

רחוב קצר עם אנשים גדולים.

 

היו לי חברים משבזי שלמדו איתי, יוסי גליק למשל, יאיר בעיבה, ועוד. מכיר?

 

יום טוב,

אבי (דצמבר 52)

[אושרי]

תחכמוני היה בית הספר הדתי שקרוב מאד לבית הורי,כמעט שלמדתי בו,לבסוף

הוחלט על אחד העם,כי אינו דתי.

משפחת הדסי אכן היו שכני,אני זוכר אותם היטב במיוחד את אברהם,צעיר הבנים.

יכול להיות שנתקלנו,אתה ואני,זה בזה כשהלכנו לבית הספר,כל אחד לבית ספרו,

אכן עולם קטן.

את היתר השמות שציינת איני מכיר.

יש לך קשר כל שהוא עם מש. הדסי?או מה קורה איתם בימים אלו?

אפשר במסרים אם נראה לך שה משעמם ליתר חברי הפורום.

[אבי נוף]

אני לא יודע מה זה מסרים,

אתה יכול ליצור קשר ל 050-3535970

 

 

תודה,

אבי

[hemi]

נוסטלגיה. אבי נולד בשכונת פלורנטין, ברחוב בנבנישתי. אביו היה מהסבלים הסלוניקאים של פינת לוינסקי והקישון. לימים סבא פתח מסעדה שאבי המשיך ושאני, כילד, עבדתי בה. "הסטקיה יוחנן" קראו לה, בהקישון 18. לידה חנתה כל בוקר הפיורי 73 של אבא שלי. שם, כילד, ספגתי את רוח השכונה, וזו אהובה עלי עד היום.

[אושרי]

אני זוכר את ה"חנות"שהסבלים הסלוניקאים היו יושבים בפתחה,מחכים לעבודה.

הייתי עובר מולה עם אימי והיא (למעשה כולם) דיברה עליהם בהערצה לא סמויה,

כסופרמנים בעלי כוחות לא אנושיים.

זו היתה תקופה,שחבל שעברה מן העולם,שבה עבודת כפיים היתה מכובדת יותר

מפקידות מעונבת.

[אבי נוף]

נוסטלגיה. אבי נולד בשכונת פלורנטין, ברחוב בנבנישתי. אביו היה מהסבלים הסלוניקאים של פינת לוינסקי והקישון ... שם, כילד, ספגתי את רוח השכונה, וזו אהובה עלי עד היום.

 

אני זוכר את ה"חנות"שהסבלים הסלוניקאים היו יושבים בפתחה,מחכים לעבודה.

הייתי עובר מולה עם אימי והיא (למעשה כולם) דיברה עליהם בהערצה לא סמויה,

כסופרמנים בעלי כוחות לא אנושיים.

זו היתה תקופה,שחבל שעברה מן העולם,שבה עבודת כפיים היתה מכובדת יותר

מפקידות מעונבת.

 

 

אני זוכר אותם כמובן, את אותם סלוניקאים.

וגם זוכר שבקיץ עמדה בפינה משאית מלאה באבטיחים,

ובעליה היה מוכר חתיכות אבטיח לעוברים ושבים.

 

כילד, הייתי חוזר לפעמים מביה"ס דרך בית רומנו ורחוב הקישון,

ומתגרה לראות את פלחי האבטיח הנוצצים ונראים מתוקים, על השולחן שלפני המשאית.

 

הסלוניקאים שעבדו באזור הם סיפור כלפי עמצו, ועל כך בפעם אחרת.

 

 

סטינו מנושא השרשור,

נחזור אליו עם תמונה נוספת מאותם ימים.

אוטבוסים ושאר ירקות ברחוב הגר"א בתחנה המרכזית (הישנה) בתל אביב.

מוקדש לבני הספל וצוות המשוגעים לנושא

 

[אושרי]

המרפסת הבולטת מצד ימין,הייתה מרפסת ביתם של משפחת אמדורסקי,

שעוד זכור לי טעם החומוס שאימו הייתה מכינה לחבריי בנה שהיו

מגיעים לבקר בשבת.

[שביט]

אני זוכר אותם כמובן, את אותם סלוניקאים.

כילד, הייתי חוזר לפעמים מביה"ס דרך בית רומנו ורחוב הקישון

אותם הסלוניקאים הם אבות אבותיי

סביי וסבתותיי נולדו כולם בסלוניקי ועלו ארצה לפלורנטין בשנות ה30.

אמי נולדה בשנת 52 ברחוב הקישון (אני חושב מספר 17)

סבו של אבי, שהיה נגר, לקח חלק בבניית בית הכנסת "שמחה הדר קודש". סבי, אבי, דודי ואני עלינו לתורה באותו בית הכנסת, וגם כשיהיה לי בן, יגיע תורו להמשיך במסורת.

אביו, סבו של סבי, היה ההרוג הראשון במאורעות 1936. הלוויתו עברה ברחובות הרצל ולווינסקי, עד לבית העלמין ברחוב טרומפלדור. כשיצא הארון לרחובות, הקהל לא נתן לשים אותו במכונית, ונשאו אותו על כפיים. בעת הלוויה נסגרו ספונטנית החנויות ברחוב, והעבודה הופסקה.

אמנם אני "דור שלישי לשכונה" אבל השם פלורנטין מסמל הרבה עבורי.

נ.ב- לא מצליח למצוא את עמוד הקבוצה בפייסבוק

http://www.youtube.com/watch?v=0fQTs5JNuwo דרך יוטיוב

[אושרי]

רשום בגוגל -פייסבוק גם אני גדלתי בפלורנטין.