גיבוב ההודעות. בנצי שוכח. הגיבוב זוכר

[locomotive]

אני מנסה לפתוח שער לעולם מקביל אך לא מצליח, מה אני לא עושה בסדר?

 

זה כמו בקשת גישה לאופ טופיק, אתה חייב שיאשרו לך בהנהלה.

 

שמעתי שיש לך קשרים עם ההנהלה, אתה יכול לעזור לי? שכחתי שם משהו מאוד חשוב.

[שמר]

שמעתי שיש לך קשרים עם ההנהלה

 

 

הקשרים היחידים שלי איתם הם של Bondage.

[locomotive]

אולי נכין מחר פריקסה?

[Keyser]

בחום הזה? השתגעת?!?

[locomotive]

לא, בלי הכנת הלחמים עצמם.

בתוך לחמניות רגילות ופשוט לדחוף לשם חצילים, תפו"א, ביצים, זיתים שחורים, בצל מטוגן,

ונראה לי שזהו.

[נהג מתחיל]

אולי נכין מחר פריקסה?

 

אולי תכין פרוקסימה?

[Keyser]

a challenger appears!!!

[ToMeR]

סביח הייטק?

[locomotive]

סביח הייטק נשמע מעניין, מה זה?

אולי תכין פרוקסימה?

חסרים לי כמה מרכיבים.

[ToMeR]

לא, בלי הכנת הלחמים עצמם.

בתוך לחמניות רגילות ופשוט לדחוף לשם חצילים, תפו"א, ביצים, זיתים שחורים, בצל מטוגן,

ונראה לי שזהו.

 

 

לחמניה מקמח קוסמין ויש לך סביח הייטק לפי המפרט שלך. בהצלחה

[SlowRide]

לא, בלי הכנת הלחמים עצמם.

בתוך לחמניות רגילות ופשוט לדחוף לשם חצילים, תפו"א, ביצים, זיתים שחורים, בצל מטוגן,

ונראה לי שזהו.

בלי לימון כבוש זה לא באמת פריקסה.

[ברווז]

תהייה מהסרטים מספר 2:

מדוע כשמצלמים סרט פעולה, והגיבור נמצא מתחת למים בתוך מאבק עם האיש הרע, כאשר אין לאף אחד מהם ציוד צלילה או שהציוד נפל\הוסר\נאבד\נתקע ולא יכל לעבור יחד עם האנשים,

למה לכל הרוחות והשדיים הגיבור מחליט שדרך הפעולה הטובה ביותר היא לחנוק את האיש הרע מתחת למים ע"י תפיסת הצוואר? למה?!?!

 

חידה:

מהי התהייה מהסרטים מספר אחד שהעליתי לפני זמן מה?

הזוכה המאושר יקבל סמיילי קורץ.

[אנלוגי]

פסגת ההתבטאות של הזמן האחרון ללא כל צל של ספק:

 

דודו אהרון, מתוך גמר הרווק:

 

"את חלומו של כל גבר ואני גבר, ואת החלום שלי. על החלום פשוט לא מוותרים"

[locomotive]

למה עולה לי חיוך טיפשי והרגשת סיפוק מפוקפקת כשאני רואה את תאריך יום ההולדת שלי על הטבעת

פג תוקף של מוצרים?

[ברווז]

גם אני מגיב לזה, אבל לא בצורה הזו. עד עכשיו, זאת אומרת.

עכשיו יש מצב שגם אני אגיב לזה בביאוס.

תודה רבה לוקו.

 

 

אם אני כבר פה.

רציתי לציין שהיום תכננתי לישון בשקט ובשלווה עד מאוחר, כיוון שכבר כמה שבועות לא יצא לי לעשות כן.

אני גמור מעייפות, ורציתי לנוח.

אז רציתי.

רעש של חריקת צמיגים קרע את הדממה.

בד"כ לא מעניין אותי, לא שומע רעשים כאלו.

הפעם שמעתי.

יחד עם הבום שהיה אחר כך.

לא קרה כלום לאוטו שלי, אז ניסיתי להמשיך לישון.

הפסקת חשמל.

מחכה שיחזור הנבלה.

לא חוזר.

יוצא לכניסה כשרק תחתוני לגופי המגודל, ובודק האם יש אור בכניסה. יש. הבעייה היא אצלי בארון החשמל (שנמצא בכניסה...).

מרים את הפחת.

הפחת נופל מיד.

מרים את הפחת.

הפחת נופל מיד.

מרים את הפחת ומחזיק.

לא עזר. מתעצבן.

לא עזר.

טוב- אני מבין שלחזור לישון היום כבר לא אוכל. מקלחת זריזה, ולחפש איפה הבעייה.

נזכרתי שאשתי שטפה היום את הרצפה.

הולך לכיוון המרפסת, מוציא תקע שחשדתי בו (מפצל) לפי אינסטינקט.

האינסטינקט נכון. מרים את הפחת ו... כותב בקארספורום.

אשתי שתחיה, (אבל כנראה לא לעוד הרבה זמן)

שמה סמרטוטים רטובים על משהו שנמצא בדיוק מעל המפצל בקו ישר, כך שכל הטיפטוף של המים מהסמרטוט נכנס ישירות לתוך השקעים.

מהעצבים שמתי לה את הסמרטוטים הנ"ל על הכרית ומחכה שהיא תחזור, אז אוכל לספר לה בניחותה על מדוע אני עצבני היום, כיוון ששנתי נדדה לה כאווזים לארצות החום.