גיבוב ההודעות. בנצי שוכח. הגיבוב זוכר

[אנלוגי]

העלאת הילוכים באופנועים - ראשון למטה, כל השאר למעלה. מה זה אומר? רגלית ההילוכים נמצאת בצד שמאל, באיזור החלק הקדמי של הנעל (האצבעות). הילוך ראשון - דורכים על הרגלית. הילוך שני והלאה - מכניסים הרגל מתחת לרגלית ומרימים. ניוטרל - באמצע בין הראשון לשני. קלאץ' הוא ידית (כמו ברקס של אופניים) ביד שמאל. ברקס קדמי ביד ימין, ברקס אחורי רגלית בצד ימין.

בקטנוע שאצלי אין ידית בצד שמאל.

 

הטוסטוס עם הפדלים זה פיאג'ו סי, שהיה הכלי הראשון עליו רכבתי (מפאת כבוד לחוק אמנע מלציין באיזה גיל, אבל חיילים היו נראים לי אנשים מה זה מבוגרים). לא היה מצבר או סטרטר, הפדלים שימשו להנעה. מחזיקים ידית, תופסים תנופה ועוזבים את הידית. בגלל שהעברת הכוח לגלגל הייתה באמצעות רצועה שנוטה להחליק, היה לעיתים צורך בעזרה עם הפדלים בעליות. הם גם היו מאוד שימושיים כשהיה נגמר הדלק. עם הדבר הזה הייתי חורש שעות בשטח, כלי פשוט אדיר.

 

 

 

הרלי זה לא אופנוע.

[rupni]

אוקיי, הורדה זה למטה ואז הראשון זה למעלה (משישי,חמישי כמה שיש באופנוע למטה, למטה, למטה, למטה, למטה למעלה) וכדי להעביר לניוטרל למטה, למטה, למטה, למטה, למטה, למטה יביא אותי לניוטרל ?

[אנלוגי]

אתה בניוטרל. בעצם אתה בין ראשון לשני. לחיצה למטה תביא אותך לראשון, העלאה תקיפה לשני (העלאה פחות תקיפה חזרה לניוטרל).

אתה בשישי. העלאה למעלה לא קורה כלום. לחיצה למטה חמישי, רביעי, שלישי, שני, ראשון (או ניוטרל, אם בין השני לראשון הורדת באופן עדין). מציאת הניוטרל באופנועים מסויימים היא אמנות, מעשה כשפים, או מזל נטו.

 

בכלי שאצלי עכשיו: אתה בניוטרל. לחיצה למטה על הרגלית ראשון, לחיצה למטה שני וכן הלאה. הגעת לרביעי? מעולה, עוד לחיצה למטה ואתה חזרה בניוטרל, זה מעגלי. מה קורה אם ב-90 קמ"ש בהילוך רביעי אתה נותן שתי דריכות למטה ומעביר לראשון? מקווה שלא אבדוק את זה.

[rupni]

עכשיו הבנתי, תודה.

תמיד חלמתי לרכב על אופנוע מתישהו אני עוד אוציא רישיון לאופנוע.

[אליה]

לא.

הכי למטה זה הראשון. ואז נגיעונת למעלה תשים אותך בניוטרל.

***

שיט, הוקדמתי.

[אנלוגי]

אני בעד רישיון לאופנוע כמובן, הרבה אנשים מחכים לתרומת איברים.

[rupni]

מצויין, כרטיס אדי כבר יש לי.

 

בלבלת אותי עם העריכה, כנראה שנהיגה באמת לא לומדים בהתכתבות.

[אנלוגי]

טוב נו, זו השעה. אולי יותר קל ככה:

באופנוע נורמלי, כאן עם 5 הילוכים, בד"כ יש או 5 או שישה:

 

5

4

3

2

N

1

 

כדי להעלות - רגל מתחת לרגלית ותנועה כלפי מעלה. כדי להוריד - דריכה על הרגלית. אין מעגליות, 1 ו-5 הם קצוות.

 

אצלי בכלי ארבעה הילוכים:

 

N

1

2

3

4

 

כדי להעלות - דריכה על הרגלית. כדי להוריד - הרמת הרגלית. יש מעגליות, מניוטרל לרביעי או להיפך זו תנועה אחת.

[בנצי]

אין על אופנוע

[אנלוגי]

לגמרי. החופש והחיבור לסביבה, יחד עם תחושת המהירות היא משהו שלא ניתן לקבל בשום כלי אחר. המינימליזם, הטרטור הזה בין הרגליים, הידיעה שבכל שניה אתה יכול לפגוש את האספלט. הריגוש.

 

אמנם אני לא מחובבי "זן ואמנות אחזקת האופנוע" (קראתי פעם ראשונה ואהבתי, בפעם השניה החלטתי שהוא מזיין את השכל סחור סחור רוב הזמן), אבל אני זוכר משם את התיאור שלו להבדל בין נהגים/נוסעים ברכב לרוכבים. בתוך קופסאות הפח נוסעים אנשים עגומים בד"כ, מנותקים בתוך העולם שלהם, ואילו מתחת לקסדה בד"כ יש חיוך, ואיזו שאגה בריאה או שיר.

 

הנה איזה ציטוט מתוך הספר שמצאתי ברשת:

 

בנסיעה על אופנוע רואה אתה דברים בצורה שונה לגמרי משניתן לראותם בכל דרך אחרת. כשאתה במכונית, מצוי אתה כל הזמן בתוך תא, ומאחר שאתה מורגל בכך, אינך תופס שמה שרואה אתה מבעד לשמשה אינו אלא עוד ממראותיה של הטלוויזיה. אתה צופה פסיבי, בעוד הכל נע מולך בחדגוניות, כשהוא נתון במסגרת. בנסיעה על אופנוע נעלמת המסגרת. אתה נמצא במגע הדוק עם הכל. אתה ב-ת-ו-ך המתרחש, ולא עוד צופה בו בלבד; ותחושת הנוכחות היא מהממת.

[בנצי]

היום היה יום מושלם לאופנוע, אבל השארתי אותו בבית והתעוררתי במרחק של 200 ק"מ ממנו, ניצלתי את ההזדמנות ונסעתי לבקר את האלבום של U2, אז גיליתי שגם אני סובל משביתת הממשל... תמונה להנאתכם

 

אז פשוט המשכתי עד שהגעתי לאריזונה

 

עשיתי פרסה וגיליתי שאני בסה"כ 450 ק"מ מהבית....

 

לפחות נהנתי קצת מהנוף המדברי, בתמונה כביש דו נתיבי שומם, פשוט עצרתי ככה ויצאתי להשתין. תענוג

 

הדרך, כ"כ מרגיע לנסוע הביתה לכיוון השקיעה

[שמר]

דרישת שלום ליהושע... תמסור לו שאנחנו עוד נגיע לבקר.

 

אתמול נסעתי "רק" 450 ק"מ, כאן בארץ הקודש: בית=> מושב שכן אלינו (17 ק"מ) => צריפין => סח'נין => שדה התעופה (אם תהיתם, ארזתי לבד ) => כפ"ס = פ"ת (כולל 3/4 שעה בז'בוטינסקי, זה למה אני שונא את תנועת הליכוד ), ר"ג וחזרה הביתה.

 

מעייף בערך פי 3 מאשר אותם 450 ק"מ בארה"ב הברית. יימח שמם ה-א3' הזה - כל חור יש כבר מצלמה, וזה עוד יגדל...

גזלנים.

[ExoduS]

סעמק, אני בהנגאובר מטורף.

מהסוג שעובר לגמרי רק אחרי יומיים.

הבעיה היא שהיום בערב יש יום הולדת, מה שאומר שאהיה שפוי לגמרי רק שבוע הבאה.

טוב נו, לפחות החיים יראו כמו "פחד ותיעוב בלגאס ווגאס" הסופ"ש וזה תמיד כיף.

 

נ.ב

בנצי, רק כוסיות נוסעות במצב ECO.

[בנצי]

דבר ראשון, מזל טוב.

דבר שני, אין מצב אקו באוטו הקקהמייקה הזה, יש במסך תצוגת אקו שמראה לך כמה האוטו שלך שותה בהשוואה לנהגים אחרים עם אותו הרכב, די מגניב.

 

שמר, מבסוט עלייך, לא הרבה יבינו את שכתבתי, אכן 450 ק"מ בישראל זה סבל, הוכחתי כבר לכולם שאני חוצה את היבשת ביומיים וחצי, עשיתי ממוצע של 1200 מייל ביום ות'אמת לא הזיז לי, לעומת זה, להיות תקוע בפקק ישראלי..... מכה.

[urban.racer]

בכולם לפי הסדר הבא:

הארלי

איטלקי

גרמני

יפני

 

אין בעיה להאריך יש לי זמן, בהצלחה

 

לא סיפור האמת

 

הארלי - מתי שבא לך

איזה הילוך שתבחר. הדרך האמריקאית - חופש אמתי חסר מגבלות

איטלקי - אם כבר בא לו לעבוד. אל תלחם, הוא סתם יתעצבן ויעשה לך תרגיל של מאפיה.

יפני וגרמני די דומה - חלק, עובד כמו שעון. היפני ינעשה לך חרקירי דו"ג אם תעשה טעות, הגרמני? מדוייק, יעיל. אין פאלטות.