אך פגישה, פגישה שכזאת (בשולי טיול ג'יפים קשישים)

[אריוס]

הסיפור מתחיל אי שם בתחילת שנות השישים. אני אז ילד קטן, והרכב המישפחתי הוא...איך לא- ג'יפ. די שכיח בימים ההם. אני מניח שהזרעים של ה"מחלה" ניזרעו אז.

הזמן עבר, דברים השתנו, והג'יפ הוחלף למכונית מישפחתית מהודרת. אבל אני המשכתי לחלום על ג'יפ.

וכך, כשבגרתי, רכשתי לעצמי אחד. היה זה לפני כ30 שנה. ולמעשה, היה זה הרכב הראשון שרכשתי מעודי, והוא עדין ברשותי.

והנה, לפני שבוע נסענו לטיול הג'יפים הקשישים במידבר יהודה. הגענו לנקודת המיפגש בתחנת הדלק בפונדק אסא. כמה ג'יפים כבר היו שם, ובינהם אחד שהמיספר שלו ניראה היה מוכר. טלפון לאבי מאשר שאכן זהו זה.

19-417 גיפ מודל 53 היה שלנו לפני כ...לפחות 45 שנה.

חיפוש קצר באלבומי התמונות המישפחתיים הניב כמה תמונות ישנות בו ניראה המיספר בבירור.

והריהן לפניכם.

תמונות של 19-417כ לפני כ45 שנה, ולפני שבוע .

אריה

[504L]

איזה סיפור מדהים. אפשר רק לדמיין מה הרגשת באותו הרגע.

 

בשנות השבעים, כשהייתי תלמיד בית ספר יסודי, היתה לאבי סובארו ליאונה סטיישן 74'(מ"ר 354-193). מה שאני בעיקר זוכר זה ריח של סיגריות 'רויאל' שדבק בריפודים, נסיעה קופצנית ו"תפוח" פלסטיק שקוף/אדום עם מכונית קטנה בתוכו על מוט ההילוכים

[דורון סגל]

אריה,

אם יש ערך מוסף לטיול המדהים, זה הדבר.

ממש נוסטלגיה במיטבה.

[אריוס]

ואגב נוסטלגיה,

הג'יפ הזה-19-417 גויס למילואים במילחמת ששת הימים. אני ממש זוכר כילד, אבי היה מגויס בתקופת ההמתנה, ויום אחד באו אנשים עם צו ולקחו את הג'יפ. אני זוכר שהחזירו אותו עם הברזנט קרוע.

(החבר'ה לקחו לעשות מדורה)

אריה

[שוקה]

אריה, הסיפור על הברזנט הקרוע והג'יפ המגוייס ממש "סע לשלום, המפתחות בפנים".

הייתי לצידך כששיפשפת עיינך כאילו מסרב להאמין כשזיהית את הג'יפ. ההתרגשות מהסיפור המופלא אחזה בכולם.

 

יופי של סיפור, יופי של תמונות, וגם יופי של טיול היה לנו עם יופי של ג'יפים, אנשים וכלבים.