שוב אנחנו מאכזבים את עצמנו - סיפור מכעיס נוסף

[GoRide]

השמיים היו תכולים. השמש הפיצה חום נעים.

היום היה מושלם, ואני הייתי בדרך לאירוע של סובארו עם פטר סולברג ברמת הכובש(היה אירוע מעולה. הרחבה ע"פ דרישה).

שילטי ההכוונה של סובארו לאירוע כיוונו אותי לשביל חולי בשדות שעקף את הישוב. אומנם אני רוכב שבילים ירוק ומתחיל, אך סברס - האפריקה טווין שלי - עשה את עבודתו נאמנה וחצה את השביל החולי-כורכרי שאורכו כקילומטר וחצי ללא כל בעיות.

הדבר הראשון שעשיתי כאשר הגעתי ליעד היה להרים טלפון לאבא שלי-שיצא 20 דקות אחרי עם הER שלו-ולומר לו שלא יסע ע"פ ההכוונה של סובארו אלא דרך הכביש, מתוך ידיעה שהER לא ידע להתמודד עם החול.

כשסוף סוף דיברנו, כבר היה מאוחר מדי.

 

כמובן שהוא נסע לפי השילוט, כמובן שהוא החליק ונפל.

לא נגרם כל נזק רציני מלבד כוויה גדולה וכואבת על רגלו, ואגו פגוע (ואני עוד הטפתי לו מוסר בדבר הפעלת שיקול דעת...הוא רואה שביל חולי...הוא רואה ER...ללא מיומנות, זה לא מתחבר יחד!).

ואז הוא סיפר לי שהוא נסע "בשיירה" כשהוא ראשון ואחריו שני טרקטורונים. כאשר הוא החליק ונפל, האופנוע נפל לרוחב השביל וחסם אותו. הטרקטורונים פשוט נתנו גז ועקפו אותו באלגנטיות. בלי להאט. בלי לשאול אם הכל בסדר. בלי להעיף מבט אחורה לראות אם הוא בכלל קם!

 

אם הייתי שם, הייתי הורג את שניהם בוודאות. אני מצהיר זאת כאן מעל דפי הפורום, ואם למשטרה יש בעיות היא מוזמנת לדפוק על דלתי.

 

לפתע הופיע מקצה השביל R1, שרוכבו עצר, עזר לאבי להרים את הופנוע ויחד רכבו לאיטם עד למגרש החניה. עוד הספקתי לשוחח מעט עם האופנוען ולהודות לו, אך כמו בשיר המפורסם: שכחתי לשאול אותו לשמו.

 

מדינת ישראל קמה כי רצו להרע לנו וחיפשנו מקום בו נהיה בטוחים ונדע שאנחנו בין אוהבים.

מדינת ישראל מתפוררת כי שכחנו את זה, ואנחנו מתנהגים כמי שמנסה לשרוד על חשבון אחרים.

אני מתחנן בפניכם ומחזק חוק שקבעתי לעצמי לקיים במשנה תוקף : בואו נעזור תמיד לאדם הנזקק לעזרתנו!

תמיד בין אם זה קשור לאופנועים ובין אם זה לא קשור לאופנועים.

נעזור לרוכב שנפל, נעזור לרוכב שנגמר לו הדלק והוא עומד מיותם הצד בדרך, נעזור לאם להוריד את עגלת התינוק הכבדה במדרגות הבית, נעזור לזקנה לעלות לאוטובוס.

החיוך של האדם מולנו יהיה התשלום המושלם.

 

נ.ב.:

זה נשמע אידיאלי או אוטופי. אבל זה הדבר הכי פשוט ומציאותי בעולם.

 

תודה,

אלדד 'לך-תרכב'

 

אגב, הודעה זהה פורסמה ב www.fullgaz.co.il. הדבר נכון גם לגבי מכוניות ונהגים.

[YAIROS]

ממש כואב לשמוע על הסיפור שלך, וממש כואב לי שככה העם שלנו מתנהג.

 

זה מאוד מכעיס לראות שמישהו נופל/נפגע ושאף אחד לא עוזר לו. (ע"ע האופנוען שנפל בצומת ונהרג אחרי כמה דק')

 

אני מחזק את דבריך, ומצטרף ל"עמותה" של בואו ונהיה בני-אדם.

 

יאיר.

[amitt]

אתה צודק 100 אחוז.

לפני מספר שנים בהיותי נהג צעיר, עמדתי ברמזור בנתיב הימני, כאשר רכב שהגיע מאחורי היה צריך לפנות ימינה ולא היה לו מקום לעבור ביני לבין המדרכה.

אז ראיתי זאת, והתקדמתי מעט קדימה כדי שיהיה לו מקום לעבור.

האדם המבוגר במכונית עצר במקביל אלי, ונופף עם הבוהן שלו לכיוון שלי, הוא פתח את החלון וצעק לי כל הכבוד!

לא הבנתי מה הסיפור הגדול במה שעשיתי, אבל אחר כך קלטתי שהוא כנראה היה בהלם מהמעשה, בגלל שהוא לא רגיל לזה בכבישי הארץ.

זה עשה לי טוב על הלב, והיה שווה את הגרם בנזין וקלאץ' שביזבזתי.

בקשר למה שאמרת עם האופנוענים שראו את אביך ולא עזרו לו- קיבלתי פלאשבק מהמקרה שהיה בצומת עם האופנוען שמת.

מכעיס ביותר, ולא מובן.

תהיו אדיבים , גם בתור בסופר או בבית מרקחת, או בלונהפארק, אני אדם פאסיבי בכל התורים וההמתנות, ואין לכם מושג איזה גועל נפש זה לראות מהצד מישהו נדחף ומתלהם.

[מנחם פ]

אני ואתה חיים באופוריה. המרצה שלי, נתקי עם גלגל מפונצ'ר באמצץ רח' דרך בית לחם. אף אדם לא עצר. לא היה לו ג'ק ומפתח גלגלים. בסופו של דבר, בא אדם, ניסה לעזור, ולא הצליח. נסע. אחרי 10 דקות בול!! הוא חזר עם ג'ק ומפתח...

[נהגת שודים]

החלמה מהירה לאבא

 

 

 

ל'

[maatrixx]

אני גם לא מבין למה כשאני רואה זקן או לא משנה מי עומד במעבר חציה מחכה לעבור, ואני חושב בראש עם אני לא יעצור אף אחד לא יעצור! לפתע כששאני עוצר הבן אדם מתחיל לחצות בריצה ולנפנף לי עם היד כאות תודה, כאילו הוא הפריע לי במשהו

 

לא מזמן חזרתי מביקור של חודש באמריקה, מאז שחזרתי לפה נהייתי הרבה יותר סבלני ויותר אכפתי על הכביש כי שם פשוט אין את כל הגועל הזה על הכבישים

 

משהות שלי של חודש בסן פרנסיסקו לא שמעתי צפירת רכב אחד, לא משנה עם מישהו שמעקב את התנועה או מאיזושהי סיבה לא נוסע כשהרמזור ירוק, פשוט כיף לנהוג ככה שיש תרבות

[YAIROS]

אני גם לא מבין למה כשאני רואה זקן או לא משנה מי עומד במעבר חציה מחכה לעבור, ואני חושב בראש עם אני לא יעצור אף אחד לא יעצור! לפתע כששאני עוצר הבן אדם מתחיל לחצות בריצה ולנפנף לי עם היד כאות תודה, כאילו הוא הפריע לי במשהו

 

לא מזמן חזרתי מביקור של חודש באמריקה, מאז שחזרתי לפה נהייתי הרבה יותר סבלני ויותר אכפתי על הכביש כי שם פשוט אין את כל הגועל הזה על הכבישים

 

משהות שלי של חודש בסן פרנסיסקו לא שמעתי צפירת רכב אחד, לא משנה עם מישהו שמעקב את התנועה או מאיזושהי סיבה לא נוסע כשהרמזור ירוק, פשוט כיף לנהוג ככה שיש תרבות

 

מחזק את כולכם.

עזבו את זה שכמעט כל המדינה שלנו חרא.

העיקר שאתה תהיה שלם עם עצמך, וקודם כל, תהיה בן-אדם.

אולי לא נשנה את העולם, אבל לפחות ההרגשה שאתה לא היחיד כבר מחזקת אותך...

 

יאיר.

[TheHunter88]

אני גם לא מבין למה כשאני רואה זקן או לא משנה מי עומד במעבר חציה מחכה לעבור, ואני חושב בראש עם אני לא יעצור אף אחד לא יעצור! לפתע כששאני עוצר הבן אדם מתחיל לחצות בריצה ולנפנף לי עם היד כאות תודה, כאילו הוא הפריע לי במשהו

 

בארץ באמת לא רגילים שעוצרים להולכי רגל. הולכי הרגל צריכים אשכרה לדרוש לעבור. עד שאתה לא באמצע המעבר חציה אף אחד אפילו לא יחשוב לעצור לך.

[נהגת שודים]

+1

לעיתים כאשר אני מגיעה למעבר חציה ורואה הולך רגל שמעוניין לחצות, אני מתכננת את העצירה שלי בצורה כזו שרכבים לא ינסו לעקוף מימין או משמאל, כי הרי במדינתנו רכב שלרגע מאט או נעצר חייב להעקף במיידית.

 

 

 

 

 

 

ל'

[TheHunter88]

לפחות פעמיים ביום כשאני עוצר במעבר חציה אני מקבל צפירות מאחורה... מדהים.

[wonderd]

אני מעריך שאלה שלא עצרו היו ילדים - למבוגרים יש מעט יותר כבוד בד"כ.

[נהגת שודים]

לא תמיד, חסרי סבלנות נמצאים בכל שכבות הגיל.

 

 

 

 

 

 

ל'

[dorki]

סיפור קצר מגרמניה:

בפעם הראשונה שביקרתי שם רציתי לפנות באחד הכבישים שמאלה, כמובן שיש לתת זכות קדימה לרכב שבא ממול ולכן אותתי והמתנתי שהרכב שנסע מולי (די מרחוק) יעבור, יפנה את הכביש ואני אוכל לפנות. להפתעתי הנהג ברכב הבהב לי עם הפנסים, אמרתי לאשתי "מה הוא רוצה - אני לא נכנס לו לדרך" הוא המשיך להבהב עד שהגיע לקו שלי, עצר ועם תנועת יד והבהוב הסביר לי שהוא נותן לי לפנות.

 

ואז הבנתי - משמעות ההבהוב בגרמניה היא - "סע אני נותן לך זכות קדימה" בעוד שאצלנו המשמעות היא "דיר בלאק - הכביש שלי".

 

זה אם תרצו כל ההבדל על רגל אחת.

[blavie]

זה ברור שאם כולם יהיו סובלניים ואכפתיים אחד כלפי השני יהיה הרבה יותר טוב, בכל העולם.

אני גם תמיד עוזר למי שאני חושב שצריך עזרה, וזה מתבטא הכי הרבה גם בדברים קטנים.

היום למשל נסעתי לתדלק, יום שבת בצהריים עם שמש חמה במיוחד.

כשחזרתי לכיוון העיר אני רואה שני עובדים של תחנת הדלק צועדים לכיוון העיר (כשאין מוניות בשבת, וחום מוות בחוץ).

מדובר על הליכה של בערך רבע שעה עד הכניסה לעיר, ולכו תדעו כמה הם היו צריכים ללכת עד הבתים.

עצרתי ליידם והצעתי להם טרמפ' לעיר, הקפצתי אחד לתחנה המרכזית שהייתה גם ככה בדרך הביתה ואת השני במקום שקרוב לשכונה שלי ככה שעזרתי להם מבלי לעכב את עצמי אפילו - ואני בספק אם מישהו אחר היה עוצר ועוזר להם ככה אפילו שזה דבר כל כך קטן.

ההתנהגות הזאת נובעת בעיקר מכך שכשהייתי קטן הרבה פעמים קרה לי שהייתי מסתכל על דברים ולא מבין איך אנשים לא עוזרים אחד לשני אפילו שזה לא מצריך מהם כלום.

אני לא ישכח את הפעמים כשהייתי בן 16 נטול רשיון והייתי צריך ללכת ביחד עם חברים בקור המקפיא של החורף ברגל לכיוון איזור התעשייה (ששם כל הפאבים נמצאים) ואף אחד לא היה עוצר לנו למרות שזה כביש ארוך מאוד שמוביל למקום אחד - לאיזור התעשייה, ומי שנוסע בכביש מגיע לשם בוודאות.

תעזרו אחד לשני, תאמינו לי שזה בדיוק כמו בסרט תעבירו את זה הלאה, אני בטוח שכל אחד שתעזרו לו בדבר קטן ואלמנטרי בלי שום ציפייה לתמורה, יעזור גם הוא לאדם שיראה שנתקע באותה סיטואציה שממנה חילצתם אותו - רק בגלל שהוא יזכר בכם ובאיך שעזרתם לו.

בגלל זה העולם נהיה כזה אנוכי, זה לא רק בישראל - זה בהרבה מקומות בעולם, לאף אחד כבר אין רצון לעזור אחד לשני אם אין להם תמורה מזה.

[Smiro]

אין מה לעשות,רוב הישראלים הם חרא.חושבים רק על עצמם ושמים קצוץ על כולם.

הדברים הכי קטנים שעושים עושים הרגשה טובה.(לשני הצדדים).