פוסט פריקה - ילדים איכס

[sperial]

בנצי, לקח לי כמה דקות, אבל מצאתי את עקום הפוריות בגרמניה על פני השנים. מספר הילדיל לאשה ירד אל מתחת 2.1 לפני 50 שנה. ברור שזה גורם מחסור בידיים עובדות.

 

אין לי מושג איך הגרמנים מגייסים עובדי ייצור, אבל עד כמה שאני יודע מעמדם בחברה הגרמנית אינו נמוך. אבל, שוב, אני לא מעודכן במה שקורה בעשורים האחרונים.

עריכה אחרונה ב-14 לדצמבר, 2018 על ידי sperial

[AK21]

^^הם מציעים להם הטבות כמו מקלחות במקום העבודה.

חייב לציין שהשרשור הפך למשהו הזוי עם כמה מהתגובות הכי הזויות שראיתי.

[michaelbe6]

כמה אנשים חיים בזוגיות לא מספקת ולא קמים בגלל הילדים?

 

כמה אנשים באמת מאושרים עם החיים שלהם?

 

אני אחראי לאושר שלי, כשאני תלוי בגורם חיצוני בשביל להיות מאושר זה לא טוב, לא אישה, לא ילדים, לא חבר דמיוני.

 

אני מאמין שנישואים, ילדים, משכנתא, זה הכל עניין של נורמות. אין לי שום דבר נגד ילדים, יש לי משהו נגד הקונספט הזה שצריך לעשות משהו כי ככה כולם עושים. ואני כן חושב שלהפוך להורה בגיל צעיר משמעו וויתור עצום על עצמך, ובשורה התחתונה אנחנו אוויר, אין לנו משמעות אמיתית למעט מה שיש לנו בראש ולכן לדאוג לעצמי זה לא משהו רע, אני לא חושב שבעוד 200 שנה מישהו אפילו יחשוב על הקיום שלי וזה לא מעניין אותי בכלל, אני מאמין שכשאמות הכל ימות איתי, החשיבה, האגו, החלומות, הבדידות, הכל.

 

הנקודה שלי היא שילדים הם לא דבר הכרחי, החיפוש אחר אושר שימלא אותי תוך לקיחת אחריות שכזאת והקרבה עצמית לא בדיוק מתאים לחשיבה הגיונית.

 

בדיוק כמו שאני לא מאמין באהבה אין סופית או אהבה ללא גבולות.

 

Sent from my SM-G965U using Tapatalk

 

ילדים הם לא הגורם לאנשים שלא יהיו מאושרים באופן כללי מחייהם או מהזוגיות שלהם , הרי על כל זוג עם ילדים כזה, כנראה שתמצא גם זוג ללא ילדים כזה, ולהזכירך, אחוז הגירושים בעולם גבוה מאי פעם ככה שאנשים לגמרי קמים ועוזבים שלא טוב להם , גם עם ילדים.

לגדל ילדים זה לגמרי התמסרות טוטאלית ועבודה קשה ואנוכית, ללא תגמול חומרי, זאת עבודה שלא מתאימה לכל אחד וכמו שרשמתי לך כבר, אני מאוד מכבד החלטה כזאת אצל אנשים וכמו שבגירה רשם קודם, אפילו ראוי להערצה לאנשים שלא עושים זאת במודע ובאחריות. אני לא מסיונר שמנסה לשנות את דעתם, אבל מפה ועד להגיד שלהביא ילדים זה מיותר, נו באמת...

אנשים אחראים לאושר של עצמם ומי שממורמר ושלילי(כמו חלק מהמגיבים פה) על החיים שלו, שיחפש את הסיבה בתוכו.

[EliC25]

 

אתה מדמיין עולם שבו כל המשפחה שלך נמחקת?

שבו החברים שלך - אם יש לך - מתים?

חוסר היכולת שלך להבין אפילו את זה שרוב האנשים בעולם לא רוצים לאבד את הקרובים אליהם מדהימה. וגם זו מורשת של המגפה השחורה. ושל השואה. וכו' וכו'.

5:20 ככה הוא יהיה ביום למחרת המחיקה.

[Accent Coupe]

מאחל לדיג'יי דני ולבחור הכימי שנולד בשנת 85, שלישייה בהריון לא צפוי והרבה מקרים של קקי גב ב3 בבוקר

[roeibf]

וואו לא תיארתי לעצמי שמילדים קקי, או הורים קקה, השרשור יגיע לשאלות קיומיות, אבל סבבה. זה מה שאני אוהב בפורום המדהים הזה.

 

לגבי נושא השרשור, קשה לחוות דעה. יש צורה לגשת, יש מחשבה למי לגשת (להורה או לילד). אין פה חוקים.

 

 

זו הבעיה שלנו. שצריכים לחשוב פעמיים אם ניגשים לילד או לא. אם היית רואה את האבא של הילד, היית מבין למה הילד מתנהג כמו בבון. אבא שלו אחד כזה. רק חזרה לו הנבוטה שאיש המערות הסתובב איתה, לשים עליו סחבה על הבי*ים וזהו! חינוך זוועה (ראיתי בשיחה עם הילד, ההתלקקות עליו, איך שהוא מרכב העולם ואחותו שם לידו עוד רגע בוכה כי לא מתייחסים אליה. שמעתי אותה מתבכיינת אחר כך לאמא "למה עליי אתם לא מגינים ככה").

 

 

...

מי מהם חווה חווייה מטלטלת שהשני לא יבין אותה?

...

 

אני לא יודע אם יש או אין לך ילדים, אבל אם אין לך אתה לא תבין לעולם. אתה לא תבין מה זה לעצב חומר בצורה מאוד מסויימת (הילד משול לחומר ביד היוצר) ולתת לו משמעות משל עצמו תוך כמה שנים. משמעות שתבוא לטובתך או שתהיה בעוכריך. תלוי איך תעצב אותה. לכן אף אחד שאין לו ילדים, לא מבין הורים.

 

.

יש הבדל מהותי בין ילד לאופניים, אופניים אפשר לקשור לעמוד.

 

Sent from my SM-G965U using Tapatalk

 

לצורך העניין, אם תשאל רבנים מחוגים מסויימים וכתות מסויימות גם הם יגידו לך שאפשר לקשור ילד לעמוד. לאו דווקא רבנים, גם מנהיגים ממקומות שונים, לאו דווקא יהודים.

 

כמה אנשים חיים בזוגיות לא מספקת ולא קמים בגלל הילדים?

 

כמה אנשים באמת מאושרים עם החיים שלהם?

 

אני אחראי לאושר שלי, כשאני תלוי בגורם חיצוני בשביל להיות מאושר זה לא טוב, לא אישה, לא ילדים, לא חבר דמיוני.

 

אני מאמין שנישואים, ילדים, משכנתא, זה הכל עניין של נורמות. אין לי שום דבר נגד ילדים, יש לי משהו נגד הקונספט הזה שצריך לעשות משהו כי ככה כולם עושים. ואני כן חושב שלהפוך להורה בגיל צעיר משמעו וויתור עצום על עצמך, ובשורה התחתונה אנחנו אוויר, אין לנו משמעות אמיתית למעט מה שיש לנו בראש ולכן לדאוג לעצמי זה לא משהו רע, אני לא חושב שבעוד 200 שנה מישהו אפילו יחשוב על הקיום שלי וזה לא מעניין אותי בכלל, אני מאמין שכשאמות הכל ימות איתי, החשיבה, האגו, החלומות, הבדידות, הכל.

 

הנקודה שלי היא שילדים הם לא דבר הכרחי, החיפוש אחר אושר שימלא אותי תוך לקיחת אחריות שכזאת והקרבה עצמית לא בדיוק מתאים לחשיבה הגיונית.

 

בדיוק כמו שאני לא מאמין באהבה אין סופית או אהבה ללא גבולות.

 

Sent from my SM-G965U using Tapatalk

 

הכל זה נורמות חברתיות. ילד הוא לא גורם חיצוני לאושר, זו בדיוק הבעיה - הילד הוא חלק ממך! אני מרגיש עם הבנות שלי, שהן היד שלי, או הרגל. בלעדיהן אני לא יכול לתפקד. אבל זה אני.

 

נהנים מרמת חיים שלא תהיה לך בארץ. למה אתה חושב שכל המהגרים דופקים על הגבולות שלהם? שישארו באפריקה עם ה-9 ילדים שלהם ויריבו על חבילות מזון מהאו"ם. ילדים זה שמח אז שישמחו.

 

תסתכל על זה כסבל למען מציאות טובה יותר. אנשים בזמן המגפה השחורה סבלו, אבל אילוא המגפה אירופה לא הייתה נכנסת לרנסנס.

 

9 ילדים לא אמורים להביא אותך לפת לחם, כי אתה אמור לתכנן אותם. אני ואשתי זוג דתיים וכן - אנחנו מתכננים ילדים. אנחנו מתכננים את המצב הפיננסי לזמן והמקום. אמנם אנחנו לא יכולים לתכנן ב-100%, אלא מקווים מאוד שזה יהיה בר תכנון, אבל את ההכנות אנחנו עושים בין אם כספיות ובין אם מנטליות.

 

מי שיגיד לי להשריץ ילדים כי ככה התורה אומרת, אני אשלח אותו חזרה למקום ממנו הוא יצא.

[bagira]

מי שיגיד לי להשריץ ילדים כי ככה התורה אומרת, אני אשלח אותו חזרה למקום ממנו הוא יצא.

אתה מנסה לרמוז שגם רבנים באים מה*ושלאמשלהם?

[מרק10]

אתה מנסה לרמוז שגם רבנים באים מה*ושלאמשלהם?

לא. הם מגיחים לעולם מהצד השני של *ושלאמשלהם

[hans]

אני לא יודע אם יש או אין לך ילדים, אבל אם אין לך אתה לא תבין לעולם. אתה לא תבין מה זה לעצב חומר בצורה מאוד מסויימת (הילד משול לחומר ביד היוצר) ולתת לו משמעות משל עצמו תוך כמה שנים. משמעות שתבוא לטובתך או שתהיה בעוכריך. תלוי איך תעצב אותה. לכן אף אחד שאין לו ילדים, לא מבין הורים.

4 בפעם האחרונה שספרתי. ״לעצב״ זאת אולי מילה חזקה מדי,

אבל ללא ספק יש הכוונה בלתי פוסקת מבוקר ועד ערב,

מתוך ידיעה שנקצב לך זמן מוגבל להשפיע עליהם.

אה, רגע, מה שהרגע כתבתי יכול להתאים גם למורים בבתי ספר.

[roeibf]

אתה מנסה לרמוז שגם רבנים באים מה*ושלאמשלהם?

 

לא. הם מגיחים לעולם מהצד השני של *ושלאמשלהם

 

הרבה זמן לא נפלתי מצחוק ככה. בגירה, מרק, תותחים!

 

אבל כן. גם רבנים באים משם, חלקם באמת מחור*נים משם. לצערי. אבל גם אחרים מגיעים מהכיוון השני, לאו דווקא רבנים.

 

הנס, אני חייב לומר שהמורים בבית הספר כבר איבדו את זה מזמן. החינוך של הילדים כבר ל בראש מעייניהם, אלא רק איך להגיע הביתה בשלום. חוזר חלילה לעניין החינוך.

[EliC25]

וואו לא תיארתי לעצמי שמילדים קקי, או הורים קקה, השרשור יגיע לשאלות קיומיות, אבל סבבה. זה מה שאני אוהב בפורום המדהים הזה.

 

 

 

זו הבעיה שלנו. שצריכים לחשוב פעמיים אם ניגשים לילד או לא. אם היית רואה את האבא של הילד, היית מבין למה הילד מתנהג כמו בבון. אבא שלו אחד כזה. רק חזרה לו הנבוטה שאיש המערות הסתובב איתה, לשים עליו סחבה על הבי*ים וזהו! חינוך זוועה (ראיתי בשיחה עם הילד, ההתלקקות עליו, איך שהוא מרכב העולם ואחותו שם לידו עוד רגע בוכה כי לא מתייחסים אליה. שמעתי אותה מתבכיינת אחר כך לאמא "למה עליי אתם לא מגינים ככה").

 

 

 

 

אני לא יודע אם יש או אין לך ילדים, אבל אם אין לך אתה לא תבין לעולם. אתה לא תבין מה זה לעצב חומר בצורה מאוד מסויימת (הילד משול לחומר ביד היוצר) ולתת לו משמעות משל עצמו תוך כמה שנים. משמעות שתבוא לטובתך או שתהיה בעוכריך. תלוי איך תעצב אותה. לכן אף אחד שאין לו ילדים, לא מבין הורים.

 

 

 

לצורך העניין, אם תשאל רבנים מחוגים מסויימים וכתות מסויימות גם הם יגידו לך שאפשר לקשור ילד לעמוד. לאו דווקא רבנים, גם מנהיגים ממקומות שונים, לאו דווקא יהודים.

 

 

 

הכל זה נורמות חברתיות. ילד הוא לא גורם חיצוני לאושר, זו בדיוק הבעיה - הילד הוא חלק ממך! אני מרגיש עם הבנות שלי, שהן היד שלי, או הרגל. בלעדיהן אני לא יכול לתפקד. אבל זה אני.

 

 

 

9 ילדים לא אמורים להביא אותך לפת לחם, כי אתה אמור לתכנן אותם. אני ואשתי זוג דתיים וכן - אנחנו מתכננים ילדים. אנחנו מתכננים את המצב הפיננסי לזמן והמקום. אמנם אנחנו לא יכולים לתכנן ב-100%, אלא מקווים מאוד שזה יהיה בר תכנון, אבל את ההכנות אנחנו עושים בין אם כספיות ובין אם מנטליות.

 

מי שיגיד לי להשריץ ילדים כי ככה התורה אומרת, אני אשלח אותו חזרה למקום ממנו הוא יצא.

שלום ג'ון ווטסון, ילד הוא לא חומר ביד היוצר.

[raiden]

בנצי,

 

מה שאתה מדבר עליו, מדבר גם אלי. אני מאמין שאתה מגדיר את עצמך כ high achiever ושלעשות משהו משמעותי בחיים זה החיים מבחינתך. אני משאר, תקן אותי אם אני טועה, שאתה דיי שקוע בעבודה שלך וזה מביא לך אושר (ועושר) אבל אתה גם יודע להינות ולנוח.

ואני מאוד מתחבר למה שאתה אומר לגבי אחראיות רק על עצמי ולא "לבזבז" את החיים שלי על דברים פחות משמעותיים כמו להוציא את הכלב החוצה או לנקות קקי של תינוק.

 

אני כמוך, מגדיר את עצמי כ high achiever, מעדיף לחשוב לפני לפעול ולא לקבל דברים כמובן מאליו, אומנם יושב רוב היום במשרד אבל את הזמן הפנוי שלי משקיע בלפתח את עצמי ולנסות להקים עסק. וכאחד שאין לו הרבה זמן פנוי, אני מעדיף לחתוך מחיי דברים מיותרים כמו לבשל כל יום ארוחות וכדומה, או לנצל זמן "מת" למשהו חיובי כגון לקרוא ספר באוטובוס.

מה שכן תמיד רציתי מערכת יחסים, לא יודע למה אבל רציתי, כנראה פה האינטלקט שלי כשל ופשוט חשבתי שמערכת יחסים זה סקס, טיולים ומסעדות. ובסוף, לפני כמאט שנתיים מצאתי את האחת, איתה אני מאושר. אבל לפעמים אני מרגיש שמערכת יחסים לא באמת שווה את הזמן. אומנם באינסטגרם אצל כולם הכל יפה וירוק אבל בפועל זה המון עבודה, השקעה, מחשבה וזמן, לפעמים זמן על דברים לא כל כך חשובים (שלפחות ברגע ההוא מרגישים לא חשובים). ולפעמים אני חושב למה אני צריך את זה בכלל.

 

אבל אז אני עוצר רגע ומתסכל לאחור ואני רואה שכבן אדם, עברתי שינוי ענקי בכמאט שנתיים שאני איתה. ואני לא ילד בן 5 שלא ידע לקרוא לפני שנה ועכשיו יודע גם לכתוב.

למדתי יותר להעריך את הזמן שלי. נכון, היום מרגיש לי שיש לי פחות זמן לעצמי אבל אני מבין שאני מנצל את הזמן הזה הרבה יותר נכון. בעבר הייתי שקוע ביוטוב, 9GAG ועוד כל מיני שטויות כי ידעתי "יש לי את כל הערב לעצמי". היום לא, היום אני עובד כל רגע פנוי ומשאיר זמן להיות איתה. למדתי להעריך את הזמן שאני מעביר עם חברים שלי, בעבר הייתי יוצא כל שבוע איתם והיינו הולכים מחפשים בר לשבת בו ולבכות על כמה רע פה. אז נכון, היום אני רואה אותם פעם בשבועיים אולי אפילו שלוש אבל המפגש איתם יותר מספק. כנ"ל לגבי לבקר את המשפחה. אז זה היה בשביל "וי", היום זה באמת זמן איכות עם המשפחה.

למדתי להגיד "לא" לדברים שלא כל כך חשובים, שהייתי אומר "כן" בעבר מהססיבה ש"יש לי את כל הסופש לעצמי".

למדתי להיתמודד עם מצבים שלא רציתי להיתמודד איתם. כי כשהייתי לבד, הייתי יכול להסתובב וללכת. כשאני איתה, לא תמיד קיימת אופציה כזאת.

ועוד המון דברים. מרגיש שהתבגרתי ונהייתי אדם "טוב" יותר. טוב לא בהכרח במובן של טוב לב, אלה במובן של יותר מפותח ממה שהייתי. והרוב זה בזכותה הם בימים מלאי שימחה ואושר והן בימים של בכי וצרחות.

אז נכון יש לי אישיות כזאת, אישיות של פיתוח עצמי ושל שאיפות גבוהות. אפשר לומר שגם בלי מערכת יחסים הייתי מתפתח, אבל אני מאמין שפחות. מערכת יחסית מבחינתי היא כמו כוס של נוזל דליק שאתה שופך למדורה. המדורה דלקה גם לפני כן, אבל עכשיו היא זוהרת.

 

למה אני מספר לך את זה?

כי אני כמוך, לא רואה טעם בילדים. לא רואה טעם בלקום ב 3 בלילה, לעשות לילות ללא שינה, צרחות ובכי כל היום. אבל אני יודע שיום אחד ילדים יבואו, ואני יודע שליום הזה אני אגיע רק אחרי ששקלתי הכל וחשבתי על הכל ולא בגלל "שככה צריך או מקובל".

ולא, לא יהיה לי כנראה ילד זהב שמגיל אפס יוכל לדאוג לעצמו. וכן, יהיה לי קשה ומעצבן, אבל אני אסתכל על זה כעל אתגר. אתגר ללהפוך לאדם טוב יותר. להתפתח עוד. לשאוף ליותר. ואני ממש לא אוליד ילד בשביל שהוא ידאג לי בעתיד, אני יכול לדואג לעצמי.

 

כתבת שאתה לא רוצה ילדים, לא רוצה חתונה וכדומה. אני לא בא ללמד אותך, אני גם לא בקטע של ילדים או חתונה. אבל אני מרגיש כמוך לפעמים, מרגיש שלבד הייתי יכול להשיג יותר, אבל אז אני מסתכל על ה 28 שנים שלי לבד, וואללה, השגתי הרבה, אבל אחרי שנכנסתי למערכת יחסים, השגתי עוד יותר, בתחומים שבכלל לא ידעתי איך לפתח כי כשאתה לבד אתה לא מתפתח בהם.

כל "חלק" בגוף שלנו, הוא כמו שריר. שריר שאפשר לאמן. ויש שרירים שאפשר לאמן רק בתנאים מסויימים, כמו להיות בזוגיות לדוגמא (אחרים זה קשרי חברות, קשרי משפחה, קשרי עבודה וכדומה, בכל אחד מאלה אתה לומד לפתח משהו בעצמך).

 

תסתכל על זה כעל אתגר. אתה הרי כבר היום מבין שהאושר שלך תלוי בך ולא בזה שהילד שלך יקרא לך "אבא". שום דבר "חיצוני" לא יכול לגרום לך להיות מאושר, ולכן כשאנשים אומרים לי שהילדים שלהם זה אושר או משפחה זה אושר, זה או נשמע לי מוזר ושיקרי (הם משקרים לעצם, מין שיכנוע עצמי כזה שהם מאושרים ובפעולם הם לא), או שמחינתם הם לא מבינים שהם בחרו להיות מאושרים בלי קשר לילדים או למשפחה ופשוט משקיפים את האושר שלהם על ילדים או משפחה (בעודי כותב את המילים האלה, עשיתי proof reading וראיתי שכתבתי ש"איתה אני מאושר", אז גם אני חוטא בזה, אבל אני מבין שאני פשוט בוחר לשקף את הבחירה האישית שלי להיות מאושר, עליה)

 

שוב אני לא בא ללמד אותך. אל תקח את זה מהנקודת מבט הזאת. אבל כן מעניין אותי לפתוח איתך דיון על זה כי לדעתי אנחנו מאוד דומים בהשקפות העולם שלנו. אם תרצה כמובן.

עריכה אחרונה ב-18 לדצמבר, 2018 על ידי raiden

[שביט]

חבר'ה, אין טעם לנסות לשכנע

יש אנשים שלא רוצים ילדים

יש גם אנשים א- מיניים, שלא מעניינת אותם הנאה מינית.

זה מיותר לנסות לשכנע (בלי שמץ של התנשאות)

שחררו

[discoTD5]

בקיצור - אין ילדים איכס, יש ילדים שאיכס להם.

[roeibf]

לייק. לקחתי.

 

 

שלום ג'ון ווטסון, ילד הוא לא חומר ביד היוצר.

 

ילדים הם כמו פלסטלינה. איך שתעצב ככה זה יהיה. תעצב חוצפן, יהיה חוצפן. תעצב ממושמע יהיה ממושמע.