למה לא כדאי לכם לחסוך לפנסיה בקרנות ובביטוחי המנהלים.

[yehuda-k]

אתה יכול לראות את החישוב כאן (סתם משהו קטן שנעשה ב-2 דקות) בקובץ אקסל, ולשחק עם המספרים.

https://dl.dropboxusercontent.com/u/15893839/%D7%97%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91%20%D7%A4%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%94.xlsx

תודה. האקסל מענין.

כנראה שרצית לקרב את חישוב הריבית החודשית וחישבת אותה כריבית שנתית חלקי 12. הקירוב מתבטא בהזנחת הריבית דריבית במעבר מהריבית השנתית לחודשית. הקירוב הזה בסדר, אבל יתכן שהחישוב המדויק ישנה ויקטין בטיפ-טיפה את מספר חודשי הפנסיה עד לגמר הכסף.

 

חישוב הסיכון הביטוחי במקרה שהעובד נעשה נכה או נפטר בגיל צעיר נראה די מסובך. הרי יתכן שהעובד נפטר אחרי 10 שנות עבודה בלבד , נניח כתוצאה מתאונת דרכים. במקרה זה הוא הספיק לחסוך מעט מאוד, אבל אלמנתו והילדים יקבלו קיצבה ידועה מראש ולא תלויה בכמות הכסף שהעובד הספיק לחסוך. כלומר החסכון של העובדים האחרים מסבסד את משפחתו של העובד שנפטר צעיר. מתברר שעובד שחסך לפנסיה במשך שנים רבות והגיע לצבירה של נניח מיליון ש"ח (בהמשך למספר בו השתמשת), בעצם אין לו את כל הסכום הזה עבור הפנסיה כי חלק קטן ממנו "נתרם" לטובת אלמנת עובד אחר שנפטר בגיל צעיר.

 

יהודה

[Nemesis]

נכון, זה יוצר ריבית אפקטיבית מעט יותר גבוהה, אבל זה זניח, במילא בבחירת המספר בחרתי מספר מעט נמוך יותר מהתשואה האמיתית של אגח מדינה שקליות ל - 10 שנים, וגם ייתכן והיה נכון יותר לבחור אג"ח ארוכות יותר בעלת תשואה גבוהה יותר. עקרונית גם האג"חים האלה לא משלמות ריבית כל חודש, אלא כל תקופה מסויימת, אבל בפיזור בין אג"חים שונים לטווח ארוך אני מניח שניתן לבנות אסטרטגיה לטווח ארוך שתשלם ריבית כל תקופה מסויימת (נניח שנה), כך השתשואה תהיה במינימום מה שחישבתי נכון לתנאים של היום.

 

אגב, עברתי על קצת כתבות, נראה שביטוח החיים (שארים) ואבדן כושר עבודה לא קשורים כלל לחישוב. עלות הביטוחים מחושבת בנפרד, ויורדת מהיתרה בכל תקופה.

כלומר הכיסוי הביטוחי עומד בפני עצמו עד לגיל הפרישה. כלומר הסכום הצבור בגיל הפרישה הוא לאחר ניכוי עלויות הביטוח (שארים ואכ"ע) לאורך השנים, והיתרה שנצברה לא אמורה לשמש לצרכי אותו ביטוח.

 

אין לי יכולת לבצע חישוב עלות הביטוח, חשבתי פשוט לבדוק כמה עולה לקנות את אותם הביטוחים בנפרד, אבל לאור האמור זה מיותר.

 

אין לי מה לשנות את האקסל אם כך.

[Nemesis]

אגב, נראה שהמקדם שבחרתי - 210, הוא גבוה מדי. אדם שפורש היום, בגיל 67, הפרש של 3 שנים בינו לבין בת הזוג - נראה שהמקדם שיחושב הוא כ-190. בהתאם, הפנסיה צפויה להספיק לכ- 237 חודשים.

בפועל, תוחלת החיים לגברים מעל גיל הפרישה היא 157.2 חודשים. לאישה בממוצע נותרו עוד 81.6 חודשים לחיות. לאחר שקיבלה פנסיית שארים בגובה 60% ומתה לאחר 81.6 חודשים, עדיין נותרו בקופה 21.6% מהכספים המופקדים.

[Nemesis]

אגב מס' 3, הפנסיה צמודה למדד שלא נלקח בחשבון. אבל גם האג"ח המיועדות צמודות למדד, ולפי התקנון ניתן לבצע תיקון בקצבה לפי התוצאות האקטואריות של הקרן.

אבצע חישוב מחדש אח"כ כולל הצמדה למדד.

 

עריכה:

ביצעתי תיקון זריז. הנחתי מדד ממוצע של 2.5% שנתי, ובמקום האג"ח השקלים לקחתי אג"ח ממשלתית צמודת מדד עם מח"מ של כ-10 שנים בריבית צמודה של 1.33%.

 

בהתאם לחישוב, לאחר מותו של הגבר לאחר 158 חודשים, ומותה של האישה לאחר קבלת קצבת שארים בגובה 60% לאחר 82 חודשים נוספים, נותרים בקופה 18.1% מהכספים.

 

חישוב גבר (נקודת מותו באדום):

https://dl.dropboxusercontent.com/u/15893839/%D7%97%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91%20%D7%A4%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%94.xlsx

 

חישוב קצבת השארים של האישה לאחר מותו (נקודת מותה באדום):

https://dl.dropboxusercontent.com/u/15893839/%D7%97%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91%20%D7%A4%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%94%20%D7%91%D7%AA%20%D7%96%D7%95%D7%92%20%D7%A9%D7%90%D7%A8.xlsx

 

נכון שלא נלקחו בחשבון שארים מתחת לגיל 21, אבל אני מעריך שזה מקרה ממש ממש לא נפוץ שצריך להשפיע מהותית על התחשיב. יותר רלוונטי לחישוב הריסק הביטוחי שהוא כאמור נפרד.

 

לכן, אני חוזר לשאלתי המקורית. לאן נעלם הכסף אם כך? ומדוע צריך לקצץ בקצבות 20-40% או להעלות מקדמים אם אפילו בסביבת הריבית הנוראית של היום הכסף מספיק ונשאר אפילו לא מעט עודף?

עריכה אחרונה ב-7 לדצמבר, 2015 על ידי Nemesis

[sronis]

ישה

65% ביד מבחינתי עדיף על 100% על העץ.

חכם או לא-זה תשאיר לי.

נסכם שאתה תעשה בכספך מה שאתה רוצה,

ואני אעשה בכספי מה שאני רוצה.

 

איזו מין תגובה פחדנית זו? "בוא נסכים לא להסכים".

 

לא אומר שהפנסיה במצבה הנוכחי היא מה שיציל אותך, אבל מה שעשית זה לוותר על הרבה יותר מה-35%.

אתה יכול לקרוא כאן ולהבין קצת יותר טוב:

https://sternof.wordpress.com/2015/03/15/pitzuim/#more-108

גילוי נאות: הכותב הוא אחי (האמיתי, לא הפורומי).

[Nemesis]

^^

זה נכון רק למי שמושך את הכספים ומבזבז אותם.

מי שמושך את הכספים כדי לנהל אותם בעצמו מפסיד את אותם 35% (או המס השולי, הגבוה מביניהם), את הריבית המובטחת של האג"ח המיועדות ואת הפטור ממס על רווחי הקרן. מנגד, הוא לא ישלם מס שולי על קצבתו, אך ימשיך לשלם מס רווח הון. בקצבות גבוהות המס השולי (בניקוי הפטור) יכול להיות גבוה ממס רווח הון.

 

מצד שני, החישובים מראים שעקרונית הכסף צריך להספיק ולהשאיר עודף בתנאי השוק הנוכחיים ועדיין מקדמים תוכניות לקיצוץ דרמטי בזכויות הפנסיוניות, האג"ח המיועדות עברו קיצוץ מ-70% ל-30% מתוך התיק, יכולות לעבור חיסול ממוקד לחלוטין בעוד כמה שנים, הפטור ממס במשיכת הקצבה יכול להיות מקוצץ, ותקרת ההפקדות הפטורות נראה שתקוצץ גם כן.

בתנאים האלה, קשה לבוא לאדם שבחר לשלם את הקנס, למשוך את הכספים ולנהל אותם בעצמו; ולומר לו חד משמעית שהוא עושה טעות.

 

נראה לי שעובדים עלינו בעיניים.

[נהג מתחיל]

הממממ... מעניין למה אין לימודי כלכלת בית אמיתיים בבתי הספר.

[martines]

הממממ... מעניין למה אין לימודי כלכלת בית אמיתיים בבתי הספר.

 

גם אני שואל את עצמי את השאלה הזו, לא רק כלכלת בית אלא לימודי כלכלה כלליים שקשורים לחיים כאן. רוב מוחץ של סטודנטים לא יודע דברים בסיסיים כמו מה זה מדרגות מס ואיך מחשבים את מס ההכנסה שלוקחים מהם.

לדעתי זה חשוב בהרבה מלימודי האומנות שדוחפים לילדים למשל ספרות וחיבור וכו.

[סלע]

סרוניס כתב:

"איזו מין תגובה פחדנית זו? "בוא נסכים לא להסכים".

למה פחדנית? לא הבנתי.

[sronis]

סלע

פחדני או לא-זה תשאיר לי.

נסכם שאתה תכתוב מה שאתה רוצה,

ואני אכתוב מה שאני רוצה.

 

זה מספיק מתחמק בשבילך?

[סלע]

אני שואל ברצינות ,ואתה מתחכם.

נו,טוף .אם אתה מצטט אותי כנראה שאני מודל עבורך.

סאלמאת.

[נהג מתחיל]

גם אני שואל את עצמי את השאלה הזו, לא רק כלכלת בית אלא לימודי כלכלה כלליים שקשורים לחיים כאן. רוב מוחץ של סטודנטים לא יודע דברים בסיסיים כמו מה זה מדרגות מס ואיך מחשבים את מס ההכנסה שלוקחים מהם.

לדעתי זה חשוב בהרבה מלימודי האומנות שדוחפים לילדים למשל ספרות וחיבור וכו.

 

הסיבה מאד פשוטה כמובן: כדי שהאזרחים לא יבינו איך המערכות דופקות אותם...

[yehuda-k]

אגב, עברתי על קצת כתבות, נראה שביטוח החיים (שארים) ואבדן כושר עבודה לא קשורים כלל לחישוב. עלות הביטוחים מחושבת בנפרד, ויורדת מהיתרה בכל תקופה.

כלומר הכיסוי הביטוחי עומד בפני עצמו עד לגיל הפרישה.

נכון, אכן החישוב שלך לא צריך להתיחס לעלות הכיסוי הביטוחי כי החישוב מתחיל ביום היצאה לפנסיה. אבל בשרשור הועלו גם טענות שכאילו שעדיף לחסוך באופן עצמאי לפנסיה (אילו היה אפשרי) וקיצבת נכות\שארים (למי שנפגע לפני גיל הפרישה) רלבנטי לטענה זו.

אגב, נראה שהמקדם שבחרתי - 210, הוא גבוה מדי. אדם שפורש היום, בגיל 67, הפרש של 3 שנים בינו לבין בת הזוג - נראה שהמקדם שיחושב הוא כ-190. בהתאם, הפנסיה צפויה להספיק לכ- 237 חודשים.

בפועל, תוחלת החיים לגברים מעל גיל הפרישה היא 157.2 חודשים. לאישה בממוצע נותרו עוד 81.6 חודשים לחיות. לאחר שקיבלה פנסיית שארים בגובה 60% ומתה לאחר 81.6 חודשים, עדיין נותרו בקופה 21.6% מהכספים המופקדים.

 

לכן, אני חוזר לשאלתי המקורית. לאן נעלם הכסף אם כך? ומדוע צריך לקצץ בקצבות 20-40% או להעלות מקדמים אם אפילו בסביבת הריבית הנוראית של היום הכסף מספיק ונשאר אפילו לא מעט עודף?

כשחישבת על סמך מקדם 210, החישוב לא בדיוק הוכיח שיש עודפים שנשארים בקרן הפנסיה. אבל אותי שכנעת כשהתברר שהמקדם הוא 190 כפי שכתבת, ואז אכן נראה שנשארים בקרן הפנסיה עודפים גדולים וזה ממש לא בסדר.

נ.ב במחשבה שניה, אם היה אפשרי, צריך היה לבדוק את החישוב האקטוארי של מנהלי קרנות הפנסיה. אולי בכל זאת החישוב מסביר שהצבירה הנוכחית לא תספיק.

 

אתה יכול לקרוא כאן ולהבין קצת יותר טוב:

https://sternof.wordpress.com/2015/03/15/pitzuim/#more-108

גילוי נאות: הכותב הוא אחי (האמיתי, לא הפורומי).

אחיך כתב בבלוג הזה:

"אם התאפשר לכם לעשות ביטוח מנהלים עם מקדם קבוע ( מאז 2013 לא ניתן לעשות זאת) אז כדאי לשמור על המקדם הזה וכן להפריש לשם סכום מסויים."

האם אפשר להרחיב על הנושא?

עד עכשיו חשבתי ההפך, אבל אולי עדיף לשמוע את דעתו של מומחה.

 

יהודה

[sronis]

לא הייתי קורא לאחי "מומחה". הוא פשוט מישהו שהנושא חשוב לו אז הוא השקיע ולמד כמה שיכל, ועל הדרך ניסה לעזור לכל מיני אנשים. אני חושב שהטריגר לרצון שלו לכתוב על זה היה כשהוא גילה שהרבה אנשים בחברה שבה הוא עובד, שהיא חברת הייטק עם עובדים בשכר גבוה יחסית, מתנהלים בצורה איומה ונוראה מבחינת הפנסיה.

אתה יכול לקרוא עוד מהגיגיו (ששוב, אין לי שמץ של מושג אם הוא טועה או צודק בהם - אם גילית טעויות אתה מוזמן לומר) במדור הכלכלה בבלוג שלו:

https://sternof.wordpress.com/category/%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%94/

[PsyOr]

אחיך כתב בבלוג הזה:

"אם התאפשר לכם לעשות ביטוח מנהלים עם מקדם קבוע ( מאז 2013 לא ניתן לעשות זאת) אז כדאי לשמור על המקדם הזה וכן להפריש לשם סכום מסויים."

האם אפשר להרחיב על הנושא?

עד עכשיו חשבתי ההפך, אבל אולי עדיף לשמוע את דעתו של מומחה.

 

יהודה

אף אחד לא באמת יודע מה יהיה, אם המקדם הזה יהיה המנצח הגדול על קרנות הפנסיה או שהוא יתגלה באמת כמה שמנסים כבר בשנים האחרונות להציג אותו כ'בלוף אחד גדול'.

יש לי ביטוח מנהלים עם מקדם מובטח מ2007, גם אם אחליט בהמשך (חייב להתייעץ עם יועץ פנסיוני חזק) לפתוח קרן פנסיה אני אמשיך להפקיד גם לביטוח מנהלים.

בלי שום קשר מומלץ וכדאי לפתוח קרן השתלמות, להפקיד את המקסימום בכל שנה.