עוד מישהו שונא חברות כוח אדם?

[יוסי פרנקוס]

היום ניגשתי לראשונה לחברות כוח אדם (חזרתי לפני שבוע לארץ ואני צריך עבודה).

 

במהלך היום הייתי ב10 חברות שונות אבל שמתי לב שיש כמה דפוסים מאוד מעצבנים:

 

1) רוב הבחורות שם הן פרחות מתנשאות.

2) הן אפילו לא קוראות כמו שצריך את קורות החיים (3 עמודים זה יותר מדי בשבילך? )

3) לא באמת מעוניינות לתת עבודה.

 

זה היה פשוט ביזיון.

הגעתי לכל החברות האלו וחלק גדול מה"יועצות" אמרו לי שהן לא מבינות מה אני מחפש בדיוק ושאין להן כלום, אפילו לפני שפתחתי את הפה.

 

אחת ראתה שבחברת המתרגמים שלי עשיתי בקרת איכות ושאלה "מה קשור בקרת איכות לתרגומים? הרי זה לא תעשיה" ולא השתכנעה כשאמרתי לה שגם בדברים שהם לא תעשיה צריך לפקח על האיכות של העבודה, במיוחד כשמקבלים על זה המון כסף.

 

המון אנשים שדיברתי איתם אמרו לי שבכלליות אלו שעובדות בכל החברות האלו הן כונפות פמיניסטיות מתוסכלות ששונאות את כל העולם, אז הן לא עוזרות לנשים כי הן מהוות איום כלשהו ולא עוזרות לגברים כי כולנו זבל.

לא באמת רציתי לחשוב שזה נכון כי קצת מטופש להכליל ככה אבל אני מתחיל לחשוב שיש בזה משהו.

 

רק בשני מקומות עזרו לי.

בראשון הייתה בחורה ערביה נחמדה שביקשה שאני אשלח לה את קורות החיים במייל והיא הציעה לי עבודה שתחום שמעניין אותי.

בשני זה היה גבר שעזר לי וקבע 4 ראיונות לשבוע הקרוב.

אבל אפילו הבחור הזה הפנה אותי אחרי זה למישהי שהייתה אמורה להסביר לי מה רוצים בראיונות שהוא שלח אותי והיא אמרה לו שזה לא ממש מתאים לקורות החיים שלי ושעדיף תחום אחר, שאין לה בו שום עבודה.

אחרי זה היא חפרה לי במשך 20 דקות על כמה שקורות החיים שלי לא מוצלחים (למרות שבוודאות, הם מעולים).

 

כמעט כל השאר אפילו לא התייחסו אלי יותר מדי, למרות שהתלבשתי כמו שצריך, הייתי נחמד מאוד ובכלליות הייתה לי גישה ממש חיובית.

 

אז אני שואל את עצמי (ואת משתמשי הפורום הנכבדים):

האם יש לנו בעיה רצינית מאוד של אנשים שקובעים במידה מסוימת את הגורל של אחרים בלי לדעת מה באמת קורה בשוק ובלי לדעת מי יושב מולן?

[nitch]

ברוך השב, מקווה שברור לך שייפתח פה דיון על למה חזרת אחרי כל דברי המליצה שלך על כך שיותר טוב בצ'ילה, ממליץ שתהיה בכוננות ספיגה אני לא מאמין שאני עונה לך בכלל אחרי הManboobs הנוראיים שפרסמת בשרשור אחר.

 

לגבי כ"א, לא יודע לשים את האצבע על הסיבות, אבל בארץ רוב האנשים מתארים את נשות כוח האדם (ויש שם רוב נשי) בביטוי המיזוגני פוסטמות. לא היו לי חוויות שליליות עם כ"א בארץ, אבל אני לא יכול להגיד שהתרשמתי יותר מדי.

היות ורובן למדו פסיכולוגיה/סוציולוגיה, יש לי חבר שמבין לא מעט בפסיכולוגיה, ונהנה להשתעשע איתן בזריקת מונחים וציטוטים איפה שהם לא מצפות להן, מלאני קליין והזדהות השלכתית לדוגמה כשמדברים על יחסי עבודה.

 

קח בחשבון שאתה פועל בתחום שיחס הביקוש להיצע בו לא גבוה, ועל כן המוטיבציה לעזור לך נמוכה. בתחומים אחרים המצב טוב יותר.

[יוסי פרנקוס]

חזרתי כי אשתי התגעגעה למשפחה והתעקשה לחזור.

זה לא יותר מסובך מזה

[nitch]

טוב, רק תיזהר ממדיניות כוללת של שטח משוחרר לא יוחזר, זה נוטה לקרות.

[vadim6385]

אם היית מחפש עבודה במפעל או בשירות לקוחות טלפוני בשכר מינימום, היית מקבל היענות הרבה יותר טובה.

 

עובד כח אדם מקבל עמלות פר מגוייס. פה הם רואים שאתה overqualified, ובתחום שבו אין יותר מדי היצע משרות, אז גם היחס אליך הוא כמו לנער בן12 בחנות שעוני יוקרה.

 

תריץ את הקורות חיים שלך באתר runner

[sperial]

ברוך השב.

 

לא חיפשתי מעולם עבודה בחברת כ"א, ובכלל, לא חיפשתי עבודה כבר יותר מ-20 שנה, כך שאיני יכול ליעץ לך.

 

בכל זאת הערה אחת - פתח פעם את מדור היעוץ בחיפוש עבודה של אתרים כמו טמקא או ואללה ותגלה דבר פשוט - רוב קורות החיים בכלל לא נקראים. כנראה שהעיקר חייב להכנס לעמוד אחד בפונט גדול ושורות מרווחות. וזאת מעבר לכך שהתחום שבו התמחית קצת חריג ואתה לא צריך לצפות מכל פקידת השמה להבין מה באמת כוללת השכלתך.

 

ד"א - ראיתי פעם קורות חיים של כמה אנשים מובילים בתחום שבו אני עוסק. הכתיבה מאוד פשוטה - בצורת טבלה עם שני טורים: מימין כותרת ומשמאל פירוט, כך שגם מי שמרפרף יכול למצוא בקלות רבה את הפרטים האישיים, פרטי ההשכלה ורשימה כרונולוגית של מקומות העבודה הקודמים. כל שאר הפרטים, שעשויים לעניין מי שרוצה להתעמק יתר - נדחקים לאחור. כך, למעשה, כל המידע הרלונטי מצטמצם לחצי עמוד של פרטים אישיים, מספר שורות של השכלה רלונטית ומספר שורות של תפקידים קודמים - סה"כ לא יותר מ-1-1.5 עמודים גם לאדם שצבר כבר 40 שנות ניסיון בעבודה.

[Tzvika-Pick]

אם הקורות חיים שלך מתפרסים על 3 עמודים אז בוודאות - הם לא טובים.

 

עם כל הכבוד שיש לי אליך, ויש לי הרבה, אתה בסך הכל יוסי פרנקוס. אני בטוח שיש לך הרבה מה לכתוב על עצמך אבל קח את הדברים בפרופורציות כי אתה לא נוחי דנקנר או גבי אשכנזי. במקרה שלהם אולי יש סיבה להרחיב את קורות החיים לשני עמודים, אבל במקרה של מתורגמן? סביר להניח שלאף אחד לא יהיה כוח לקרוא את זה והקורות חיים יעברו לצד הלא נכון של הערימה.

 

אנחנו חיים בעולם מהיר.

[fixxxer]

שלח קורות חיים ישירות לחברות שבהן אתה רואה את עצמך עובד. תנסה עד כמה שאפשר להימנע מחברות כ"א.

המשרות החמות בכוחות אדם הן רתכים, נגרים ונהגים. עם זה הם אוהבים להתעסק כי רוב ההכנסה שלהם משם.

[shayBB]

2) הן אפילו לא קוראות כמו שצריך את קורות החיים (3 עמודים זה יותר מדי בשבילך? )

 

3 עמודים זה באמת יותר מדי, ואף מוגזם. אף פקידת כ"א לא תקרא את הכל, אם בכלל. יש להן בלחץ 10-15 שניות לעבור על כל קו"ח.

קו"ח צריכים להיות מתומצתים על פני עמוד אחד ולא יותר. את אף אחד לא מעניין הסיפורים שאתה רושם עליך בקו"ח אלא רק את שורת הנסיון הרלוונטי לתפקיד. שווק דרך הקו"ח את הרלוונטיות שלך לתפקיד.

[redroze]

א) מהניסיון הדל שלי אני למדתי שבחברות כח אדם לא תמצא את הנחלה. כלומר רוב המשרות שיש להם זה זבל (שירות לקוחות וכו').

ב) דבר אחד מכל הנ"ל אני יכול להסיק עלייך, אתה לא מסוגל לקבל ביקורת, גם כשהיא רלוונטית.

יש כללים ברורים לכתיבת קורות חיים, ואחד מהם זה לא לכתוב יותר מעמוד אחד.

כמה זמן לוקח לקרוא 3 עמודים מלאים של קורות חיים, 5 דקות? תחשוב שלבחור שמסנן יש לפחות 100 כאלה על השולחן.

אתה באמת חושב שהוא מבזבז יום עבודה שלם על קריאה של קורות חיים?

מעסיק מעיין בממוצע 10-15 שניות בקורות החיים שלך. לכן הפריט הראשון שצריך להיות מתחת לפרטים האישיים שלך זו העבודה שהכי רלוונטית לתחום שבו אתה מנסה להתקבל אליו.

כן, זה אומר שאתה צריך לשלוח לכל משרה קורות חיים שונים אשר רלוונטים למשרה הזו.

אם תקרא לראיון אז תגיש במהלך הראיון את ההיסטוריה התעסוקתית המלאה שלך כי בטוח יופיעו שמה חורים שהמראיין ישאל אותך לגביהם.

[ToMeR]

היום הסינון עובד אחרת כי הכל בקבצים.

הם זורקים את כל הקבצים של הקורות חיים לתוך תיקיה ומבצעים חיפוש של מילים מסויימות בתוך הקבצים בפעם אחת, ומה שמחזיר להם תשובה הם פותחים ומסתכלים.

 

מעבר לזה, בכוח אדם יש משרות עם משכורות של 15 אלף ש"ח בהייטק ככה שזה לא רק זבל.

 

מה שצריך זה לפרט משרה אחת או גג 2 אחורה, זה לא מעניין שהחלפת 20 עבודות ב-10 שנים אחרונות, זה אפילו פוגע!

צריך לכתוב בקורות חיים את מה שרלוונטי לעבודה אליה אתה מגיש מועמדות, ככה אתה גם סוגר את הדלת של שאלות על העבר שלך וככה תסתבך פחות בלתת תשובות על דברים מלפני 10 שנים (אם ירצו לנסות להפיל אותך).

[ליאור קלה]

איך ממתורגמן הגעת ל-3 עמודים?

 

איזה עבודה אתה בדיוק מחפש?

[Night Driver]

קודם כל ברוך השב. שנית, 3 עמודים זה יותר מידי.

 

ועכשיו לנושא חברות כוח האדם.

 

החברות האלה מיועדות למי שאין לו שום כישורים או שהוא לא יודע למכור את עצמו. אחרת אין שום סיבה לפנות אליהם ולשלם להם בין 25 ל 30% מהשכר (אל תקפוץ. המעסיק משלם את זה).

 

אדם עם כישורים צריך לפנות לחברות השמה ולא לקבלני עובדים. שם יראיי ו אותך, ימצאו משהו שמתאים לך ואז תכין קורות חיים למשרה המיועדת.

 

אישית ממליץ לך לפנות לגרפיקאים ובוני אתרים ולהציע שירותי תרגום. אתה יכול להציג את זה כחברה צ'יליאנית שפותחת סניף בארץ

[Derish]

ברוך השב. (או שמא עליי לומר "משתתף בצערך"? )

כמו שאתה אולי יודע, גם אני חזרתי לפני כמה חודשים ונמצא במצב דומה.

 

בלי להיכנס לשמות גנאי ולהיות סנטימנטלי, אני יכול לומר שחברות כח האדם בארץ הן ע"פ רוב בזבוז זמן, וגם האיכותיות יותר ("השמה להייטק") טובות בעיקר לאנשי מחשבים או להרגשה הטובה. במקרים רבים האנשים שיושבים שם פשוט לא מבינים עם מי יש להם עסק, לא מסוגלים להעריך באופן ריאלי את כשירותך לתפקיד זה או אחר, ולמעשה עושים שירות דוב גם למעסיק וגם למועמד. לא במקרה תקופת חיפוש העבודה הממוצעת בשוק הטכנולוגי עומדת על קרוב ל-90 יום, בעוד שהלוחות מתפוצצים ממשרות.

 

ארבעה חודשי חיפוש הניבו אצלי עד כה ארבעה וחצי ראיונות - שניים בעקבות הפניה של קולגות, אחד מאתר התיווך ג'ובמאסטר, אחד בעקבות קורות חיים שהלכתי והפצתי באופן אישי לכמה סוכנויות רכב מובחרות, ועוד "חצי" בחברת כ"א שבינתיים לא הוביל לכלום. אני עובד כהרגלי באופן מתודי - בהתחלה כיוונתי להייטק ומכירות טכניות, אח"כ התחלתי לשלוח גם לתפקידים פקידותיים נקיים יחסית, בשבועיים האחרונים אני פתוח להצעות פשוטות יותר כמו נהג משאית או מוכר דלפק בחנות כלי עבודה. הבעיה היא שיש גבול עד כמה אני יכול לדלל ולטמטם את קורות החיים שלי, וכפי שפקידת כח האדם ניסחה זאת ברהיטות: "הקו"ח שלך... זה יותר מדי הייטק". (למען הסר ספק, הם באורך דף אחד. "הייטק" במקרה זה = לא כתוב בגוף ראשון ובלי שגיאות כתיב.)

 

אני מתנחם בעובדה שפחות ראיונות עבודה זה פחות אכזבות וזיוני שכל. כרגע כסף זה לא בעיה ולכן אינני לחוץ, אך אני פוחד לחשוב איך הייתי מרגיש אם הייתה לי משפחה לפרנס. הרושם הכללי שאני מקבל עד כה הוא שבישראל אין שום מוסר או אתיקה בנושאים האלה - המועמדים משקרים בקו"ח, המעסיקים מסתכלים עליהם מלמעלה ומציבים תנאים גבוהים באופן חסר פרופורציה, ובליבו של התהליך ישנה קבוצה של מעכרים חובבנים שמשחקים עם חיים של אנשים מבלי להבין את זה.

 

אז כן, יש כמה סוכנויות ואנשי השמה איכותיים, אבל לא הייתי בונה על כך שמהם תבוא הישועה. ממליץ לך להתמקד בהפצה רגלית בין סוכנויות תרגום (אם יש כאלה), בוני אתרים כפי ששי הציע, חברות ניו-מדיה ושיווק, עורכי דין שמתעסקים עם ספרד ודרום אמריקה, פורומים רלוונטיים וכיו"ב.

 

נקודה אחרונה: קורות חיים של שלושה עמודים זה כמו פרופיל ארוך של בחורה באתר היכרויות - אם היא מצאה חן בעיניך מהמשפטים הראשונים אתה תמשיך לקרוא ולהיות מרותק, אבל אם המשפטים הראשונים לא עשו עליך רושם תתייג אותה כ"חופרת" ותדפדף הלאה. עדיף לנסות ולהיכנס בדף אחד, גם אם זה אומר להוריד כמה פרטים בדרך. שמור משהו לאח"כ ואז תוכל להפתיע את המעסיק שלך לטובה עם נסיון שהוא בכלל לא ידע שיש לך.

[איציק נ.]

פרנקוס היקר,

 

א. צמצם את קורות החיים שלך לדף אחד.

ב. תהיה ממוקד. מכל הפוסטים שלך כאן עדיין לא אמרת בצורה ברורה ומפורשת במה בדיוק אתה מחפש עבודה.

ג. אתה מחפש את עצמך בתור שכיר או שאתה חושב בעתיד על להיות עצמאי ? חזרתם לארץ לצורך השתקעות ?

 

איציק