עכשיו כבר מותר לגלות-מהפכה במשפחת המלוכה.

[השושנים]

יום רבעי לפנות בוקר, הבזק אור מסנוור מעיר אותי רגע לפני הרעם החזק שבעקבותיו, מבט מטושטש לשעון, דקה לחמש, צריך לקום, החזאי מבשר על צפי לשלג בי-ם, רגע של התלבטות, לא לא אם ניסע לעבודה עם סופי או לא, אלה אם נלבש את החרמונית או חליפת הסערה, לפי הקור חרמונית, מתלבשים בזריזות, בודקים היטב שהכל נימצא בהישג יד ויורדים למטה, גשם עז מקבל את פנינו, ריצה מהירה לכיוון סופי, הכיסוי ספוג בגשם, סופי יבשה, בגלל הגניבה של הכיסוי הקודם ניקשר הכיסוי החדש במנעול קומבינציה, למניעת גניבה נוספת, (האמת יותר בכדי להשתיק את המצפון שלי, מאשר מניעה אמיתית) כמובן שאין סיכוי אמיתי לראות את המספרים בחושך שמסביבי הפלאפון הנאמן בא לעזרה, ובעזרת התאורה נימצא הקוד המבוקש, עכשיו קיפול מהיר קסדה צ'וק כפפות....השמאלית נכנסת בלי בעיות והימנית מסתבכת, הרטיבות של היד הפכה את הביטנה בתוך הכפפה ואי אפשר להכניס את היד, הערכת מצב מהירה, מביאה אותי למסקנה אחת ויחידה נוסעים רק עם כפפה אחת! סופיי מפמפמת בעליזות וממתינה בקוצר רוח ליציאה, נוסעים הרוח והגשם מצליפים בפנים ואנו גולשים בין השלוליות וזרימת המים בין המדרכות, הבורות הכביש עמוקים מתמיד והסיבובים וסימני הדרך חלקים, נסיעה זהירה במסלול הקבוע, ד"ש רטוב וחלקלק לאתרים ולנוף ואנו בעבודה, בסיום המשמרת מדווחים כבר על שלג בי-ם במרכז העיר עדיין לא, ממהר לצאת מהחנייה לכיוון מלון המלך דוד, קצת לפני מגדל י.מ.ק.א תופסים אותנו הפתיתים הראשונים, מאה מטר אחר כך המראה כבר מרהיב, השלג עדיין לא נתפס על הכביש אבל לא לוקחים צ'אנס, מצליח לעבור את הרמזורים מהר יחסית ובאזור ארמון הנציב כבר אין שלג, רק גשם וקר, בכניסה לחניה מתחלף הגשם בברד כבד, כל גוש שפוגע בפנים מכאיב מאוד, כיסוי זריז של סופי נעילה וקשירה הדוקה, וזהו השלמנו את המשימה להיום, טיפות רטובות מטפטפות מגחונה של סופי הצמיגים רטובים ונקיים, ורק היא לא מבינה על מה כל המהומה-רן

[השושנים]

***מבזק***

 

שלג כבד בירושלים, אולי מחר תמונות של הנסיכה בלבן-הלואי-רן

[logo1]

***מבזק***

 

שלג כבד בירושלים, אולי מחר תמונות של הנסיכה בלבן-הלואי-רן

 

רנצוק,אתה משוגע לנסוע בשלג?מה זה שתית חשיש?שרק תשמור על עצמך,האמן לי ידע אישי.-זאב

[gluk]

בשלג עוד לא עשיתי את זה...

[השושנים]

בשלג עוד לא עשיתי את זה...

 

 

קר בגב ועלול לגרום לתקלות מביכות...אה, אתה מדבר על נהיגה בשלג...

[gluk]

משהו שונה?

[השושנים]

סיכום השבוע שחלף, כידוע לכולם זמן רב לקח לי להחליט לבצע את ההחלפה בין הלמברטה שעמדה אצלי לבין סופי, צריך לזכור שידעתי מה יש לי ביד, בעוד פרט לכמה תמונות שצולמו בחופזה במחסן בו שכנה סופי, לא היה לי מידע ממשי עליה, למען האמת התגובה הראשונית שלי למראה התמונות שלה, היתה שלילה מחלטת של הקשר, עיקר ההתלבטות היה, נושא האמינות. מתוך היכרות עם עצמי ידעתי שלא אסתפק בכלי לתצוגה, וגם לא בטוח שיהיו לי את כל הכלים והתקציב להעמיד כלי מושלם ומלוקק, מה גם שהכלי חייב היה לשרת אותי לנסיעה יום יומית בכל תנאי ומצב, ולא יכולתי להרשות לעצמי להיתקע בדרכים, התנאי השלישי היה, שמעבר לכלי שרת, הכלי צריך לייצג עבורי משהו נוסף, ערך מוסף של יחודיות, יכולת התנייעות לטיולים משותפים, וכלי אספנות להתעסק איתו ביום יום. סופי הוכיחה עצמה ככלי המושלם עבורי, לאחר התעסקות קצרה ביותר, עלתה סופי חזרה לכביש במינימום השקעה, ומקסימום תמורה, עיון באתרי הווספות בעולם שיחות אלקטרוניות עם בעלי ווספה מכאן ומשם, חשפו אותי לעולם עשיר ומגוון, להיסטוריה האדירה של הכלי הנפלא והשובב הזה, מי שיעיין בתחילת השירשור בו שיתפתי אתכם בקישורים ובחוויות, יבין את ההתלהבות שלי ואת ההתרגשות כאשר נחתה סופי בביתי, האמת לקחתי בחשבון למרות השם הטוב ורמת האמינות הנודעת שיש לכלים אלה, כי כלי שנולד עמוק בסוף שנות השישים בטכנולוגיה נחותה, יאלץ אותי להתמודד עם קשיים רבים באחזקה, ובחיי היום יום, אחזקת רכב בעייתי לא היתה זרה לי, ברזומה שלי הרבה גורטאות מוטוריות, שהסבו לי הנאה וסבל כאחד. אבל זה היה חלק ממערכת יחסים ידועה וצפוייה מראש, כל כלי הרכב שהיו אי פעם ברשותי הפגינו בסופו של דבר רמת אמינות מפליגת לכת, מעולם לא תקעו אותי או אילצו אותי להשתמש בשרותיו של גרר, השוני בינהם היה רק ברמת ההשקעה שנידרשה לי להגיע איתם למצב זה ובזמן, מקבלתן לידי ועד לתוצאה הסופית. סופי מתעלה על כולם, בשבוע האחרון נהננו לנו סופי ואני ממזג האויר הקשה ביותר בחורף זה, החל מהגשמים הכבדים, עבור בשלג ובסוף השבוע בכפור והקור העז, בכל מצב סופי הניעה מיידית, נסעה כגדולה ללא מחאות או שביתות, והצליחה איפילו להפתיע אותי. הרבה רכבים צעירים ממנה שלא שרדו את החורף הירושלמי, ונתקעו בצידי הדרכים, רבים בגילה כבר שינו מצב צבירתם, נעלמו והתפוררו להם במקום מנוחתם האחרונה, ואילו הנסיכה שלי כאילו אצלה הזמן עמד מלכת, והיא נימרצת ומלאת מרץ מתמיד, לא נותר לי אלה רק להצדיע ולהעריץ אותה, אינני חוסך ממנה מאום, והתנאי היחידי הוא זמינות נסיעה תמידי, והיא עומדת בו בכבוד.-רן

[דני יונגר]

רן - לא הבטחת לנו תמונות בשלג הירושלמי ?

[השושנים]

רן - לא הבטחת לנו תמונות בשלג הירושלמי ?

 

ירושלים כידוע, הרים סביב לה ושכונות ירושלים, שאחרי 67 מתפרסות על הפרשי גובה שונים, בעוד שכונות מסויימות כגון שכונת גילה ממוקמת גבוה מאוד, שכונת ארמון הנציב ממוקמת בפאתי מדבר יהודה, כך שכמויות השלג שיורדות כאן קטנות יחסית ומפשירות מהר, עם תחילת השלג הגעתי למזלי הביתה, למחרת עבדתי משמרת ב' כך שבפועל לא היה לי זמן לנסיעה לתפוס שלג, ואצלי בשכונה כאמור הפשיר, כך שפיספסתי את השלג הזה, לדעתי החורף מצפה לנו לפחות עוד שלג אחד-רן

[השושנים]

סתם כך לשבת של כייף:

 

[השושנים]

נושא אבטחתה של סופי מדיר שינה מעייני, כל מי שמכיר את מבנה גופה העגלגל יודע, שאין דרך אמיתית לקשור אותה, למניעת גניבתה. לפני שניגנב הכיסוי הישן, הייתי קושר אותה בשרשרת ברזל מתחת לכידון לפני הצוואר, (ולא, לא מדובר ב- S&M למי שרצות לו מחשבות מלוכלכות בראש) ומשם לעץ, הבעייה שהיה צורך לעשות חור בכיסוי הברזנט במקביל לגובה הכידון, היום כאשר אני צריך לקשור אותה, ולכסות בכיסוי החדש, אני נאלץ לחבר את השרשרת לציר של הגלגל הקידמי ליד הקפיץ, פשוט אין מקום אחר...בעייה- מצורף תצלום אילוסטראציה-

 

למצולמים אין קשר לכתבה-רן

[Guest shlomimycars]

רן צודק

 

בעייה ג ד ו ל ה

 

פשוט אין מקום

[kd2]

אהלן רן.

היום שיפצתי קרבורטור בווספה של חבר.

אם זה מעניין הדיזה הראשית "160".

סלח לי שלא צילמתיאבל אהיה אצלו שנית השבוע או תחילת שבוע הבא ואז תקבלו תמונות.

[השושנים]

מצויין ותודה, בעניין הדיזה באתרים השונים ניתן למצוא החל מ-45 ועד ל-185 כולל יעודיים למנועים משופרים, התייעצתי עם מומחים בעלי שם בארץ ובעולם, התשובה היחידה שיכולתי לקבל היתה צריך לנסות ולבדוק מה מתאים לך אין סטאנדרט אחיד...מס' ווספות שבדקתי בי-ם המידה היתה 102 אצלי זה היה מוגזם מאוד, יש גם הבדלים בקרבוקטור בין הנפחים השונים כך שהעניין מסתבך עוד יותר - רן

[השושנים]

היום חלקנו כבוד אחרון לראש העיר של ירושלים, טדי קולק ז"ל, קצת לפני תחילת המשמרת הגענו סופי ואני לחניון לפני בית המשפט, וחנינו ממש בקצה שביל הגישה לרחבת העירייה, נושאי הארון בדיוק סיימו להניחו, לפני שראשוני האנשים החלו להתקבץ סביבו, ע"י חנה אדם מבוגר, בחיפושית חבוטה מודל 72 "בוקר טוב" ברכנו אחד את השני בנידנוד ראש, ונגשנו יחד לארון המתנו מס' דקות ויחד חזרנו לרכבים, הרכב אצלו במשפחה מיומו הראשון, אין הוא מתכוון להעבירו הלאה, ואינו מתכוון לתקנו, "ככה זה" אמר לי, "אנחנו ביחד שנים רבות, עברנו תקופות טובות יותר ופחות, אין לי שום כוונה כעת, בערוב ימי, לחדש את נעורי יפתי, הזדקנו ביחד וככה נישאר לעד" ובאותה נשימה הוסיף "חבל עליו, לא היה ולא יהיה עוד כמוה, יש דברים שאסור שיקרו" לקח לי רגע להבין שהוא חזר במחשבתו לארונו של טדי שזה עתה חלפנו על פניו, וקישר אותם לרכבו האהוב. "שלום איש צעיר" אמר נכנס לחיפושית, ונסע לו, דקה עוד המשכתי להתבונן במס' החיפושית שלו, שלא נשא את הכיתוב רכב-אספנות-אכן, יש דברים שעדיף שישארו כפי שהם-רן