התחלתי לחשוב. אבל מישהו כבר הקדים אותי עם המחשבה הזו- הנעת רכבים עם מי חמצן במקום דלק (H2O2).

[ברווז]

התחלתי לחשוב לעצמי על מקור חלופי לדלק (השתעממתי, קורה), ובעדיפות למשהו ירוק. 

הגעתי למי חמצן. 

כמה גיגולים קטנים מאוחר יותר, מצאתי את הכתבה הזו.

מעניין למה זה לא תפס אבל חשמלי כן. 

[sperial]

יש בסיפור הזה חור גדול - מקור מי החמצן והעלות האנרגטית לייצורם. בלי המספרים האלה מדןבר במשהו איזוטרי לגמרי. אפילו בתעשייית החלל מצאו משהו יותר יעיל.

[ברווז]

בתעשיית החלל גם משתמשים במי חמצן לפי מה שקראתי, אבל לא כדלק (יותר בכיוון של ניקיון המיכלים או משהו כזה). 

מה שכן, שם הם צריכים משהו יותר יעיל אנרגטית, באופן משמעותי, בלי להתחשב בכלל בנושא הסביבה- בגלל המגבלות הקשיחות ביותר של המשקל נטו. ברכבים זה פחות קריטי.

העלות למיטב ידיעתי מגרדת את מחיר הדלק מלמטה (יותר קל לייצור, פחות עלויות הקשורות לזיקוק, פחות בעיות שינוע וכולי). 

בתנאים האלו, בהחלט יכול לקרות מה שקרה בעבר עם הפריאון והאוזון- אפילו שהמחיר היה קצת גבוה למיטב זכרוני, מדינות העולם התאחדו והוציאו את השימוש בפריאון מחוץ לחוק והחור באוזון התחיל להיסגר.

מעבר לדלק שאינו מזהם (תוצר לוואי של בעירת מי חמצן הוא, ובכן, מים וחמצן...), זול יותר ליצור ושינוע, ללא סיכונים סביבתיים (מיכלית נפט דולפת, למשל, זה אסון אקולוגי קשה עשרות מונים ממי חמצן שדלפו), שניתן לייצר בצורה בטוחה ו"מתחדשת"- למה זה לא תופס תאוצה?

 

[דג]

כנראה אפשר למצוא הרבה דלקים חילופיים...

לשאלה למה זה לא תפס וחשמלי כן, ובכן, רכב חשמלי פשוט מאד מבחינה מכנית.

 

בשני המקרים (רכב חשמלי/דלק תחליפי) אתה מעביר את בעיית ייצור האנרגיה אל מחוץ לרכב.

כדי לייצר מי חמצן צריך להשקיע אנרגיה ואז גם השינוע הוא לא פשוט כמו לשנע חשמל.

[ברווז]

לפני 30 דקות, דג כתב:

רכב חשמלי פשוט מאד מבחינה מכנית.

נכון. אבל קח בחשבון את העלויות "מסביב", כמו מכרות הליתיום עבור הסוללות. למשל. 

העובדה שרוב החשמל איננו מתחום מתחדש בארץ אלא מפחם מזהם, למשל. אני פשוט לא יודע לגבי מה מצב שאר העולם לגבי המקור המתחדש. 

ומה לגבי החסרונות המובנים של ירידה בחיי הסוללה עם השנים? מה לגבי סוללות שסיימו את חייהן, איך ממחזרים אותן? 

הרבה יותר באגים בתהליכים האלו מאשר לעבור לחומר דליק אחר, ולהישאר עם הטכנולוגיה (למעט אדפטציות נדרשות) הקיימת מינוס הזיהום הגדול.

[borsood]

מעבר לזה שייצור מי חמצן הוא יקר אנרגטית, כל סַפַּר יגיד לך עד כמה החומר הזה מְאַכֵּל (קורוזיבי) ולכן פחות מעשי אפילו מהנעה במימן.

 

[ברווז]

יודע מה, סיקרנת אותי אז הרמתי טלפון לספר שלי לשאול. 

הוא אמר לי שבסוף הוא לא קנה את המכונת תספורת V6 3 ליטר, זה לא היה כלכלי עבורו. לוקח יותר מדי זמן לספר את הלקוחות, במיוחד לאור המשקל של המכונה.

מה הקשר בין השימוש של ספר לשימוש שאני מדבר עליו?...

 

יש חומצה, לא זוכר כבר איזו (עברו 20 שנה מאז שלמדתי את זה), שהיא כל כך חזקה שהיא אוכלת אפילו זכוכית. 

אתה יודע איך מאחסנים אותה? במיכלי פלסטיק.

זכוכית לא עמידה, אבל פלסטיק כן. 

רוצה לומר- לכל חומר יש את הדרכים לטפל בו. במקרה שלנו, אפשר למצוא (במידה והקורוזיביות היא אכן בעייה) ציפויים או סגסוגת מתכת עמידה. 1001 דרכים לפתור את הבעייה, אם תצוץ. 

[taranta]

מתבקש:

 

 

[ברווז]

חשבתי לאזכר את הפרק הזה, גם אני זכרתי אותו. 

ואני עדיין לא זוכר מה החומצה... 

[borsood]

לפני 3 שעות, ברווז כתב:

 1001 דרכים לפתור את הבעייה, אם תצוץ. 

ברור שיש דרך לפתור כל בעיה - אחרת לא היו כל כך הרבה שחורדיניות.

השאלה היא מה המחיר והאם זה כלכלי.

 

[omricn]

לפני 3 שעות, ברווז כתב:

חשבתי לאזכר את הפרק הזה, גם אני זכרתי אותו. 

ואני עדיין לא זוכר מה החומצה... 

hydrofluoric acid

[PinkDolphin]

בתאריך 1.1.2025 בשעה 15:23, ברווז כתב:

נכון. אבל קח בחשבון את העלויות "מסביב", כמו מכרות הליתיום עבור הסוללות. למשל. 

העובדה שרוב החשמל איננו מתחום מתחדש בארץ אלא מפחם מזהם, למשל. אני פשוט לא יודע לגבי מה מצב שאר העולם לגבי המקור המתחדש. 

ומה לגבי החסרונות המובנים של ירידה בחיי הסוללה עם השנים? מה לגבי סוללות שסיימו את חייהן, איך ממחזרים אותן? 

הרבה יותר באגים בתהליכים האלו מאשר לעבור לחומר דליק אחר, ולהישאר עם הטכנולוגיה (למעט אדפטציות נדרשות) הקיימת מינוס הזיהום הגדול.

58% מייצור החשמל בארץ הוא מגז טבעי. עדיין מזהם, אבל רק חצי מפחם.
היפה הרכבים חשמלים שככל שייצור החשמל נהיה נקי יותר, הם מזהמים פחות בלי שצריך לעשות שינוי כלשהו ברכב. המטרה המוצהרת של המדינה היא 30% חשמל ממקורות מתחדשים (שזה אומר סולארי -- לטורבינות רוח אין פוטנציאל גבוה בארץ) עד סוף 2030, וכל השאר מגז (ללא פחם בכלל). לא חושב שיעמדו בזה, אבל עד 2035 בהחלט סביר.
אין חומר דליק עם בערה נקיה שלא עולה הרבה יותר להפיק אותו אנרגטית מאשר הוא יכול לספק. וכל השיטה של מנועי בע״פ בלתי יעילה להחריד. במקרה הטוב 50% (במנוע מחזור-אטקינסון כמו שיש בפריוס), בד״כ יותר כמו 30%. ברכב חשמלי טיפוסי: 96%.

[sperial]

ומה היעילות בטורבינות הקיטור של חברת החשמל? מהפסדי ההולכה מהתחנה עד הרכב? (אני מתעלם כרגע מההפסדים ממקום הפקת הגז/פחם עד תחנת הכוח, ובמקביל מההפסדים ממקום שאיבת הנפט עד תחנת הדלק).

[PinkDolphin]

לפני 9 שעות, sperial כתב:

ומה היעילות בטורבינות הקיטור של חברת החשמל? מהפסדי ההולכה מהתחנה עד הרכב? (אני מתעלם כרגע מההפסדים ממקום הפקת הגז/פחם עד תחנת הכוח, ובמקביל מההפסדים ממקום שאיבת הנפט עד תחנת הדלק).

יש הרבה סוגים של טורבינות (כולל כאלה שמשמתמשות בחום ה״אבוד״ לשלב משני של אנרגיה נוספת, קצת כמו הרעיון של טורבו במנוע בע״פ), אבל היעילות הטיפוסית של אלה שמשמשים בתחנות כוח כמו של חברת חשמל היא סביב 85-90%.
הפסדי ההולכה בישראל ב-2016 היו כ-4%, השנה האחרונה שהצלחתי למצוא עבורה נתונים (מול 6% ממוצע OECD). לא מניח שזה השתנה מאז.
זה לא מפתיע, כי האוכלוסיה בארץ מאד צפופה ומרחקי ההולכה קצרים מאד. חשמל זו דרך מאד יעילה ״להוביל״ אנרגיה.
מדינה צפופה גם אומר שכל פעם שרכב בע״פ עומד ברמזור, הוא מבזבז אנרגיה. שלא לדבר על משאיות הפצה וואנים של חברות שליחויות שנוטים בכלל לא לכבות את המנועים שלהם במהלך סבב נסיעה.
כשרכב חשמלי עומד, יש 0 שימוש באנרגיה (פרט למיזוג/חימום אם מדובר בעמידה ארוכה ממש).

יש מחשבון של משרד האנרגיה האמריקאי, שמראה את הכדאיות של רכב חשמלי כפונקציה של המדינה בארה״ב, או אזור המיקוד בדואר, כי תמהיל ייצור החשמל מאד שונה ממקום למקום. אפילו במדינה הגרועה ביותר עם תמהיל הייצור המזהם ביותר, מערב וירג׳יניה (87% ייצור חשמל מפחם, 7% גז טבעי), רכב חשמלי עדיף בהרבה על בע״פ.

 

עריכה אחרונה ב-3 לינואר, 2025 על ידי PinkDolphin