תיבת נח, מה מנע מהאספסוף להסתער על התיבה?

[hans]

כאשר רואים את המוות בעיניים, גובה של שתי קומות לא מרתיע, אין בעיה לבנות סולם או לזרוק חבל עם קרס וכדומה, זה חור דיי גדול בפרשה שמתעלם שיש עוד תושבים שחיים באיזור.

אין לתיבה סיפון. בניגוד ל-99.99 אחוז מהתיאורים המצוירים הנפוצים,

התיבה לפי תיאור המידות הוא, בכן, במבנה של... תיבה.

מלבן עצום עם דפנות ישרות, פתח כניסה גדול בצד (נניח בגודל של פיל למען הפשטות)

וצוהר (אשנב) במרחק אמה מתקרת התיבה.

אפילו אם יש לך באופן תיאורטתי חבל עם קרס באורך המתאים, אין לו במה להיאחז.

בקיצור, זה לא מבנה שנראה כמו ספינה מכיוון שאין לו את השימושיות הנדרשת.

בסה״כ מדובר במעין רפסודה עם קירות. אין הגה ואין שום יכולת לנווט את מסלולה.

 

זאת בעיה קלאסית של פרשנות טקסט (לא מוגבל רק למקרא, אגב) - האם טמונה בטקסט היכולת לפרש את עצמו.

עוד לפני שניגשים לרמה אחרת שמציג פאלו, משל ותו לא, קיימת רמת הפשט,

ולעתים קרובות מפספסים אותה לגמרי וכתוצאה מכך גם המשל לפעמים מתפספס, למרות שכאן המסר די אוניברסלי.

[חן ג.]

התיאור שלך את התיבה כרפסודה למיטב ידיעתי מתאים לסוג של כלי השיט שהיו בשימוש במסופוטמיה.

[יבגניפ]

השאלה המעניינת באמת היא, עד כמה התיבה סבלה מyaw ותת היגוי בפניות.

[SlowRide]

נח לא שם ניקלים, מדבקות בסינית, לדים וסאנרוף מזוייף לתיבה (לפי התורה היה לתיבה סאנרוף מקורי) אז הערסים באותו דור לא קינאו בו ולא עשו ונדליזם בתיבה.

מעבר לזה, כשהתחיל לרדת גשם כולם הלכו הביתה כדי לא להרטב. אף אחד לא נשאר שם וניסה לחבל בתיבה.

[חן ג.]

כשהתחיל לרדת גשם כולם הלכו הביתה כדי לא להרטב.

 

במסופוטמיה (ובעמק הנילוס) היו בונים בתים מטיט, החל מהתקופה הפרהיסטורית, עבור בתקופה השומרית וממש עד שלהי התקופה העבאסית.

 

כך שכאשר היה יורד מטר מספיק כבד (או שהיה שיטפון) - הבתים היו מתמוססים.

עריכה אחרונה ב-16 לאפריל, 2018 על ידי חן ג.

[SlowRide]

נו אז הם הלכו להציל את הדברים שלהם לפני שהבית יתמוסס.

[hans]

במסופוטמיה (ובעמק הנילוס) היו בונים בתים מטיט, החל מהתקופה הפרהיסטורית, עבור בתקופה השומרית וממש עד שלהי התקופה העבאסית.

 

כך שכאשר היה יורד מטר מספיק כבד (או שהיה שיטפון) - הבתים היו מתמוססים.

שום דבר לא עומד בשיטפון, גם מבני פלדה ובטון.

במקור מופיע, מעבר לגשם, גם מים שבקעו מהתהומות.

בתי טיט תמיד מצופים באיזה שהוא חומר אורגני או לחלופין,

בווריאציות למיניהם של אדמה שרופה שהיא יחסית אטומה למים.

בתים כאלה לא מתמוססים בשום צורה,

ואפילו אם משום-מה בנית בית מטיט בלבד בלי לערב בתוכו חומר אורגני כלשהו,

גם אז ייקח לבית כמה ימים להתמוסס אם בכלל.

 

שוב, רעיונות ועוד רעיונות בלי בדיקה לעומק. פשוט המצאת את זה.

[חן ג.]

בתי טיט תמיד מצופים באיזה שהוא חומר אורגני או לחלופין,

בווריאציות למיניהם של אדמה שרופה שהיא יחסית אטומה למים.

בתים כאלה לא מתמוססים בשום צורה,

ואפילו אם משום-מה בנית בית מטיט בלבד בלי לערב בתוכו חומר אורגני כלשהו,

גם אז ייקח לבית כמה ימים להתמוסס אם בכלל.

 

ממש לא המצאתי את זה: מקורות גם מהתקופה המוסלמית (בעיקר ממצרים הפאטמית) מתארים התמוססות של בתים במקרים של מטר כבד (חזון לא נפרץ במצרים ובדרום עיראק). התמוססות הבתים ובנייתם מחדש על חורבות הבית הקודם היא גם המקור לתלים שעליהן ניצבו הערים הקדומות.

 

מדובר כמובן על בתים של פשוטי העם שהיו בנויים מטיט לא-שרוף או שטיט כזה שימש בהם כמלט בין לבנים של טיט שרוף. בשביל מבנים מספיק חשובים, היו בונים אפילו מאבן: ע"ע מסגד בן טולון במצרים.

 

זיפות הבתים וכן שימוש בזפת ואספלט כחומרי מליטה, היו מקובלים בעיקר באשור, שברוכה יותר בגשמים, וגם לכך יש הד בסיפור התיבה.

עריכה אחרונה ב-16 לאפריל, 2018 על ידי חן ג.

[korola]

אני דווקא הייתי מחפש בyoutube סרטונים מההצפה האחרונה ביוסטון - הרווי.

על מנת להבין את נפש האדם וכיצד הוא פועל.

 

למה לא התנפלו על התיבה = למה אנשים לא נכנסו לרכב שלהם ויצאו מיוסטון?

נורא קל להסתכל אחורה ומלמעלה ולראות את הדברים ברור ולשאול למה לא עשו ככה או ככה.

 

בפועל שהרווי הגיע , רובם הסתגרו בבתים או פשוט יצאו מהעיר לאיזורים אחרים.

שגובה המים הגיע למטר, זה עדיין לא הטריד רבים מהאנשים שלא האמינו שהמים יעלו יותר.

קרובי משפחה שלי הסכימו להתפנות מהבית רק אחרי שמרתף הוצף וחצי מהקומה הראשונה.

החשמל נפל...

וגם זה רק לאחר שהכבאים דפקו בדלת והכניסו את הילדים לסירה.

 

נניח שאנחנו מקבלים את התיאור של התיבה ושל המבול...

הרי מי שהצליח לקרוא את המפה בהקדם, פשוט התפנה לאיזור גבוה יותר..

למה לנסות להיכנס לאיזה תיבה שממוקמת באיזור נמוך?

ואחרי שגובה המים היה כבר מעל 2 מטר (או 5 מטר) באיזור התיבה, איך בדיוק המון יכול להתנפל על התיבה?

 

ותוסיפו לזה את העובדה שכל השכנים די לגלגו על נח בזמן בניית התיבה

פשוט

[חן ג.]

הרי מי שהצליח לקרוא את המפה בהקדם, פשוט התפנה לאיזור גבוה יותר.

 

אם נניח שבבסיס הסיפור יש הד לשטפון אמתי שהתרחש במסופוטמיה הפרהיסטורית, אזי שמדובר בחבל ארץ שטוח למדי.

[hans]

ואם ניצמד להיסטוריה, גם בחבלי ארץ שטוחים ערים תמיד היו בנויות על תל.

אבל כפי שהיטיב קורולה לציין, ההתנהגות האנושית הבסיסית של התכחשות לבעיה גוברת על כל מבנה טופוגרפי.

 

עריכה:

אגב, זה מעניין!

מרוב שאני התרגלתי לראות ציורים של בניית תיבה על צלע הר (לא ברור למה),

גם אצלי התקבעה במוח איזו תמונה של תיבה הנבנית אט-אט באיזו גבעה -

חסר כל היגיון כשאתה משנע חומרי גלם כבדים.

הרבה יותר הגיוני (למרות שלא כתוב בטקסט) לבנות באיזה מקום שטוח שהגישה אליו קלה.

במקום כזה, ברגע שהמים עולים התיבה תהיה מוקפת מים כבר בשלב ההתחלתי.

 

מדהים עד כמה שתיאורים מצוירים או מוסרטים משפיעים עלינו. תודה לקורולה...

עריכה אחרונה ב-16 לאפריל, 2018 על ידי hans

[urban.racer]

יכול להיות שפשוט היה גמר כוכב נולד. מי יוצא מהבית כאשר גשום... בטח כשיש גמר של כוכב נולד.

[fatboy1340]

לפי פירוש רש"י, לאחר תחילת הגשם, הקיפו את התיבה חיות טרף (אריות/דובים) ומנעו מהאספסוף לעלות עליה.

[חן ג.]

שזה בבירור פירוש שמטרתו לעשות Retrofitting לטקסט ולסתום חורים שנמצאים בו.

 

לא שאני חושב שזה חור כזה רציני.

[hans]

נשמע יותר כמו פירוש רק בשביל שיהיה מה לומר. נו טוף, כשמתחילים עם תושב"ע אי אפשר לדעת איפה זה ייגמר, להבדיל מטקסט קאנוני.